השתלת איברים היא הליך רפואי מורכב ומציל חיים, אך גם מותיר את המטופל במצב של תלות כשהוא זקוק לתקופת שיקום ממושכת. לכן מושתלי איברים חיוניים כגון לב, ריאות או כליות, עשויים להיות זכאים לקצבת נכות מהביטוח הלאומי כדי לסייע להם כלכלית במהלך התקופה המאתגרת שלאחר הניתוח. בשורות הבאות נסביר אודות הגשת תביעת נכות כללית בגין השתלת איברים (לב, ריאה, כליה, לבלב, כבד) והדרכים לייעל את התהליך.
מי זכאי להגיש תביעת נכות כללית בעקבות השתלת איברים?
אנשים שעברו השתלת לב, ריאות, כליות, כבד, לבלב או מח עצם, עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית אם כושר העבודה וההשתכרות שלהם נפגע באופן משמעותי בעקבות:
- מצבם הרפואי שהצריך את ביצוע ההשתלה
- סיבוכים ותופעות לוואי של ההשתלה עצמה
- תהליך השיקום וההחלמה לאחר ההשתלה
הקצבה ניתנת למי שכושר ההשתכרות שלו ירד ב-50% ומעלה. זאת בין אם הוא עבד בעבר כשכיר או עצמאי, ובין אם הוא עקר/ת בית שירד ב- 50% ויותר ביכולת לבצע את מטלות הבית.
לעניין זה, זכאים לקצבה רק תושבי ישראל מעל גיל 18 ועד שנה מגיל הפרישה מעבודה, וגם קטינים בגיל 16-18 שעבדו במעמד עובד קטין טרום פגיעתם.
מה נחשב כירידה משמעותית בכושר השתכרות או עבודה?
על מנת לקבל קצבת נכות כללית, יש להוכיח ירידה של 50% לפחות בהכנסה החודשית מעבודה, למשך 90 יום ומעלה מהיווצרות הליקוי הרפואי, לרמה שלא תעלה על 60% מהשכר הממוצע במשק.
נכון לשנת 2024, תקרת ההכנסה המזכה בקצבה עומד על ₪ 7,522 לחודש.
כך לדוגמה, אדם שהרוויח ₪ 15,000 לחודש לפני ההשתלה אך כעת מסוגל להרוויח רק ₪ 6,000 בחודש בשל מגבלותיו הרפואיות, יחשב כמי שירד ביותר מ-50% בכושר ההשתכרות שלו ולכן זכאי לקבלת קצבת הנכות הכללית.
מהם השלבים בתהליך הגשת תביעת נכות כללית בגין השתלת איברים?
להלן העיקרי שלבים בתהליך הגשת התביעה ואישורה:
הגשת טפסי תביעה
יש למלא טפסי תביעה לקצבת נכות כללית ולצרף אליהם מסמכים רפואיים המעידים על הצורך בהשתלה ומהלך השיקום, לרבות סיכומי אשפוז, מכתבים מרופאים, תוצאות בדיקות ועוד.
כמו כן יש לצרף תלושי שכר ואישורים על הכנסות לפני ואחרי ההשתלה, על מנת להוכיח את הירידה בכושר ההשתכרות.
קביעת אחוזי נכות בוועדה רפואית
התיק הרפואי מועבר לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת אחוזי הנכות.
אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לחומרת המצב הרפואי של המבוטח ומידת הפגיעה בתפקודו, על פי הקריטריונים המפורטים ב"ספר הליקויים" של המוסד לביטוח לאומי.
למושתלי איברים חיוניים נהוג לקבוע נכות של 100% בשנה הראשונה לאחר ההשתלה. לאחר מכן, אחוז הנכות נבחן מחדש ולרוב יורד ל-50% ומטה בהתאם למצבם.
קביעת דרגת אי כושר
לאחר קביעת אחוז הנכות הרפואית, פקיד התביעות בביטוח לאומי קובע את דרגת אי הכושר של המבוטח באחוזים (60%, 65%, 74%, 100%).
דרגה זו משקפת את מידת אובדן כושר העבודה או התפקוד שנגרמה בפועל מהמצב הרפואי וההשתלה.
אישור הזכאות
הזכאות לקצבת נכות כללית מאושרת רק אם אחוז נכות רפואית שנקבע עומד על 60% לפחות (או 40% עם ליקויים משולבים שאחד מהם מוערך ב- 25%), ודרגת אי הכושר שנקבעה היא 50% לפחות אם זו עקרת בית או 60% ומעלה לאדם עובד.
לסיכום
השתלת איברים היא הליך מורכב המצריך תקופת החלמה ושיקום ארוכה. לפיכך, מושתלים שחוו ירידה משמעותית בכושר עבודתם או השתכרותם עקב כך, עשויים להיות זכאים לתבוע קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. התהליך כולל הגשת מסמכים רפואיים, קביעת אחוז נכות ודרגת אי כושר על ידי גורמי ביטוח לאומי, ואישור הזכאות בהתאם להוראות בחוק הביטוח הלאומי.
אם אתם מושתלי איברים המתלבטים לגבי הגשת תביעה, מומלץ להיוועץ בעורך דין מקצועי כדי למצות את מלוא זכויותיכם במינימום מאמץ מצידכם.
צרו קשר עם משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש בהקדם לקבלת ייעוץ וליווי משפטי אישי.
מה נחשב כירידה משמעותית בכושר ההשתכרות שמזכה בקצבה?
כדי לקבל קצבת נכות כללית יש צורך להוכיח ירידה של 50% לפחות בהכנסה מעבודה, לרמה של עד 60% מהשכר הממוצע במשק שהוא כיום ₪ 7,522 לחודש. כלומר מי שהרוויח לדוגמה 15,000 ש"ח לפני ההשתלה אך כעת מסוגל להרוויח רק 6,000 ש"ח בחודש, ייחשב כמי שכושר השתכרותו ירד ביותר מ-50% ולכן יהיה זכאי לקצבה.
האם די בקביעת אחוז נכות רפואית על ידי הוועדה כדי לקבל קצבה?
לא, קביעת אחוז נכות רפואית היא רק השלב השני בתהליך. בשלב השלישי פקיד תביעות קובע את דרגת אי הכושר באחוזים, שמייצגת את מידת אובדן כושר העבודה בפועל. רק אם דרגה זו עומדת על 50% לפחות, ואחוז הנכות הרפואית הוא 60% לפחות, הזכאות לקצבה עשויה להתקיים.
כיצד מחשבים את גובה קצבת הנכות החודשית למושתלים?
גובה הקצבה נגזר ישירות מדרגת אי הכושר לעבודה שנקבעה למבוטח. לדוגמה, דרגת אי כושר חלקית בשיעור 60% מזכה ב- 2,476 ש"ח לחודש. דרגה בשיעור 65% מזכה ב- 2,636 ש"ח וכן הלאה, עד לקצבה מקסימלית של 4,291 ש"ח לחודש במקרה של אי כושר מוחלט בשיעור 100%.
האם ניתן לזרז את הטיפול בתביעה?
כן. לעיתים, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש לנהל את התביעה במסלול מהיר המיועד לחולים ונכים במצב קשה. במסגרת מסלול זה, ההחלטה מתקבלת על סמך מסמכים בלבד ללא צורך בהופעה מול ועדה רפואית.