דמי פגיעה הם אחד המענקים הראשוניים והחיוניים ביותר עבור נפגעי עבודה בישראל, והם מיועדים לפצות על אובדן הכנסה במהלך תקופת ההחלמה. במאמר זה נסביר מהם דמי פגיעה וכיצד מחושב גובהם, ולא פחות חשוב מכך – כיצד תוכלו לממש את זכואותכם לקבלתם.
הזכאות לדמי פגיעה – מי יכול לקבל אותם?
המוסד לביטוח לאומי מעניק דמי פגיעה למבוטחים שעומדים בכמה קריטריונים מצטברים:
- אתם חייבים להיות מבוטחים במסגרת ביטוח נפגעי עבודה (רוב העובדים השכירים והעצמאיים בישראל מבוטחים אוטומטית כל עוד דמי הביטוח הלאומי משולמים בגינם כחוק).
- הפגיעה שחוויתם מוכרת כ"תאונת עבודה" – כלומר, התרחשה תוך כדי ועקב העבודה, או בדרך אליה וממנה.
- בעקבות הפגיעה אינכם מסוגלים לעבוד בעבודתכם הרגילה או בעבודה חלופית מתאימה.
- ברשותכם אישור רפואי המעיד על אי-כושר עבודה כתוצאה מהפגיעה.
- לא עבדתם בפועל בתקופה שצוינה באישור הרפואי.
חשוב לציין שהזכאות חלה גם על מצבים מיוחדים – לדוגמה, תושבי ישראל שנפגעו בעת עבודתם בחו"ל ומתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם, בתנאי שהפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
חישוב גובה דמי הפגיעה – הנוסחה המדויקת
עיקרון הבסיס בחישוב דמי הפגיעה הוא פיצוי חלקי על ההכנסה האבודה. הנוסחה הרשמית קובעת כי דמי הפגיעה היומיים יעמדו על 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לחודש הפגיעה, מחולק ב-90.
נדגים זאת: אם נפגעתם ב-15 ביוני 2024, המוסד לביטוח לאומי יבחן את הכנסותיכם בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2024. אם סך ההכנסה לתקופה זו היה 45,000 ₪, החישוב יהיה:
- 45,000 ₪ ÷ 90 = 500 ₪ (הכנסה יומית ממוצעת)
- 500 ₪ × 75% = 375 ₪ (דמי פגיעה יומיים)
חשוב לדעת כי קיימת תקרה לדמי הפגיעה: החל מינואר 2025, התשלום המרבי עומד על 1,283.5 ₪ ליום, ללא קשר להכנסה בפועל. כמו כן, מדמי הפגיעה ינוכו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בדומה לשכר עבודה רגיל.
סוגי הכנסות הנלקחים בחשבון בחישוב דמי הפגיעה
בהתאם למעמד התעסוקתי שלכם, ההכנסות שיובאו בחשבון בחישוב דמי הפגיעה ישתנו כדלקמן:
| סוג עובד | ההכנסות הנחשבות לצורך חישוב דמי פגיעה |
| שכיר | שכר יסוד, שעות נוספות, פרמיות, תוספות קבועות, בונוסים ומענקים |
| עצמאי | ההכנסה המדווחת לביטוח לאומי בשנת המס השוטפת |
| שכיר ועצמאי במקביל | הכנסות משני המקורות, בתנאי שהנפגע היה רשום כעצמאי ושילם דמי ביטוח לאומי כחוק |
| בהכשרה מקצועית | הגבוה מבין: הכנסות מעבודה קודמת או 3 פעמים מחצית השכר הממוצע במשק |
תקופת הזכאות לדמי פגיעה והתשלום בפועל
תקופת הזכאות לדמי פגיעה מוגבלת בזמן. ככלל, דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות (91 ימים, כולל סופי שבוע וחגים) החל מהיום שלאחר יום הפגיעה.
כאן יש להבחין בין מספר מצבים:
- יום הפגיעה עצמו: עבור יום זה לא משולמים דמי פגיעה. המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו הרגיל עבור יום זה.
- היעדרות קצרה (עד 12 יום): למי שנעדר פחות מ-12 יום, ישולמו דמי פגיעה רק החל מהיום השלישי לאחר הפגיעה. היומיים הראשונים לאחר הפגיעה יחשבו כימי מחלה רגילים, שהמעסיק אחראי לתשלומם בהתאם לחוק דמי מחלה.
- היעדרות ארוכה (מעל 12 יום): במקרה זה, דמי הפגיעה ישולמו החל מהיום שלאחר יום הפגיעה. אולם, הביטוח הלאומי יגבה מהמעסיק החזר עבור 12 הימים הראשונים, למעט במקרה של עובדים במשק בית.
- עובדים עצמאיים: תשלום דמי פגיעה לעצמאיים אינו כולל את 12 ימי ההיעדרות הראשונים. כלומר, העצמאי אינו מקבל כל פיצוי עבור 12 הימים הראשונים של אי-כושר העבודה.
חישוב דמי פגיעה במקרה של אי-כושר חלקי
לעתים, הפגיעה בעבודה אינה מונעת עבודה לחלוטין, אלא מגבילה את היקפה. במצבים אלה, קיימת זכאות לדמי פגיעה מופחתים, המחושבים באופן יחסי לשעות העבודה האבודות.
לדוגמה, אם בעקבות הפגיעה אתם מסוגלים לעבוד רק 4 שעות ביום במקום 8 שעות רגילות, תהיו זכאים לדמי פגיעה בשיעור של 50% מהסכום המלא. החישוב מבוסס על ההנחה שיום עבודה מלא הוא בן 8 שעות.
חשוב לציין: לצורך קבלת דמי פגיעה מופחתים, נדרש אישור רפואי המפרט את מגבלת שעות העבודה.
הגשת תביעה לדמי פגיעה – כיצד מממשים את הזכות?
כדי לקבל דמי פגיעה, עליכם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. התביעה אינה מטופלת אוטומטית, ויש להגישה תוך 12 חודשים מיום התאונה.
התהליך כולל מספר שלבים:
- מילוי טופס תביעה – יש למלא את טופס התביעה לדמי פגיעה הכולל פרטים אישיים ומידע על התאונה.
- צירוף מסמכים רפואיים – יש לצרף אישור רפואי המעיד על אי-כושר העבודה ותקופתו.
- אישור מעסיק – חלק מהטופס צריך להיות ממולא על ידי המעסיק, המאשר את פרטי ההעסקה וההכנסה.
- בדיקת התביעה – המוסד לביטוח לאומי בודק את הזכאות ועשוי לזמן לבדיקה רפואית נוספת.
- החלטה ותשלום – אם התביעה מאושרת, דמי הפגיעה משולמים ישירות לחשבון הבנק שצוין בטופס התביעה.
רבים נתקלים בקשיים בתהליך ההכרה בתאונת עבודה, כאשר המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכיר באירועים מסוימים כתאונות עבודה. סיוע משפטי מקצועי יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.
מה קורה לאחר תום תקופת דמי הפגיעה?
תקופת דמי הפגיעה מוגבלת ל-13 שבועות. אם בתום תקופה זו עדיין אינכם מסוגלים לחזור לעבודתכם, או שנותרתם עם נכות כלשהי, תוכלו להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. זכות זו קיימת גם אם חזרתם לעבודה אך נותרתם עם נכות כלשהי.
גמלת נכות מעבודה היא תשלום קבוע המשולם למי שנותר עם נכות צמיתה בעקבות תאונת עבודה, וגובהה נקבע בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה ולשכר הקודם.
לסיכום
קבלת דמי פגיעה היא זכות חשובה עבור כל מי שנפגע בתאונת עבודה. עם זאת, התהליך להכרה בתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה מלאים אינו פשוט תמיד.
המוסד לביטוח לאומי בוחן בקפדנות כל תביעה, ולעתים קרובות מתעוררים קשיים בהוכחת הקשר בין העבודה לבין הפגיעה, או בקביעת תקופת אי-כושר העבודה. הכרת זכויותיכם והנוסחאות לחישוב דמי הפגיעה תאפשר לכם לוודא שאתם מקבלים את מלוא הפיצוי המגיע לכם.
בסיכום הדברים, אם נפגעתם בתאונת עבודה, אל תוותרו על זכויותיכם. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה בליווי נפגעי תאונות עבודה ובמימוש זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי. פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי שיסייע לכם לקבל את מלוא דמי הפגיעה המגיעים לכם לפי חוק!
כן, כל עובד שכיר המבוטח בביטוח לאומי זכאי לדמי פגיעה, ללא קשר לאופי העסקתו – זמני, קבוע או חלקי.
אם המעסיק מסרב למלא את חלקו בטופס, ניתן להגיש את התביעה בצירוף תלושי שכר ומסמכים המעידים על העסקה. במקרה כזה, הביטוח הלאומי יפנה ישירות למעסיק.
כן, אם נקבע אי-כושר עבודה חלקי, ניתן לעבוד בהיקף מופחת ולקבל דמי פגיעה יחסיים עבור השעות שלא עבדתם בשל הפגיעה.
התשובה תלויה בנסיבות. אם ההפסקה נלקחה בתחומי מקום העבודה, או אם העובד יצא בשליחות המעסיק, הפגיעה עשויה להיחשב כתאונת עבודה. כל מקרה נבחן לגופו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
