עורך דין משרד הביטחון

ייצוג בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון

ישנם שני סוגים של ועדות רפואיות שפועלות במסגרת משרד הביטחון: הדרג הראשון הוא ועדות מחוזיות שבהן יושב רופא אחד, והדרג השני נקרא "ועדה עליונה" שכוללת לפחות 3 רופאים.

כל מי שמוזמן לוועדות אלה רשאי להביא אדם מטעמו שייצג אותו – מומלץ כמובן להיעזר בעורך דין משרד הביטחון שתחום המומחיות שלו הוא תביעות מול משרד הביטחון. עורך הדין מוסמך להציג את תמונת המצב העדכנית בפני הוועדה ולענות על שאלות חבריה. בנוסף מתבצעת בדיקה רפואית או נפשית, בהתאם לנסיבות. לאחר מכן הוועדה מחליטה האם האדם זכאי לנכות ואם כן האם היא זמנית או לצמיתות ומהם אחוזי הנכות.

על החלטת ועדה רפואית מחוזית ניתן להגיש ערעור שיידון בפני הוועדה העליונה. פרק הזמן האפשרי לערעור הוא 45 ימים ממועד קבלת ההודעה של קצין התגמולים. במקרים מסוימים תינתן אורכה של 60 ימים, ובנסיבות מיוחדות עוד תוספת של חודש.

התרומה של עורך דין משרד הביטחון למי שנדרש להתייצב בפני ועדה רפואית כוללת הכנה להליך, איסוף מסמכים שרצוי להציג בפני רופאי הוועדה וכאמור גם נוכחות אקטיבית לצד האדם כשהוא עובר את הוועדה הרפואית.

עבור אילו מחלות ניתן לתבוע את משרד הביטחון?

אנשי קבע שחלו במהלך השירות יכולים לתבוע את משרד הביטחון או את המוסד לביטוח לאומי. ההבחנה היא בהתאם לסוג המחלה – משרד הביטחון מטפל רק באנשי קבע שלקו במחלה שמוגדרת "מחלת שירות" (במקרים האחרים יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין "מחלת מקצוע".

מחלת שירות היא מחלה שנגרמה עקב חשיפה לקרינה (מייננת או אינפרה אדומה), חשיפה לחומרים מסוכנים, או חשיפה למוצרי דם או נוזלי גוף במהלך טיפול בתנאי שדה שהובילה למחלה מדבקת.

תביעות נזיקין ורשלנות בגין אירוע שהתרחש במהלך השירות הצבאי

גם כשהסיבה לתביעה היא רשלנות שהובילה לפגיעה באיש או אשת קבע, הגוף שאותו תובעים עשוי להיות משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי. בהתאם חשוב לפנות לעורכי דין מנוסים שיודעים כיצד להתנהל גם מול משרד הביטחון וגם מול הביטוח הלאומי.

בין המקרים שבהם ניתן לתבוע פיצוי בגין רשלנות: רשלנות רפואית, מפגע בבסיס צה"ל (בור ללא סימון ברור, מדרגות לא יציבות), התעללות של מפקדים (שיצרה למשל פגיעה נפשית ולפעמים גם פיזית), תנאי שירות קיצוניים ועוד.

כשמוגשת תביעת נזיקין הפיצוי עשוי לכלול סעיפים כמו הפסדי השתכרות, סבל, עוגמת נפש, צורך בקבלת עזרה מצד שלישי ועוד. עורך דין משרד הביטחון עם ניסיון רלוונטי יודע כיצד לתבוע – ולקבל – פיצוי מקסימלי.

הכרה במשפחות שכולות בעזרת עורך דין משרד הביטחון

ישנם 3 מצבים שבהם משרד הביטחון מכיר במשפחה כשכולה:

א. חייל שנהרג בפעילות מבצעית או במהלך מלחמה.

ב. חייל שנפטר תוך כדי שירות צבאי, וכשסיבת המוות אינה ברורה.

ג. אדם שהוכר כנכה צה"ל ונפטר עקב אותה נכות.

חשוב להדגיש כי ישנם גם מקרים שבהם הזיקה בין הנכות למוות אינה ישירה, אבל קיימת, ומשרד הביטחון מכיר גם בהם – למשל מי שעקב פוסט טראומה התמכר לעישון, חלה בסרטן הריאות ומת מהמחלה.

מצד שני ישנם גם מקרים שבהם ללא מעורבות עורך דין משרד הביטחון מסרב להכיר במשפחה כשכולה ולהעניק לה את הזכויות הקבועות בחוק. במקרים אלה לניסיון של עורכי הדין יש תפקיד מרכזי בסיכויי הצלחת ההליך המשפטי מול המשרד.

חשיבות הייצוג של עורך דין משרד הביטחון

ישנם לא מעט מקרים שבהם בזכות עצם ההתנהלות עם עורך דין משרד הביטחון מגלה קשב רב יותר לתובעים, כך שסיכויי קבלת המענה החיובי הופכים לגבוהים יותר.

באופן טבעי ישנה חשיבות גם לאופן הייצוג. עורכת הדין אימבר גולן פרטוש וצוות המשרד שייסדה אמונים על התנהלות נחושה ומקצועית גם מול גופים חזקים ובפרט מול משרד הביטחון. הניסיון הרב בתחום ספציפי זה תורם גם הוא למיקסום הסיכוי להגיע לתוצאות המבוקשות. השירות ניתן בזמינות גבוהה, דיסקרטיות מלאה וכן מתוך יושרה מוחלטת – כך שעוד לפני היציאה לדרך תקבלו תמונת מצב מפורטת לגבי סיכויי ההצלחה.

לכתבה של עו"ד אימבר גולן פרטוש בכלכליסט על תביעות משרד הביטחון >>>