ערעור על החלטת הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי נכות בביטוח לאומי, הינו הליך משפטי מורכב, בו נדרשים ניסיון ומומחיות כדי להצליח לשנות את ההחלטה. במאמר זה נסקור את התהליך החל משלב הגשת הערר הראשוני ועד להגשת ערעורי המשך לערכאות השיפוטיות השונות, תוך מתן דגש על הסיוע החיוני שעורך דין ביטוח לאומי מקצועי, יכול להעניק במהלך תביעת ערר נכות כללית.
על הזכות להגשת תביעת ערר נכות כללית בביטוח לאומי
בענף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי, קיימים שני סוגי ועדות: ועדה רפואית וועדת אי כושר. לכל אדם שנבדק באחת מהוועדות האלה יש את הזכות לערער על ההחלטות שהתקבלו לגביו. זכות הערעור נועדה להגן על הנבדקים ולוודא שההחלטות מתקבלות כראוי על פי החוק והנהלים.
על אילו סוגי החלטות של ביטוח לאומי בתביעת נכות כללית ניתן להגיש ערר?
ניתן להגיש ערעור במספר מקרים:
- על שיעור אחוזי הנכות, אם נקבעו פחות מ-80% נכות.
- על תאריך תחילת הזכאות לקצבת נכות.
- על דחיית תביעה לקצבת שירותים מיוחדים.
לעניין זה, יש לציין כי אם מבוטח הגיש ערעור ולא התייצב בפני הוועדה הרפואית לעררים במועד שנקבע, הוועדה רשאית להחליט בעניין הערעור גם בהיעדרו. כלומר במקרה כזה, ההחלטה תתקבל ללא נוכחות המבוטח עצמו.
מתי יוגש ערר על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון ולאיזה גורם?
הוועדה הרפואית בענף נכות כללית בודקת את מצבו הרפואי של הנכה וקובעת מהי דרגת נכותו הכוללת. היא עושה זאת על ידי סקירה של כל הפגימות והליקויים הרפואיים שיש לנכה, ושקלולם לכדי דרגת נכות רפואית אחת.
מטרת הבדיקה היא לקבוע האם הנכה עומד בקריטריונים הרפואיים להגדרת נכות, והאם מגבלותיו הרפואיות משפיעות לרעה על יכולתו להשתכר.
זוהי הוועדה הראשונה שבודקת את הנכה, ולכן היא מכונה "ועדת נכות מדרג ראשון". לנבדק יש את הזכות לערער על החלטת הוועדה הזו, אם הוא חולק עליה.
ככלל, הנבדק בוועדה רפואית מדרג ראשון עשוי לעבור בדיקות בפני מספר ועדות שונות, המהוות יחד חלק מאותו הליך.
לדוגמה, נכה יכול להיבדק בתאריך אחד על ידי ועדה עם רופא נוירולוג, במועד מאוחר יותר בפני ועדה עם רופא עור, ובמועד נוסף בפני ועדה עם רופא פסיכיאטר.
על אף שמתקיימות בפועל שלוש ועדות שונות, לצורך הגשת ערעור הן נחשבות לוועדה רפואית אחת. רק לאחר שהתיק ייסגר בתום כל הבדיקות, נכה שאינו מרוצה מהחלטות הוועדה הרפואית מדרג ראשון, יהיה רשאי לערער על מסקנותיה בפני ועדה רפואית לעררים.
על מנת להגיש ערעור לועדת העררים, יש לפנות לסניף המטפל של המוסד לביטוח לאומי, תוך צירוף נימוקים לערעור, וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת תוצאות הוועדה הרפואית.
אולם חשוב לדעת שהזכות להגיש ערעור שמורה הן לנכה עצמו והן למוסד לביטוח לאומי, אם אחד הצדדים חולק על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
איך מתקבלות החלטות בבקשות ערר המוגשות לועדת העררים?
הוועדה הרפואית לעררים ממוקמת בדרך כלל בתוך המוסד לביטוח לאומי. תפקידה הוא לבחון מחדש את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון שהנכה הגיש עליה ערעור.
בשלב הערעור ניתן להציג בפני הוועדה לעררים את כל המסמכים שהיו בידי הוועדה הקודמת, וגם מסמכים חדשים שלא הוצגו בפניה. למעשה, הנכה יכול לחזק את עמדתו על ידי העלאת טענות חדשות וצירוף חוות דעת רפואית נוספת.
כך ששלב הערעור מאפשר לנכה לנסות ולשפר את החלטת הוועדה המקורית אם הוא חולק עליה.
באילו נושאים ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ולאיזו סמכות?
ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בפני בית הדין האזורי לעבודה, אולם רק בשאלות משפטיות ולא רפואיות.
עורך דין מומחה בתחום יכול לנסח את הטענות הרפואיות באופן משפטי, על מנת לערער על ההחלטה גם אם היא נכונה מבחינה רפואית.
בנוסף, אפשר להמשיך ולערער על החלטת הוועדה לעררים בבית הדין האזורי לעבודה, אך רק בשאלות משפטיות.
מהו טופס 7801 וכיצד הוא רלוונטי להגשת תביעת ערר נכות כללית לביטוח לאומי?
טופס 7810 הוא הטופס להגשת ערעור על החלטות של הוועדה הרפואית או פקיד תביעות בנוגע לאחוזי נכות או דרגת אי כושר.
ניתן להגישו אם מעוניינים לערער על החלטת רופא מוסמך לגבי אחוז נכות, או החלטת פקיד תביעות לגבי דרגת אי כושר.
מי שדן בערעור הוא הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי. הוועדה יכולה לשנות את אחוז הנכות לגבוה או נמוך יותר מההחלטה המקורית.
מהם הפרטים שצריך למלא בטופס הערר? (טופס 7801)
בטופס 7810 יש לכלול את הפרטים הבאים:
- פרטים אישיים של מגיש הערעור: שם מלא, מספר תעודת זהות, מספרי טלפון ליצירת קשר (קווי ונייד) ופקס.
- נימוקי הערעור – יש לפרט בקצרה מדוע מערערים על ההחלטה שהתקבלה.
- הצהרה שמגיש הערעור יודע שהוועדה לעררים רשאית לאשר, לבטל או לשנות את ההחלטה שעליה מוגש הערעור.
כמו כן, יש לצרף לטופס את כל המסמכים הרלוונטיים לערעור.
על מה חשוב להקפיד בעת הגשת טופס הערר (טופס 7801) על תביעת נכות כללית?
בהגשת ערעור נכות כללית באמצעות טופס 7801, יש לפעול באופן הבא:
- יש להגיש את הערעור תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה שעליה מערערים.
- את הטופס יש למלא בכתב יד.
- לאחר מכן, יש להגיש את הטופס החתום לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.
- כדי להגיש את הטופס בסניף, יש לתאם מראש תור לפגישה.
- בפגישה יש למסור את הטופס החתום יחד עם המסמכים הרלוונטיים להחלטה שמערערים עליה.
לסיכום: תביעת ערר נכות כללית מגישים רק בעזרת עורך דין ביטוח לאומי
ערר על החלטת ועדה רפואית בנושא נכות כללית הוא הליך מורכב הכולל מספר שלבים. קודם כל יש להבין מהן ועדות הדרג הראשון והשני, וכיצד ניתן לערער על החלטותיהן. לאחר מכן, אפשר לפנות לערכאות משפטיות כגון ביה"ד לעבודה ולנסות להפוך את ההחלטה.
במהלך התהליך חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום, על מנת למצות את זכויותיכם באופן מלא. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מלווה מקרים רבים של עררים בתביעות נכות כללית, עם ניסיון עשיר בהגשת ערעורים מוצלחים. אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ או ייצוג משפטי.
מהי ועדה רפואית מדרג ראשון ומה תפקידה?
ועדה רפואית מדרג ראשון היא הוועדה הראשונה הבודקת את הנכה בביטוח הלאומי וקובעת את אחוזי הנכות שלו. היא בוחנת את כל הפגימות והליקויים הרפואיים של הנכה, משקללת אותם לנכות כוללת, וקובעת האם הנכות עומדת בקריטריונים הנדרשים לקבלת קצבת נכות כללית.
האם ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון?
כן, אם הנכה אינו מרוצה מההחלטה שקיבלה ועדת הדרג הראשון, הוא יכול להגיש ערעור לוועדה רפואית לעררים, שתבחן מחדש את המקרה.
מי בודק את הערעור על הוועדה הרפואית מדרג ראשון?
את הערעור בודקת ועדה רפואית לעררים. זו מורכבת משלושה רופאים שבוחנים שוב את מצבו הרפואי של הנכה, ובסמכותם לקבוע האם להגדיל, להקטין או להשאיר על כנו את אחוזי הנכות שקבעה הוועדה הקודמת.
האם ניתן לערער גם על החלטת הוועדה הרפואית לעררים?
כן, ניתן לערער על החלטת הוועדה לעררים בפני בית הדין לעבודה. ערעור זה יתמקד בטענות משפטיות בלבד – כלומר, בסוגיות כמו הליך בירור לקוי, חוסר נימוק להחלטה או פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הנכה.
לקריאה על מימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי: מימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי.
