עובד שנפגע בתאונת עבודה ואינו מסוגל לעבוד על פי קביעת רופא, יקבל תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה, המכונים "דמי פגיעה". דמי הפגיעה נועדו לפצות את העובד זמנית על אובדן הכנסתו עקב הפגיעה. בשורות הבאות נסביר על זכאות זו ותנאיה בהרחבה.
מי זכאי לקבלת תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה?
עובדים שכירים ועצמאיים בישראל מבוטחים בביטוח לאומי כנגד תאונות עבודה. ביטוח זה מאפשר קבלת פיצוי כספי המכונה "דמי פגיעה" עבור עובד שנפגע בתאונת עבודה. דמי הפגיעה מפצים על אובדן הכנסה עקב פגיעה במקום העבודה או בדרך אליו או ממנו.
לאיזו תקופה משולמים תשלומי דמי פגיעה בגין תאונת עבודה?
עובד שכיר שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה, זכאי לקבל מביטוח לאומי דמי פגיעה למשך עד 91 יום (13 שבועות) החל מהיום שלאחר התאונה. חשוב להדגיש שביטוח לאומי אינו משלם עבור יום התאונה עצמו, אלא רק החל מהיום למחרת. תשלום שכר העבודה של היום שבו אירעה התאונה הוא באחריות המעביד.
האם דמי פגיעה מכסים את כל ימי ההיעדרות מהעבודה?
עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לתשלום עבור ימי היעדרותו מעבודה בגין הפציעה. התשלום מכסה את תקופת ההיעדרות במלואה החל מהיום הראשון לפציעה. זאת בניגוד לתשלום בגין מחלה רגילה, שבו העובד מקבל תשלום רק מן היום הרביעי להיעדרותו. כלומר, העובד זכאי לפיצוי מלא על כל ימי המחלה שהוא נעדר מהעבודה בעקבות תאונת העבודה.
האם ניתן לקבל תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה בנוסף לדמי פגיעה?
עובד שנעדר מעבודתו בעקבות פציעה בתאונת עבודה, יקבל מביטוח לאומי תשלום המכונה "דמי פגיעה" למשך עד 90 יום מיום הפגיעה. חשוב לדעת שדמי הפגיעה באים במקום תשלום ימי מחלה מהמעביד, ולכן העובד אינו זכאי לתשלום ימי מחלה ממעבידו.
מסיבה זו, כאשר עובד מקבל דמי פגיעה, המעביד אינו יכול לנכות ימי מחלה מצבירת הימים של העובד או את התשלום עבור תקופת הזכאות הראשונית.
הקשר בין משך ההיעדרות לתחילת הזכאות לדמי פגיעה לעובד שנפגע בתאונת עבודה
עובד שנעדר פחות מ-12 ימים מעבודתו בגלל תאונת עבודה, יהיה זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי החל מהיום השלישי להיעדרות. אם נעדר יותר מ-12 ימים, יקבל דמי פגיעה כבר מהיום שלמחרת התאונה. כלומר, הזכאות לדמי פגיעה מביטוח לאומי מתחילה מהיום השלישי להיעדרות אם היא פחות מ-12 ימים, ומהיום שלאחר התאונה אם ההיעדרות ארוכה יותר.
מה גובה דמי הפגיעה שישולמו לנפגע תאונת עבודה מהביטוח הלאומי?
דמי הפגיעה שמשולמים לעובד שנפגע בתאונת עבודה הם בשיעור 75% משכרו הממוצע ברוטו בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו נאלץ להפסיק לעבוד עקב התאונה. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. כלומר, העובד מקבל 75% משכרו הממוצע לפני הניכויים, בתור פיצוי על אובדן השתכרותו בגין תאונת העבודה.
מי הגורם המשלם לעובד את דמי הפגיעה עקב תאונת העבודה?
ב-12 הימים הראשונים שעובד נעדר מהעבודה לאחר תאונת עבודה, ביטוח לאומי משלם לו דמי פגיעה מלאים. המוסד לביטוח לאומי גובה בחזרה סכום זה מהמעסיק. כלומר, ביטוח לאומי מממן את 12 הימים הראשונים להיעדרות לאחר תאונת עבודה, והמעסיק משלם זאת בדיעבד.
בדרך כלל, ביטוח לאומי משלם דמי מחלה לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה בישראל. סכום 12 הימים הראשונים נגבה ממעסיקים על ידי המוסד לביטוח לאומי. החריג הוא מעבידים של עובדי משק בית שנפגעו בעבודה – מעבידים אלה אינם מחויבים לממן את 12 הימים הראשונים לפגיעה. כלומר חובת המימון של 12 הימים הראשונים לא חלה על מעבידים של עובדי משק בית שנפגעו.
על פי תקנה 22 לחוק הביטוח הלאומי, יש מעבידים מסוימים שמקבלים אישור מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי לשלם בעצמם דמי פגיעה לעובד שנפגע בתאונת עבודה. במקרים אלה המעביד משלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד, ומתקזז עם המוסד לביטוח לאומי במועד מאוחר יותר. חריג לכך הוא תשלום 12 הימים הראשונים שעדיין ממומנים על ידי המעביד.
מה סכום דמי הפגיעה שישולמו לנפגע תאונת עבודה כשהמעביד הוא הגורם המשלם הישיר?
במקרים שבהם מעבידים משלמים ישירות דמי פגיעה לעובדיהם שנפגעו בתאונות עבודה, הסכום לא יפחת מ-75% משכר העובד ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה – שהוא השיעור המינימלי הקבוע בחוק. אלא אם כן יש בהסכם העבודה סעיף הקובע שיעור אחר. עובדים שקיבלו דמי פגיעה מהמעביד כימי מחלה עקב תאונת עבודה, לא יהיו זכאים לקבל תשלומים נוספים בגין כך מביטוח לאומי.
לסיכום
תאונות עבודה הן אירועים שגרתיים יחסית, אך השלכותיהן על העובד יכולות להיות מרחיקות לכת וללוות אותו לאורך זמן. חשוב לכן שעובדים ידעו מהן הזכויות שלהם במצב כזה – הן לגבי דמי הפגיעה בתקופה הסמוכה לתאונה והן לגבי קצבאות נכות לטווח ארוך יותר אם נשארה נכות.
בכל מקרה שבו יש ספקות או שאלות כדאי מאוד להיעזר בעורך דין מקצועי בתחום תאונות עבודה כדי למצות את מלוא הזכויות. אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עו”ד אימבר גולן פרטוש המתמחה בייצוג נפגעי עבודה לייעוץ ראשוני ללא עלות.
בגין איזו תקופה משולמים תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה?
תשלום ימי מחלה לעובד שנפגע בתאונת עבודה ניתן עבור מלוא תקופת ההיעדרות החל מהיום הראשון לפציעה. זאת בשונה מתשלום עבור מחלה רגילה שמשולם רק החל מהיום הרביעי להיעדרות. כלומר, העובד מקבל פיצוי מלא על כל ימי המחלה בהם נעדר מעבודתו בגלל תאונת העבודה.
האם המעביד רשאי לקזז את דמי הפגיעה מצבירת ימי המחלה הרגילים של העובד?
כאשר עובד מקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי עקב תאונת עבודה, המעביד אינו רשאי לנכות ימי מחלה ממאגר ימי המחלה של העובד. יוצאי דופן הם יום ההיעדרות הראשון והשני לאחר התאונה, במקרה שההיעדרות קצרה מ-12 יום. במקרה זה בלבד המעביד רשאי לנכות ימי מחלה עבור יומיים אלו. במקרה של היעדרות ממושכת מ-12 ימים עבודה עקב תאונת עבודה, המעביד אחראי לשלם לעובד רק את יום התאונה עצמו כיום מחלה.
האם מגיעים גם לעצמאיים תשלומי ימי מחלה בגין תאונת עבודה?
כאשר עובד עצמאי נעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה, ביטוח לאומי משלם לו דמי פגיעה החל מהיום שלמחרת התאונה למשך עד 91 יום (13 שבועות). אך בניגוד לעובד שכיר, ביטוח לאומי אינו מכסה את 12 הימים הראשונים להיעדרות של העצמאי. כלומר עובד עצמאי אינו מקבל דמי פגיעה עבור 12 הימים הראשונים שנעדר מעבודתו עקב תאונה.
מה ניתן לעשות כשהנכות נמשכת גם אחרי תקופת תשלום דמי הפגיעה?
עובד שלאחר תום תשלום דמי הפגיעה, נותר עם נכות כתוצאה מתאונת העבודה, יכול להגיש לביטוח לאומי תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה. זאת גם אם חזר בינתיים לעבודתו. בשלב הגשת התביעה מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין מתמחה בתאונות עבודה, על מנת למצות באופן מיטבי את זכויות הנפגע.
