מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית הפוגעת בתפקוד מערכת העצבים המרכזית ופוגמת באיכות החיים של האנשים הלוקים בה במידה ניכרת. חולי פרקינסון רבים סובלים מרעידות, קשיי תנועה, יציבה ושיווי משקל ההולכים ומחמירים עם הזמן ולעיתים אף מקשיים בדיבור. מאמר זה יסקור את הקריטריונים לזכאות לקצבה בהגשת תביעת נכות כללית בגין פרקינסון, ואחוזי הנכות שעשוים להיקבע למבוטח בהתאם לשלב המחלה ומידת הפגיעה שלה בתפקודו.
מחלת פרקינסון בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי
בספר הליקויים של המוסד לביטוח לאומי, מחלת פרקינסון מסווגת תחת סעיף 29(9) בפרק השלישי "תסמונות נוירולוגיות". כלומר, המוסד לביטוח לאומי מזהה את מחלת פרקינסון כהפרעה נוירולוגית נפרדת הזכאית להכרה וטיפול מובחן במסגרת הקריטריונים של ספר הליקויים.
הקריטריונים לזכאות לקצבת נכות כללית בגין פרקינסון
חולי פרקינסון זכאים לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לשלב המחלה ולתסמינים, כפי שמוגדר בספר הליקויים. הזכאות היא עבור תושבי ישראל מגיל 18 ומעלה שטרם הגיעו לגיל הפרישה או עד שנה לאחר מכן.
הקריטריונים הנוספים לזכאות לקצבה הם:
- עקרת בית בעלת פרקינסון זכאית לקצבה אם שיעור הנכות הרפואית שלה היא 50% לפחות.
- גבר או אישה עובדת הלוקים בפרקינסון, זכאים לקצבה בהינתן נכות רפואית של 60% ומעלה.
- כאשר למבוטח עובד נקבעת נכות רפואית משוקללת בגין מספר ליקויים – במידה ואחד הליקויים שבוצע בגינם השקלול הוא בשיעור 25% או יותר, הרף לזכאות יורד ל-40% נכות רפואית.
אם חולה הפרקינסון עומד בקריטריונים הרפואיים לזכאות כפי שהוגדרו בספר הליקויים, הוא יופנה לבחינת כושר ההשתכרות שלו (או היכולת לתפקד במשק הבית – במקרה של עקרת בית). על בסיס דרגת אי הכושר שתיקבע למבוטח, ייקבע שיעור הקצבה החודשית שישולם לו.
כלומר, הקריטריון הרפואי הוא התנאי המקדים, אך גובה הקצבה נגזר מהערכה תפקודית אישית של מגבלות הנכה ויכולותיו התעסוקתיות בהתחשב בהן. בהתאם לכך נקבע שיעור הנכות והקצבה שתשולם מדי חודש לחולה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
כיצד נקבעים אחוזי הנכות למגישי תביעת נכות כללית בגין פרקינסון?
קביעת שיעור הנכות במחלת פרקינסון יכולה להיעשות על סמך המחלה בלבד, או על ידי שקלולה יחד עם ליקויים רפואיים נוספים ככל שקיימים.
אולם ככלל, שיעור הנכות במחלת פרקינסון נע בין 10% ל-100%, בהתאם לחומרתה של המחלה ורמת הפגיעה התפקודית שהיא מסבה לאדם הלוקה בה:
- במחלה קלה מאוד עם תסמינים וסימנים מינימליים בצד אחד של הגוף בלבד וללא הגבלה תפקודית, הנכות היא 10%.
- במחלה קלה עם איטיות תנועתית, צורך בטיפול תרופתי והפרעה קלה בתפקוד – 20% נכות.
- במחלה בינונית עם איטיות משמעותית בתנועות או דיסקינזיות לא קשות הגורמות להפרעה ממשית בתפקוד – 40% נכות.
- במחלה קשה עם איטיות תנועתית ניכרת, תנודות בלתי צפויות במוטוריקה או "קפיאות" בתנועה וקושי בשיווי משקל הליכתי, הגורמים להפרעה ניכרת בתפקוד – 60% נכות.
- במחלה קשה מאוד עם דיסקינזיות קשות, הפרעות קשות ביציבה ונפילות תכופות הגורמות לפגיעה קשה בתפקוד – 80% נכות.
- במצב שבו אין כל יכולת עצמאית לתפקד – 100% נכות.
כיצד נקבע גובה הקצבה בתביעות נכות כללית בגין פרקינסון?
גובה הקצבה נקבע בכפוף להוראות ענף הנכות הכללית בביטוח לאומי. שיעור הנכות נקבע בהתאם לחומרת המחלה ומידת ההשפעה על התפקוד כמפורט בספר הליקויים. ככל שהמחלה מתקדמת והסימפטומים חמורים יותר, כך עולה שיעור הנכות הרפואית ובהתאמה גובה קצבת הנכות של החולה.
לסיכום
מאמר זה הציג את התנאים לקבלת קצבת נכות כללית לחולה פרקינסון מהמוסד לביטוח לאומי. דרגת הנכות משתנה כאמור בהתאם למצב התפקודי ושלב המחלה, ומניבה לעיתים גם זכאות לקצבת שירותים מיוחדים, קצבת ניידות וקצבת סיעוד.
אולם מיצוי מלוא הפוטנציאל והזכויות הרלוונטיות לכל חולה הוא משימה מורכבת הדורשת ידע מקצועי ותמרון בין האפשרויות השונות. לשם כך, מומלץ בחום להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בזכויות נכים וביטוח לאומי.
משרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש מתמחה בייעוץ אישי לחולים ובני משפחותיהם בכל הקשור למיצוי זכויות לחולי פרקינסון ומחלות נוירולוגיות אחרות. אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
מהם תנאי הזכאות העיקריים לקצבת נכות כללית לחולי פרקינסון?
הקריטריון הראשוני הוא עמידה ברף הרפואי כפי שהוגדר בספר הליקויים. בהמשך נבדקת השפעת המגבלות על יכולת ההשתכרות או התפקוד של המבוטח על ידי ועדת סיעוד, ולפיו נקבע שיעור הנכות והקצבה. קיים רף נכות שונה לגברים / נשים עובדות (60%) ביחס ללעקרות בית (50%) המזכה בגמלה. במקרים מסוימים מתאפשר גם שילוב ליקויים וחישוב נכות משוקללת לעניין זה.
מה ההבדל בין מחלת פרקינסון ראשונית לשניונית?
מחלת פרקינסון ראשונית היא כרונית ונגרמת מגורמים פנימיים, בעוד שמחלת פרקינסון שניונית יכולה להיגרם מחשיפה לגורמים סביבתיים כגון חומרים רעילים או תרופות. הפרקינסון השניונית אף עשויה להיות ניתנת לטיפול במקרים מסוימים. כמו כן, הפרקינסון השניונית עשויה לזכות את החולה בפיצוי כנפגע עבודה אם נגרמה מחשיפה במסגרת העבודה.
מהם ההבדלים בין גמלת שירותים מיוחדים לבין גמלת ניידות של המוסד לביטוח לאומי?
גמלת שירותים מיוחדים נועדה לממן עלויות הנובעות ממגבלה תפקודית כגון טיפול אישי, כביסה, ניקיון וכד'. גמלת ניידות נועדה לממן אמצעי עזר והתאמות הנדרשים לשיפור יכולת התנועה והניידות של הנכה. קבלת שתי הגמלאות במקביל היא משימה מורכבת ולעיתים נדרשת בחירה ביניהן. לכן יש לשקול אותן על פי הצרכים והמגבלות האישיים של כל חולה.
מדוע חשוב שחולה פרקינסון יפנה לייעוץ משפטי?
חולה פרקינסון זכאי פוטנציאלית למגוון רחב של זכויות והטבות מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לשלב המחלה, גילו ומצבו התפקודי. ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע לחולה לממש את מלוא הפוטנציאל ולקבל את מירב הזכויות להן הוא זכאי.