אובדן כושר עבודה עקב פציעה או מחלה הוא תרחיש מצער ומורכב, שמחייב התמודדות לא רק עם בעיות רפואיות, אלא גם עם שאלת הפרנסה והיכולת לחזור לעבוד. הליך תביעת אובדן כושר עבודה בביטוח לאומי וההופעה בפני הוועדה הרפואית לצורך קביעת דרגת הנכות, הם שלבים קריטיים במימוש הזכויות, ודורשים הכנה מקדימה והיערכות נכונה. לכן במאמר הבא נפרט לגבי אובדן כושר עבודה – ועדה רפואית בביטוח לאומי ותהליך הערכת דרגת הנכות של המבוטח ואיך למקסם את סיכויי הצלחתכם בהליך מול ועדה זו.
אובדן כושר עבודה – ועדה רפואית בביטוח לאומי ותהליך הערכת דרגת הנכות של המבוטח
כשאדם איננו מסוגל לעבוד עקב מחלה, פציעה או נכות, הוא עשוי להיות זכאי לקבל פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. אחד השלבים המשמעותיים ביותר בהליך קבלת הפיצויים הוא הופעה בפני ועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי.
הוועדה הרפואית אחראית לקבוע את דרגת אי הכושר לעבוד של המבוטח, אשר בהתאם אליה ייקבע גובה הקצבה שיקבל מביטוח לאומי.
הוועדה הרפואית מורכבת ממומחים רפואיים בתחומים שונים, כגון רפואה כללית, רפואה תעסוקתית, פסיכיאטריה ועוד, אשר בוחנים את מצבו הרפואי של המבוטח ואת השפעת הבעיה הרפואית על כושר עבודתו.
תפקיד הוועדה הרפואית בקביעת דרגת הנכות של העובד
תפקידה העיקרי של הוועדה הרפואית הוא להעריך ולקבוע את דרגת אי הכושר להשתכר של המבוטח. דרגת אי הכושר נקבעת בהתאם למספר פרמטרים:
- חומרת הבעיה הרפואית או הנכות.
- האזור בגוף שנפגע והשפעתו התפקודית.
- יכולתו של המבוטח לבצע פעולות יומיומיות.
- יכולתו של המבוטח לשוב ולעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת.
קביעת דרגת אי הכושר על ידי הוועדה הרפואית היא קריטית, שכן על פיה נקבע גובה הקצבה החודשית או הפיצוי שיקבל המבוטח מהמוסד לביטוח לאומי בשל אובדן כושר עבודתו.
כך נקבעת הזכאות לקצבאות אובדן כושר עבודה בידי הוועדה הרפואית ופקיד התביעות בביטוח לאומי
קביעת שיעור אי הכושר להשתכר מתבצעת על ידי שני בעלי תפקידים העובדים במוסד לביטוח לאומי – פקיד תביעות ורופא מורשה. הם מחליטים ביחד מהו האחוז המדויק שבו נפגעה יכולתו של המבוטח לעבוד ולהתפרנס.
המוסד לביטוח לאומי מחלק את רמות אי הכושר לארבע קטגוריות: 60%, 65%, 74% ו-100%. בפועל, מדובר בטווחים ולא באחוזים מדויקים. כך למשל, אם נמצא שאי הכושר של האדם עומד על 80%, הוא יהיה זכאי לקצבה בשיעור המיועד למי שדרגת אי הכושר שלו 100%, היות ו-80% נמצאים בין 75% ל-100%.
כאשר נקבע אחוז אי כושר הנמוך מ-50%, האדם אינו מקבל כל קצבה מהביטוח הלאומי. לעומת זאת, אם יכולתו להשתכר ירדה ביותר מ-50% ואי כושרו עומד על יותר מ-60% (או מעל 50% לעקרות בית), הוא זכאי לתשלום חודשי שנע בין 2,476 ₪ ל-4,291 ₪ נכון לשנת 2024.
גובה הקצבה יכול לעלות כאשר למקבל הקצבה יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה שתלויים מבחינה פיננסית. במקרים אלה עשויה להתווסף לקצבה תוספת תלויים, באופן מלא או חלקי, בהתאם למצבו האישי של האדם.
כשמדובר באובדן כושר עבודה חלקי, המבוטח מקבל קצבה חלקית בהתאם לשיעור הפגיעה בכושר עבודתו. עיקרון דומה תקף גם לגבי אובדן כושר עבודה שהוא זמני בלבד, כאשר ההבדל היחיד נעוץ בתקופה שבה משולמת הקצבה.
מה לעשות במקרה של החלטה שלילית מהוועדה הרפואית?
כאשר הוועדה הרפואית מעניקה דרגת נכות רפואית הנמוכה מ- 80%, קיימת אפשרות להשיג על החלטה זו. אולם פסיקת בית המשפט מאפשרת הגשת ערר גם כשנקבעה דרגת נכות מעל לשיעור זה.
במצב כזה המבוטח בעל זכות ערעור על ההחלטה בפני ועדת עררים, בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה. עורך דין מנוסה, המכיר את ההליכים מול הביטוח הלאומי, יוכל לסייע בניסוח כתב הערעור, לדאוג להשגת כל המסמכים הרפואיים הנחוצים לחיזוק טענות המבוטח, ולהציג בפני ועדת הערר את כל הנימוקים המשפטיים והעובדתיים המצדיקים שינוי בהחלטת הוועדה הרפואית בעניין המבוטח.
לסיכום
הליך תביעת אובדן כושר עבודה והופעה בפני ועדה רפואית של ביטוח לאומי הם מורכבים ורצופי אתגרים משפטיים ורפואיים. על מנת להגדיל את הסיכוי לתוצאה חיובית ולהבטיח את מיצוי מלוא הזכויות, מומלץ לשקול היעזרות בליווי מקצועי של עורך דין מנוסה בתחום.
אם גם אתם נאבקים על הכרה באובדן כושר עבודה ועומדים לקראת ועדה רפואית, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש. המשרד מתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי ויספק לכם מענה וליווי מסור ומקצועי, שיסייעו לכם לצלוח את ההליך כראוי ולקבל את הקצבה או הפיצוי המגיעים לכם.
הוועדה הרפואית מביאה בחשבון מספר פרמטרים מרכזיים בעת קביעת דרגת הנכות: חומרת הבעיה הרפואית או הנכות, מיקומה בגוף והשלכותיה התפקודיות, יכולתו של הנבדק לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, והאפשרות שלו לשוב ולעבוד בעיסוקו הקודם או בכל עבודה אחרת. ככל שהפגיעה חמורה יותר ומשפיעה יותר על כושר העבודה וההשתכרות, כך דרגת הנכות שתיקבע תהיה גבוהה יותר.
ההכנה המיטבית לוועדה כוללת מספר מישורים: ראשית, יש לדאוג לתיק רפואי מלא ומקיף ככל הניתן, הכולל את כל האבחנות, הבדיקות והממצאים הרלוונטיים. בנוסף, רצוי להכין מראש תיאור מפורט של העיסוק טרום הנכות והשפעת הבעיה הרפואית עליו. כדאי גם להתכונן מנטלית, לתרגל את המענה לשאלות צפויות ואת המסרים שברצונכם להעביר. לבסוף, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא, לצורך ליווי מקצועי של כל ההליך.
למבוטח שמורה הזכות להגיש ערעור על ההחלטה של הוועדה רפואית לקביעת דרגת נכות, וזאת בפני ועדת עררים, בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה. ייצוג משפטי הופך לחיוני במיוחד בשלב הערעור, כדי להציג בצורה מקצועית את הטיעונים ולהגדיל את הסיכוי להצלחה בו.
עורך דין בעל התמחות וניסיון בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי יכול לתרום רבות להצלחת התביעה. ראשית, הוא מכיר לפני ולפנים את ההליך ויודע כיצד להתנהל מול המערכת הביורוקרטית. שנית, הוא יכול לסייע בגיבוש תיק רפואי מנצח, תוך הכוונה לבדיקות ולמסמכים שיחזקו את טענות המבוטח. בנוסף, ייצוג משפטי בוועדה עצמה יעניק יתרון, בהתמודדות עם שאלות הרופאים ועם טענות הביטוח הלאומי. עו"ד גם ידאג לשמור על זכויות המבוטח לאורך כל הדרך, ויוכל לערער ביעילות על החלטות שגויות. בהינתן המורכבות והחשיבות של ההליך, ליווי משפטי מקצועי הוא השקעה שיכולה להניב פירות משמעותיים.