אחת התביעות הנפוצות בתחום המשפט ורפואה זה תביעת רשלנות רפואית. זה יכול להיות מצב שאנשי הצוות הרפואי אבחנו משהו לא נכון, או הליך רפואי מורכב, שהסתבך בגלל טעות אנוש קטנה. לכל אדם שנפגע מהמערכת, ועומד בתנאים מסוימים, קיימת הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית. מהן העילות לתביעת רשלנות רפואית? איפה המקור בחוק לתביעה כזאת? מה עושה עורך דין במצב כזה? ואיך בוחרים את עורך הדין המתאים? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
תביעת רשלנות רפואית – מה זה בדיוק?
אם חוויתם טיפול רפואי רשלני, ונגרם לכם נזק, אתם רשאים לתבוע, גם את אותו איש צוות רפואי שגרם לנזק באופן אישי, ובעיקר את המוסד שבו הוא עובד.
מה זה אומר איש צוות רפואי? זה יכול להיות רופא, אחות, אח, ואפילו הטכנאי של מכונת הרנטגן. העיקר, שתהיה דרך להוכיח שאכן בשל טעות של אותו עובד, התרחש הנזק. בתי חולים מפחדים מאוד מתביעות כאלה, וכמובן שמחזיקים יועצים משפטיים שמסייעים להם במקרה שמגיעה לפתחם תביעה כזאת.
המקור בחוק לתביעת רשלנות רפואית
המקור החוקי לתביעת רשלנות רפואית מופיע בפקודת הנזיקין, בסעיף 35: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
כלפי מי החובה לפי החוק?
החוק, בסעיף אחד לאחר מכן, מפרט בדיוק על מי מוטלת החובה, וכך נכתב בסעיף 36 לפקודת הנזיקין: "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".
עילות לתביעת רשלנות רפואית
כדי שאדם יוכל לתבוע אדם אחר או מוסד אחר, הוא צריך שתהיה לו עילה לתביעה, כלומר, תהיה סיבה בגינה הוא תובע. העילה המרכזית לתביעת רשלנות רפואית היא כמובן נזק שנגרם לתובע בשל טעות של הנתבע. חשוב לציין בהקשר הזה, שצריך שהנזק יגרם בגלל רשלנות של הנתבע, כלומר, שיהיה קשר סיבתי בין המעשה שעשה הנתבע, לבין התוצאה שהתרחשה לבסוף, כלומר הנזק שנגרם לתובע.
עילה נוספת לתביעה היא של הורים שיכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם הילד הקטין שלהם. מקרה נוסף שמהווה גם הוא עילה לתביעה הוא מקרה של מטופל שממש נפטר בשל הרשלנות. ואז יש זכות תביעה לעיזבון שלו. כלומר, אם בית המשפט פוסק שאכן היתה רשלות, הפיצויים יועברו לקופת העיזבון. אם יש אנשים נוספים, שהיו תלויים במנוח כדי להתקיים מבחינה כלכלית, ועכשיו ניזוקו בצורה משמעותית עד כדי כך שלא יכולים להתקיים, גם הם זכאים להגיש את התביעה.
מה בודק בית המשפט?
במצבים כאלה, בית המשפט צריך לבדוק שאכן יש עילה לתביעה והתרחשה הפרה של עוולת הרשלנות. איך בית המשפט יכול לבדוק? הדבר הראשון שנצרך כדי שתהיה הפרה זה שתהיה מלכתחילה חובת זהירות לפי התובע, כלומר, אם מדובר מטופל, מן הסתם אנשי הצוות הרפואי חייבים בחובת זהירות כלפיו, ולכן, שלב זה יחסית פשוט וניתן להוכחה בקלות. הדבר השני הוא בדיקה שאכן החובה הופרה, כלומר, לא כל פעולה שביצע איש הצוות הרפואי היא אכן הפרה.
היסוד השלישי אותו בודק בית המשפט הוא יסוד הנזק, האם אכן יש נזק. הדבר האחרון אותו בודק בית המשפט הוא הקשר הסיבתי כאמור, כלומר, האם אכן המעשה שביצע איש הצוות הרפואי, הוא זה שהוביל לנזק. רק אם יוכח שהנזק נגרם על ידי המעשה אפשר יהיה לטעון שהייתה פה הפרה.
מבחן הרופא הסביר
כמו כל סוגיה משפטית, גם אם החוק אמר משהו אחד, השאלה הגדולה שנשאלת היא איך הפסיקה פרשה את סעיפי החוק, ובאיזה מבחנים השתמשה. כפי שכבר ניתן להבין, המבחן נקרא "מבחן הרופא הסביר". ההנחה היא שרופא, מקבל המון החלטות במהלך ההליכים הרפואיים אותם הוא מנהל, ואת כלל ההחלטות הללו הוא מקבל על פי מספר נורמות סבירות ומקצועיות. נורמות אלה, כנראה תהיינה מקובלות על כלל עולם הרפואה. לכן, הדרך הטובה ביותר לבחון החלטה שקיבל רופא, היא מול החלטות דומות במקרים עם נסיבות דומות של רופאים אחרים. אם הסטייה היא אכן מאוד חמורה ומשמעותית, ניתן לקבוע שהייתה הפרה של חובת הזהירות.
האחריות השילוחית של המוסד
כפי שכבר נאמר, למוסד רפואי יש אחריות שילוחית כלפי העובדים שלו. ולכן, לכל חולה ומטופל יש את המחויבות של בית החולים או המוסד הרפואי כלפיו.
מה זה אומר? שאם בוצעה רשלנות במסגרת הליך שקשור לבית החולים, או תחת הדרכתו, להנהלת בית החולים עצמה תהיה אחריות ביחס לכך. מה שכן, אם מדובר בהפרה מאוד מאוד ספציפית, או מקרה בו המטפל הרפואי ביצע פעולות שאינן סבירות, ויוצאות מגדר הרגיל, ההנחה היא שגם המוסד הרפואי ימצא את הדרך להתנער ממנו, או אף לתבוע אותו אישית לאחר מעשה.
בסוף, מדובר בעניין טריקי, מצד אחד, אנחנו לא רוצים שאנשי צוות רפואי ירגישו שאין להם גיבוי, והם לא יכולים לבצע פעולות מחשש לתביעה כנגדם. מצד שני, צריכה להיות הגבלה כלשהי על מידת הגיבוי שהם מקבלים. בסוף, כאמור, אם מדובר בהחלטה שנסמכת על שיקולים מקצועיים סבירים, מן הסתם יהיה גיבוי.
שאלות ותשובות בנושא עילות לתביעת רשלנות רפואית
איך התביעה עובדת? איפה השלב של עילות תביעת רשלנות רפואית?
השלב הראשון, עוד לפני הגשת התביעה הוא השלמת המסמכים, בין השאר, תצטרכו להוכיח את מצבכם הרפואי לפני האירוע, ולאחריו. בית המשפט רואה את המסמכים ועל פי זה נותנת את המלצתה. הסיכוי שתביעתכם תתקבל, גדל משמעותית אם יש במסמכים גם חוות דעת רפואית של רופא מומחה לגבי הנזק הרפואי. לאחר מכן, מתחיל הניהול המשפטי, שם תצטרכו להוכיח שיש לכם עילה לתביעה.
איפה מגישים את התביעה?
אם התביעה מתחת 2.5 מיליון ₪, היא תתברר בפני בית משפט שלום, ועליכם להגיש אותה שם. אם מדובר בסכום מעל 2.5 מיליון ₪, התביעה תתברר בבית המשפט המחוזי.
האם יש התיישנות?
אם חיכיתם זמן רב, ועבר 7 שנים מגילוי הנזק, התביעה תתיישן. זה פרמטר אחד. הפרמטר השני הוא אם עברו 10 שנים מהאירוע עצמו, ואז גם התביעה כבר תתיישן. אם מדובר בקטינים הספירה מתחילה רק מגיל 18 שלהם, ויש לקחת את זה בחשבון לעניין ההתיישנות. כלומר, אם מדובר בתביעה של קטין, יש לו יותר זמן להגיש את התביעה.
מה עושה עורך הדין? ואיך בוחרים את עורך הדין המתאים?
עורך הדין יעזור לכם גם באיסוף החומר הרפואי, גם ינהל עבורכם משא ומתן להסדר, כפי שקורה במקרים רבים, ובמקרה הצורך ינהל את ההליך המשפטי. מומלץ להיעזר בקרובי משפחה וחברים, למציאת עורך דין מקצועי ובעל ניסיון בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית.
