אדם שהגיע לחלץ אנשים ונפגע מוכר כנפגע פעולות איבה?

השאלה "האם אדם שהגיע לחלץ אנשים ונפגע מוכר כנפגע פעולות איבה?" עולה בימים אלו בקרב אנשים רבים שנפגעו במסגרת פעילות סיוע התנדבותית לתושבי עוטף הזה, במסגרת אירועי השביעי באוקטובר. חשוב לדעת שמתנדבים שנפגעו בגופם או בנפשם במהלך פעילותם למען הציבור בעת אירוע טרור ומצב מלחמה, זכאים להכרה הן כנפגעי עבודה והן כנפגעי פעולות איבה. המדינה מעניקה סיוע ותגמולים למי שנפגע גופנית או נפשית תוך כדי מתן עזרה לציבור, כדוגמת סיוע בחילוץ אנשים מזירת פיגוע מהסוג שהתרחש ביישובי עוטף עזה ב- 7.10.23. תהליך ההכרה בפגיעה לא תמיד פשוט, ועל כן, חשוב שמי שנפגע יפנה מיד לטיפול רפואי וידאג להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי או למשרד הביטחון. בכתבה הבאה נסקור את החוקים הרלוונטיים ונפרט מהם הצעדים המומלצים עבור הנפגעים.

האם אדם שהגיע לחלץ אנשים ונפגע מוכר כנפגע פעולות איבה של מ

לחמת חרבות ברזל?

האירועים הקשים שפקדו את ישראל בחודש האחרון, מציבים אתגרים ללא תקדים בפני מוסדות המדינה. מספר הנפגעים רב מאוד, הן בקרב כוחות הביטחון והן בקרב האוכלוסייה האזרחית והצורך בסיוע נפשי וכלכלי – גדול מתמיד. משרד הביטחון כבר הכיר באנשי כיתות הכוננות שנהרגו כחללי צה"ל, ותושבי העוטף זוכים לסיוע, אם כי לעיתים הוא מתעכב בשל המצב.

עם זאת, קיים ציבור רחב נוסף שנפגע קשות נפשית ולעיתים גם גופנית מהאירועים, והוא ציבור המתנדבים שהגיעו ליישובי העוטף לטובת חילוץ נפגעים בפעולות איבה. חשוב שציבור זה יפנה בדחיפות לקבלת טיפול, הן לשיפור מיידי במצבו והן כדי להוכיח את הקשר בין מצבו לבין האירועים – פעולה חיונית למימוש זכויות בהמשך הדרך. 

על כן, אנו ממליצים למי שנפגע לפנות מיד לגורמים הרפואיים והטיפוליים הרלוונטיים. בהמשך, נסקור את האפשרויות העומדות בפני הנפגעים לקבלת סיוע ופיצויים מהמדינה.

אילו מתנדבים זכאים להגשת תביעה לנפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי?

בתקופה זו, הציבור נחשף לסיפורי גבורה של מתנדבים שסייעו תחת אש, בין אם מתנדבי מד"א וזק"א או אזרחים שמיהרו לעזרת בני משפחה באזור הסכנה. גם מי שנסע מרצונו לאזור כדי לחלץ נפגעים ממסיבת "נובה", נחשב כמתנדב. כל המתנדבים הללו יכולים להיות מוכרים הן כנפגעי פעולת איבה והן כנפגעי עבודה בביטוח הלאומי. לכן מומלץ להגיש שתי תביעות ולבחור בסוף במסלול המעניק את הפיצויים הגבוהים ביותר לנפגע. 

איזה סיוע מציעה המדינה לאזרחי ישראל שנפגעו בגופם או בנפשם בפעולות האיבה האחרונות?

המוסד לביטוח לאומי מספק סיוע לאזרחים שנפגעו פיזית או נפשית מהאירועים האחרונים. פירושו שאזרחים שנפגעו באופן ישיר או עקיף מפעולת איבה, וכן בני משפחותיהם, יכולים להגיש תביעה להכרה כנפגעי איבה לביטוח לאומי לצורך קבלת סיוע כספי ראשוני. זאת בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה.

חוק זה נועד להבטיח תנאים סוציאליים לנפגעים ולשוות את זכויותיהם לאלה של אנשי כוחות הביטחון ומשפחות השכולות המטופלים במשרד הביטחון.

לכן, לאזרחים שנפגעו או לבני משפחותיהם מומלץ להגיש תביעה להכרה כנפגעי איבה לביטוח הלאומי, על מנת לקבל את הסיוע והזכויות המגיעים להם על פי חוק.

מאילו גופים מדיניים ניתן לבקש סיוע?

יש להבחין בין שתי קבוצות של נפגעים:

1. אנשי כוחות הביטחון – חיילים, שוטרים, סוהרים וכו'. זכויותיהם ניתנות על ידי משרד הביטחון. עליהם להגיש תביעה למשרד הביטחון, ולעבור בדיקה בוועדה רפואית שקובעת את דרגת הנכות והפיצויים המגיעים להם.
2. אזרחים שאינם אנשי ביטחון – אזרחים שנפגעו פיזית או נפשית, אנשי כוחות הצלה כמו מד"א או זק"א, עובדים סוציאליים, מתנדבים, קרובי נפגעים ועוד. זכויותיהם ניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי. לכן עליהם להגיש תביעה להכרה כנפגעי פעולת איבה לביטוח לאומי.

בשני המקרים – אם כתוצאה מהפגיעה הנפגע אינו יכול לעבוד, בין אם הוא איש ביטחון או אזרח רגיל, הוא יהיה זכאי לקצבת טיפול רפואי זמנית (תט"ר) מהגוף המשלם את זכויותיו.

האם אזרח שנפגע כמתנדב בחילוץ והצלה מאירוע איבה צריך להגיש תביעה למימוש זכויותיו?

על פי חוק, המדינה צריכה לפצות כל אזרח שנפגע בפעולת איבה ולסייע בשיקומו. אולם בפועל, הסיוע ניתן רק למי שהגיש תביעה להכרה כנפגע פעולת איבה למוסד לביטוח לאומי ולכן מימוש הזכויות תלוי בהגשת תביעה להכרה בפגיעת איבה לביטוח הלאומי, באופן יזום.

אילו זכויות החוק מעניק לאדם שנפגע באירוע איבה בזמן עבודתו?

אדם שנפגע במהלך עבודתו כתוצאה מפעולת איבה, נחשב הן כנפגע פעולת איבה והן כנפגע בתאונת עבודה.

זה כולל עובדים כמו אנשי זק"א, מד"א, לוחמי אש ואזרחים שנפגעו תוך כדי עבודתם הרגילה בזמן פעולת איבה, למשל עובד משרד שנפגע בדרך לממ"ד או מאבטח במסיבה ברעים שנפצע במסגרת חדירת המחבלים.

במקרים כאלו, הנפגע זכאי הן לזכויות של נפגע פעולת איבה מהמוסד לביטוח לאומי, והן לפיצויים מהביטוח הלאומי כנפגעי תאונת עבודה.

מה התהליך למימוש הזכויות בביטוח הלאומי לנפגעי איבה שנפגעו בזמן עבודתם?

במקרה של פגיעת איבה שהתרחשה במסגרת עבודה בשכר או עבודה התנדבותית, מומלץ להגיש שתי תביעות נפרדות למוסד לביטוח לאומי:

• תביעה להכרה בנפגע עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
• תביעה להכרה בנפגע פעולת איבה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

ניתן להגיש את שתי התביעות במקביל. מכיוון שמדובר בשני חוקים שונים, ייתכן שייקבעו אחוזי נכות שונים עבור אותה פגיעה. בסופו של דבר הנפגע יתבקש לבחור בהכרה המעניקה את הזכויות והפיצויים הטובים ביותר עבורו. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה, על מנת למצות את הזכויות על הצד הטוב ביותר.

מה מעמדם של מתנדבים שנפגעו במסגרת אירועי השביעי באוקטובר והחדירה ליישובי העוטף? 

בתקופה האחרונה ראינו ועודנו רואים המון מתנדבים שפועלים לעזור לציבור, לעיתים תחת אש, ולא פעם נפגעים בעצמם. דוגמה לכך היא דובר זק"א שאושפז לאחר שנחשף למראות קשים בעוטף עזה. חשוב להדגיש שעל פי חוק, פגיעה של מתנדב במהלך התנדבות מוכרת כפגיעה בעבודה.

המוסד לביטוח לאומי מכיר בחשיבות עבודת המתנדבים ולכן מפצה מתנדבים שנפגעו במהלך ההתנדבות בגין הנזק הגופני או הנפשי, בדיוק כפי שהוא מפצה עובדים שנפגעו בעבודתם.

לכן, מתנדב שנפגע בפעולת חילוץ והצלה מאירוע טרור, זכאי להגיש תביעה כנפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי. זאת בנוסף לאפשרותו להגיש תביעה להכרה כנפגע פעולות איבה.

לסיכום

בסקירה זו ראינו כי מתנדבים שנפגעו במהלך פעילותם למען הציבור זכאים הן למעמד של נפגעי עבודה והן של נפגעי פעולות איבה. משכך, לצורך מימוש זכאותם לפיצויים והטבות מהמדינה, עליהם להגיש תביעה כפולה לביטוח לאומי – הן תביעה להכרה בנפגע איבה והן תביעה להכרה בנפגע עבודה, ולבחור בסופו של דבר במסלול המזכה אותם בתנאים הטובים ביותר.

למותר לציין כי גם במקרים הללו, התהליך מול המוסדות הממשלתיים יכול להיות מאתגר ומתיש. לכן, אנו ממליצים לפנות לסיוע משפטי מקצועי כדי להבטיח קבלת מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים לכם על פי חוק.

פנו כבר היום להתייעצות ראשונית ללא עלות במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש המתמחה בייצוג נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח ומשרד הביטחון – נשמח לסייע ולתמוך בכם בתקופה מאתגרת זו.