מחלת מקצוע היא מצב רפואי הנגרם או מוחמר כתוצאה מחשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה. בניגוד לתאונת עבודה המתרחשת באירוע פתאומי וחד-פעמי, מחלת מקצוע מתפתחת בדרך כלל לאורך זמן, כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים מזיקים, תנודות, רעש, תנוחות עבודה לא נכונות ועוד. המוסד לביטוח לאומי בישראל מכיר בשורה של מחלות מקצוע המקנות למי שלקה בהן זכאות לפיצויים ולהטבות שונות. במאמר זה נסביר מהי "מחלת מקצוע" ואיך מגישים תביעה בגינה באופן שימקסם את הסיכוי לקבלת פיצויים מהביטוח הלאומי.
אילו מחלות מקצוע נפוצות בישראל?
קיים מגוון לא מבוטל של מחלות מקצוע והן משתנות בהתאם לענף התעסוקה ולאופי העבודה. עם מחלות המקצוע הנפוצות בישראל נמנות מחלות ריאה הנגרמות מחשיפה לאבק, חומרים כימיים או גזים מזיקים, פגיעות שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, מחלות עור עקב מגע עם חומרים מגרים בעבודה, הרעלות מחומרים כימיים, ומחלות שלד-שריר כגון תסמונת התעלה הקרפלית, פריצות דיסק וכאבי גב כרוניים הנגרמים מתנועות חזרתיות או מאמץ פיזי ממושך.
אבחון מחלת מקצוע והוכחת הקשר בינה לבין העבודה
אחד האתגרים המרכזיים בתביעות מחלת מקצוע הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה לבין סביבת העבודה. לצורך אבחון מחלת מקצוע ומיסוד הקשר בינה לבין העבודה, תצטרכו לפנות לרופא תעסוקתי מומחה. הרופא יבצע הערכה מקיפה הכוללת בדיקה גופנית, בחינת ההיסטוריה הרפואית שלכם, וניתוח סביבת העבודה והגורמים המזיקים אליהם נחשפתם. חשוב לספק לרופא מידע מדויק ומפורט ככל האפשר על אופי העבודה, משך החשיפה, והאמצעים שננקטו (או לא ננקטו) להגנה מפני גורמי הסיכון.
רשימת מחלות המקצוע המוכרות בביטוח לאומי והתנאים להכרה בהן
המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלות מקצוע מסוימות בתנאי שהעובד הוכיח כי חלה בהן עקב עבודתו. רשימת מחלות המקצוע המוכרות מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). הרשימה כוללת מחלות כגון:
| סוג המחלה | דוגמאות | ענפי תעסוקה בסיכון |
| מחלות ריאה | סיליקוזיס, אסבסטוזיס | כרייה, בנייה, תעשייה כימית |
| מחלות עור | אטופיק דרמטיטיס, אקזמה מקצועית | ספרות, ניקיון, רפואה, תעשייה כימית |
| הפרעות שמיעה | אובדן שמיעה הנגרם מרעש | תעשייה, בנייה, מוסיקה |
| מחלות שלד-שריר | תסמונת התעלה הקרפלית, כאבי גב כרוניים | משרד, מחשבים, סיעוד, בנייה |
| הרעלות | הרעלת עופרת, כספית | תעשייה כימית, מעבדות |
מחלת מקצוע תוכר רק אם היא מופיעה ברשימה ואם הוכח כי העובד נחשף לגורם הסיכון הרלוונטי בעבודתו. חשוב לציין כי גם מחלות שאינן ברשימה יכולות להיות מוכרות כמחלות מקצוע אם יוכח כי נגרמו עקב העבודה, אך הליך ההכרה במקרים אלה מורכב יותר.
תהליך הגשת תביעה למחלת מקצוע בביטוח הלאומי
הגשת תביעה למחלת מקצוע מתחילה במילוי טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והכרה במחלת מקצוע (טופס בל/211). את הטופס יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריכם בתוך 12 חודשים מיום שבו אובחנה המחלה. לטופס התביעה יש לצרף מסמכים רפואיים המעידים על המחלה, אישורים ממקום העבודה על אופי התעסוקה ותנאי העבודה, ומסמכים נוספים התומכים בקשר בין המחלה לעבודה.
לאחר הגשת התביעה, המוסד לביטוח לאומי יבחן את המסמכים שהוגשו ועשוי להפנות אתכם לבדיקה אצל רופא מומחה מטעמו. הרופא יחווה דעתו לגבי הקשר בין המחלה לבין העבודה. בהתבסס על חוות הדעת הרפואית והראיות שהוגשו, המוסד לביטוח לאומי יחליט אם להכיר במחלה כמחלת מקצוע.
זכויות והטבות למי שמחלתו הוכרה כמחלת מקצוע
עובדים שמחלתם הוכרה כמחלת מקצוע על-ידי הביטוח הלאומי זכאים למגוון הטבות ופיצויים. ראשית, הם זכאים לדמי פגיעה בגובה של עד 75% מהשכר היומי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, למשך תקופה של עד 91 ימים.
בהמשך, אם המחלה גרמה לנכות, העובד עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו בביטוח הלאומי. במקרה של נכות צמיתה, תיקבע דרגת נכות והעובד יהיה זכאי לקצבה חודשית או למענק חד-פעמי, בהתאם לדרגת הנכות.
בנוסף לזכויות בביטוח הלאומי, עובדים שלקו במחלת מקצוע עשויים להיות זכאים לפיצויים נוספים במסגרת תביעה אזרחית נגד המעסיק, אם יוכח כי המעסיק התרשל ולא נקט באמצעי זהירות סבירים למניעת המחלה. פיצויים אלה עשויים לכסות נזקים שאינם מכוסים על-ידי הביטוח הלאומי, כגון כאב וסבל, אובדן הנאות חיים וירידה באיכות החיים.
תביעות פיצויים נוספות מעבר לביטוח הלאומי
למרות שהמוסד לביטוח לאומי מפצה עובדים שלקו במחלת מקצוע, הפיצוי ניתן רק על אובדן כושר השתכרות ולא על נזקים לא ממוניים. לכן, במקרים רבים, כדאי לשקול הגשת תביעה אזרחית נגד המעסיק או גורמים אחרים האחראים לחשיפה לגורמי הסיכון. תביעה אזרחית בגין מחלת מקצוע צריכה להיות מוגשת בתוך שבע שנים מיום גילוי המחלה, והיא מחייבת הוכחת רשלנות מצד המעסיק. חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות עבודה כדי לבחון את האפשרות להגיש תביעה כזו ולהעריך את סיכוייה.
במסגרת תביעה אזרחית, תוכלו לתבוע פיצויים על נזקים שונים, כולל כאב וסבל, הפסדי שכר עבר ועתיד, הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד, אובדן הנאות חיים, קיצור תוחלת חיים ועוד. חשוב לדעת כי הפיצויים שיתקבלו בתביעה האזרחית יקוזזו בסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לחוק.
לסיכום
מחלת מקצוע עלולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ועל יכולת ההשתכרות שלכם. הכרה במחלה כמחלת מקצוע מזכה אתכם בהטבות ובפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, ובמקרים מסוימים גם בפיצויים נוספים במסגרת תביעה אזרחית. זכרו כי המערכת המשפטית והבירוקרטית בתחום זה מורכבת ולכן חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש, המתמחה בדיני נזיקין ותאונות עבודה, עומד לרשותכם למתן ייעוץ מקצועי וליווי בכל שלבי התביעה. אל תוותרו על זכויותיכם – פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות.
לא בהכרח. למרות שקיימת רשימה של מחלות מקצוע מוכרות, גם מחלות שאינן מופיעות ברשימה יכולות להיות מוכרות אם יוכח קשר סיבתי ברור בין המחלה לבין העבודה. עם זאת, הליך ההכרה במקרים אלה מורכב יותר ומצריך ראיות משכנעות יותר.
תביעה למוסד לביטוח לאומי צריכה להיות מוגשת בתוך 12 חודשים מיום אבחון המחלה. לעומת זאת, תביעה אזרחית נגד המעסיק צריכה להיות מוגשת בתוך שבע שנים מיום גילוי המחלה או הנזק.
כן, אפשר להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק גם לאחר קבלת פיצוי מהביטוח הלאומי. התביעה האזרחית תכלול פיצוי על נזקים שאינם מכוסים על-ידי הביטוח הלאומי, כגון כאב וסבל. עם זאת, הפיצויים שהתקבלו מהביטוח הלאומי יקוזזו מהסכום שייפסק בתביעה האזרחית.
בתביעת מחלת מקצוע חשוב להוכיח את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה, את חומרתה של המחלה והשפעתה על כושר העבודה, ואת העובדה שהמעסיק לא נקט באמצעי זהירות סבירים למניעת המחלה (במקרה של תביעה אזרחית). כמו כן, חשוב להוכיח את גובה הנזק שנגרם, כולל אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות, ונזקים לא ממוניים.
