למי מאיתנו לא עברה המחשבה, כשהרופא הורה לקחת תרופה כלשהי, שאולי יש פה איזו טעות? שבמקרה הרופא התבלבל עם תרופה אחרת, או כתב מינון לא נכון? כמובן שתקלה כזו עלולה לגרום לתוצאות דרמטיות. מה זה אומר רשלנות רפואית במתן תרופות? מה עושים במצב כזה? איך עובד הליך הגשת התביעה? מה מקומו של עורך הדין? ואיך בוחרים את עורך הדין המתאים ביותר? כל הפרטים במאמר הבא.
רשלנות רפואית – מבט כללי
לפני שצוללים לסוגי רשלנות רפואית, צריך להגדיר מה זה בכלל רשלנות רפואית. בעצם, כל אדם, שנפגע ונגרם לו נזק, במסגרת טיפול, או הליך רפואי כלשהו, אם זה על ידי הרופא, האחות, או כל איש אחר מהצוות הרפואי, יכול להגיש תביעה. התביעה היא בגין הנזק שנגרם ולאחר הוכחת קשר סיבתי בין המעשה שנעשה כנגד המטופל, לנזק שנגרם לו.
שימו לב, שיש צורך להוכיח שאכן הייתה פה רשלנות, ועל המאפיינים של עוולת הרשלנות עוד נדבר בהמשך. במקרים רבים, תביעת הרשלנות הרפואית לא תוגש כנגד אדם פרטי, אלא כנגד מוסד רפואי שבו עובד אותו איש צוות שנהג ברשלנות.
המקור בחוק – מהו?
אם מדברים על עוולת הרשלנות כללי, אשר כל תחום הרשלנות הרפואית שייך אליה, כדאי לפנות לסעיף 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
מה עושה בית המשפט?
בית המשפט, כמו כל סוגיה משפטית בוחן את החוק ומפרש אותו, ואחר כך מיישם אותו על נסיבות התיק המסוים. כמובן, שבית המשפט מחויב למבחנים שנקבעו בפסיקה, ועל פיהם יש לפרש את החוק ולבדוק האם באמת התקיימו כל יסודות עוולת הרשלנות. לפני הכל צריך לבדוק אם בכלל יש לאנשי הצוות הרפואי חובת זהירות, כנראה שהתשובה תהיה חיובית, שהרי למי תהיה יותר חובת זהירות מאשר אנשי צוות רפואי כלפי מטופלים. לאחר מכן, בית משפט צריך לבדוק האם אכן היתה הפרה של אותה חובת זהירות. כלומר, האם הרופא קיבל איזושהי החלטה לא נכונה.
איך בוחנים את החלטות הצוות הרפואי?
המבחן הנפוץ לבחינת הפרת חובת הזהירות, והאם אכן התקיימה רשלנות של הצוות הרפואי, נקרא "מבחן הרופא הסביר". כלומר, ההנחה הרווחת היא שהרופאים מקבלים המון החלטות בהליכים רפואיים. החלטות אלה מתבססות על שיקולים מקצועיים סבירים. השאלה הגדולה היא האם ההחלטה שקיבל הרופא, כשבוחנים אותה אל מול החלטות דומות של רופאים בנסיבות דומות, אכן דומה. יש לציין, שלא כל סטייה מיד מהווה הפרה, ישנן הפרות שאפשר לקבל אותן, אבל, אם מדובר בסטייה רצינית ויסודית, כנראה שמתקיימת הפרה של חובת הזהירות.
הקשר הסיבתי
גם אם נקבע שהתקיימה הפרה, ואכן הרופא לא קיבל את ההחלטה הנכונה. עדיין צריך לבחון האם יש נזק, וגם אם יש נזק, האם יש קשר סיבתי בין מעשה הרופא, או הפעולה שהוא ביצע, לנזק שנגרם. בית המשפט יבחן בזכוכית מגדלת את הנזק, ואז יתאים אותו לפעולות שביצע איש הצוות הרפואי.
רשלנות רפואית במתן תרופות
רופאים מתעסקים בעשרות, מאות, ואפילו אלפי תרופות שונות. כשישנן תרופות רבות מאוד דומות אחת לשניה. כמובן שכל טעות, הכי קטנה שיש, אם זה בהגייה של התרופה, או הכתיבה שלה, יכולה לגרום לנזק רב. ישנן תרופות שאם הן מגיעות לכתובת הלא נכונה, התוצאה יכולה להיות לא פשוטה בכלל.
זו בדיוק הסיבה גם שחובת הזהירות של המטפל הרבה יותר גדולה, כשהוא מתעסק במגוון גדול של תרופות. כן חשוב לדעת, שהמבחנים קשורים זה בזה, כלומר, יכול להיות, שמבחן הקשר הסיבתי יהיה פה מאוד מורכב, משום שלא יהיה ברור לגמרי האם הסיבה להידרדרות במצבו של המטופל, היא העובדה שלקח את אותה תרופה, או שבלי קשר לכך המצב היה מידרדר.
איך זה קורה? איך רופא נותן תרופה לא נכונה?
תחשבו על עצמכם בסיום יום העבודה, כשאתם שוכבים עייפים על הספה בבית. בסוף, הרופא הוא אדם כמונו, וגם הוא, אחרי שעות ארוכות על הרגליים, כנראה עייף מאוד והרבה פחות מרוכז. בטח אם זה קורה בבית חולים אחרי תורנות ללא שינה. בנוסף, הרופא נדרש לבצע מספר מאוד גדול של פעולות במקביל.
ואחרי כל זה, ישנן גם תרופות שמאוד דומות אחת לשנייה, ולכן נדרש דיוק רב בהחלטה איזה תרופה יצטרך המטופל לקחת. בגלל כל זה, העייפות, ריבוי המשימות והדיוק, הסיכוי לטעויות. בסוף, כל דבר, הכי קטן, יכול לגרום לבעיות קריטיות. אם בחרתם במקצוע הרפואה, דעו לכם שמדובר במקצוע שדורש ריכוז ומקצועיות רבה במיוחד.
הרצון לטיפול מיטבי
כמו כל דבר בעולם הרפואה, יש מתח גדול בין הרצון לאפשר לרופאים חופש בהחלטות שלהם לגבי הטיפול. לדעת שרופא נותן תרופה, הוא עושה זאת לאחר מחשבה רבה, ומתוך ידיעה, שאם הוא יעשה טעות, או יגרם נזק כלשהו, הוא יקבל גיבוי מהמוסד הרפואי בו הוא עובד.
מצד שני, רופא שנותן תרופה לא נכונה, וביצע רשלנות כלשהי, כלומר, לא בדק מספיק טוב את התרופה, או לא אבחן את המחלה כמו שצריך, חוטא לתפקידו, ואין סיבה כלל שיקבל על כך גיבוי. כלומר, יש מתח ביחס להגדרת גבול הגיבוי שניתן לאנשי הצוות הרפואי.
שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית במתן תרופות
האם רשלנות רפואית במתן תרופות חמורה במיוחד?
בגלל שייעוד התרופה הוא לטפל, כנראה מי שנדרש לה, אינו במצב רפואי טוב במיוחד. מה שזה אומר זה, שההשלכות של אירוע רפואי לא טוב, בשל תרופות עלולות להיות הרסניות. לא ברור כל כך מה נקודת ההשוואה, אם טיפולים אחרים, אבל טעות בתרופות זה לא עניין של מה בכך.
איזה עוד מצבים נחשבים כרשלנות רפואית?
בעצם הרבה מהטעויות שעושים בטיפולים והליכים רפואיים, לאו דווקא נתינת תרופות לא נכונות, אלא כל מעקב רפואי שלא הולם את חומרת האבחון, או אי אבחון של דחיפות טיפול, או אי הבנה שיש אירוע מוחי למשל ,שדורש אמבולנס דחוף, כל אלה מצבים שנחשבים כרשלנות רפואית גם הם.
מה עושה עורך דין במקרה כזה?
במקרים רבים עורך הדין בעיקר יסייע לאיסוף המסמכים הרפואיים, יעזור במשא ומתן להסדר פשרה, דבר שקורה הרבה בתיקים הללו, ואולי גם ינהל הליך משפטי אם יהיה בכך צורך, לכן כדאי להתייעץ עם קרובי משפחה וחברים לגבי עורך דין שמומחה בתביעות רשלנות רפואית במתן תרופות, ובכלל.
מה שלבי התביעה ברשלנות רפואית במתן תרופות?
לפני הכל צריך לאסוף מסמכים רפואיים. גם אלה שמגדירים אותך לפני האירוע וגם לאחריו. המסמכים עוברים לבית המשפט, וכמובן שכדאי שתצרפו חוות דעת מומחה שמסבירה את הסיטואציה מבחינת התביעה לאחר מכן מתחילים לנהל את התיק, חקירות עדים, וכל ההליך כולו.
