תאונות עבודה הן חלק בלתי נפרד משגרת החיים של רבים מאיתנו. אולם כאשר מדובר בבעל עסק עצמאי אשר נפגע במהלך עבודתו, המצב עלול להסתבך במיוחד. זאת משום שתהליך הכרת הפגיעה בתור תאונת עבודה ומיצוי הפיצויים והזכויות להם זכאי העצמאי, מורכב יותר מאשר בקרב עובדים שכירים. בסקירה להלן נסביר האם במקרה של תאונת עבודה עצמאי זכאי לקבלת פיצויים, מהי ההגדרה של עובד עצמאי לעניין מימוש זכויות נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, מהם תנאי הסף לקבלת פיצוי מביטוח לאומי על תאונת עבודה של עצמאי, באילו מקרים תוכר תאונת עבודה של עצמאי כמזכה בזכויות רפואיות, אילו פעולות יידרש עובד עצמאי לבצע לצורך קבלת פיצויים בגין תאונת עבודה וכיצד סיוע משפטי מקצועי בתהליך מימוש הזכויות, עשוי להניב תוצאות טובות יותר עבור המבוטח.
האם במקרה של תאונת עבודה עצמאי זכאי לקבלת פיצויים?
תאונת עבודה עצמאי מוגדרת כפגיעה פיזית שקורה לבעל עסק תוך כדי עבודתו. עם זאת, אם הפעולה שגרמה לפגיעה לא בוצעה במהלך העבודה עצמה או בהקשר ישיר לעבודה, ייתכן שהיא לא תוכר בהכרח כתאונת עבודה. אם נפגעתם בעבודתכם ואתם לא בטוחים האם זה ייחשב כתאונת עבודה, המשיכו בקריאת המדריך שלפניכם למידע נוסף.
מהי ההגדרה של עובד עצמאי לעניין מימוש זכויות נפגעי עבודה בביטוח הלאומי?
עצמאי שנפגע בעבודתו זכאי לתבוע פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. החוק מגדיר עצמאי כמי שעוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בממוצע בשבוע, וההכנסה שלו ממשלח יד זה היא לפחות 50 אחוז מהשכר הממוצע במשק.
לחלופין, עצמאי מוגדר גם כמי שעוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בממוצע בשבוע, והכנסתו אינה נמוכה מהסכום הקבוע בחוק. גם אם מתקיים רק אחד מהתנאים הללו, העובד עשוי להיחשב כעצמאי.
מהם תנאי הסף לקבלת פיצוי מביטוח לאומי על תאונת עבודה של עצמאי?
זכויותיו של עצמאי ששילם דמי ביטוח לאומי כחוק, זהות בעיקרון לזכויות של כל עובד אחר בישראל. כלומר, אם העצמאי נפגע בתאונת עבודה, הוא רשאי להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה וגמלת נכות או מענק נכות מהמוסד לביטוח לאומי, בתנאי שהוא עומד בקריטריונים הרלוונטיים הקבועים בחוק.
בכל מקרה, בהגשת תביעה לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, עצמאי זכאי לאותן זכויות כמו עובד שכיר באותה הסיטואציה.
המקרים שבהם תוכר תאונת עבודה של עצמאי כמזכה בזכויות רפואיות
התנאים שבהם תוכר תאונת עבודה של עצמאי כמזכה בזכויות רפואיות הם אלו:
- תאונה שקרתה בסביבת העבודה של העצמאי – אם העצמאי עובד במקום קבוע והתרחשה פגיעה בעלת אופי תאונתי במהלך ביצוע עבודתו, הוא יהיה זכאי לפיצויים והטבות. לדוגמה, נגר, נפח או מכונאי שנפגעו תוך כדי עבודתם בסביבת העבודה שלהם, יוכרו כנפגעי עבודה.
- תאונה שקרתה בדרך לעבודה או בחזרה הביתה – עצמאי שנפגע בתאונה בדרכו למקום העבודה או בחזרה ממנו, יוכר כנפגע עבודה בדומה לעובד שכיר. עם זאת, אם העצמאי סטה ממסלולו הרגיל לעבודה, למשל לצורך ביצוע קניות, הרי שהפגיעה עלולה שלא להיחשב כתאונת עבודה והוא ייאלץ להגיש תביעה בעילה אחרת.
- תאונה שקרתה במהלך שעות העבודה מחוץ למקום העבודה – עצמאים רבים עובדים באופן מתמשך באתרים שונים ואינם קשורים למקום עבודה אחד קבוע, כגון חשמלאים, שרברבים ושיפוצניקים. עצמאי מסוג זה שנפגע בתאונה במהלך שעות העבודה שלו, בין אם באתר העבודה ובין אם בנסיעה בין אתרים, יוכר כנפגע בתאונת עבודה.
יתרה מכך, עצמאי שבא לתבוע פיצויים בגין תאונת עבודה נדרש להוכיח שהפגיעה אכן התרחשה במהלך שעות העבודה שלו. הוכחה כזו יכולה להיות באמצעות הצגת חשבונית או הסכם התקשרות עם לקוח. עצמאים שלא יוכלו להוכיח קשר בין הפגיעה לבין עבודתם, לא יהיו זכאים לפיצוי כספי או להטבות הנלוות להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
אילו פעולות יידרש עובד עצמאי לבצע לצורך קבלת פיצויים בגין תאונת עבודה?
הפעולות שעל עצמאי לבצע כדי לממש את זכאותו לפיצויים והטבות מביטוח לאומי בעקבות תאונת עבודה:
- דיווח לרופא המשפחה או לקופת החולים – על העצמאי לדווח לרופא המשפחה שלו או לקופת החולים על הפגיעה שנגרמה לו, זאת בסמוך ככל האפשר למועד שבו היא אירעה. דיווח זה חשוב על מנת לתעד מבחינה רפואית את האירוע, שכן בשלב מאוחר יותר עלולה להידרש הוכחה של הפגיעה. גם אם מדובר בפגיעה לכאורה קלה וזניחה, ייתכן שבהמשך היא תתפתח לנזקים חמורים יותר. ללא תיעוד רפואי לא ניתן יהיה להגיש תביעה לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה.
- תיעוד מפורט של האירוע – יש לבצע תיעוד מפורט ככל האפשר של התאונה שאירעה, כולל ציון המועד המדויק ואופן ההתרחשות. אם היו עדים לאירוע, רצוי לאסוף את פרטיהם. בנוסף מומלץ לתעד באמצעות צילום או הסרטה את מקום התאונה ואת הפגיעה הפיזית לצורך תיעוד ויזואלי של המקרה.
- הגשת טופס תביעה לביטוח הלאומי בסמוך ככל האפשר למועד הפגיעה – יש להגיש טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי בהקדם האפשרי לאחר קרות התאונה, מבלי לדחות זאת. שכן, ככל שחולף זמן רב יותר ממועד האירוע, כך גדלים הסיכויים שהתביעה תידחה. לפיכך, אין להמתין עם הגשת התביעה לביטוח לאומי.
לסיכום – בקרות תאונת עבודה עצמאי יכול להפיק תועלת רבה מפנייה לסיוע משפטי מקצועי
אם קרתה תאונת עבודה עצמאי עלול למצוא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה. הפגיעה מתאונת העבודה עלולה לפגוע באופן משמעותי ביכולת ההשתכרות והכנסותיו של הנפגע. מאחר ולציבור העובדים העצמאיים במדינת ישראל, אין ימי מחלה וזכויות סוציאליות מטעם המעסיק שעליהם באפשרותם להישען כמו במקרה של עובד שכיר, עצמאי שנקלע למצב זה זכאי על פי חוק להגיש תביעה לקבלת פיצויים והטבות שונות מהביטוח הלאומי, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים. עם זאת, מימוש הזכויות הללו מצריך ידע משפטי רב וניסיון בתחום. לכן, במקרה של תאונת עבודה, מומלץ מאוד לפנות בהקדם לסיוע מקצועי כפי שמוצע במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש. משרדנו ידאג ללוות אתכם לאורך כל ההליך הבירוקרטי ויסייע במיצוי מלוא זכויותיכם.
כיצד נקבעת זכאותו של עצמאי לפיצויים מביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה?
זכאותו של עצמאי נקבעת על פי תנאים הקבועים בחוק: עיסוק של לפחות 20 שעות שבועיות בממוצע במשלח היד, או עיסוק של לפחות 12 שעות שבועיות בממוצע אם ההכנסה אינה נמוכה מהסכום הקבוע בחוק.
האם נדרש קשר הדוק בין עיסוקו של העצמאי לבין התאונה שארעה כדי שזו תוכר כתאונת עבודה?
כן, על העצמאי להוכיח שהתאונה ארעה תוך כדי ביצוע עבודתו או בהקשר ישיר אליה. אחרת, התביעה עלולה להידחות.
באילו מצבים נוספים עשויה תאונה להיחשב כתאונת עבודה בקרב עצמאים?
גם תאונה שארעה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו עשויה להיחשב כתאונת עבודה, אך יש הסתייגות לגבי סטייה מהנתיב הרגיל. וגם תאונה שהתרחשה במהלך שעות העבודה שמחוץ לסביבת העבודה הקבועה.
מהן הפעולות הנדרשות מהעצמאי כדי לממש את זכאותו לאחר תאונת עבודה?
עליו לדווח לקופ"ח, לתעד את האירוע, ולהגיש בהקדם טופס תביעה לביטוח לאומי על מנת להגדיל את סיכויי הזכייה בתביעה.
