כמה אחוזים מכלל תאונות הדרכים הן תאונות עבודה?

השאלה "כמה אחוזים מכלל תאונות הדרכים הן תאונות עבודה?" היא סוגיה מעניינת שכדאי להכיר. תאונות דרכים רבות בישראל מוגדרות גם כתאונות עבודה, שכן הן אירעו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. סיווג זה מקנה לנפגעים זכויות ופיצויים נרחבים יותר, הן מחברת הביטוח והן מהמוסד לביטוח לאומי. אולם על מנת למצות זכויות אלה, חשוב להכיר היטב את החוק ולקבל ייעוץ משפטי הולם. לכן בכתבה הנוכחית נספק לכם מידע מפורט אודות הנושא.

כמה אחוזים מכלל תאונות הדרכים הן תאונות עבודה ולמה זה חשוב?

תאונות דרכים רבות בישראל מוגדרות גם כתאונות עבודה, מכיוון שהן מתרחשות בזמן העבודה או בדרך אליה. סיווג כפול זה חשוב, שכן הוא משפיע על הזכויות והפיצויים להם זכאי הנפגע. על מנת למצות את מלוא הזכויות במקרה כזה, חשוב להבין היטב את ההגדרות וההשלכות של תאונת עבודה, כאמור לעיל. 

על פי נתוני המשטרה, כעשירית מכלל תאונות הדרכים בישראל מוגדרות גם כתאונות עבודה. כלומר, מדובר בתאונות שאירעו בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו, או בתאונות שבהן מעורבים נהגים מקצועיים במהלך יום העבודה. 

סיווג כפול זה של התאונה כתאונת דרכים וגם כתאונת עבודה הוא בעל השלכות משפטיות ייחודיות שחשוב להכיר. על מנת שלא להפסיד זכויות, מי שהיה מעורב בתאונה כזו צריך להיות מודע למאפייניה הייחודיים ולהשלכותיה. בהמשך הכתבה יוסברו המאפיינים של תאונות אלה והאופן שבו ניתן למצות את הזכויות הנובעות מהן.

באילו מקרים תאונות הדרכים הן תאונות עבודה מבחינת החוק?

החוק בישראל מגדיר מספר סוגים של תאונות דרכים אשר נחשבות גם כתאונות עבודה. ראשית, מדובר בתאונות שקורות לעובדים בדרכם למקום העבודה או בחזרה ממנו. תאונות אלה יוגדרו כתאונות עבודה גם אם העובד סטה במעט מהנתיב הישיר לעבודה, למשל על מנת להסיע את ילדיו או להתפלל. שנית, תאונות המערבות נהגים מקצועיים כדוגמת שליחים, נהגי משאיות ונהגי אוטובוסים במהלך יום העבודה, ייחשבו אף הן כתאונות עבודה בהגדרתן.

אילו סוגים של תאונות דרכים לא ייחשבו כתאונות עבודה?

על פי החוק, תאונת דרכים לא תוגדר כתאונת עבודה בשני מצבים עיקריים: ראשית, כאשר העובד סטה באופן משמעותי מנתיב הנסיעה לעבודה או ממנה, למטרה שאינה קשורה לעבודה. לדוגמה, אם עובד בדרכו חזרה הביתה עצר בסופרמרקט או בבנק ואז התרחשה תאונה, היא לא תיחשב כתאונת עבודה מכיוון שהתרחשה בזמן סטייה ממסלול הנסיעה הישיר הביתה. סטיות והפסקות משמעותיות שכאלה פוסלות את תחולת הגדרה של תאונת העבודה על האירוע התאונתי הנדון.

שנית, כאשר התאונה אירעה עקב רשלנות ברורה ומודעת מצד העובד. גם במקרים אלה, התאונה תסווג כתאונת דרכים בלבד ולא כתאונת עבודה.

את מי תובעים במקרה של תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה?

מי שנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, רשאי להגיש תביעה כפולה – הן כלפי חברת הביטוח שמבטחת את הרכב בביטוח חובה בגין תאונת הדרכים, והן כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה. הגשת שתי התביעות חשובה, שכן על פי עיקרון אי כפל הפיצוי, חברת הביטוח עלולה לנכות מסכום הפיצוי את הסכום ששולם או ניתן היה לשלם מהביטוח הלאומי. כלומר, אי מיצוי הזכויות מול הביטוח הלאומי עלול לגרום לאובדן חלק מהפיצוי הכולל שמגיע לנפגע.

מה סוג הפיצויים שניתן לתבוע בגין תאונת דרכים בעבודה?

נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה זכאי כאמור לקבל פיצויים ממקורות שונים:
מהמוסד לביטוח לאומי ניתן לקבל בין היתר דמי פגיעה, מענק נכות חד פעמי או קצבת נכות חודשית, מימון טיפולים רפואיים, שירותי שיקום ועוד. 

מחברת ביטוח החובה של הרכב ניתן לקבל פיצויים גבוהים יותר עבור אובדן הכנסות וכושר השתכרות, כאב וסבל, עזרת צד ג' וראשי נזק נוספים. 

מה סדר הגשת התביעות הנכון במקרים הללו?

הסדר של הגשת התביעות מול הביטוח הלאומי לעומת חברת ביטוח החובה, הוא שאלה מהותית העשויה להשפיע על תוצאות התביעה. אם מגישים תחילה לביטוח לאומי, אחוזי הנכות שנקבעים מטעם הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכות בביטוח לאומי, מחייבים גם בהמשך בתביעות מול חברת הביטוח. 

מנגד, הגשה תחילה לחברת הביטוח אינה מחייבת את הביטוח הלאומי, אולם יתכן שכדאי יותר יהיה מבחינת שיעור הפיצויים, להגיש את התביעה קודם לחברת הביטוח. זאת לאור העובדה שרופאי ועדות הביטוח הלאומי, נוטים לרוב להחמיר יותר בהשוואה לבתי המשפט, בהליכים לקביעת הזכויות המגיעות לנפגעי תאונות דרכים שהם גם נפגעי עבודה. 

יחד עם זאת, הגשת התביעה קודם לביטוח לאומי, עשויה לקצר את ההליך בהמשך משום שכאמור, דרגת הנכות שנקבעת בידי המוסד לביטוח לאומי, מחייבת גם את המבטחת הפרטית. על כן, יש לשקול את מכלול השיקולים בטרם בחירת סדר הגשת התביעות.

האם קיים כפל פיצוי לנפגעי תאונות דרכים שהתרחשו בהקשר לעבודה?

במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנפגע רשאי ואף עדיף לו בדרך כלל, להגיש תביעה כנגד שני הגורמים – המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה.
יש להבהיר כי מדובר בפיצוי אחד בלבד עבור מלוא הנזק, ולא בכפל פיצויים. כלומר, סך הפיצויים משני המקורות נועד לכסות את מלוא עלות נזקי התאונה ולא מעבר לכך. מטרת הגשת התביעה הכפולה היא מיצוי מלא של הזכויות ומניעת אובדן זכויות.

דגשים להגשת תביעת פיצויים בביטוח לאומי עקב תאונת דרכים המהווה תאונת עבודה

לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני בעקבות תאונת דרכים, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי פגיעה. מטרת דמי הפגיעה היא פיצוי על אובדן ההכנסה שנגרם לנפגע עקב אי יכולתו לעבוד בתקופת ההחלמה. 

על מנת להגיש את התביעה, יש למלא טופס 211 המכונה "תביעה לדמי פגיעה לנפגעי עבודה". במידה ונותרה לנפגע נכות צמיתה מתאונת הדרכים, לאחר קבלת דמי הפגיעה ניתן יהיה להגיש גם תביעה נוספת בטופס 200 לצורך קביעת אחוזי נכות בביטוח לאומי וקבלת גמלת נכות חודשית מתמשכת.

מה חשיבות הייעוץ המשפטי בהקשר למימוש זכויות לנפגעי תאונות דרכים המהוות תאונות עבודה?

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מקצועי היא חיונית לאחר כל תאונת דרכים, ובפרט כאשר מדובר בתאונה המוגדרת גם כתאונת עבודה. שכן, בנוסף לפגיעות הגוף יש להתמודד עם הליך בירוקרטי ארוך ומורכב מול הביטוח הלאומי וחברת הביטוח. עורך הדין, בהכירו את התהליכים ומכלול הזכויות על בוריים, יוכל לסייע במקסום הפיצויים המגיעים על פי דין לנפגע ובקיצור משך הטיפול. הדבר יאפשר לנפגע להתפנות להחלמה ולחזרה לשגרה בהקדם.

לסיכום

כפי שראינו, כ- 10% מכלל תאונות הדרכים בישראל מוגדרות גם כתאונות עבודה. לסיווג זה יש השלכות משפטיות וכלכליות משמעותיות עבור הנפגעים. על מנת למצות את מלוא הזכויות במקרה של תאונה כזו, חיוני להיעזר בליווי משפטי מקצועי כבר מהשלבים הראשונים. למשרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש, ניסיון רב בתחום תאונות העבודה ומימוש זכויות לנפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי, ונכונות להילחם על זכויותיכם ולהעניק לכם ייעוץ וייצוג משפטי הולם מול גופי הביטוח השונים. פנו אל משרדנו כעת לקבלת פרטים נוספים.