התחושה המשתקת של פגיעה פתאומית במהלך יום העבודה מלווה בבלבול עמוק לגבי העתיד התעסוקתי והכלכלי שלכם. משרד עורכי דין תאונת עבודה אימבר גולן פרטוש מלווה נפגעים בניהול תביעות מורכבות מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח כדי להבטיח שכל זכות רפואית או כספית תמומש במלואה. ייצוג משפטי מוקדם הוא הגורם המכריע בין דחיית התביעה לבין קבלת קצבה חודשית שתעניק לכם שקט נפשי.
ההגדרה של תאונת עבודה בחוק הביטוח הלאומי רחבה מאוד. לפי החוק, תאונת עבודה מוגדרת כאירוע פתאומי שאירע לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו. עם זאת קיימים שני מסלולים נוספים להכרה כתאונת עבודה שחשוב להכיר: מחלת מקצוע ומיקרוטראומה.
מחלת מקצוע היא מצב רפואי שנגרם כתוצאה מחשיפה מתמשכת לתנאים מזיקים במקום העבודה, כגון חשיפה לרעש חזק שגרמה לירידה בשמיעה או חשיפה לחומרים כימיים. התקנות מונות רשימה של מצבים רפואיים הנחשבים למחלת מקצוע, כגון ירידה בשמיעה וטינטון, פגיעות קרינה, הרעלות למיניהן ועוד.
לצד זאת, הפסיקה הכירה בפגיעות אותן ניתן לסווג כמיקרוטראומה, קרי הכרה משפטית בנזקים שהצטברו כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות לאורך זמן כמו הקלדה מרובה או הרמת משקלים. עורך דין תאונת עבודה פועל לביסוס הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה לכל דבר ועניין.
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי, קובע חזקה לפיה תאונה שאירעה לעובד בדרכו ממעונו לעבודה או מהעבודה בחזרה לביתו נחשבת לתאונת עבודה. הדבר כולל תאונות דרכים, נפילות ברחוב או כל אירוע חבלתי אחר שהתרחש במהלך הנסיעה או ההליכה. חשוב לדעת כי הסטייה מהדרך צריכה להיות סטייה סבירה או כזו שנועדה למטרה המוכרת בחוק כמו איסוף הילדים מהגן.
במקרה של תאונת דרכים בדרך לעבודה הנפגע עומד בפני שתי תביעות מקבילות: תביעה נגד הביטוח הלאומי ותביעה נגד חברת הביטוח של הרכב. עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, מתכנן את האסטרטגיה המשפטית כך שקביעת הנכות בביטוח הלאומי תשמש כראיה מחייבת בתיק הנזיקין.
כאשר עובד אינו מסוגל לחזור לעבודתו בעקבות התאונה הוא זכאי לתשלום דמי פגיעה עבור ימי ההיעדרות. תקופת הזכאות המקסימלית היא 13 שבועות (91 ימים) מיום למחרת הפגיעה.
גובה דמי הפגיעה ליום מחושב לפי 75% מהכנסתו החייבת של העובד בשלושת החודשים שקדמו לחודש הפגיעה חלקי 90 ימים, וזאת עד לתקרה המעודכנת בחוק. הגשת התביעה לדמי פגיעה היא השלב הראשון והקריטי ביותר שכן היא מהווה את ההכרה הראשונית של המוסד לביטוח לאומי באירוע כתאונת עבודה.
עורך דין מוודא כי טופס התביעה ממולא בדייקנות וכי מצורפת אליו התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (טופס בל/250 לשכירים או בל/283 לעצמאיים). קבלת דמי הפגיעה מהווה את "כרטיס הכניסה" לשלב הבא של קביעת דרגת נכות מעבודה.
במידה שנותרה נכות רפואית לאחר סיום תקופת דמי הפגיעה המבוטח מוזמן לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו. הפיצוי הכספי נגזר משיעור הנכות שנקבע:
גובה המענק או הקצבה מחושב על בסיס השכר הממוצע של העובד לפני התאונה. במידה שהמצב הרפואי מחמיר בעתיד ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב גם לאחר שנים רבות.
בנוסף לזכויות בביטוח הלאומי, נפגע עבודה עשוי להיות זכאי להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק שלו. בניגוד לביטוח לאומי שהוא מוסד ביטוחי שאינו דורש הוכחת אשמה, תביעת חבות מעביד מבוססת על פקודת הנזיקין ודורשת הוכחה לכך שהמעסיק הפר את חובת הזהירות שלנו כלפי העובדים. הפרה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהיעדר הדרכת בטיחות, שימוש בציוד לא תקין או אי מתן אמצעי הגנה מתאימים לעובד ועוד אינספור דוגמאות, הכל בהתאם לנסיבות.
תביעה זו מאפשרת לקבל פיצוי על ראשי נזק שביטוח לאומי אינו מכסה כגון "כאב וסבל" מלא או הפסדי שכר שמעבר לקצבה. עורך דין מנתח את נסיבות התאונה בשטח וממנה מומחים בטיחותיים במידת הצורך כדי לבסס את אחריות המעסיק. חשוב להבין כי מסכומי הפיצוי שיפסוק בית המשפט ינוכו התקבולים שהתקבלו מהביטוח הלאומי (ניכוי רעיוני או בפועל).
לא כל הפציעות נראות לעין. עובדים רבים חווים אירועים טראומטיים בעבודה כגון תקיפה, חשיפה לתאונה קשה של חבר לעבודה או שוד במקום העבודה. אירועים אלו עלולים להוביל להתפתחות של פוסט טראומה (PTSD) חרדות או דיכאון. הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה דורשת הוכחה של "אירוע חריג" במקום העבודה שהיה הטריגר לנזק הנפשי.
הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי נוקטות לעיתים בגישה חשדנית כלפי תביעות נפשיות. עורך דין תאונות עבודה המכיר את הדינמיקה של המערכת פועל להצגת רצף הטיפולים הנפשיים והשפעתם על התפקוד היום-יומי של העובד. קבלת אחוזי נכות על רקע נפשי עשויה להיות קריטית עבור עובדים שאינם מסוגלים לחזור לסביבת העבודה שבה אירעה הטראומה.
עובדים עצמאיים זכאים גם הם לזכויות בביטוח הלאומי במידה שנפגעו בעבודה ובלבד שהיו רשומים כעצמאיים במועד הפגיעה ושילמו את דמי הביטוח כחוק. עבור עצמאי, תאונת עבודה היא לעתים מכה אנושה לעסק, ולכן היכולת לקבל דמי פגיעה וקצבת נכות היא קריטית להישרדותו הכלכלית.
מבחני ההכרה בעצמאיים דורשים הוכחה ברורה שהפעילות בזמן הפגיעה הייתה לטובת העסק.
עורך דין מלווה את העצמאי בתיעוד הפעילות העסקית ביום התאונה, ומסייע בהגשת הדוחות הכספיים המבססים את גובה ההכנסה לצורך חישוב הפיצוי. הצעד הבא שעורך דין מבצע, הוא בחינת סוגיית הרישום בביטוח הלאומי, שכן איחור ברישום או תת-דיווח על הכנסות עלולים להוביל להפחתה משמעותית בסכומי הפיצוי.
אחת התקנות החשובות והפחות מוכרות בקרב הציבור היא תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (ראו אתר ביטוח לאומי: תקנה 15). תקנה זו מאפשרת לוועדה הרפואית להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו למבוטח בעד מחצית (למשל מ-20% ל-30%) במידה שהנכות מונעת ממנו לחזור לעבודתו והובילה לירידה קבועה של יותר מ-20% בהכנסותיו בהשוואה להכנסתו טרם הפגיעה. הפעלת תקנה 15 היא כלי משפטי רב עוצמה שיכול לשנות משמעותית את גובה הקצבה החודשית.
עורך דין פועל להוכחת התנאים להפעלת התקנה על ידי הצגת נתונים תעסוקתיים ושילוב טיעונים על גילו של הנפגע והשכלתו המקצועית שמקשים על הסבתו למקצוע אחר. הוועדה אינה מפעילה את התקנה באופן אוטומטי ונדרשת מיומנות רבה כדי לשכנע את חברי הוועדה ופקידי השיקום בצורך בהגדלת הנכות. זוהי בדיוק הנקודה שבה הייצוג המשפטי המקצועי מצדיק את עצמו ומבטיח פיצוי התואם את הפגיעה האמיתית בכושר ההשתכרות.
התמודדות עם מצב רפואי או פגיעה עלולה להיות מורכבת ומבלבלת. אנחנו כאן כדי להעניק לכם ליווי, בהירות וביטחון עד למיצוי מלא של הזכויות המגיעות לכם.
מלאו פרטים ונחזור אליכם לבדיקת זכאות.
המחוקק הישראלי הסדיר את נושא שכר הטרחה בייצוג מול הביטוח הלאומי כדי להגן על הנפגעים מפני גבייה מופרזת. שכר הטרחה מורכב מדמי פתיחת תיק בסכום קבוע ובנוסף אחוז מסוים מהקצבה או מהמענק שהושגו. קיימים שלושה מסלולים חוקיים לגביית שכר הטרחה כאשר ברוב המקרים הגבייה מתבצעת רק לאחר הצלחה בקבלת הפיצוי.
עורך דין מחויב לשקיפות מלאה מול הלקוח בנוגע לעלויות הטיפול המשפטי. בחירה בעורך דין אינה נמדדת רק באחוזים אלא בניסיון המקצועי וביכולת להוביל לתוצאה שתהיה גבוהה משמעותית ממה שהנפגע היה משיג לבדו. השקעה בייצוג משפטי היא הדרך הבטוחה לוודא שלא השארתם כסף המגיע לכם על פי חוק על שולחן הוועדה.
נפגעי תאונות עבודה זכאים לקבל טיפול רפואי מקיף על חשבון ביטוח לאומי. טיפול זה כולל: טיפול ראשוני במקום האירוע, פינוי באמבולנס למיון או אשפוז אם נדרש, טיפולי המשך בקופת החולים של הנפגע, וכן הפנייה לטיפולים משלימים במידת הצורך – והכל על בסיס הפגיעות והצרכים הרפואיים שנגרמו בעקבות תאונת העבודה.
עובדים שנפגעו בתאונות עבודה זכאים על פי חוק למגוון זכויות, ביניהן: טיפול רפואי מלא בגין הפגיעה, דמי פגיעה מהביטוח הלאומי כפיצוי על אובדן כושר עבודה זמני, וכן קצבאות נכות חודשיות או מענק נכות חד פעמי במקרים של אובדן כושר עבודה לטווח ארוך או קבוע הנובע מתאונת העבודה.
כדי לממש את מלוא זכויותיהם לאחר תאונת עבודה, על נפגעי תאונות עבודה לנקוט במספר צעדים: ראשית, לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי. שנית, לשמור היטב את כל המסמכים והרשומות הרפואיות הרלוונטיים לטיפול שקיבלו.
בהמשך לכך חובה להודיע למעסיק על מנת שימלא עבורם את טופס ב"ל 250 כהודעה רשמית לביטוח לאומי על תאונת העבודה. טופס זה יסייע בהמשך לקבל את האישורים הרפואיים הנדרשים על מנת לממש את זכותו של הנפגע לדמי תאונה ותגמולי נכות בביטוח לאומי.
כן. נפגעי תאונות עבודה רשאים גם לתבוע פיצויים מהמעסיק, ככלש התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות שלו. ניתן לעשות זאת במסגרת תביעה משפטית נגד חברת הביטוח של המעסיק או נגד המעסיק עצמו, ככל שאינו מבוטח.





























