תביעות נזיקין

אחד מענפי המשפט אשר תופסים חלק נכבד מן ההליכים המשפטיים במערכת המשפט הישראלי, הוא דיני הנזיקין. בית המשפט משמש כזירה לבירור מחלוקות ומענה עבור מי שסבור שנגרם לו נזק באופן בלתי צודק, במקרה שבו המזיק לכאורה מסרב לפצותו ללא מעורבות שיפוטית. בירור תביעות נזיקין מבוסס על שילוב בין הוראות החוק ופרשנותם בפסיקה של בית המשפט העליון.

פקודת הנזיקין – המקור החוקי לעילת תביעה

הבסיס לדיון בתביעת נזיקין מצוי בפקודת הנזיקין. מדובר בדבר חקיקה מפורט אשר מאגד בתוכו את ההוראות הכלליות החלות על מקרה שבו צד מסוים גרם נזק לצד אחר, ובצד זאת מגדיר סוגי התנהגות אשר על פי המחוקק נחשבים כמזיקים.

תביעות נזיקין

דברי חקיקה הנוגעים להתנהגויות מסוימות

לצד פקודת הנזיקין, כולל ספר החוקים הישראלי דברי חקיקה נוספים אשר נותנים מענה להתנהגויות מסוימות אשר גורמות נזק, כאשר במסגרת דברי חקיקה אלו, מופנה זרקור לסוג מסוים של התנהגות ובצדו הוראה נזיקית המאפשרת לניזוק כתוצאה מהתנהגות זו להגיש תביעה לקבלת פיצוי.

כך למשל, במקרה של פגיעה בפרטיות כהתנהגות מזיקה המוסדרת בחוק הגנת הפרטיות, הטרדה מינית כהתנהגות מזיקה המוסדרת בחוק למניעת הטרדה מינית, והפרת זכות יוצרים כהתנהגות מזיקה המופיעה בחוק זכות יוצרים, מסדיר החוק המסוים את מנגנון הפיצוי האפשרי במקרה של גרימת נזק.

הוכחת כוונה או התרשלות הגורמת נזק

כאשר מוגשות תביעות נזיקין, על התובע להוכיח בפני בית המשפט כי הצד הנתבע נהג בצורה מכוונת או רשלנית ובכך גרם לו נזק. הקריטריון אשר מהווה בדרך כלל את אבן הבוחן להכרעה האם הצד הנתבע אכן התנהג בצורה רשלנית ובכך גרם לנזק הוא מבחן סבירות התנהגותו של המזיק לכאורה, על פי מבחן האדם הסביר מן היישוב אשר מצוי בנסיבותיו.

כך למשל, כאשר מדובר באדם שהותיר מפגע באמצע הדרך וגרם לאדם אחר למעוד, מצופה מהאדם שהותיר את המפגע לנהוג כפי שכל אדם סביר היה נוהג. לצד זאת, כאשר מדובר בהתנהגות שננקטה במסגרת עבודה מקצועית מסוימת, כמו למשל במקרה של מנהל בטיחות במפעל המכיל מיכון כבד שגרם לנזק לאחד מעובדיו, מצופה ממנהל הבטיחות לפעול בסטנדרט ספציפי המצופה ממנהל בטיחות סביר.  

הוכחת קשר סיבתי ואשם

לצד הצורך להוכיח כי הנתבע נשוא תביעות נזיקין הוא מי שנהג בצורה רשלנית או מכוונת וגרם לנזק, יש להוכיח כי קיים קשר בין התנהגותו לגרימת הנזק. כך למשל, עשוי אדם לנהוג ברכב ולגרום לתאונה, אך אדם זה עשוי לטעון כי האשמה מוטלת על יצרן הרכב אשר ייצר אותו בצורה כושלת וכי ביצוע התאונה היה בלתי נמנע מהצד שלו כנהג הרכב.

תביעות נזיקין בגין גרימת נזק רכושי

אחד מהמקרים שבהם מוגשות תביעות נזיקין הוא גרימתו של נזק רכושי. הביטוי נזק לרכוש, פושר את תחולתו למעשה על כל מה שהוא קניינו של אדם. קניין זה יכול שיהיה הרכב שלו, הבית שלו וגם הקניין הרוחני שלו כמו יצירותיו ולחנים שהופקו על ידו. בתביעות אלו, מבקש התובע לקבוע כי הצד הנתבע גרם לו לנזק, כאשר גובה הנזק תואם את מידת הפגיעה ברכוש.

בחינת תביעת נזקי רכוש על ידי בית המשפט

במקרים מעין אלו, על מנת לאמוד את גובה הנזק בצורה נכונה, מוגשת על ידי התובע חוות דעת של שמאי אשר מפרט את מידת הנזק ורכיביו השונים. לעיתים, בירור תביעות נזיקין הנוגעות לרכוש, אינם עוסקות בשאלת האשמה כלל אלא אך ורק על שאלת גובה הנזק שנגרם לרכוש, וזאת תוך הבאת חוות דעת שמאי נגדית מצדו של הנתבע.

תביעות בגין גרימת נזק גופני

מקרה נוסף ונפוץ של תביעות נזיקין הוא המקרה של תביעות גוף. הגוף עצמו הוא הרכוש היקר ביותר של כל אדם, הוא משמש אותו לחוות את העולם סביבו, ליהנות משעות הפנאי, לעבוד, ללמוד ולדאוג למשפחתו. לעיתים קורה שאדם ניזוק בגופו באופן חולף, בין אם בתאונת עבודה או תאונת דרכים, ולעיתים הנזק שנגרם לו הוא לצמיתות ועשוי לפגוע באופן ממשי במרקם חייו.

בחינת תביעת נזקי גוף על ידי בית המשפט

בתביעות בגין נזקי גוף נבחנת שאלת האחריות של הנתבע לגרימת הנזק הגופני, היקף הנזק, מידת הימשכותו עד כה ומשך השפעתו בעתיד, ומידת פגיעתו ברווחת חייו של התובע. בתי המשפט שרטו עם השנים מבחנים לאומדן רכיבים אלו אשר אינם ניתנים לשמאות בקלות כמו במקרה של כיפוף בפגוש הרכב, והפיצויים בתביעות אללו עשויים להגיע לסכומים גבוהים במיוחד.

תביעות נזיקין בגין גרימת נזק נפשי

תביעות נזיקין נוספות המוגשות מדי שנה הן תביעות בגין נזק נפשי. בשונה מהמקרה של תביעות רכוש או תביעות נזיקין בגין נדקי גוף, במקרה של נזק נפשי, לא ניתן להבחין בנזק עצמו והוא מבוסס על ההנחה כי התנהגות מסוימת פוגעת במקרם חייו של כל אדם אם הוא קורבן לה.

בחינת תביעה בגין נזק נפשי על ידי בית המשפט

במסגרת תביעות אלו, מבקש הנפגע לקבל פיצוי כספי עבור נזק שלא פגע באופן ישיר בממונו. תביעות אלו יוצרות אתגר עבור בתי המשפט לפסוק פיצוי אשר אינו בא כנגד אובדן כספי מובחן. מסיבה זו, חוקים מסוימים המסדירים ענשיה בגין התנהגות המזיקה במישור הנפשי, מכילים הוראות פיצויים בסכומים גבוהים ללא צורך בהוכחת נזק מצד הנפגע.

תביעות נזיקין ומשפט פלילי

לעיתים, ישנה השקה של דיני הנזיקין עם המשפט הפלילי. השקה זו באה לידי ביטוי כמעט בכל תיק שבו יש נאשם אשר פוגע בקורבן או ברכושו. המקרים הנפוצים הם של עבירות הצתה, המתה, גניבה, עבירות מין ועבירות אלימות.

בשונה מהרכיב הבסיסי המאפיין תביעות נזיקין לפיו הנפגע הוא שמחליט על הגשת תביעה או לא, במשפט פלילי הסמכות להעניש את הפגוע נתונה בידי המדינה. לצד זאת, על מנת לאפשר לנפגע לקבל פיצוי בצורה קלה ומהירה ממי שפגע והורשע בגין כך, נוצה הוראה בחוק המאפשרת הגשת תביעה נזיקית נגררת להרשעה בהליך הפלילי.

תביעה נגררת להליך הפלילי

על פי הוראה זו, במקרה שבו אדם הורשע בעבירה בהכרעת דין על יסוד כתב האישום שהוגש על ידי המדינה, באפשרות הנפגע לפתוח בהליך של תביעת נזיקין כנגד הפוגע, תוך שהוא מתבסס על הכרעת הדין כהוכחה לגרימת הנזק, והבירור היחיד בו נדרשת לעסוק התביעה האזרחית היא גובה הפיצוי שייפסק לנפגע.  

סוגי פיצויים וסעדים בתביעת נזיקין

בית המשפט בתביעות נזיקין, מוסמך לפסוק לתובע מספר סוגי סעדים. האחד הוא פיצוי כספי אשר נדרש להיות משולם בתוך פרק הזמן הנקוב בפסק הדין. במידה שהפיצוי אינו משולם בזמן, באפשרות התובע לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע.

נוסף על כן, באפשרות בית המשפט בתביעות נזיקין להורות לנתבע לבצע מעשה מסוים או להימנע ממעשה מסוים. כך למשל, ניתן להורות לנתבע לתקן את הדליפה במרפסתו אשר גרמה לנזילה לדירת הנתבע, או להורות לו לחדול ממכירת עותקים של יצירה באופן הפוגע בזכות היוצר של התובע. 

ניהול תביעה – רק על ידי גורם מקצועי

דיני הנזיקין מסועפים ונפרשים על פני מגוון רחב של התנהגויות. ניהול תביעות נזיקין הוא עניין הדורש מומחיות וניסיון. משרד עו"ד אמבר גולן-פרטוש, מספק ללקוחותיו ליווי מקצועי ויסודי בתביעות נזיקין בכל תחום ובכל ערכאה שיפוטית.

שתפ/י אותנו

Facebook
WhatsApp
Email