מדי פעם אנחנו שומעים בחדשות על מקרה נוסף של רשלנות רפואית. אם זה ניתוח שהסתבך, וגרם לדרדור מצבו של המטופל, אם זה מחלה שלא אובחנה בזמן, או טיפול שאינו רלוונטי ולא מתאים למטופל מסוים. מה זה אומר תביעת רשלנות רפואית? מתי מגישים אותה? מה המקור החוקי שלה? ואיך בוחרים את עורך הדין המתאים להגשתה? כל הפרטים במאמר שלפניכם
תביעת רשלנות רפואית – מה זה אומר בכלל?
תביעת רשלנות רפואית, כשמה כן היא, תביעה שמגיעה בעקבות טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק כלשהו למטופל. התביעה תוגש כנגד הגורם שמטפל, זה יכול להיות גם אחות, רופא, או כל איש מקצוע אחר בתחום הרפואה. דרך אגב, גם טכנאי רנטגן נחשב כאיש מקצוע, ואם נגרם נזק כתוצאה מפעולה כלשהי שלו, ניתן לתבוע גם אותו. בדרך כלל תביעה כזאת לא תהיה כנגד העובד עצמו, או לפחות לא רק כנגד העובד עצמו, אלא כנגד המוסד הרפואי, למשל בית החולים.
אז מה מטרת התביעה?
כמו כל תביעה, המטרה היא שהתובע יקבל כסף, כלומר פיצוי על הרשלנות שנעשתה כנגדו. היא מתבססת על חובת הזהירות בה מחויב הרופא או העובד הרפואי, ועל השאלה האם באמת הייתה התרשלות מצידו של אותו עובד.
המקור החוקי לתביעת רשלנות רפואית
בסעיף 35 לפקודת הנזיקין נכתב כי: " עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
מה הכוונה?
כבכל רשלנות, בית המשפט צריך לבחון האם גם במקרה הזה התקיימו כל יסודות עוולת הרשלנות המפורטים. מה הם היסודות. ראשית, צריך לבחון האם בכלל הייתה לעובד, רופא או אחות, לא משנה מי הוא, חובת זהירות כלפי המטופל. כלומר, שהייתה לנתבע חובת זהירות כלפי התובע. לאחר מכן, צריך לראות שאכן חובה זו הופרה.
הדבר השלישי שבית המשפט יבדוק הוא האם אכן נגרם נזק, כלומר, לא כל פגיעה, או התרחשות כלפי מטופל גורמת לנזק, וצריך לוודא שכזה אכן התרחש. ולבסוף, בית המשפט יפסוק האם יש קשר של סיבה ותוצאה בין המעשים או התנהגות של הנתבע, וההתרשלות שלו, לנזק עצמו שהתרחש. במקרה שאכן התרשם בית המשפט שכל זה קרה, התובע יקבל את מבוקשו.
מבחן הרופא הסביר
כשירצה בית המשפט לבחון את מידת הרשלנות של הרופא, המבחן שאותו יפעיל הוא האם הרופא נהג כמו רופא סביר בנסיבות המקרה. כמובן שכל החלטה של הרופא צריכה להיות מקצועית ולפי הנורמות המקובלות בעולם הרפואה. בנוסף, נקבע גם מבחן הפרקטיקה המקובלת, כלומר, אם הרופא ביצע הליך או טיפול כלשהו, שנפוץ גם אצל רופאים אחרים, יהיה לזה משקל בהחלטה האם התרשל. יש לציין, שגם אם להפך, סטה הרופא מהפרקטיקה המקובלת, עדיין אין זה בטוח כלל שהוא התרשל.
הנתבעים
כאמור, הנתבעים יהיו כל מטפל רפואי שטיפל במטופל, כולל עובד טכני לגמרי שקשור לנסיבות רפואיות. המוסד בו עבד אותו עובד, גם ייתבע, משום שיש לו אחריות לכל המעשים של העובד המטפל. מדובר באחריות שלוחית של מעסיק לעובד. בנוסף, צריך לדעת שלכל בית חולים יש אחריות ישירה כלפי החולים, ולכן, ההנהלה של בית החולים אחראית לכל רשלנות שמישהו בבית החולים ביצע, בטח אם מדובר בטיפול שניתן לחולה כלשהו בתוך בית החולים.
שלבי הליך התביעה
כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, תצטרכו לפני הכל לאסוף חומר רפואי.
מה אמור להיות בו? גם התרשמות רפואית מלפני האירוע, וגם לאחריו. צריך שיהיה ברור בדיוק מה הנזק שנגרם. לאחר איסוף החומר הרפואי הקיים, יש לפנות לרופא מומחה שרופא מומחה ייתן חוות דעת. לאחר מכן מגישים את התביעה. כאשר סכום התביעה משפיע על השאלה האם היא תתברר בבית משפט שלום, מתחת 2.5 מיליון ₪, או בבית משפט מחוזי, כשסכום התביעה מעל 2.5 מיליון ₪.
איסוף החומר הרפואי
בגלל שמדובר בתביעה על רקע נזק רפואי, למצבו הרפואי של המטופל יש השפעה רבה. ולכן כדאי להביא כמה שיותר מסמכים שמתארים את מצבו באופן המדויק ביותר. הרופא, על פי חוק זכויות החולה, חייב שיהיה תיעוד בכתב של כלל הטיפולים, והמטופל יכול לקבל העתק של זה בכתב. זה נקרא רשומה רפואית, והיא כוללת את כל התיק הרפואי. כמובן שהעתקת המידע הזה תהיה בתשלום, ויש על המוסד הרפואי חובה על פי חוק, לשמור את כלל התרשומות הרפואיות הללו. לאחר מכן, התובע יצטרך לדאוג שתהיה חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. יש לכתוב שמדובר בחוות דעת לגבי התחום המבוקש של רשלנות רפואית. אם לא הייתה חוות דעת רפואית בתביעה, נשללת האפשרות של התובע להוכיח שהייתה רשלנות רפואית.
התיישנות תביעה
אם עברו 7 שנים מאז היום בו נוצרה עילת התביעה, תביעת הרשלנות הרפואית תתיישן. אם הנזק לא התגלה, והתגלה רק הרבה אחר כך, התביעה תתיישן 7 שנים אחרי גילוי הנזק, אבל אסור שיחלפו עשר שנים מאז אירוע הנזק. אצל קטינים תקופת ההתיישנות נספרת אחרת, והיא נספרת רק מהיום בו מלאו להם 18. למשל, אם קטין נפגע כשהיה בן 15, תהיה לו את האופציה לתבוע עד גיל 25, משום שאז תעבורנה שבע שנים מגיל 18 שלו.
מה זה אומר פיצויים בתביעת רשלנות רפואית?
כמובן שהתובע יצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לו, אם זה אובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, שם טוב, רווחה גופנית, או כל אובדן אחר. יכול להיות גם נזק ממון, כלומר הוצאה או הפסד שאפשר להעריך בכסף. את כל זה בית המשפט ישקול בבואו לפסוק פיצויים.
מה עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית
כמובן שהתובע יצטרך לשלם קודם כל את אגרת בית המשפט. כשהסכומים מפורטים בטבלה מיוחדת המפורסמת באתר בתי המשפט. בעיקרון 2.5% מסכום התביעה, זה תעריף האגרה כשמדובר בתביעה לסכום קצוב, גם במחוזי וגם בשלום. כשבשלום זה לא יפחת מ812 ₪.
למה צריך עורך דין?
צריך לדעת שרובן של תביעות הרשלנות הרפואית בכלל מסתיימות בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. לכן חשוב לקחת עורך דין רשלנות רפואית שמכיר את החוק ואת המושגים, ובעיקר שיודע לנהל משא ומתן. כאשר לבסוף, מקבל המטופל פיצוי כלשהי, לאחר הסדר הפשרה בין הצדדים. עורך דין מקצועי ידע להדריך אתכם מתי כדאי להתעקש ומתי לוותר.
כמובן שצריך לבחור עורך דין בעל ניסיון של שנים. הדרך הכי טובה להגיע לאחד טוב כזה היא מפה לאוזן, או דרך חברים ובני משפחה. רק כך, תגיעו לעורך דין מקצועי, שגם תוכלו לסמוך עליו שהוא אמין ושקוף לגבי ההליך איתכם.
