ביטוח לאומי נכות לצמיתות

לא אחת קורה כי אדם בריא המנהל אורח חיים מתפקד, מוצא עצמו יום אחד חסר יכולת תפקוד עקב אירוע מצער שגרם לו להפוך לנכה לצמיתות. חוסר היכולת עשוי להתבטא בקשיים נקודתיים, והוא עשוי לחול על היכולת לבצע את הדברים הבסיסיים ביותר. בדיוק לשם כך, מאפשר הביטוח הלאומי קבלת סיוע על חשבון המדינה על מנת להתמודד עם הקושי הנובע מנכות לצמיתות.

נכות לצמיתות – מהי

המקרה של נכות לצמיתות הוא בעל מספר מופעים וצורות. סוג אחד של ביטוח לאומי נכות לצמיתות היא נכות מולדת. אדם עשוי להיוולד עם מום קבוע שאינו ניתן לריפוי ולחיות עמו כל חייו. כך במקרה של עיוורון, מוגבלות שכלית התפתחותית או שיתוק מוחין. אדם כזה יידרש להיזקק לסיוע לכל ימי חייו והמדינה אכן מאפשרת מנגנוני סיוע קבועים עבור מי שנולד עם נכות.

ביטוח לאומי נכות לצמיתות מסוג אחר היא נכות שנגרמה כתוצאה מתאונה, מחלה או אירוע בעל מאפיינים דומים. כך למשל במקרה של אדם שנפצע בתאונת דרכים, באופן שגרם לו שיתוק ויכולת תנועה באמצעות כיסא גלגלים בלבד. בדומה לנכות צמיתה מולדת, גם נכות זו לא צפויה להשתנות והיא מצריכה קבלת סיוע בכל יום בחייו של מי שסובל ממנה.

ביטוח לאומי נכות לצמיתות
ביטוח לאומי נכות לצמיתות

מנגנוני ההכרה של ביטוח לאומי נכות לצמיתות

הגורם אשר משמש את הכתובת עבור מי שסובל מליקוי או קושי מסוים הוא הביטוח הלאומי. מדובר בגורם הרשמי של מדינת ישראל אשר מביא לידי ביטוי את המדיניות הסוציאלית של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת במדינה. החוק המסדיר את פעילות מוסד זה הוא חוק הביטוח הלאומי, ומחוק זה נגזרות תקנות רבות אשר נועדו להסדיר סוגיות ספציפיות באופן דינמי.

הרשת הסוציאלית של ביטוח לאומי נכות לצמיתות

הביטוח הלאומי מאפשר קבלת דמי אבטלה במקרה של פיטורין, מספק דמי לידה לאישה היולדת בחודשים לאחר הלידה, והוא מספק סיוע למי שסובל מנכות קבועה או זמנית. בעוד שחוק הביטוח הלאומי מסדיר באופן מהותי את אופן פעולת מוסד זה, תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מסדירות את מגוון הליקויים הגופניים והנפשיים המוגדרים כנכות המזכה בסיוע.

טרם סיוע – הכרה על ידי הגורם המוסמך

השלב המקדמי אשר מהווה את התנאי לקבלת סיוע בגין ביטוח לאומי נכות לצמיתות, הוא התייצבות בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. כינוסה של הוועדה נעשה ביוזמת האדם המבקש הכרה בנכותו, וראשיתה בפניה מצד אותו אדם בכינוסה של הוועדה, אליה הוא יכול לצרף מסמכים רפואיים המהווים אסמכתא מקצועית בנוגע לנכותו.

הדיון בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי

לאחר שליחת הבקשה, מוזמן מי שמבקש הכרה בהיותו בעל ביטוח לאומי נכות לצמיתות, לדיון בפני הוועדה. באפשרותו של המבקש להביא עמו מסמכים רפואיים וכן כל אסמכתא שמעידה על נכותו ועל השפעתה של נכותו על מרקם חייו, לרבות בנוגע לאפשרותו להשתכר מעבודה.

אף שסביר כי המסמכים אותם הביא מבוססים על בדיקה רפואית, פעמים רבות יתבקש הנבדק לעבור בדיקה רפואית על ידי הוועדה עצמה. זאת כחלק מהליך הבירור אותו היא מבצעת בטרם תיתן את קביעתה, קביעה שהיא כאמור בעלת משקל רב בכל הקשור לאפשרות המבקש לקבל סיוע מהמדינה.

קביעת הוועדה את אחוזי הנכות

על סמך המסמכים אותם הציג המבקש, הבדיקה הרפואית, הניסיון והידע המקצועי של חברי הוועדה, יושוו נתוני המבקש למול תקנות הביטוח הלאומי. כפי שצוין לעיל, התקנות נוקבות במגוון רחב של ליקויים גופניים ונפשיים, כאשר לכל ליקוי ערך אחוזי אשר משמש את הוועדה כאשר היא קובעת את אחוזי הנכות הכללים של המבקש.

לצד הקביעה בדבר אחוז הנכות בעת הופעת המבקש בפניה, קובעת הוועדה גם את תקופה הנכות. לנתון זה ישנו משמעות רבה, היות שהוא מגדיר את פרק הזמן שבו צפוי להינתן למבקש סיוע מטעם המדינה. במידה שהמבקש הוא בעל ביטוח לאומי נכות לצמיתות, נתון זה צריך לבוא לידי ביטוי בקביעת הוועדה את תקופת הנכות שצפויה להיות לצמיתות.

ערעור על החלטת הוועדה

החלטת הוועדה הרפואית היא בעלת משקל מרכזי כלפי מי שהוא בעל ביטוח לאומי נכות לצמיתות, בכל הנוגע לשאלת קבלת הסיוע מטעם המדינה. מסיבה זו רצוי להיערך לדיון בצורה מיטבית ולהתייעץ עם גורמים מקצוע המכירים היטב את עבודת הוועדה.

יחד עם זאת, החלטת הוועדה ניתנת לערעור. הערעור יכול שיהיה על עצם הקביעה בדבר קיומה של נכות ויכול להיות ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו על ידה. את הערעור יש להגיש בתוך 60 יום מעת שקיבלה הוועדה הרפואית את החלטתה, אל הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי.  

הטבות הנובעות מקביעת אחוזי ביטוח לאומי נכות לצמיתות

במידה שהוועדה הרפואית קבעה כי המבקש שהופיע בפניה אכן סובל מנכות, וקבעה כי נכות זו היא לצמיתות, עשוי אותו מבקש להיות זכאי לסיוע במגוון מישורים על בסיס אחוזי הנכות שנקבעו לו. בין המישורים הללו ניתן למנות זכאות לפטור ממס הכנסה, זכאות לקצבת נכות וזכאות לקצבת שירותים מיוחדים.

פטור ממס הכנסה

אחד ממנגנוני הסיוע המשמעותיים ביותר עבור מי שאובחנה אצלו ביטוח לאומי נכות לצמיתות, הוא פטור ממס הכנסה. הפטור חל על מי ששיעור הנכות שנקבע לו על ידי הוועדה הרפואית הוא 90% לפחות. הפטור חל על הכנסה של כ- 614,000 ₪ בשנה, שהם כ- 51,000 ₪ בחודש. מדובר אפוא בהטבה בעלת משמעות גדולה, במיוחד בקרב בעלי הכנסה גבוהה.

ראוי לציין כי ניתן לממש את ההטבה אף באופן רטרואקטיבי לתקופה של עד 6 שנים לאחור, כך שאם הליך ההכרה החל בשלב המאוחר להיווצרות הנכות, יהיה בידי מי שהוכרה לו נכות באחוז הנדרש לקבל החזרי מס עבור שנים בהם שילם מס בשיעור מלא.

זכאות לקצבת נכות כללית

מי שנקבעה לו נכות בשיעור של 60% וירידה של מעל 50% בכושר העבודה, יכול לקבל סיוע מהמדינה בהתאם למידת אי יכולת השתכרותו. קביעת מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות נעשית על ידי פקיד התביעות של הביטוח הלאומי, ודירוג זה הוא שקובע את גובה הקצבה. מדובר בקצבה חודשית קבועה אשר שיעורה נע בטווח שבין 2,135 ₪ ל- 3,700 בהתאם לדרגת אי כושר העבודה.

קצבת שירותים מיוחדים

לצד קצבת הנכות, במקרה שבו אדם מאובחן כבעל ביטוח לאומי נכות לצמיתות אשר מצריכה סיוע על ידי גורם אנושי, באפשרותו לקבל קצבה נוספת ששמה קצבת שירותים מיוחדים. התנאי למתן קצבה בו הוא חוסר יכולת תפקודית לביצוע מטלות בסיסיות לצד זכאות לקצבת נכות כללית, אם כי קיימים מקרים בהם ניתנת הקצבה גם באי התקיימותו של תנאי זה.

במסגרת בחינת הזכאות למתן הקצבה, תיבדק מידת נזקקותו של המבקש. הקצבה הניתנת עבור מי שזקוק לשירותים מיוחדים היא חודשית והיא נעה על טווח שבין 1,527 ₪ במקרה של נזקקות לסיוע ועד לסכום של 7,168 ₪ במקרים חריגים מאוד של תלות ונזקקות בסיוע אנושי חיצוני.

מיצוי הזכאות לקצבאות וסיוע – בליווי גורם מנוסה

הליך ההכרה של ביטוח לאומי נכות לצמיתות עשוי להיות ארוך ומייגע. מסיבה זו, רצוי כי את ההליך ילווה עורך דין מנוסה אשר בקיא באופן השגת הכרה זו. משרד עו"ד אמבר גולן-פרטוש, מתמחה בליווי לקוחות במכלול ההליכים מול הביטוח הלאומי, עד למימוש הזכאות באופן מלא.

שתפ/י אותנו

Facebook
WhatsApp
Email