מה באמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית?

אנשים רבים חושבים שתביעות רשלנות רפואית זה עניין פשוט, שלא דורש יותר מדי השקעה, ומתגמל מאוד, בעיקר מבחינת הפיצויים אותם ניתן לקבל בסוף ההליך. תופתעו לשמוע שזה לא לגמרי המצב. תביעות רשלנות רפואית הם עניין מורכב, הדורש איסוף מסמכים רבים, הליכים משפטיים ארוכים, והשקעה רבה, של זמן ושל כסף. מה באמת כדאי לדעת על הרשלנות הרפואית? איך בוחרים עורך דין מתאים להליך הזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

תביעת רשלנות רפואית – מה זה?

תביעת רשלנות רפואית, כפי שניתן להבין, עוסקת במקרים של תביעת איש צוות רפואי, רופא, אחות, או כל עובד אחר הקשור לצוות הרפואי, בגין רשלנות רפואית. בדרך הכלל, התביעה תתנהל כנגד מוסד רפואי, ולא כנגד איש הצוות בלבד. אך צריך לדעת שגם זה יכול לקרות. שימו לב, גם טכנאי הרנטגן שבדק אתכם בדיקה אחת נחשב כאיש צוות רפואי, ואם נגרם לכם נזק בגינו, ואתם עומדים במבחנים השונים שנקבעו בחוק ובפסיקה, אולי אפילו תקבלו פיצוי על הנזק הזה.

המקור בחוק לתביעת רשלנות רפואית

פקודת הנזיקין היא המקור הרלוונטי, ושם, בסעיף 35, נכתבו הדברים הבאים: " עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

מה בעצם רוצה התובע?

טוב, השאלה לא כל כך מסובכת, התובע ירצה כסף, כלומר, ירצה פיצוי על הרשלנות, שלטענתו נגרמה לו. הוא מתבסס בתביעתו על חובת הזהירות שחלה על כל עובד רפואי. יש לציין כי בנוסף לחובת הזהירות, הקיימת גם ככה לעובד, יצטרך התובע להוכיח עוד מספר פרמטרים, הקשורים בשאלה האם אכן הייתה התרשלות שגרמה לנזק.

מה באמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית? מה בית המשפט יבדוק?

מדובר בדיני הנזיקין, ולכן על בית המשפט לבדוק האם מתקיימת עוולת הרשלנות ויסודותיה. בין השאר, צריך בית המשפט לבדוק האם הייתה מלכתחילה חובת זהירות לאותו עובד רפואי. הבדיקה השנייה היא האם בכלל חובה זו הופרה. לאחר מכן, בית המשפט יבדוק שבאמת נגרם נזק, אם זה נזק רפואי, ויכול להיות כמובן נזק נפשי, אבל צריך שיהיה נזק כלשהו. בסוף, יבדוק בית המשפט האם מתקיים קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, האם מעשיו של הרופא, הם אלה שגרמו לנזק, ולא שלל סיבות אפשריות אחרות.

המבחן הקובע

המבחן הקובע לבדיקת מידת הרשלנות, הוא בדיקת השאלה האם הרופא עומד במבחן הרופא הסביר, כלומר האם פעל כפי שעובד רפואי, או במקרה הזה רופא, אמור לפעול בנסיבות אותו מקרה. יש לציין שאין זו סתם השערה, אלא יש נורמות מקצועיות שרופא אמור לפעול על פיהן במקרים רפואיים ספציפיים. ניתן לבחון ביחס לרופאים אחרים, והדרך בה הם פעלו במקרים דומים, וכך לדעת האם אכן עמד במבחן.

רשלנות רפואית – המקרים הנפוצים

ישנם מספר מקרים בהם ניתן להעלות חשד ביחס לקיומה של רשלנות רפואית. כמובן אין זה אומר שבכל מקרה הדומה למקרים שנפרט, מיד ניתן לקבוע שמדובר ברשלנות רפואית, אבל כן כדאי לדעת לשים לב במקרים האלה, ואולי אפילו לברר זאת עם עורך דין שמבין בתחום.

• אבחון מאוחר – ישנן מחלות רבות, הבולטת ביניהן היא מחלת הסרטן, שלעיתוי האבחון יש משמעות קריטית. אם האדם אובחן בשלב מאוחר מדי, אפשר לשאול שאלות לגבי העיתוי. מדוע הוא לא נשלח לבדיקות? האם עבר את הבדיקות הנכונות? אם קיבל תשובות, האם האבחנה הייתה נכונה?
• טיפול תרופתי שגוי – במקרים רבים, אמנם האבחון נעשה בזמן, אך המטופל קיבל תרופות או טיפולים שאינם מתאימים לו. אם זה בשל טעות אנוש, אם זה בשל אי ידיעה, זזה לגמרי משנה, בעיקר לשאלה האם אכן הייתה רשלנות רפואית.
• התעלמות ממידע רפואי – כל מטופל שמגיע לבית החולים, מגיע עם רקע כלשהו, ואמור גם לספק לרופאים את כל המידע. אלה, מצידם, אמורים להבין מי האדם, ומה הטיפולים המתאימים לו, בהתחשב ברקע הרפואי שלו. אם הם לא עושים זאת, או עושים זאת לא כמו שצריך, ולא בהתחשב בכלל הנתונים, הם רשלניים, ויש לבחון זאת עם עורך דין מומחה.
• עיכוב בטיפול – העומס במחלקות בית החולים ידוע לכולם, ועדיין, עיכוב רב מדי לאדם, בעיקר כשמדובר על טיפולים ומצבים דחופים, הדורשים התערבות מידית, כמו למשל, במקרה של התקף לב, או אירוע מוחי. במקרים אלה, לזמן יש משמעות רבה, ולכן כל עיקוב שאין לו הסבר משמעותי ורציני, יכול להיות פתח לתביעת רשלנות רפואית.
• זיהום בבית החולים – בתי החולים הם אחד המקומות המזוהמים ביותר מבחינת מחלות, ולכן עליהם לדאוג להיגיינה בחדרים, במסדרונות, ובכל מקום. אדם שהגיע לבית החולים, ושם נדבר באופן רציני יותר, בהחלט יכול לבוא כל כך בטענות לבית החולים.
• הליכים רפואיים חודרניים – ישנם הליכים רפואיים מאוד מסובכים. בהם, לא מעט פעמים, נדרשת מלאכה מדויקת עד כדי מילימטרים של דיוק. במקרה שלא היה דיוק, והייתה טעות בניתוח, הרופאים כנראה יצטרכו לתת הסברים בפני עורכי הבדיקה. אך לגמרי לגיטימי שתיערך בדיקה, כחלק מכל הפקת לקחים סביב אירוע רפואי דרמטי. צריך לדעת שגם הליך רפואי כמו לידה, נחשב כהליך מסובך והדברים נכונים גם לגביו.

מה הם שלבי תביעת רשלנות רפואית?

לפני הכל, ולפני פנייה לביטוח לאומי, או לעורך דין שמתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, ערכו בדיקה לגבי המסמכים שלכם. תצטרכו להביא חוות דעת של מומחה מטעמכם לגבי הנזק, וכן להתייעץ עם עורך דין לגבי סיכויי התביעה שלכם. עורך הדין יעבור על המסמכים הרפואיים, ואז יבדוק האם כלל המסמכים, הרפואיים ואלה שלא, אכן נמצאים, או שיש צורך בהשלמה. רק לאחר מכן תוגש התביעה.

מה החומר הרפואי הרלוונטי שבאמת כדאי לדעת על רשלנות רפואית?

כאמור, אחת הסיבות המרכזיות להיעזר בעורך דין כבר בשלב זה, היא העובדה שהמסמכים הרפואיים הם אלה שמספרים את סיפור התביעה. רק עורך דין שמתמחה בתחום, ויודע איזה מסמכים הוא יצטרך בדיוק כדי להוכיח את הנזק ואת הקשר הסיבתי בין המעשה, לנזק שהתרחש, ידע להגיד לכם בדיוק אילו מסמכים חסרים לכם.

האם יש התיישנות בתביעות מהסוג הזה?

התשובה היא שכן, ההתיישנות היא מהיווצרות עילת התביעה, למשך 7 שנים. לאחר מכן, התביעה תתיישן. אצל קטינים, לעומת זאת, הספירה מתחילה רק מגיל 18, ואז נספרות בעצם שבע השנים.

איך יודעים מי עורך הדין המתאים ביותר עבורי לרשלנות רפואית?

הדרך הטובה ביותר למצוא עורך דין שמתאים לכם, היא התייעצות עם חברים ובני משפחה. תופתעו לשמוע כמה הסביבה הקרובה שלכם מכירה עורך דין. אתם צריכים עורך דין עם ניסיון, מקצועי בתחום, ובעיקר עם המלצות מבחינת האמינות והזמינות אליכם. כל זה תצליחו לקבל דרך החברים שלכם.

שאלות ותשובות