Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 178 ביקורות
js_loader

לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-804-3544

תביעות רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה

תחום הנוירולוגיה עוסק במערכת העצבים המורכבת והעדינה ביותר בגופנו המוח, חוט השדרה והעצבים ההיקפיים. זוהי מערכת השליטה והבקרה של הגוף, וכל פגיעה בה, קטנה ככל שתהיה, עלולה להוביל לנזקים קטסטרופליים ובלתי הפיכים. טעויות אבחון, עיכובים בטיפול או כשלים ניתוחיים עלולים להתרחש, ולעלות כדי רשלנות רפואית. מתי קמה עילת תביעה ברשלנות רפואית על רקע  נוירולוגי, וכיצד יש לפעול בנדון? על כך במאמר זה.

מהי רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה?

רשלנות רפואית יכולה לבוא "בשלל גוונים וצורות", אולם מה שחשוב להבין הוא שרשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה מתרחשת כאשר רופא (נוירולוג, נוירוכירורג או רופא אחר) אינו פועל על פי "מבחן הרופא הסביר". כלומר, כאשר הטיפול, האבחון או המעקב שסיפק חרגו באופן ברור מהסטנדרט הרפואי המקובל והמצופה מרופא בעל אותה מומחיות באותן נסיבות.

 

⚠️חשוב להדגיש⚠️

לא כל טעות או תוצאה רפואית מאכזבת היא עילה לתביעה. תביעת רשלנות תקום רק כאשר ניתן להוכיח שהרופא פעל בחוסר זהירות, בפזיזות או בחוסר מיומנות, ושהתנהלות זו היא שגרמה ישירות לנזק משמעותי למטופל.

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה

תביעות רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה יכולות לנבוע ממגוון רחב של כשלים בשלבי הטיפול השונים. נתייחס למספר דוגמאות, אבל בסופו של דבר חשוב להבין שבכל מצב של נזק נוירולוגי וחשש לרשלנות, מוטב להיוועץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.

דוגמה אחת היא איחור באבחון אירוע מוחי (שבץ). באירוע מוחי איסכמי, "חלון ההזדמנויות" למתן טיפול ממיס קרישים (tPA) הוא קצר ביותר (שעות ספורות). מטופל המגיע לחדר מיון עם תסמינים קלאסיים כמו בלבול, חולשה בצד אחד של הגוף או קשיי דיבור, וחווה עיכוב בקבלת בדיקת CT או בייעוץ נוירולוגי, עלול לאבד את הסיכוי לטיפול מציל חיים. איחור כזה, הנובע מהתעלמות מתסמינים או סחבת בירוקרטית, הוא רשלנות חמורה שעלולה להוביל לנכות קשה.

דוגמה נוספת היא אבחון שגוי של גידולים מוחיים. רופא משפחה או נוירולוג שמתעלם מתלונות חוזרות ונשנות של כאבי ראש, סחרחורות, או שינויים בראייה, ומייחס אותן למיגרנה או למתח נפשי מבלי להפנות לבדיקת הדמיה, עלול לפספס גידול מוחי. ככל שהגידול מתגלה מאוחר יותר, כך הניתוח להסרתו הופך למסוכן ומורכב יותר, והסיכון לנזק נוירולוגי בלתי הפיך גובר.

למשל, בע"א 2509/98 גיל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, טעות באבחון גידול הביאה לאובדן של שנים קריטיות, בהן התפתח הגידול לכדי סרטן קטלני. אי ההפנייה לבדיקת סיטי היוותה רשלנות באותו מקרה.

מצב נוסף הוא רשלנות בניתוחים. ניתוחים נוירוכירורגיים הם הליכים עדינים מאין כמותם. רשלנות בחדר הניתוח יכולה להתבטא בפגיעה ישירה ברקמת מוח בריאה, פגיעה בעצבים חיוניים, גרימת דימום שלא זוהה בזמן, או אפילו קיבוע לא נכון של חוליות בניתוח עמוד שדרה, מה שמוביל ללחץ על חוט השדרה ולשיתוק. גם אי-מתן טיפול אנטיביוטי מונע כראוי, שמוביל להתפתחות זיהום קשה (מנינגיטיס) לאחר הניתוח, ייחשב לרשלנות.

בהקשר זה שווה לציין כי דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) היא מצב חירום רפואי בפני עצמו. תסמינים כמו חום גבוה, כאב ראש עז וקשיון עורף מחייבים בדיקה מיידית (לרוב ניקור מותני). רופא במיון שמשחרר מטופל עם תסמינים כאלה הביתה בטענה שמדובר ב"שפעת", עלול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך ואף למוות תוך שעות.

הקושי בהוכחת תביעות רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה

כדי לנצח בתביעת רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה, לא מספיק להרגיש שנעשה לכם עוול. בית המשפט דורש הוכחות מוצקות, והנטל כולו מוטל על התובע. ראשית, יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, לעיתים שנים אחורה. שנית, וזהו לב התביעה, יש להשיג חוות דעת רפואית-משפטית מנוירולוג או נוירוכירורג מומחה, בעל שם ושיעור קומה.

מומחה זה חייב לבחון את התיק ולקבוע בכתב ובאופן חד-משמעי שהצוות הרפואי חרג מהסטנדרט המקובל, ושיש קשר סיבתי ישיר בין חריגה זו לבין הנזק שנגרם למטופל. השגת חוות דעת כזו היא הליך יקר ומורכב, שכן רופאים רבים אינם ששים להעיד נגד עמיתיהם.

הפיצוי הכספי: מה ניתן לתבוע?

כאשר תביעות רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה מתקבלות, הפיצוי נועד לכסות את הנזקים האדירים שנגרמו לנפגע ולמשפחתו. הפיצוי יכלול את ראשי הנזק הבאים:

  • כאב וסבל: פיצוי על הנזק הלא-ממוני, הסבל הפיזי והנפשי, ואובדן איכות החיים.
  •  הפסדי שכר: פיצוי על הפסדי הכנסה בעבר, וחשוב מכך, חישוב אובדן כושר ההשתכרות העתידי עד לגיל פרישה.
  • הוצאות רפואיות ושיקום: החזר על כל הטיפולים, התרופות, האביזרים, ומימון טיפולי שיקום (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת) עתידיים.
  • עזרה וסיעוד: פיצוי על הצורך בעזרת צד שלישי או בן משפחה בביצוע פעולות יומיומיות.
  • התאמת דיור וניידות: מימון שינויים נדרשים בבית המגורים (מעלון, פתחים רחבים) ורכישת רכב מותאם.

מדוע מומלץ לפנות לעורך דין מומחה?

תביעות רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה הן סבוכות ודורשות מומחיות ייחודית. ניסיון לנהל תיק כזה לבד, או באמצעות עורך דין נזקי גוף כללי, הוא מתכון כמעט בטוח לכישלון. רק עורך דין רשלנות רפואית שמכיר את התחום לעומק יידע לזהות את הכשלים בתיעוד, להשיג את חוות הדעת מהמומחים הנכונים, לנהל משא ומתן תקיף מול חברות הביטוח של בתי החולים, ובמידת הצורך, לייצג אתכם בנחישות בבית המשפט. הטיפול בנזק נוירולוגי מצריך גם טיפול מקביל במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי ובתביעות אובדן כושר עבודה, ועורך דין מנוסה יטפל בכל החזיתות הללו עבורכם.

פגיעה נוירולוגית משנה חיים מקצה לקצה. היא פוגעת לא רק בגוף, אלא גם בזהות, בפרנסה ובתא המשפחתי כולו. כאשר יש חשד שהנזק הזה נגרם בשל טעות אנוש, אסור לוותר.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

מה שחשוב להבין כאן זה שלמטופל מן השורה אין כל דרך לענות על השאלה הזאת בעצמו. הדרך היחידה לקבל תשובה מוסמכת היא להעביר את כל התיעוד הרפואי לעיון של עורך דין מומחה בתחום, אשר יתייעץ עם מומחה רפואי-משפטי (נוירולוג) שיבחן האם הטיפול חרג מהסטנדרט המקובל.

 

בישראל, תקופת ההתיישנות על תביעות רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה היא שבע שנים ממועד גילוי הנזק, אך לא יותר מעשר שנים ממועד האירוע עצמו. אם הנפגע היה קטין בעת האירוע, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק בהגיעו לגיל 18, כך שהוא יכול לתבוע עד גיל 25.

כן. רשלנות כזו יכולה להתבטא בשני כיוונים: אי-אבחון אפילפסיה למרות תסמינים ברורים (כמו פרכוסים חוזרים), מה שמונע טיפול תרופתי וחושף את המטופל לסכנות. מנגד, גם אבחון-יתר של אפילפסיה ומתן תרופות חזקות (עם תופעות לוואי קשות) לאדם שאינו זקוק להן, על בסיס פענוח שגוי של EEG למשל, יכול להוות עילת תביעה.

חתימה על טופס הסכמה אינה "פוליסת ביטוח" לרופא ואינה מונעת הגשת תביעת רשלנות. ראשית, יש לבדוק האם ההסבר שקיבלתם בעל פה היה מלא ומפורט (כולל חלופות וסיכונים), או שפשוט "החתימו אתכם על טופס". שנית, הטופס מכסה סיבוכים ידועים וסבירים, הוא אינו מכסה בשום אופן ביצוע רשלני של הניתוח עצמו.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: [email protected]

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 178 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>
דילוג לתוכן