החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הנקרא בקיצור גם חוק הפלת"ד נכנס לתוקף בשנת 1975. העיקרון שעומד מאחורי חוק זה הוא שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי ללא קשר לנסיבות התאונה – כלומר ללא משמעות של הצד האשם התאונה. עד אז אדם שנפגע בתאונת דרכים היה צריך להוכיח את אשמת הצד השני על מנת לקבל פיצויים ואם לא הוכח כך או שלא היה ניתן לאתר את הפוגע, הנפגע נאלץ לשאת בעלויות הפגיעה ובהשלכות שלה – טיפולים רפואיים וסיעוד, אובדן ימי עבודה ופגיעה ביכולת להתפרנס.
הגדרה של תאונת דרכים
על מנת שהחוק ישרת את האזרחים ואת העיקרון שעומד מאחוריו יש להגדיר את המקרים בהם פגיעה הינה נחשבת כתאונת דרכים – כל אירוע בו נגרם נזק לאדם "עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". ממשפט זה ניתן להסיק שכל רכב מנועי המעורב בתאונה הינו נחשב כתאונת דרכים – מקטנוע ועד רכבת.
לצורך העניין, אופניים חשמליות אינן נחשבות רכב מנועי על פי חוק ולכן כאשר הן רוכב אופניים חשמליות מעורב בתאונה דינו כמו של הולך רגל. על פי הגדרה זו גם אדם שנפגע מהתלקחות באש עקב תקלה בחלקיו הפנימיים של הרכב בזמן נסיעה ייחשב כמעורב בתאונת דרכים. כמו לחוקים רבים גם כאן קיימת הסתייגות שמדגישה כי "מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם" לא ייחשב כתאונת דרכים ולכן במקרים כאלה זכויות הנפגעים אינם נכנסות תחת הפלת"ד.
זכאות לתביעה לנפגעי תאונות דרכים
על פי הפלת"ד מי שזכאי לפיצויים הוא הנפגע בין אם נכח במאורע כהולך רגל, נוסע או נהג. פיצויים אלו מתייחסים אך רק לנזקים גופניים ולא לנזקי רכוש. חשוב לציין כי ניתן לקבל פיצויים גם על נזק נפשי ולא רק גופני אך יש להוכיח כי מדובר בנזק משמעותי המתמשך לאורך זמן לאחר האירוע ואת הקשר שלו לאירוע. מי שאינו זכאי לתבוע כחלק מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הם:
- נהג שביצע תאונת דרכים במתכוון במטרה לגרום נזק גוף או רכוש.
- מי שנהג ברכב ללא הסכמת בעליו.
- מי שנהג ברכב ללא רישיון, למעט מי שרישיון פקע עקב אי תשלום אגרה או הליכי הוצאה לפועל.
- מי שעשה שימוש ברכב לצורך ביצוע פשע.
- מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה או שביטוח הרכב לא כיסה את השימוש של אותו נהג ברכב.
גובה הפיצויים
גובה הפיצויים משתנה על פי פרמטרים קבועים המשמשים את חברות הביטוח או את המוסד לביטוח לאומי לקביעת סכום הפיצויים. בקביעת סכום הפיצויים מתייחסים לרמת הפגיעה עקב התאונה, יכולת ההשתכרות שנפגעה או לא עקב התאונה, גובה שכר הנפגע טרם האירוע, עלות טיפולים רפואיים וסיעוד, הוצאות של נסיעות לטיפולים רפואיים והליכים משפטיים.
גובה הפיצויים הוא העניין העיקרי עליו מתקיים הדיון בין התובע (הנפגע) לבין הגוף המשלם. לכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מקצועי מתחילת התביעה ועד סופה. ההתנהלות מול הליכים משפטיים דורשת היכרות עם עולם החוקים והפעולות שיש לנקוט ולא תמיד אדם שאינו מוכר עם אלו לא יצלח את התהליך במלואו.
מתי מקבלים את הפיצויים?
זמן קבלת הפיצויים תלויה במשך זמן הנדרש לתביעה אשר משתנה ממקרה למקרה המשתנים שישפיעו על משך זמן הם – רמת הפגיעה הגופנית כאשר טיפול בתיק עם פגיעה גופנית קלה יימשך פחות זמן מאשר טיפול בתיק עם פגיעה גופנית קשה. במקרה בו יש מורכבות משפטית או קושי בהוכחה של האירוע הטיפול יהיה ארוך וידרוש יותר השקעה ועבודה. בכל מקרה, חשוב להיעזר בסבלנות עד שיהיו את כל העדויות והחומרים המשפטיים שיהיו לטובתכם במשפט עצמו ולא להיות פזיזים.
קיימים מקרים בהם משך התביעה הינו ארוך ועקב הפגיעה החמורה התובע זקוק לתשלום על מנת לשמור על רמת חיים סבירה ולטפל בפצעיו, לכן קיים הסדר תחת חוק הפלת"ד הנקרא תשלום תכוף שמאפשר לתובע לקבל סכום ביניים עד לקבלת סכום הפיצויים המלא בסוף התביעה.
אילו הוצאות נרשמות תחת הזכות לקבלת תשלום תכוף?
הפיצויים שיושלמו בעזרת התשלום התכוף הינם הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפוי, כולל הוצאות אשפוז בבית חולים. כמו כן תשלום זה יספק גם את צרכי ריפוי הנפגע ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שתלויים בפרנסתו. גובה התשלום ייקבע תוך חישוב הנזק וגובה ההכנסה הקודמת לאירוע.
על מנת להבין טוב יותר את גובה התשלום נדרש לפרט מהם "צרכי מחיה". הגדרת המונח צרכי מחיה מופיע בתקנות פיצויים לנפגעי תאונת דרכים. התקנות קובעות כי צרכי מחייה לעניין תשלום זה הינם מזון, לבוש, מגורים ולימודים. מטרת התשלום אינו להחזיר את הרמה הכלכלית של הנפגע לקדמותו אלא לאפשר לו ולמשפחתו התלויה בו לקיים צרכי מחיה בסיסיים בלבד ולכסות את ההוצאות הרפואיות של הנפגע. בחוק זה נכלל מושג נוסף שהוא – צרכי סיעוד. כוונת מונח הינה הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום (לבישה, אכילה, התפנות, רחצה וניידות בבית) ובהשגחה.
קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
קרנית היא קרן שהוקמה תחת חוק הפלת"ד אשר מטפלת בפיצויים לנזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים בהם הנפגעים לא יכולים לתבוע ביטוח כמו: תאונות "פגע וברח", נפגעים על ידי נהגים חסרי רישיון, כאלה שהשתמשו ברכב ללא רשות או בניגוד לתנאי הפוליסה. קרנית מתעסקת רק בנזקי גוף ולא בנזקי רכוש, במקרה של נזק רכוש הנפגע יכול לתבוע את הפוגע בצורה אישית אם פרטיו ידועים לו.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא פיצויים לנפגעי תאונת דרכים
האם יש חוק התיישנות על תביעה בעקבות תאונת דרכים?
כן, לאחר שבע שנים לא ניתן להגיש תביעה בגין תאונת דרכים לא בעניין נזקי גוף ולא בעניין נזקי רכוש. חברות הביטוח ובית המשפט לרוב לא מגלים גמישות בנושא זה ולא יהיה ניתן להגיש את התביעה הראשונית לאחר שבע שנים מיום התאונה.
מה יש לעשות לאחר תאונת דרכים?
על מנת להתחיל בתהליך התביעה בצורה היעילה ביותר יש להקפיד על איסוף כל הפרטים הרלוונטים לאחר האירוע כמו פרטי המעורבים הנוספים והעדים ששהו במקום, תיעוד הזירה ונזקי הגוף. חשוב מאוד להגיע למיון ראשוני ישר לאחר האירוע ולקבל דו"ח בו רשומים פרטי התאונה וכמו כן המצב הגופני של הנפגע ולשמור כל אסמכתא רפואית ותיעוד הקשור לתאונה.
האם קבלת פיצויים מביטוח לאומי ישפיעו על גובה הפיצוי מחברת הביטוח?
כן, קבלת קצבה או פיצויים מביטוח לאומי במקרים של תאונת עבודה או במקרה של אחוזי נכות שנקבעו עלולה להפחית את סך הפיצויים מחברת הביטוח שלכם או של הצד השני.
מה עלות ההגשה לתביעה בגין נזקי גוף?
עלות הגשת התביעה במשרד עורכי הדין תשתנה בהתאם לגוף הנתבע וכמו כן למורכבות התיק, בחלק מהמקרים התובע יתבקש לשלם גם עבור חוות דעת של רופא מומחה עקב הנזקים שנגרמו והקשר שלהם לאירוע.
