פציעות הנגרמות כתוצאה מהרמת משקלים כבדים במקום העבודה הן מהפציעות הנפוצות ביותר בקרב עובדים בישראל. לצערנו, רבים מהעובדים שנפגעים בעת הרמת משקל כבד אינם מודעים למלוא זכויותיהם ולדרכים הנכונות למימושן. לכן בחרנו להקדיש את המאמר הבא לסקירת הזכויות המגיעות לעובדים שנפצעו בתאונות עבודה עקב הרמת משקל כבד, ופירוט התהליך הנכון להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ולמיצוי מלא של הזכויות המגיעות לנפגע.
מהי פציעה מהרמת משקל כבד במסגרת תאונת עבודה?
פציעה מהרמת משקל כבד במקום העבודה מוגדרת כנזק גופני שנגרם לעובד במהלך ועקב עבודתו כתוצאה מהרמה, נשיאה או הזזה של מטען כבד. פציעות אלו עלולות להתבטא בפגיעות בשריר, בגיד, בעמוד השדרה או ברקמות רכות אחרות. על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שבו נגרם נזק לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. פציעות מהרמת משקל כבד נחשבות לתאונות עבודה כאשר ההרמה התבצעה במסגרת העבודה ולצורך ביצועה, גם אם מדובר באירוע חד פעמי של מאמץ יתר.
סוגי פציעות נפוצות מהרמת משקל כבד בעבודה
פציעות הקשורות להרמת משקל כבד בעבודה כוללות מגוון רחב של פגיעות, כאשר הנפוצות ביותר הן:
פגיעות גב ועמוד שדרה
כוללות פריצות דיסק, בלט דיסק, קרעים בשרירי הגב, ופגיעות בחוליות. פציעות אלו הן מהשכיחות ביותר בקרב עובדים המרימים משקלים כבדים באופן קבוע או חד פעמי ללא הכשרה מתאימה.
פגיעות בכתפיים וידיים
קרעים ברצועות הכתף, דלקות בגידים, ותסמונת התעלה הקרפלית, שעלולות להתפתח בעקבות הרמת משקל כבד באופן לא נכון.
פגיעות ברכיים וקרסוליים
פגיעות במיניסקוס, קרעים ברצועות ונקעים שנגרמים עקב העמסת יתר על מפרקי הרגליים בעת הרמת משאות כבדים.
פציעות מהרמת משקל כבד בעבודה אפוא, עלולות להיות חמורות ולגרום לנכות קבועה, לירידה בכושר העבודה ולפגיעה באיכות החיים. לכן, חשוב להכיר את זכויותיכם במקרה של פציעה כזו ולפעול בצורה נכונה לקבלת הפיצוי המגיע לכם.
חובות המעסיק למניעת פציעות מהרמת משקל כבד
על פי תקנות הבטיחות בעבודה, מעסיקים מחויבים לנקוט באמצעים למניעת פציעות הקשורות להרמת משקלים כבדים. חובות אלו כוללות:
- הדרכת עובדים בנושא הרמה נכונה של משאות כבדים והימנעות ממאמצים מיותרים העלולים לגרום לפציעות.
- אספקת ציוד עזר מתאים להרמת משאות כבדים, כגון מלגזות, עגלות הרמה, או אמצעי הרמה מכניים אחרים.
- הגבלת משקל המשא המותר להרמה ידנית בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה.
- עריכת הערכת סיכונים במקום העבודה וזיהוי סיכונים פוטנציאליים הקשורים להרמת משאות כבדים.
במידה והמעסיק לא מילא את חובותיו אלו כנדרש, בנוסף לתביעה במוסד לביטוח לאומי, ייתכן שתוכלו להגיש גם תביעת נזיקין נגד המעסיק.
זכויות העובד לאחר פציעה מהרמת משקל כבד בעבודה
עובדים שנפצעו מהרמת משקל כבד במקום עבודתם זכאים לשורה של זכויות והטבות מהמוסד לביטוח לאומי:
- דמי פגיעה – תשלום הניתן עבור תקופת אי-כושר זמנית לעבודה, למשך עד 91 ימים. גובה דמי הפגיעה הוא 75% מהשכר הקובע לדמי פגיעה, עד לתקרה המעודכנת.
- קצבת נכות מעבודה – במקרה של נכות צמיתה של 20% ומעלה כתוצאה מהפציעה, ניתן לקבל קצבת נכות חודשית. גובה הקצבה נקבע בהתאם לדרגת הנכות ולשכר הקובע.
- מענק נכות – במקרה של נכות צמיתה בדרגה של 9%-19%, העובד זכאי למענק חד פעמי.
- גמלה לשירותים מיוחדים – במקרים של פציעות קשות הגורמות למוגבלות משמעותית בתפקוד היומיומי, ניתן לקבל גמלה לשירותים מיוחדים.
- שיקום מקצועי – סיוע בהכשרה מקצועית חדשה במקרה שהפציעה מונעת מהעובד לחזור לעיסוקו הקודם.
כמו כן, פציעות מהרמת משקל כבד בעבודה מצריכות טיפול רפואי מתאים, וחשוב לדעת שהמוסד לביטוח לאומי מכסה את הטיפולים הרפואיים הנדרשים לריפוי הפציעה.
תהליך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין פציעה מהרמת משקל כבד
כדי לממש את זכויותיכם לאחר פציעה מהרמת משקל כבד בעבודה, עליכם לפעול בהתאם לשלבים הבאים:
דיווח מיידי למעסיק
יש להודיע למעסיק על הפציעה בהקדם האפשרי ולבקש ממנו למלא טופס בל/250 – "הודעה על פגיעה בעבודה".
פנייה לקבלת טיפול רפואי
יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם ולוודא שהרופא המטפל מתעד את הפציעה ואת הקשר שלה לעבודה. בקשו מהרופא למלא טופס מתאים המאשר את אי-כושר העבודה הזמני.
הגשת תביעה לדמי פגיעה
יש להגיש תביעה לדמי פגיעה (טופס בל/211) למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפציעה. לטופס יש לצרף את האישור הרפואי ואת אישור המעסיק.
הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות
לאחר סיום הטיפול הרפואי, אם נותרה נכות, יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות.
מן הראוי לציין שפציעות מהרמת משקל כבד בעבודה מצריכות תיעוד מדויק של נסיבות הפציעה ושל הנזקים שנגרמו. לכן מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הבדיקות הרפואיות, האבחנות והטיפולים שקיבלתם. כמו כן, חשוב לתעד את השפעת הפציעה על יכולתכם לעבוד ועל תפקודכם היומיומי.
הוכחת הקשר הסיבתי בין הרמת משקל כבד לפציעה
אחד האתגרים המרכזיים בתביעות בגין פציעות מהרמת משקל כבד הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין פעולת ההרמה לבין הפציעה. במקרים רבים, המוסד לביטוח לאומי עלול לטעון שהפציעה נגרמה בשל מצב רפואי קודם או בשל פעילות שאינה קשורה לעבודה. כדי להתמודד עם אתגר זה:
- יש לוודא שהרופא המטפל מתעד במפורש את הקשר בין פעולת הרמת המשקל לבין הפציעה.
- יש לאסוף עדויות של עמיתים לעבודה שנכחו באירוע או מכירים את תנאי העבודה.
- יש לתעד את האירוע בפירוט מרבי, כולל משקל החפץ שהורם, אופן ההרמה, ותחושת הכאב המיידית שנגרמה.
משום שפציעות מהרמת משקל כבד בעבודה אינן תמיד מתבטאות בכאב מיידי וחד, ולעתים מתפתחות בהדרגה – חשוב להדגיש את האופי המצטבר של הפציעה ואת הקשר שלה לתנאי העבודה.
זכויות נוספות – תביעת נזיקין נגד המעסיק
בנוסף לזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק אם ניתן להוכיח רשלנות מצדו. רשלנות יכולה להתבטא ב:
- אי-אספקת ציוד מתאים להרמת משאות כבדים.
- אי-מתן הדרכה מתאימה בנושא הרמה בטוחה.
- הטלת משימות הרמה מעבר ליכולת סבירה של העובד.
- אי-עמידה בתקנות הבטיחות בעבודה.
במקרים כאלה ניתן לתבוע פיצויים עבור נזקים שאינם מכוסים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כגון פיצוי על כאב וסבל, אובדן הנאות חיים, ועוד.
להלן טבלה המסכמת את ההבדלים בין תביעת ביטוח לאומי לתביעת נזיקין:
קריטריון | תביעת ביטוח לאומי | תביעת נזיקין נגד המעסיק |
בסיס התביעה | הוכחת קיום תאונת עבודה | הוכחת רשלנות המעסיק |
סוגי הפיצוי | דמי פגיעה, קצבת נכות, מענקים | פיצוי מלא כולל כאב וסבל |
התיישנות | 12 חודשים להגשת תביעת דמי פגיעה | 7 שנים מיום האירוע |
נטל ההוכחה | נמוך יחסית | גבוה יותר, נדרשת הוכחת רשלנות |
לסיכום
פציעות מהרמת משקל כבד בעבודה עלולות להשפיע משמעותית על בריאותכם, על יכולת העבודה שלכם ועל איכות חייכם. הכרת זכויותיכם ופעולה מהירה ונכונה למימושן היא קריטית להבטחת קבלת הפיצוי המגיע לכם אבל התהליך של הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ומיצוי הזכויות עלול להיות מורכב ומאתגר, במיוחד כאשר אתם מתמודדים עם כאבים ומגבלות פיזיות. אנו, במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש, מתמחים בייצוג עובדים שנפגעו מהרמת משקל כבד בעבודה ומסייעים להם לקבל את מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים להם. פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונעזור לכם לנווט בתהליך מורכב זה.
כן, גם פציעה שהתפתחה בהדרגה יכולה להיחשב כתאונת עבודה או פגיעת מיקרוטראומה. עליכם להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפציעה, רצוי באמצעות חוות דעת רפואית. במקרים של פגיעות מצטברות, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום.
אם המעסיק מסרב למלא את הטופס, באפשרותכם להגיש את התביעה לביטוח הלאומי ללא אישור המעסיק. במקרה כזה, צרפו הסבר מפורט על נסיבות התאונה וציינו שהמעסיק סירב למלא את הטופס. המוסד לביטוח לאומי יפנה למעסיק לקבלת הסברים, וכדאי במקרה כזה להיעזר בייעוץ משפטי.
תביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפציעה. תביעה לקביעת דרגת נכות ניתן להגיש לאחר סיום הטיפול הרפואי, כאשר המצב הרפואי התייצב. תביעת נזיקין נגד המעסיק יש להגיש תוך 7 שנים מיום האירוע. מומלץ לא לדחות את הגשת התביעה ולפעול מוקדם ככל האפשר.
כן, נזק נפשי הנגרם כתוצאה מפציעה פיזית בעבודה, כגון דיכאון, חרדה או הפרעת דחק פוסט-טראומטית, יכול להיות מוכר כחלק מהפגיעה בעבודה. חשוב לקבל אבחון מפסיכיאטר או פסיכולוג ולהוכיח את הקשר בין הנזק הנפשי לפציעה הפיזית שנגרמה מהרמת המשקל הכבד.