קצבת נכות כללית
תביעת נכות כללית מאפשרת קבלת קצבה חודשית המהווה מקור סיוע מטעם המדינה למי שסובל מנכות מאחת או יותר מבין הנכויות אשר על פי החוק ותקנות הביטוח הלאומי, מזכות בקצבה חודשית. קצבה זו משתנה בהתאם לאחוזי הנכות של המבקש אשר קביעתם נעשית על ידי וועדה רפואית לקביעת נכות כללית. קצבת נכות כללית היא קצבה המשולמת באופן חודשי למי שוועדה רפואית קבעה כי הוא סובל מנכות רפואית בשיעור של 60% לפחות וכושר עבודתו פחת בשיעור של 50% לפחות. כמו כן, ייתכנו מקרים שבהם מפאת נתונים מסוימים, תנאי הסף לקבלת קצבת נכות כללית יהיה נמוך מ- 60%.
סוגי נכויות המקנות קצבת נכות כללית
ההגדרה נכות רפואית מתייחסת למגוון נכויות, לרבות נכות נפשית ושכלית. פירוט הנכויות המקנות אחוזי נכות רפואית למבקש הקצבה, מנויות בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). בתקנות אלו מפורט גובה אחוזי הנכות שיש לקבוע בגין כל אחת מהנכויות המנויות בהן, כאשר קיימת אפשרות להכרה במספר נכויות במקביל.
בהתאם הפעולה הראשונה של עורכי דין אובדן כושר עבודה היא לעבור באופן יסודי על הפוליסה הספציפית של הלקוח, כדי להבין אילו מקרים היא מכסה.
הליך תביעת נכות כללית
השלב הראשון בהליך הבקשה של תביעת נכות כללית, הוא הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. לאחר הגשת התביעה, יישלח למבקש זימון להופיע בפני וועדה רפואית לקביעת נכות כללית. ניתן להעביר לידי הוועדה הרפואית כל חומר רפואי רלוונטי אשר יש בו כדי להעיד על קיומה של נכות כלשהי, על היקפה ומידת השפעתה על התפקוד היומי של מגיש הבקשה.
קביעת הוועדה הרפואית היא מקור הסמכות של פקיד התביעות של הביטוח הלאומי לאישור או דחייה של תביעת נכות כללית. בהתאם לאחוזי הנכות אשר נקבעו על ידי הוועדה, לצד שקלול נתונים הנוגעים להיקף פגיעת הנכות הרפואית ברמת הכנסתו של המבקש, יקבע פקיד התביעות של הביטוח הלאומי את דרגת אי כושר שעל פיה ייקבע גובה הקצבה.
גובה קצבת נכות כללית
גובה הקצבה נקבע על פי מדרגות שבבסיסן קביעת פקיד התביעות את דרגת אי הכושר של המבקש, וזאת באופן הבא:
- אדם שנקבעה לו דרגת אי כושר בטווח שבין 75% ל- 100% יזכה לקצבה בגובה של 3,700 ₪ מדי חודש.
- אדם שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 74% יזכה לקצבה בשיעור של 2,522 ₪ בכל חודש.
- אדם שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 65% יזכה לקצבה בשיעור של 2,273 ₪ בכל חודש.
- אדם שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 60% יזכה לקצבה בשיעור של 2,135 ₪ בכל חודש.
הליך בקשת קצבת נכות כללית – רק בליווי של עורך דין מנוסה
הגשת תביעת נכות כללית, הינו הליך שנדרשת בו הקפדה יתירה לצד היכרות מעמיקה עם מנגנוני הביטוח הלאומי והוועדות הרפואיות מטעמו. משרד עו"ד אמבר גולן-פרטוש, הינו משרד מנוסה אשר ביכולתו להעניק ליווי מקצועי ויסודי לכל אדם החפץ בקבלת קצבת נכות כללית בעזרת עורך דין ביטוח לאומי.
כיצד עורך דין ביטוח לאומי יכול לסייע למבוטחים בקבלת קצבת נכות כללית?
עורך דין ביטוח לאומי יכול לסייע למבוטחים במספר אופנים בתהליך קבלת קצבת נכות כללית:
- ייעוץ ראשוני – עורך הדין יכול לבחון את המקרה הספציפי של המבוטח ולהעריך את סיכוייו לקבלת הקצבה. בנוסף, ייתן מידע והסברים על הליך הגשת התביעה והמסמכים הנדרשים.
- איסוף מסמכים רפואיים – עורך הדין יסייע בהשגת כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שיתמכו בבקשה, כגון מסמכים וחוות דעת מרופאים, בדיקות, ועוד.
- הגשת תביעה נכונה – עורך הדין יסייע למבוטח במילוי טופס התביעה באופן מדויק ומנומק היטב מבחינה משפטית ורפואית, מה שיעלה את הסיכוי לקבל את הקצבה.
- ייצוג בוועדות רפואיות וערעורים – עורך הדין ילווה את התהליך מול הוועדה הרפואית לקביעת נכות, יציג את כל הטענות והראיות, ויסייע בהגשת ערעורים במידת הצורך.
- מעקב ובקרה – עורך הדין יוודא שהתהליך מתנהל כראוי ובהתאם לחוק, ויסייע בפתרון בעיות בירוקרטיות לאורך כל הדרך.
מהם הקריטריונים שיש לעמוד בהם לצורך קבלת קצבת נכות כללית מביטוח לאומי?
לשם קבלת קצבת נכות כללית מביטוח לאומי, על התובעים להיות תושבים ישראלים בני 18 ומעלה (למעט אם מדובר בעובדים קטינים בגילאי 16 עד 18, שעבורם דמי הביטוח הלאומי שולמו כחוק), עד גיל היציאה החוקי לגמלאות.
להלן הקריטריונים העיקריים, אשר חלים על מבוטחים אלו המגישים תביעות נכות כללית לביטוח לאומי:
- דרגת נכות רפואית של למעלה מ- 60% נכות, או לחילופין – דרגת נכות משוקללת של למעלה מ- 40% בגין שילוב בין כמה ליקויים שאחד מהם מוערך כמזכה בדרגת נכות של למעלה מ- 25% נכות רפואית.
- החלטה שהנכות אכן מונעת מהמבוטח לעבוד למחייתו או מפחיתה את יכולת ההשתכרות שלו ביותר מ- 50%, לצד הכרה באובדן כושר עבודה בשיעור של 60/65/74/100 אחוז.
- חוסר הכנסות מעבודה או הכנסות עד לתקרה בת 7,122 ש"ח לחודש (לשנת 2023).
החריגים לעניין זה, הינם עקרות בית בעלות שיעור נכות בסך 50% או יותר, כמו גם גמלאים עד גיל 67 במקרים מסוימים.
מומלץ מאוד לפנות לייעוץ אישי עם עורך דין המתמחה בליווי תביעות נכות כללית בביטוח לאומי, על מנת לבדוק את עמידתכם בקריטריונים המזכים בקצבת הנכות באופן יסודי ומסודר. כך תוכלו לדעת מבעוד מועד מהם סיכויי הצלחתכם בהגשת תביעת הנכות שלכם לביטוח הלאומי, ובאיזה אופן תוכלו למקסם את אחוז הנכות שייקבע לכם והזכויות שיוענקו לכם בהתאם לו.
מהם השיקולים שלפיהם המוסד לביטוח לאומי קובע האם לאשר תביעות נכות כללית?
יש לזכור כי הזכאות לקצבה נגזרת הן מאחוז הנכות שנקבע והן מרמת אי הכושר לעבודה. שני הרכיבים הללו יכולים להיות מושפעים ממצב בריאותי משתנה ומהחלטות נוספות של פקידי הביטוח הלאומי. לכן, למרות שמדובר בהחלטות רשמיות, הן אינן סופיות וניתנות לערעור במידת הצורך. לכן כדאי לבדוק היטב את נימוקי ההחלטות ולשקול הגשת ערעור מנומק אם יש צורך בכך.
מתי המוסד לביטוח לאומי מתחיל לשלם את קצבת הנכות הכללית בפועל?
תשלום קצבאות נכות כללית, מתחיל בפועל בחלוף 90 ימים מאישור התביעה, ולאחר שנקבעה לנכה בביטוח לאומי, דרגת אובדן הכושר לעבודה.
קצבת הנכות הכללית משולמת למבוטח מדי חודש בחודשו באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק שלו, או חשבון האפוטרופוס שלו, אם ישנו כזה.
החל משנת 2022, במשך 90 הימים הראשונים, אפשרי לקבל במקום זאת, סוגי קצבאות אחרים, כמו קצבת ילד נכה, במידה ומדובר בסכום גבוה יותר.
האם קיימת אפשרות להגיש ערר על שיעור אחוזי הנכות שנקבעו על ידי ועדת המוסד לביטוח לאומי?
ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית לגבי אחוז הנכות וזכאות התובע לקצבה. יש להגיש את הערעור בכתב תוך 60 יום מיום קבלת ההודעה, אם כי לעיתים הביטוח הלאומי ידון גם בערעורים שהוגשו עד 90 יום מקבלת ההחלטה.
בערר יש לפרט באופן ברור ומנומק מדוע לדעת המבוטח אחוז הנכות שנקבע אינו משקף נכונה את מצבו או מדוע הוא זכאי לקצבה גם אם לא אושרה לו. ניתן לצרף חוות דעת נוספות של מומחים רפואיים לחיזוק הערעור.
באם הערר על החלטת הוועדה הרפואית נדחה בידיד ועדת העררים בביטוח לאומי, ניתן להגיש ערר נוסף לבית הדין האזורי לעבודה תוך 60 ימים ממועד קבלת התשובה של ועדת העררים. בערעור לבית הדין ניתן לטעון לליקויים משפטיים בהחלטה, אך לא לדון בשיקולים רפואיים הנוגעים לעצם הזכאות. בית הדין יכול לאשר את החלטת הביטוח הלאומי או לבטל אותה ולהורות על קבלת הערר – במקרה זה תקבע הזכאות לקצבת הנכות מחדש בכפוף לפסיקה.
מהם הקריטריונים להגשת ערר על שיעור אי הכושר לעבודה שקבע פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי?
ניתן להגיש ערר על החלטת פקיד התביעות בנוגע לאחוזי אי הכושר לנכה, בכתב ובתוך עד 90 ימים. זאת כאשר הערר מתאפשר לגבי 2 סוגים של החלטות:
- קביעה שהמבוטח לא איבד כלל / איבד פחות מ- 50% מכושר העבודה
- קביעת דרגת אי כושר נמוכה מ- 74%
כאן המקום לציין כי אם בערר מוביל את ועדת העררים לשקול להפחית מדרגת אי הכושר שנקבעה במקור למבוטח, המערער רשאי לבקש למשוך את ערעורו ולבקש להשיאר את ההחלטה המקורית כמות שהיא.
לסיכום
כפי שציינו במאמר לעיל, כדי לקבל את קצבת הנכות הכללית, יש לעמוד במספר קריטריונים מרכזיים ובהם: הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, היותו של הנכה התובע תושב ישראל, גיל מינימלי של 18 שנים (להוציא עובדים קטינים), קיומה של מגבלה תפקודית כתוצאה ממצב בריאותי שאינו זמני, ושיעור נכות רפואית העולה על 60% (או 40% במקרה של נכות משוקללת הכוללת ליקוי בריאותי אחד לפחות בשיעור 25% לפחות). בנוסף, גובה הקצבה נגזר ממבחני הכנסה. מומלץ להיוועץ בעורך דין מתמחה בתחום לבדיקת הזכאות עקב מורכבות הנושא.
לסיוע משפטי מקצועי בהגשת תביעת נכות כללית ועררים לפי הצורך, פנו למשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש בהקדם.
לכתבה של עו"ד אימבר גולן פרטוש על קצבת נכות כללית >>>
שאלות נפוצות בנושא
מהם הקריטריונים שיש לעמוד בהם כדי להיות זכאים לקצבת נכות כללית מטעם המוסד לביטוח לאומי?
קצבאות נכות כללית בביטוח לאומי מיועדות לסיוע כלכלי לאזרחי ישראל שאינם יכולים לעבוד למחייתם כראוי עקב מצבם הרפואי. הזכאים העיקריים הם תושבי המדינה מגיל 18 עד גיל הפרישה החוקי מעבודה, או עד 12 חודשים לאחריו. הסיוע ניתן למי שסובל מפגיעות פיזיות, נפשיות או שכליות הגורמות לפגיעה ביכולתו להשתכר או לתפקד במשק הבית (במקרה של עקרת בית).
מהם הקריטריונים לקבלת קצבת נכות כללית מביטוח לאומי עבור בני נוער מתחת לגיל 18?
קטינים בגילאי 16 עד 18 יכולים להיות זכאים לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי בתנאי שהועסקו באופן חוקי במעמד "עובד קטין" בתקופה הרלוונטית, בכפוף לכך שדמי הביטוח שולמו בגינם כחוק.
מהם המצבים בהם ניתן יהיה לקבל תשלום רטרואקטיבי של קצבת נכות כללית?
ניתן לקבל קצבת נכות רטרואקטיבית בגין לא יותר מהשנה שקדמה למועד הגשת התביעה. באם נקבעה לתובע דרגת אי כושר מלאה לתקופה העולה על חצי שנה, התשלום יחל רק מהיום ה- 91.
האם קיים גיל מקסימלי להגשת תביעה לקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי?
כן. הגשת התביעה מוגבלת למשך עד 12 חודשים ממועד ההגעה לגיל הפרישה החוקי וכפופה לכך שהמבוטח עמד בתנאי הזכאות במשך 90 ימים לפחות טרום הגיעו אל גיל הפרישה.
בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.
בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.
בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.
עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:
פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: [email protected]
השאלה האם אפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות כללית במקביל, מתעוררת לעיתים קרובות בקרב בעלי מוגבלויות שנדרשים להגיש תביעת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי. ככלל, מקבלי
כאשר אדם בישראל מתמודד עם משבר רפואי ו/או תעסוקתי, המוביל לרוב גם למצוקה כלכלית, באפשרותו להגיש תביעות לקצבאות שונות, למוסד לביטוח לאומי. כדי שניתן יהיה
תושבי ישראל שנפגעו ממחלה, תאונה או לקות מולדת ואיבדו את יכולתם להתפרנס, זכאים לקצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי. שתי הקצבאות העיקריות שניתן לקבל מביטוח לאומי
אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית ומתישה הפוגעת באיכות החיים של נשים רבות. לאור זאת, מעבר לאפשרויות הטיפול הרפואי במחלה, חשוב להכיר גם את הזכויות המגיעות לחולות
קצבת נכות כללית היא קצבה חודשית המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאנשים שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, או נכות רפואית בשיעור
מוגבלות בניידות פוגעת משמעותית ביכולתם של אנשים עם מוגבלויות לנוע באופן חופשי ולבצע את פעולות היום יום שלהם. קצבת הניידות החודשית שמשלם המוסד לביטוח לאומי
קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם) היא זכות חשובה לאנשים עם מוגבלויות קשות הזקוקים לעזרה רבה בביצוע פעולות היום יום בביתם. במאמר מקיף זה נסקור את תנאי
קבלת קצבאות נכות מגוונות יכולה לסייע רבות לנכים להתמודד עם אתגרי היומיום ולשפר את איכות חייהם. אולם לעיתים נדרש תיאום מורכב בין הקצבאות השונות על
בהקשר של גיל זקנה – האם ממשיכים לקבל קצבת נכות כללית – זו שאלה שנשאלת רבות בקרב אוכלוסיית הגמלאים הנכים בישראל. במאמר שלפניכם נבחן לעומק