חשיבות איסוף הראיות במקרים של תאונות עבודה

חשיבות איסוף הראיות במקרים של תאונות עבודה, היא גבוהה מאין כמוה, לנוכח העובדה שבכוחה של תאונת עבודה להשבית את הנפגע מעבודתו למשך תקופה ארוכה, ועקב כך – לפגוע בפרנסתו. כאשר ניתן להוכיח את התרחשותה של תאונת עבודה או פגיעת עבודה, לעובד ישנה אפשרות לקבל פיצויים בגין הפגיעה בכושר השתכרותו – הן מהמוסד לביטוח לאומי, הן מקרן הפנסיה או פוליסת אובדן כושר העבודה הפרטית שברשותו (אם אכן ישנה כזו), והן מחברת הביטוח של מעסיקו, בתנאים מסוימים. 

חשיבות איסוף הראיות במקרים של תאונות עבודה לעניין קבלת פיצויים לעובד

כשעובד עובר תאונת עבודה, בין אם הוא מחזיק בפוליסת ביטוח פרטית למקרי אובדן כושר עבודה ובין שהוא מפקיד כספים לביטוח מנהלים עם רכיב ביטוחי כזה – או לקרן פנסיה חדשה, הוא עשוי להיות זכאי לקבלת פיצוי כספי בגין פגיעת העבודה שלו.

בנוסף לכך, כל עובד שכיר המופרשים עבורו דמי ביטוח לאומי – כמו גם בעל עסק עצמאי שמשלם לביטוח לאומי באופן סדיר, יכולים להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה למשך 90 ימים, ובהמשך לכך – אם מדובר בפגיעה ארוכת טווח, אף לתבוע מענק נכות או קצבת נכות מעבודה. 

יחד עם זאת, מימוש הזכויות הביטוחיות מול כל גורם מבטח באשר הוא, מותנה בראש ובראשונה, ביכולתו של העובד, להוכיח כי אכן איבד מכושר ההשתכרות שלו, בעקבות תאונת עבודה. הדבר תקף בין שהעובד – מנסה לממש את זכויותיו הביטוחיות מול הגורמים המבטחים אותו, ובין אם ברצונו לתבוע אך חברת הביטוח של מעסיקו, בעקבות תאונת עבודה שמקורה ברשלנות מצד המעסיק. 

לצורך הוכחת העניין, יש צורך לאסוף ראיות רלוונטיות, שיוכיחו את הנסיבות שגרמו לתאונת העבודה, את הפגיעות שספג העובד במסגרת התאונה וכן את ההשלכות הרפואיות המשפיעות עליו מבחינה תפקודית ותעסוקתית. בהקשר זה מן הראוי להזכיר כי גם תאונת דרכים המתרחשת בדרכו של העובד אל מקום עבודתו או בשובו ממנו, לרבות תאונת דרכים שאירעה בנסיעה לצרכי עבודה, יכולה להיחשב בראי החוק כתאונת עבודה המקימה לעובד הנפגע, זכאות לפיצויים.

כמובן, גם כאן, התשתית הראייתית המוכיחה את התרחשות התאונה ואת הפגיעות ממנה – לרבות הקשר הסיבתי בין הפגיעות לבין האירוע התאונתי, מהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך למימוש הזכויות הביטוחיות לפיצויים.

מה חשיבות איסוף הראיות במקרים של תאונות עבודה – למימוש זכויות ביטוחיות בפוליסות אובדן כושר עבודה פרטיות?

עובדים בעלי ביטוחי אובדן כושר עבודה פרטיים – בין אם מדובר בפוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה, העומדת בזכות עצמה, ובין אם מדובר ברכיב כיסוי ביטוחי המהווה חלק מפוליסת ביטוח מנהלים, נדרשים לעמוד בתנאים מסוימים כדי שייחשבו כזכאים לתגמולי ביטוח בעקבות תאונות עבודה.

בראש ובראשונה, העובד בעל פוליסה או כיסוי לאובדן כושר עבודה, נדרש להוכיח כי כושר העבודה שלו נפגע באופן זמני או קבוע בשיעור של לא פחות מאשר 75%. אין זה נכון להניח כי מדובר בעניין פעוט. לא אחת, עובדי הייטק מגלים להפתעתם, כי אף שעברו תאונת עבודה שהותירה אותם עם פגיעה חמורה – כל עוד ביכולתם לשבת מול המחשב ולבצע את עבודתם, לא ישולם להם פיצוי מחברת הביטוח, בגין פגיעת העבודה שלהם. 

מכאן נובע הצורך האקוטי באיסוף והצגת ראיות רפואיות שיציגו קשר מובהק בין נזקי המבוטח לבין הטענה לירידה בכושר העבודה שלו בתפקיד הספציפי או משלח היד המסוים שבו עסק עד מועד התאונה. בסיס ראייתי זה, ניתן להשגה על ידי פנייה לקבלת חוות דעת רפואית מטעם רופא מוסמך, כפי שנפרט בהמשך.

זאת ועוד – בפוליסות אובדן כושר רבות, תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, מותנה גם בכך שהעובד יהיה מנוע מלעבוד בכל עיסוק סביר נוסף (מלבד התפקיד בו עסק טרום התאונה), אשר תואם לכישוריו, השכלתו וניסיונו – בשיעור שאינו נמוך מ- 75%. גם כאן, למידע שיוצג במסגרת חוות הדעת הרפואית ואופן ניסוחה – משקל רב.

לאור האמור לעיל, חשוב גם להבין היטב מהם תנאי הפוליסה או הכיסוי הביטוחי הקיימים והאם הם אכן מציבים הגבלות כגון אלו על מימוש הזכויות הביטוחיות לנפגעי עבודה. לא אחת, עובדים בוחרים להוסיף לפוליסות אובדן הכושר או לכיסוי הנכות שלהם בקרן הפנסיה, הרחבה ביטוחית שתקנה להם כיסוי לאובדן כושר עבודה שהוא ספציפי לעיסוק שלהם.

כך ניתן לצמצם במידה ניכרת את הסיכון לשלילת זכאותו של העובד לתגמולי הביטוח בגין טענה ליכולתו לעסוק בעיסוקים סבירים אחרים, חרף פגיעת העבודה שחווה.

מהן הראיות שיש להציג לחברת הביטוח בעקבות תאונת עבודה?

בעקבות תאונת עבודה, על העובד להציג לחברת הביטוח תעודת מחלה שניתנה לו על ידי הרופא המטפל שלו בקופת החולים בה הוא חבר, או לחילופין – אישור רפואי שסיפק לו רופא מומחה, המתייחס בפרוטרוט למצבו הרפואי עקב תאונת העבודה ולאופן בו מצב רפואי זה פוגע בכושר עבודתו. 

את תעודת המחלה מצרפים לטופס התביעה המוגש לחברת הביטוח בציון פרטיו של התובע ופרטי הפגיעה שהפחיתה מכושר עבודתו. חשוב לדעת שהמבטחת רשאית לבקש מהמבוטח להעביר לבדיקתה, ראיות רפואיות ומסמכים נוספים, הנחוצים לה לבחינת תביעתו. במקרים מסוימים, חברות הביטוח גם מבקשות שמבוטחים יפנו לבדיקת רופא מטעמן, שמספק להן חוות דעת משלו על מצב העובד ורמת כשירותו לעבוד. 

חשוב להיות ערוכים גם לתרחיש כזה ובאם מתעורר קושי באיסוף המסמכים והראיות המבוקשים – או שאלו נדחים בידי חברת הביטוח, להסתייע בשירותיו של עורך דין תאונות עבודה.

לסיכום: איסוף הראיות במקרים של תאונות עבודה הוא רק השלב הראשון בתהליך למימוש הזכויות הביטוחיות

למרבה הצער, המציאות במדינת ישראל מלמדת, כי איסוף הראיות במקרים של תאונות עבודה הוא רק השלב הראשון בתהליך למימוש הזכויות הביטוחיות של אדם שנפגע כושר השתכרותו, בעקבות תאונת עבודה.

לא אחת, התהליך לקבלת פיצוי בגין אובדן כושר עבודה זמני או קבוע, על רקע תאונת עבודה, מתגלה כסבוך ומייגע. עובדים לאחר תאונות עבודה, לעיתים מוותרים על זכויותיהם הביטוחיות ולא מפאת הקושי הרב הכרוך במימושן, שגדל שבעתיים לנוכח מצבם הפיזי לאחר התאונה.

לכן מומלץ מאוד לפנות לסיוע משפטי בכל שלב בו מתעורר קושי בהגשת תביעת פיצויים עקב תאונת עבודה או באישורה מול הגורמים המבטחים. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש כאן כדי להעניק לכם ייעוץ ותמיכה משפטית אישית, החיוניים למיצוי זכויותיכם מול כלל הגופים המבטחים וקבלת הסעדים הנחוצים לכם כדי לשוב לאיתנכם ולחזור לשגרת החיים התקינה שלכם, עד כמה שניתן.

לעזרה במימוש הזכויות שלכם לאחר תאונת עבודה – פנו עוד היום למשרדנו.