עובדים רבים נפגעים מדי שנה במקומות העבודה שלהם, בין אם מדובר בתאונה במפעל, באתר בנייה, במשרד או בכל סביבת עבודה אחרת. במקרים אלו מוגשות לעיתים תביעות אזרחיות לפיצויים שמעלות את השאלה: האם אני זכאי לפיצוי גם במקרה שבו אני אשם בתאונה? התשובה היא שגם כשמדובר בתאונה שנגרמה בחלקה או ברובה בגלל רשלנות של העובד עצמו, עדיין עשוי להיות מגיע לו פיצוי מסוים, כתלות בנסיבות האירוע.
האם אני זכאי לפיצוי גם במקרה שבו אני אשם בתאונה? על טענת "אשם תורם" ומשמעותה בתאונות עבודה
למרות שאשמתו של העובד בהתרחשות התאונה יכולה להשפיע על גובה הפיצויים שיקבל, היא לא פוסלת אותו אוטומטית מלקבל כל פיצוי שהוא.
הכלל הבסיסי אומר שאם העובד נפגע בעבודה, הוא זכאי לפיצוי גם אם תרם ברשלנותו לאירוע. עם זאת, שיעור הפיצוי עשוי להיות מופחת בהתאם לחלקו באירוע.
הדבר מעוגן בפקודת הנזיקין הקובעת כי כאשר אדם סופג נזק המיוחס בחלקו לו עצמו ובחלקו לזולתו, הדבר לא ימנע ממנו לתבוע פיצויים, אך הסכום שייפסק לו יופחת בהתאם למידת אחריותו לנזק. כך למשל ייקבע ששיעור האשם התורם של העובד לתאונת העבודה עמד על 30%, הוא יהיה זכאי ל-70% בלבד מסכום הפיצויים המגיע לו.
מה נחשב כאשם תורם של העובד בתאונות עבודה?
על מנת שתיקבע אחריות תורמת של עובד לתאונה ולפציעתו, צריך להראות שהתנהגותו הייתה רשלנית במידה כזו או אחרת. דוגמאות טיפוסיות לכך הן אי שימוש בציוד מגן כנדרש, חריגה מנהלי הבטיחות, הפעלת מכונות או ציוד ללא הרשאה וכדומה. בתי המשפט נוטים להקל עם העובדים בהקשר זה ולא למהר לייחס להם אשמה, אלא רק כאשר מדובר במקרים בולטים וחמורים במיוחד.
הנחת המוצא היא שהאחריות העיקרית על בטיחות העובד מוטלת על המעסיק. המעסיק הוא זה שקובע את תנאי העבודה, את הכללים ואת נהלי הבטיחות. לכן, רק כאשר העובד בחר לחרוג מהגבולות והסיכונים שהציב המעסיק מיוחסת לו אשמה תורמת. כמו כן, על המעסיק להוכיח זאת בראיות ברורות ולא די בהשערות.
מבחן האדם הסביר להטלת אשם תורם על עובד שנפגע בעבודה
השאלה המרכזית בקביעת אחריות תורמת של עובד לתאונת עבודה היא – האם הוא סטה מההתנהגות של אדם סביר וזהיר בנסיבות העניין. כלומר, האם עובד אחר, סביר ובר דעת, היה נוהג אחרת באותו מצב? האם אותו עובד היה צריך להיזהר יותר וניתן היה לצפות זאת ממנו? ככל שהתשובה היא כן, כך גדל הסיכוי שייקבע לו אשם תורם בשיעור זה או אחר. אך גם כאן, הדבר נבחן בזהירות ובפרופורציות המתאימות.
מה המשקל שיש לתת לאשם התורם של העובד?
גם כאשר ברור שהייתה לעובד אחריות כלשהי לתאונה, בית המשפט עדיין נדרש לקבוע מה המשקל שיש לתת לכך לעומת אחריות המעסיק. הדבר נבחן על ידי השוואת מעשי הרשלנות של כל צד, כדי להעריך את חומרתם היחסית. ככל שהתרשלות המעסיק חמורה יותר, כך קטנה הרלוונטיות שתינתן לאשם התורם של העובד, אם יימצא כזה. הכל נתון לשיקול דעת הערכאה השיפוטית שתדון במקרה הספציפי.
מגמת הפסיקה היא להטיל אשם תורם מופחת ככל האפשר על עובדים
בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, אימצו עמדה עקבית לפיה יש להימנע ככל הניתן מלהטיל על עובדים שנפגעו בתאונות עבודה, אחריות אישית לתאונה במסגרת תביעותיהם לפיצויים.
זאת, מתוך הבנה של פערי הכוחות המהותיים בין העובד למעסיק, כאשר האחרון הוא זה שיש בידיו את מירב השליטה על סביבת העבודה. לכן, רק מקרים חריגים, בהם ברורה לחלוטין האשמה הבלעדית והמכרעת של העובד, עשויים להצדיק ייחוס אחריות תורמת משמעותית לעובד עצמו.
עם זאת, אין מדובר בהלכה נוקשה אלא בנטייה כללית, כך שתמיד יבחן בית המשפט את נסיבות כל מקרה לגופו. ישנם גם מקרים, אם כי נדירים יותר, בהם האחריות העיקרית או הבלעדית לתאונה תוטל דווקא על העובד.
האם ישנה רלוונטיות לאשם תורם בקשר לזכויות מול המוסד לביטוח לאומי?
למרות כל האמור לעיל, חשוב להבין שלטענת אשם תורם של העובד יש השפעה רק על תביעת הנזיקין שלו נגד המעסיק או נגד צד שלישי כלשהו. אך כשמדובר בזכויות של העובד כנפגע תאונת עבודה כלפי המוסד לביטוח לאומי, אין לעניין של אשם תורם כל נפקות. העובד יהיה זכאי לכל ההטבות, הקצבאות והגמלאות כמו כל נפגע אחר, גם אם נפגע באשמתו שלו.
המוסד לביטוח לאומי אינו בוחן שאלות של רשלנות או אחריות. העובדה שהתאונה קרתה בעבודה או עקב העבודה, מקימה את הזכאות לזכויות סוציאליות מלאות, ללא תלות באשמת מי מהצדדים.
לסיכום: זכותכם לקבל פיצוי ראוי על תאונת עבודה גם אם הייתם אשמים בה
עובדים שנפגעו בתאונות עבודה לא צריכים לחשוש מתביעות של אשם תורם נגדם. גם אם תרמו במידת מה להתרחשות התאונה בשל התנהגות לא זהירה, לא ימנע הדבר בהכרח את קבלת הפיצוי. ברוב המקרים, ייפסקו לעובד פיצויים, גם אם בשיעור מופחת מהנזק שנגרם בפועל.
עם זאת, חשוב להיוועץ בעורך דין תאונות עבודה כדי לוודא שאתם ממצים את מלוא הזכויות המגיעות לכם מכל הגורמים הרלוונטיים.
משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש, מתמחה בתחום תאונות העבודה ויידע לכוון אתכם ולפעול עבורכם להשגת הפיצוי המקסימלי המגיע לכם. לתיאום ייעוץ אישי – חייגו כעת.
גם אם נמצא שהעובד היה רשלני במידה מסוימת ותרם לקרות התאונה, הדבר לא ימנע ממנו בהכרח לקבל פיצויים. עם זאת, סכום הפיצויים עשוי להיות מופחת בהתאם לחלקו של העובד באשם. לדוגמה, אם נקבע ששיעור האשם התורם של העובד הוא 30%, הוא יהיה זכאי רק ל-70% מהפיצוי הכולל המגיע לו.
לא, כשמדובר בזכויות של העובד מול הביטוח הלאומי, אין חשיבות לשאלת האשם התורם. העובד יקבל את מלוא הזכויות והקצבאות כנפגע תאונת עבודה, ללא קשר לשאלה אם הוא אשם או לא אשם בהתרחשות התאונה. ביטוח לאומי לא בודק סוגיות של רשלנות או אחריות בהקשר זה.
במקרים נדירים וקיצוניים, כאשר ברור לגמרי שהעובד הוא שגרם לתאונה באופן בלעדי כמעט, עקב רשלנות חמורה מצידו, בית המשפט עלול לקבוע לו אחוזים גבוהים של אשם תורם. במצב כזה ייתכן שהפיצוי שיקבל יקוצץ משמעותית או לא יינתן כלל. אך מדובר במקרי קצה חריגים ביותר.
בתי המשפט, ובפרט בית המשפט העליון, נוטים להקל ככל האפשר עם עובדים שתובעים בגין תאונות עבודה ולא ממהרים לייחס להם אחריות ואשמה. יש הכרה בפערי הכוחות שבין העובד למעסיק ובכך שהמעסיק הוא זה ששולט במידה רבה בתנאי העבודה והבטיחות. לכן, רק במקרים מובהקים וחד משמעיים תוטל על העובד אחריות תורמת מכרעת.
