החוק הישראלי הכיר במושג "מיקרוטראומה" כדי לאפשר לעובדים שנפגעו באופן מצטבר ממספר רב של אירועי פגיעה קלים יחסית במהלך עבודתם, לקבל פיצוי על הפגיעה בכושר עבודתם. יחד עם זאת, התהליך להוכחת קשר סיבתי בין הפגיעות לבין היכולת התפקודית הוא מורכב ולעתים ארוך שנים. מאמר זה יסקור את הרקע החוקי להכרה במיקרוטראומה ואת הקשיים בהם נתקלים נפגעי מיקרוטראומה רבים בבואם לממש את זכויותיהם, במסגרת תביעת הגשת תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה בפועל.
מהי מיקרוטראומה וכיצד היא רלוונטית להגשת תביעת תאונת עבודה?
החוק הישראלי מסווג פגיעות עבודה לשלוש קטגוריות עיקריות: תאונות עבודה, מחלות מקצוע ומיקרוטראומה.
המושג מיקרוטראומה מתאר מצב שבו עובד נפגע במספר אירועים שונים, כאשר כל פגיעה בנפרד גורמת לנזק קל יחסית, אולם במצטבר הן יוצרות נזק ממשי הפוגע ביכולת העבודה של העובד.
הפגיעות אינן חייבות להיות זהות במובן הפיזי, אלא די בכך שהן דומות במהותן ובהשפעתן. כלומר, הן צריכות לפגוע באותו אזור גוף ספציפי של העובד.
איך מוגדרת מיקרוטראומה במערכת המשפט הישראלית?
בית הדין הארצי לעבודה הגדיר מיקרוטראומה כמצב שבו מספר פגיעות קלות, שכל אחת מהן גרמה לנזק זניח כשלעצמה, מצטברות לכדי נזק ממשי הפוגע ביכולת העבודה של העובד.
כאמור, החוק קובע שהפגיעות הקלות אינן חייבות להיות זהות במובנן הפיזי, אלא די בכך שהן דומות במהותן ופועלות על אותו אזור בגוף.
כמו כן, תדירות הפגיעות אינה חייבת להיות קבועה, אלא מספיק שהן מתרחשות בתכיפות הגורמת במצטבר לנזק הפוגע ביכולת העבודה של הנפגע.
מהם תנאי הסף להכרה בתביעת תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה?
כדי שפגיעה תוכר כמיקרוטראומה, עליה לעמוד בארבעה תנאים:
- מספר פגיעות קלות שנגרמות בשל פעולות חוזרות, אשר במצטבר גורמות לנזק ממשי ומוחשי ליכולת העבודה.
- קיום קשר סיבתי ברור בין הנזק ליכולת העבודה לבין הפגיעות החוזרות.
- הפגיעות יכולות להימשך על פני פרק זמן ארוך.
- על העובד להוכיח שאכן נפגע מספר פעמים בפגיעות קלות חוזרות. עליו להציג תשתית עובדתית הולמת, אחרת תידחה התביעה.
סוגי פגיעות מיקרוטראומה בעבודה שהוכרו כעילה להגשת תביעת פיצויים
ברבות השנים, הפסיקה בישראל הכירה במספר סוגי פגיעות עבודה כמיקרוטראומה:
- עמידה ממושכת שאינה סטטית הוכרה כעילה למיקרוטראומה במקרים כגון דליות ברגליים אצל מלצרים העומדים שעות ארוכות, מתכופפים וסוחבים משקלים.
- מחלות גב הוכרו בנסיבות מסוימות כתאונת עבודה בגין מיקרוטראומה, בעיקר כאשר מדובר במספר פגיעות הנובעות מתנוחות שונות ומאומצות.
- הקלדה בלתי פוסקת יכולה להיחשב כמיקרוטראומה בגין פגיעה חוזרת ונשנית בידיים ובאצבעות.
מדוע המושג מיקרוטראומה סופג ביקורת רבה במסגרת הפסיקה?
מקור המושג מיקרוטראומה במשפט האנגלי. מושג זה אומץ במסגרת פסיקות שהתקבלו בבתי הדין לעבודה בארץ, כדי לאפשר לעובדים שנפגעו באופן מצטבר ממספר אירועים קלים יחסית במקום העבודה, להשיג פיצויים בשל הפגיעה שהדבר הסב לכושר השתכרותם.
אולם למרבה הצער, גם בישראל 2024, נשמעים עדיין קולות הטוענים כי מיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמקורה במשפט האנגלי, שנועדה לאפשר פיצוי על פגיעות עבודה שאינן עומדות בהגדרה החוקית המצומצמת של תאונת עבודה.
המושג מיקרוטראומה סופג ביקורת רבה בפסיקה, בעיקר בשל הקושי להוכיח אותו. מדובר בתופעה שאינה ברורה ומוגדרת דיה, וההכרה בה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות.
לפיכך, מבחינה רפואית ומשפטית מדובר בסוגיה מורכבת. קשה לקבוע בוודאות מתי פגיעת עבודה מצטברת תוכר כמיקרוטראומה ותזכה את הנפגע בפיצוי. משום שהגדרת המושג אינה חד משמעית כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות.
קווים מנחים להגשת תביעת תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה למוסד לביטוח לאומי
כדי לקבל הכרה ופיצויים בגין מיקרוטראומה, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, הנתמכת בחוות דעת מרופא מומחה שייקבע את קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות החוזרות לבין הנזק שנגרם לעובד.
כדי שהתביעה תאושר, על העובד להוכיח שנפגע בשל הצטברות נזקים קלים, שיחד יוצרים נזק גדול הפוגע בכושר העבודה שלו. אולם טענה רווחת היא שעל פי רוב, ועדות הביטוח הלאומי נוטות לדחות תביעות מסוג זה. בתרחיש זה ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה.
גם בערכאות, אם העובד לא יעמוד בנטל ההוכחה, תביעתו תידחה. עם זאת, חשוב לדעת שדחיית תביעת תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה, אינה מונעת אפשרות להגשת תביעה לנפגעי עבודה בגין עילות אחרות.
כיצד ניתן לערער על החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה?
במקרה של דחיית תביעה להכרה בפגיעת עבודה כמיקרוטראומה על ידי הוועדה במוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש ערר לוועדת ערר בביטוח הלאומי. כאן המקום לציין כי הזכות לערער קיימת לשני הצדדים – גם לתובע עצמו וגם למוסד לביטוח לאומי.
מתי יוגש ערעור גם על החלטת ועדת העררים ולאן?
מי שחש כי נפגע גם מהחלטת ועדת הערר, רשאי להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה שבמחוז בו הוגשה התביעה. אולם בית הדין האזורי מוסמך להתערב בהחלטת הביטוח הלאומי רק אם נפלה בה טעות משפטית, חריגה מסמכות או שיקול זר.
בבית הדין ידון שופט יחיד אשר ישמע את טענות הצדדים וחוות הדעת הרפואיות ויחליט בעניין, בדרך של חקירה נגדית. כל זאת על בסיס החומר הראייתי שיובא בפניו. אמנם ת הדין מסתמך בפסיקתו בעיקר על חוות הדעת הרפואיות שהוגשו בפניו, אך אינו מחויב לקבל אותן כלשונן.
עם זאת, נקבע בפסיקה כהלכה מחייבת שחוות דעת רפואיות הן בבחינת "אורים ותומים" עבור בית הדין, ועל כן עליו לסטות מהן רק במקרים קיצוניים ונדירים.
אם כן, למרות שבית הדין אינו כבול פורמלית לחוות הדעת, מבחינה מעשית הן משפיעות באופן מכריע על הכרעתו, אלא אם כן ישנם טעמים כבדי משקל לסטות מהן.
מה ניתן לעשות אם הערר נדחה בבית הדין האזורי לעבודה?
אם בית הדין האזורי דחה את הערעור, ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי בוחן את פסק הדין בערכאה הקודמת בביקורת ערעורית כדי להכריע האם נפלה בו טעות משפטית או עובדתית קיצונית. אולם ככלל, ערכאת הערעור אינה שומעת מחדש את העדים.
דוגמאות מן הפסיקה לטיפול בתביעות תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה
במסגרת תביעת תאונת עבודה עקב מיקרוטראומה שנידונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ערער המוסד לביטוח לאומי על החלטת ועדת הערר שהכירה בעובד נמל חיפה כנפגע עבודה בגבו, מכוח דוקטרינת המיקרוטראומה.
בית הדין דחה את הערעור, מאחר שלא מצא טעות משפטית בהחלטת ועדת הערר, וכך לבסוף הוכר העובד כנפגע עבודה בגין הפגיעה המצטברת בגבו, עקב עבודתו הפיזית המאומצת כספן בנמל.
בתיק אחר אשר נידון בבית הדין האזורי לעבודה, ערער העובד על החלטת הביטוח הלאומי לדחות את תביעתו להכיר בפגיעה בגבו כתאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה.
מדובר בעובד שעבד כמחסנאי ופורק סחורה, תפקיד שכלל הרמת משקלים כבדים ותנועות גוף חוזרות ונשנות. חוות הדעת קבעו שיש קשר סיבתי בין אופי עבודתו לפגיעה.
משכך, בית הדין קבע שדי בכך ש-20% מעבודתו תרמה לפגיעה המצטברת, כדי להוכיח קשר סיבתי של מיקרוטראומה.
לפיכך הורה בית הדין לקבל את הערעור ולהכיר בעובד כנפגע עבודה מסוג זה.
לסיכום
מיקרוטראומה היא מושג משפטי המאפשר לתבוע פיצוי על פגיעות עבודה מצטברות שאינן נחשבות כתאונת עבודה בודדת. החוק בישראל מכיר במיקרוטראומה כעילה לפיצוי נפגעי תאונות עבודה בתנאים מסוימים, אך ההליך מול הביטוח הלאומי ידוע כמסורבל.
למרבה הצער, נפגעי עבודה רבים מוותרים על זכויותיהם מחוסר ידע – וחבל. אם אתם סבורים שבריאותכם וכושר עבודתכם ניזוקו בשל פגיעות מצטברות שנגרמו לכם בעבודה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניכם. לתיאום ייעוץ ראשוני ללא התחייבות במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש – צלצלו אלינו כעת.
מהי מיקרוטראומה?
מיקרוטראומה מתייחסת למצב שבו עובד נפגע באופן מצטבר ממספר פגיעות קלות יחסית, שכל אחת בנפרד לא הייתה נחשבת כתאונת עבודה, אך במצטבר הן גרמו לנזק ממשי ליכולת התפקודית של העובד.
כיצד ניתן להוכיח קיום של מיקרוטראומה?
על מנת להוכיח מיקרוטראומה יש צורך בחוות דעת רפואית הקושרת באופן סיבתי בין הפגיעות החוזרות והמצטברות לבין הנזק שנגרם בפועל לעובד. כמו כן, העובד צריך להראות שאכן נפגע מספר פעמים במהלך העבודה.
מי מכיר במיקרוטראומה כעילה לפיצוי?
החוק בישראל מכיר במיקרוטראומה כעילה לפיצוי נפגעי עבודה. יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, שבודק אותה בוועדות שונות.
מה קורה במקרה של דחייה לתביעת מיקרוטראומה בביטוח הלאומי?
אם הביטוח הלאומי דוחה את התביעה, ניתן לערער על ההחלטה בפני בתי הדין לעבודה, אשר בוחן האם נפלה טעות משפטית או עובדתית בהחלטת הדחייה.
