לא מעט פעמים יוצא לנו לשמוע על מקרה של מוות בבית חולים, תוך כדי הליך רפואי כלשהו. זה יכול להיות הידרדרות מהירה במצבו של המטופל, וזה יכול להיות בעקבות רשלנות רפואית מצד הצוות המטפל. מה זה אומר רשלנות רפואית? מה עושים במקרה שהרשלנות הרפואית גרמה למוות? למה צריך עורך דין במקרה כזה? ואיך בוחרים את עורך הדין המתאים ברגע כל כך קשה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
רשלנות רפואית – מה זה?
מדובר בתביעה שמגיעה לאחר טיפול רפואי שניתן ברשלנות וגם לנזק, במקרה הזה אפילו מוות. בדרך כלל התביעה תוגש כנגד הגורם המטפל, אם זה רופא, אחות, או כל מישהו אחר מהצוות הרפואי, אפילו טכנאי רנטגן, אותו ניתן לתבוע במקרה שגרם לתקלה כלשהי שהובילה למוות. מה שכן, צריך לדעת שהתביעות בדרך כלל הן כנגד המוסד הרפואי, ולא כנגד העובד עצמו. אם כי לא מופרך כלל שתהיה תביעה גם וגם.
המטרה של התביעה
התובע בדרך כלל ירצה פיצוי על הנזק הרפואי שקרה לו. אם זה מקרה מוות, יורשיו, או משפחתו וחבריו, ירצו לקבל פיצוי, וגם כמובן לדעת שהאחראים למוות "קיבלו את עונשם". התביעה תתבסס על חובת הזהירות, בה מחויבים על העובדים בשירותים הרפואיים.
המקור בחוק
בפקודת הנזיקין בסעיף 35 כתוב: " עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
תכל'ס, מה זה אומר?
בית המשפט בודק האם יסודות עוולת הרשלנות אכן התקיימו במקרה הנוכחי. לפני הכל, ישנה חובת זהירות, והשאלה האם היא חלה על העובד, או זה שהתרשל בתפקידו, אם זה רופא ואם זו אחות. אחר כך, צריך לבחון האם בדיוק זו החובה שהופרה. השאלה השלישית שבדרך כלל בית משפט יבדוק היא האם נגרם נזק, במקרה של מוות, התשובה די ברורה. ולאחר מכן צריך בית המשפט לבחון האם יש קשר סיבתי. כלומר, האם ההתנהגות של העובד היא זאת שגרמה למוות. לעיתים, המוות יכול לקרות בגלל צבר של סיבות, שהן לאו דווקא התרשלותו של עובד בית החולים.
חובת הדיווח בבתי החולים בישראל
אחד הדברים הבעייתיים בישראל בנושא הזה, הוא שאין למערכת הרפואית בישראל חובת דיווח על טעויות שהתרחשו במסגרת הליך רפואי. אפילו יותר מזה, יש מקרים, שהתגלו, שהמערכת הרפואית דווקא ניסתה להסתיר בעיות וטעויות, חלקן קשות, שהתרחשו במהלך טיפולים שלה. ההמלצה באופן כללי, במקרים של מוות בבית החולים או במסגרת הליך רפואי, היא לבדוק, האם הייתה רשלנות שגרמה היא למוות המטופל.
מבחן הרופא הסביר
המבחן שנקבע לפי הפסיקה לבדוק האם הרופא או המטפל היה רשלן, הוא האם אותו מטפל נהג כמו מטפל, או רופא סביר בנסיבות המקרה. החלטות רופא צריכות להתקבל באופן מקצועי על פי הנורמות המקצועיות המקובלות בעולם הרפואה כולו. כל הליך שאותו רופא ביצע, ייבדק אל מול רופאים שמבצעים הליכים דומים, כדי לענות על השאלה האם הרופא במקרה הנוכחי, סטה מהנורמות המקובלות במצבים מעין אלה. וגם אם הרופא סטה, עדיין אין זו הוכחה סופית שהוא התרשל.
מקרי מוות המעוררים חשד לרשלנות
ישנם מספר מקרים שבהם מומלץ מאוד לבדוק האם הייתה רשלנות כלשהי בטיפול בחולה. למשל:
- מטופל שנפטר מסרטן שהתגלה בשלב מתקדם. כשמגלים סרטן בשלב מתקדם, סיכויי השרידות יורדים עד כדי לא קיימים. זו בדיוק הסיבה שיש לבדוק מה הייתה הסיבה שהמחלה לא התגלתה בשלב מוקדם יותר. האם אכן המטופל נשלח לכלל הבדיקות הרגילות שנערכות לאדם בגילו, המתלונן על כאבים. וגם אם הופנה, האם הייתה בעיה בדרך הסקת המסקנות שהיא רשלנות רפואית שגרמה למוות.
- אדם שנפטר בשל טיפול תרופתי שגוי – מובן מאליו שבמקרה כזה, בו התרחשה טעות, כדאי מאוד לבדוק מה הייתה הסיבה לטעות, האם טעות אנוש מצערת, או אבחנה שגויה מבחינת התרופות הנדרשות, או שמא בלבול, אולי כתוצאה מאי סדר, בין מטופלים שונים.
- אדם שמת לאחר התעלמות ממידע ורקע רפואי רלוונטי – במקרים מעין אלה, כשהמטופל מדווח על עבר מסוים עם מחלה כלשהי, או התעלמות מגורמי סיכון הקיימים במשפחה, כל אלה יכולים להיחשב כרשלנות רפואית, במקרים שאינם מטופלים כמו שצריך.
- עיכוב בטיפול – לעיתים קרובות, בשל עומס, או חוסר תשומת לב, חולים מסוימים עלולים להידחף לסוף התור, אם המנוח בגינו אתם רוצים לתבוע אכן לא קיבל טיפול בזמן, בעיקר במצבים דחופים כמו התקף לב, או שבץ מוחי, אתם בהחלט יכולים לתבוע את האחראים לכך.
- הידבקות בחיידקים בתוך בית החולים – שמירה על היגיינה בסיסית בתוך בית החולים היא אחת הדרישות הרציניות ביחס לבתי החולים. אי שטיפת ידיים או עטית כפפות או מסיכה, יכולים להוות אינדיקציה לבעיה מערכתית של בית החולים. במקרה שהחולה מת בשל זיהום, אפשר להסביר שהזיהום לא נגרם ללא סיבה, ויש לחקור את בית החולים בעניין זה.
- פטירה לאחר ניתוח מסובך – אם מטופל נכנס לניתוח, ויוצא ממנו מת, אפשרות אחת שהיא שגם ככה לא היה לו סיכוי לפני. אפשרות שנייה היא שנעשתה תקלה על ידי הצוות הרפואי, ובהחלט כדאי מאוד לבדוק האם התקיימה רשלנות רפואית שגרמה למוות. דרך אגב, גם פטירה של יולדת או ולד, נחשבים כפטירה במהלך הליך רפואי.
שאלות ותשובות
מה הם שלבי התביעה על רשלנות רפואית שגרמה למוות?
כדי להגיש תלונה, עליכם, קודם כל לאסוף את כל החומר הרפואי הקשור למנוח. אם זה התיק הרפואי לפני ההליך הרפואי, ואם זה במהלכו. לאחר מכן, תצטרכו גם להביא חוות דעת של רופא מומחה, שיסביר מה היה בדיוק המצב הרפואי, ומה המשמעויות מבחינת הנזק, והקשר הסיבתי.
איזה חומר רפואי יש לאסוף כשניגשים להליך של רשלנות רפואית שגרמה למוות?
יש להביא כל תיעוד או מסמך שקשור למנוח. הרופא, על פי חוק זכיות החולה, נדרש להחזיק תיעוד רשום של כל טיפול. קבלת תרשומת כזו נקראת קבלת רשומה רפואית, והיא כוללת את כל התיק הרפואי של המנוח.
מתי תביעה כזו תתיישן?
שימו לב, אם עברו 7 שנים מאז שנוצרה עילת התביעה, התביעה תתיישן. כמובן שאצל קטינים ההתיישנות שונה, ונספרת רק מהרגע בו מלאו להם 18, כלומר 7 שנים מגיל 18 שלהם.
איך בוחרים עורך דין מתאים למקרה כל כך מורכב?
בסוף, התובע צריך להוכיח את הנזק, במקרה של מוות זה לא כזה קשה, אבל כן ההשלכות של הנזק חמורות. העורך דין שלכם יצטרך להיות בעל ניסיון של כמה שנים בתחום, ולהיות מאוד מקצועי, בעיקר אם יש צורך לעבור על מספר רב של מסמכים רפואיים, ולדעת מה העיקר ומה התפל ביניהם. שימו לב, שהדרך הטובה ביותר היא לשאול חברים ובני משפחה, בטוח אחד מהם היה לו צורך.
