מיקרוטראומה

חלק בלתי מבוטל מהעבודות שבני האדם מתפרנסים מהן גורם לעומס פיזי משמעותי. בפרט מוכרת התופעה של שחיקה מתמשכת ומצטברת של איבר כזה או אחר – שחיקה שבסופו של דבר מובילה לפגיעה שמשביתה את האדם ומונעת ממנו לעבוד. במצבים אחרים חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים מובילה להתפרצות מחלה, שגם היא פוגעת בכושר העבודה. זוהי בדיוק ההגדרה של מיקרוטראומה, ובמקרים אלה ישנה זכאות לקבלת פיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי. הגשת תביעה לקבל דמי פגיעה וקצבת נכות בעזרת עורכי דין מומחים למיקרוטראומה משפרת במידה ניכרת את הסיכוי למצות את כל הזכויות המגיעות לכם, במינימום זמן וטרחה. במשרד עוה"ד אימבר גולן פרטוש הצטבר ניסיון רחב היקף בכל הנוגע למחלות מקצוע ופגיעות בעבודה, ובפרט מיקרוטראומה.

מדוע חשוב להיעזר בעו"ד מומחה למיקרוטראומה?

חשוב להדגיש שהחוק עצמו לא מכיר במיקרוטראומות, אלא רק בתאונות עבודה ובאירועים חד-פעמיים שפוגעים ביכולת להתפרנס. גם רשימת מחלות המקצוע, כפי שמפורטת בתקנות הביטוח הלאומי, נקבעה מיד לאחר קום המדינה וכמעט שלא התעדכנה מאז.

התוצאה היא פער משמעותי בין הידע הרפואי שקיים כיום לבין החוק והתקנות. במציאות שבה חלק גדול מהעובדים נפגעים דווקא בגלל השגרה, היו רבים שלא קיבלו את העזרה ההכרחית מבחינתם. מי שתיקן את העוול היו בתי המשפט. שורת פסיקות של בתי דין לעבודה, כך שנוצרו תקדימים.

הבעיה היא שתקדימים אלה לא מחייבים את המוסד לביטוח לאומי, ולמעשה גם לא את בתי המשפט עצמם שמתייחסים לכל מקרה לגופו. בהתאם, עורכי דין מנוסים שכבר סייעו לנפגעי מיקרוטראומה לקבל את המגיע להם עשויים להיות ההבדל בין קבלת התביעה וקבלת הכסף לבין דחיית התביעה.

רשימת פגיעות מיקרוטראומה

לכל מקרה של פגיעה בכושר העבודה ישנם מאפיינים ספציפיים. יחד עם זאת זוהי הרשימה של המקרים הנפוצים ביותר שבהם ניתן לתבוע את המוסד לביטוח לאומי:

* פגיעה בשורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) – מצב שעלול להתרחש אצל ספרים וספריות וגם אצל מי שעובדים במשך שעות רבות עם מחשב (למשל קלדניות).

* פריצת דיסק / בלט דיסק / נזק לחוליות עמוד השדרה – פגיעות בגב עקב עומס יתר לאורך תקופה ארוכה מאפיינות סבלים, מובילים וגם נהגים (עקב הישיבה הממושכת שגם היא מייצר עומס רב על הגב).

* פגיעה במרפק (למשל מרפק טניס או דלקת כרונית) – מחלה שסובלים ממנה בעיקר עובדי בניין, נגרים, פחחים ועוד אנשי מקצוע שמאמצים באופן יומיומי את המפרק הרגיש.

* פגיעה ברגליים (דורבן, קרע במניסקוס או ברצועות הברך, סחוסים שחוקים, דליות ועוד) – מיקרוטראומות שנוצרות בעקבות עמידה ממושכת. בין השאר חשופים לסיכון זה אחים ואחיות וגם עובדות ועובדי מטבח.

* מחלות ריאות (COPD, אסתמה וכו') – פועלים שנאלצים לנשום מדי יום אבק, דבקים, נסורת, חומרים כימיים וכימיקלים מזיקים.

גם סרטן שהוא תוצאה של חשיפה במסגרת העבודה לחומרים כמו אסבסט, ניקל או פחמנים מוגדר בהקשר של תביעת דמי פגיעה וקצבת נכות כמיקרוטראומה. באופן כללי כל חשיפה לרעש, שמש, קרינה וחומרים כימיים כחלק בלתי נפרד מהעבודה מצדיקה בדיקה לגבי היתכנות הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי – רצוי כאמור בעזרת עו"ד מיקרוטראומה מיומן.

מה צריך להוכיח למוסד לביטוח לאומי?

סיבה טובה נוספת לכך שכדאי לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה למיקרוטראומה (או עורכת דין בקיאה, כמובן) היא שהמוסד לביטוח לאומי מציב 4 תנאים הכרחיים על-מנת שיכיר במיקרוטראומה:

1. חזרתיות – הפגיעות הזעירות חייבות לחזור על עצמן שוב ושוב, להיות זהות ולהיגרם באופן בלתי נמנע כתוצאה מסביבת העבודה ו/או אופי התפקיד.

2. פגיעה – עו"ד מיקרוטראומה מנוסה מספק הוכחה לכך שאותן תופעות שחזרו על עצמן אכן יצרו פגיעה מתמשכת ומצטברת.

3. נזק של ממש – עוד תנאי הכרחי הוא שהצטברות הפגיעות הובילה לנזק ממשי (גם אם כל אחת בפני עצמה הייתה בעלת השפעה צנועה).

4. זיקה מוכחת – הקשר הסיבתי בין הפגיעות הנ"ל לבין הנזק הוא לא מובן מאליו, ונטל ההוכחה הוא על התובע. בהתאם נדרשת במרבית המקרים חוות דעת מטעם רופא מומחה, כך שהמוסד לביטוח לאומי ישתכנע שיש סבירות של יותר מ-50% שאכן יש קשר כזה.

איך מתנהל התהליך מול הביטוח הלאומי?

השלב הראשון הוא מילוי טופס בשם "תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה", בצירוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. אם המוסד לביטוח לאומי מאשר תשלום דמי פגיעה (פירוט לגביהם ניתן למצוא בחלק של השאלות ותשובות), והעובד עדיין לא יכול לחזור לעבודה מלאה, תוגש תביעה לגמלת נכות מעבודה.

לצורך בירור תביעה זו מוזמן העובד לוועדה רפואית. חשוב להדגיש כי על-פי חוק כל מי שנדרש להתייצב בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי יכול להגיע אליה עם עו"ד – רצוי כמובן עורך דין מיקרוטראומה.

בעקבות הדיון בוועדה הרפואית נקבעים אחוזי הנכות (אם היא אכן מוכרת), וכמו כן סוג הנכות – זמנית או קבועה. עבור נכות קבועה בשיעור 20% ומעלה משלם המוסד לביטוח לאומי קצבה חודשית – דרך חישוב הסכום מפורטת בחלק של השאלות והתשובות בהמשך העמוד.

עבור נכות קבועה של 9-19% ישולם מענק חד-פעמי (גם החישוב שלו מפורט בהמשך העמוד). במקרה של נכות זמנית, גם דרגת נכות שבין 9 ל-19% מקנה זכאות לקצבה חודשית (בהתאם לתקופה שעבורה אושרה הנכות).

עורכי דין מיקרוטראומה – שירות מקצועי, זמין ומחויב

בנוסף לבקיאות המקצועית הרבה של עורכי הדין במשרד אימבר גולן פרטוש, השירות שלנו בנושא מיקרוטראומה מתאפיין גם במחויבות מלאה אליכם. המחויבות באה לידי ביטוי בזמינות גבוהה, הסברים מפורטים בגובה העיניים לגבי כל פעולה ושלב בתהליך, יושרה מוחלטת ונחישות מול המוסד לביטוח לאומי ובמידת הצורך גם בייצוג בבית משפט – עד שתקבלו את כל מה שמגיע לכם.

עו"ד מיקרוטראומה – שאלות ותשובות

כיצד מחושבים דמי הפגיעה בגין ימי היעדרות מעבודה במקרה של מיקרוטראומה?

אצל עובד שכיר הבסיס הוא ההכנסה החייבת בביטוח, כולל שעות נוספות, פרמיות וגם מענקים, ב-3 החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה עקב המיקרוטראומה. את הבסיס הנ"ל כופלים ב-75% ואז מחלקים ב-90 – זהו שיעור דמי הפגיעה לכל יום שבו העובד לא יכול לעבוד.

אצל עצמאי הבסיס הוא ההכנסה החודשית הממוצעת בשנת המס השוטפת. לאחר מכן מתבצע חישוב דומה: כופלים ב-75% ומחלקים ב-90.

בכל מקרה המקסימום האפשרי הוא כ-1,100 ש"ח ליום (התקרה מתעדכנת מדי שנה).

מהי התקופה המרבית שעבורה ניתן לקבל דמי פגיעה?

כשהמיקרוטראומה הובילה להיעדרות של עד 12 ימים, ישולמו דמי פגיעה החל מהיום השלישי. עבור תקופות ארוכות יותר, המוסד לביטוח לאומי מחסיר רק את יום ההיעדרות הראשון. התקופה הארוכה ביותר שעבורה ניתן לקבל דמי פגיעה היא 91 ימים.

מהו גובה קצבת הנכות כשהאדם מוכר כנפגע מיקרוטראומה?

קצבת הנכות מחושבת על סמך דמי הפגיעה ועל סמך אחוזי הנכות שנקבעו לאדם. החישוב הוא דמי הפגיעה כפול 30 כפול אחוזי הנכות. אם למשל דמי הפגיעה היו 450 ש"ח ליום, ונקבעו לאדם 20% נכות, הקצבה החודשית שלו תעמוד על 1,500 ש"ח (450* 20% * 30).

מהו גובה מענק נכות?

במקרה שבו משולם מענק חד-פעמי, הסכום הוא 43 כפול הקצבה החודשית (בהתאם לחישוב הנ"ל).

האם ישנה תקופת התיישנות על הגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי?

הגשת תביעה אחרי שחלפה יותר משנה ממועד אובדן כושר העבודה עלולה לפגום ביכולת לממש את הזכאות, ובפרט לא ניתן יהיה לקבל קצבה רטרואקטיבית עבור כל התקופה. מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעו"ד מיקרוטראומה על-מנת להניע את התהליך המורכב ביעילות.

איך מערערים על החלטת ועדה רפואית?

על כל החלטה של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, לרבות בנושא תביעה עקב מיקרוטראומה, ניתן להגיש ערעור בכתב תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה. ערעור על החלטת ועדת עררים נידון בפני בית דין לעבודה. במקרים אלה חשוב במיוחד להיעזר בעורכי דין מומחים למיקרוטראומה.

פציעת מיקרוטראומה