אובדן כושר עבודה הוא מצב מורכב ומאתגר, העלול לפגוע באופן משמעותי בחייו של אדם ובביטחונו הכלכלי. במאמר זה, נבחן כיצד במקרים של אובדן כושר עבודה ביטוח לאומי מציע למבוטח רשת ביטחון כלכלית, נסביר מהן הזכויות המגיעות למי שנפגע כושר עבודתו, ונמליץ כיצד ניתן למצות אותן בצורה הטובה ביותר.
הידעתם? במקרה של אובדן כושר עבודה ביטוח לאומי מציע לכם רשת ביטחון כלכלית
כושר העבודה של כל אדם, ללא קשר למקצועו או לאופי עיסוקו, אינו מובטח לעולם. בין אם מדובר בעובד משרד או בפועל שעוסק בעבודת כפיים – תאונה או בעיה רפואית עלולות למנוע מהאדם להמשיך ולעבוד כרגיל בכל רגע נתון.
במקרים בהם אובדן כושר העבודה מתרחש בגיל צעיר יחסית, הדבר עלול להוות איום משמעותי על הביטחון הכלכלי העתידי של האדם הנפגע. מעתה ואילך, עליו להתמודד עם מציאות בה יש צורך לפרנס את עצמו לאורך שנים ארוכות מבלי היכולת לעשות זאת בכוחות עצמו או באמצעים שעמדו לרשותו בעבר.
הבשורה המעודדת היא שכאשר אדם מעל גיל 18 שטרם הגיע לגיל פרישה, נאלץ לצמצם את היקף עבודתו עקב אובדן כושר עבודה הנובע מפגיעה או מחלה, המוסד לביטוח לאומי ובמקרים מסוימים גם חברות הביטוח הפרטיות, מעמידים לרשותו כיסוי ביטוחי המאפשר קבלת פיצוי כספי כנגד הפגיעה בהכנסותיו מעבודה.
מהו אובדן כושר עבודה?
המונח "אובדן כושר עבודה" מתאר מצב שבו אדם מאבד, באופן חלקי או מלא, את היכולת לעסוק במקצועו או בתחום עיסוקו הרגיל עקב מחלה או פציעה. מצב זה יכול להיות זמני, כאשר האדם מצליח להחלים ולהתגבר על המכשול שמנע ממנו לעבוד ולהתפרנס, או קבוע ומתמשך לאורך זמן.
חשוב לציין כי המושג "אובדן כושר עבודה" הוא סובייקטיבי ומשתנה בהתאם למגוון הרחב של תחומי העיסוק והמקצועות הקיימים. כך לעתים, מדובר באובדן מוחלט של הכושר לעבוד בכלל, כפי שעלול לקרות במקרה של שיתוק מלא המונע מהאדם לבצע כל פעילות. לעומת זאת, במקרים אחרים, אובדן כושר העבודה מתייחס ספציפית למקצוע שבו עסק האדם טרם הפגיעה, כאשר עדיין קיימת לו היכולת לעבוד בתחום אחר.
כאשר אדם נפגע בכושר עבודתו, המוסד לביטוח לאומי מעמיד לרשותו כאמור, רשת תמיכה כלכלית, במטרה לאפשר לו להתקיים ולהתפרנס גם לאחר הפגיעה ביכולתו להשתכר. קבלת סיוע זה מותנית בהגשת תביעת נכות למוסד לביטוח הלאומי.
אובדן כושר עבודה והזכאות לקצבה מהביטוח הלאומי
הגוף הראשון שמעניק סיוע במקרה של אובדן כושר עבודה הוא כאמור המוסד לביטוח לאומי.
ביטוח לאומי בוחן את מידת אי הכושר של האדם להשתכר או לתפקד בניהול משק הבית, וקובע את אחוזי אי הכושר שלו. בהתאם לאחוזים שנקבעו, יוכל התובע להיות זכאי לקצבת נכות כללית, כאשר גובה הקצבה משתנה בהתאם לחומרת הפגיעה. זכאות זו עומדת לרשות כל מי שמבוטח בביטוח לאומי בישראל, מה שמהווה את הרוב המכריע של האוכלוסייה במדינה.
במידה והפגיעה בכושר העובדה אירעה בעקבות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעות מיקרוטראומה, מימוש הזכאות לפיצויי אובדן כושר עבודה מביטוח לאומי, כרוך יהיה בהגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה או מענק נכות מעבודה. מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה במקרה זה לגבי התהליך הנדרש למימוש זכויותיכם המלאות בביטוח לאומי.
קביעת שיעור אובדן כושר העבודה בביטוח לאומי
תהליך ההערכה של דרגת אי הכושר לעבודה מבוצע על ידי פקיד תביעות ורופא מוסמך, שניהם פועלים מטעם המוסד לביטוח לאומי. השניים קובעים במשותף את האחוז המדויק של אובדן כושר העבודה של האדם.
דרגות אי הכושר מסווגות ל-60%, 65%, 74% ו-100%, כאשר למעשה מדובר ברמות סף. כלומר, אם נקבעה לאדם דרגת אי כושר של 80%, הוא יקבל את הקצבה המוענקת למי שדרגתו 100%, מכיוון שהיא נמצאת בטווח שבין 75% ל-100%.
במידה והאחוז שנקבע נמוך מ- 50%, המבוטח אינו זכאי לקבל קצבה כלל מהמוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, במקרים שבהם כושר ההשתכרות של האדם נפגע בלמעלה מ- 50%, ונקבעה לו דרגת אי כושר העולה על 60% (או 50% כאשר מדובר בעקרת בית), הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית הנעה בין 2,476 ש"ח ל- 4,291 ש"ח (בשנת 2024).
סכום הקצבה עשוי לגדול במקרים שבהם לאדם יש בני משפחה מדרגה ראשונה התלויים בו מבחינה כלכלית. למשל, אם האדם מתגורר עם בן זוג שהכנסתו החודשית ברוטו נמוכה מ- 7,146 ש"ח (בשנת 2024), או אם יש לו שני ילדים (ולא משנה אם יש לו יותר משניים) התלויים בו, הוא עשוי להיות זכאי לתוספת תלויים. תוספת זו ניתנת באופן חלקי או מלא, תלוי בנסיבות האישיות של מקבל הקצבה.
במקרה של אובדן כושר עבודה חלקי, האדם יקבל את החלק היחסי של הקצבה לה היה זכאי אילו היה מאבד את כושר עבודתו באופן מוחלט. עיקרון דומה חל גם על אובדן כושר עבודה זמני, כאשר ההבדל היחיד הוא במשך הזמן שבו תשולם הקצבה.
לסיכום
אובדן כושר עבודה הוא מצב מורכב ומאתגר, העלול לפגוע קשות ביציבות הכלכלית של האדם הנפגע ומשפחתו. לכן חשוב להכיר את הזכויות והאפשרויות העומדות לרשותכם במקרה כזה, הן מול הביטוח הלאומי והן מול חברות הביטוח הפרטיות. עם זאת, תהליך מימוש הזכויות עשוי להיות מסובך ומלווה בקשיים בירוקרטיים. לכן, אם נפגעתם מאובדן כושר עבודה, מומלץ להיעזר בשירותיו של משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש, המתמחה בתחום ויכול לסייע לכם לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לכם, תוך ליווי אישי ומקצועי לאורך כל התהליך.
אובדן כושר עבודה מתייחס למצב שבו אדם מאבד את היכולת לעסוק במקצועו או בתחום עיסוקו הרגיל, באופן מלא או חלקי, בשל מחלה או פציעה. מצב זה יכול להיות זמני, כאשר האדם מצליח להחלים ולשוב לעבודה, או להימשך לאורך זמן. חשוב לציין כי המושג הוא סובייקטיבי ומשתנה בהתאם למגוון המקצועות והתפקידים הקיימים.
במקרה של פגיעה בכושר העבודה, ישנם שני גופים עיקריים המספקים תמיכה כלכלית: המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטיות. הביטוח הלאומי מעניק קצבה בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה לאדם, ואילו חברות הביטוח הפרטיות מספקות כיסוי ביטוחי במסגרת ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, אליהם מפריש האדם.
וועדה רפואית בביטוח לאומי קובעת את דרגת נכותו הרפואית של המבוטח, ואילו פקיד תביעות במוסד לביטוח לאומי בוחן את אחוזי אי הכושר של האדם ואת יכולתו להשתכר או לתפקד במשק הבית. מי שנקבעו לו פחות מ-50% אי כושר איננו זכאי לקבל קצבה כלל, אך אם דרגת אי הכושר עולה על 60% (או 50% לעקרות בית), האדם זכאי לקצבת נכות חודשית, בהתאם לחומרת הפגיעה.
בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בתשלום קצבאות אובדן כושר עבודה, לעתים הגופים האחראים (ביטוח לאומי, קרנות פנסיה, חברות ביטוח) עלולים להערים קשיים על התובע ולנסות למנוע ממנו לקבל את מה שמגיע לו. לכן, חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום, המכיר את כל הפרטים והתקנות הרלוונטיים. עורך דין כזה יכול להגדיל את סיכויי התובע לקבל את הזכויות המגיעות לו ולהבטיח את יציבותו הכלכלית, גם כאשר הוא אינו מסוגל לעבוד.