עובדים רבים נחשפים מדי יום לרעשים מזיקים במקום עבודתם, דבר העלול לגרום לפגיעה הדרגתית בשמיעתם. פגיעה זו עשויה להשפיע משמעותית על איכות חייהם ועל יכולתם לתפקד במישור המקצועי והאישי. חשוב לדעת כי ירידה בשמיעה הנגרמת עקב חשיפה לרעש במקום העבודה מוכרת בחוק כפגיעה בעבודה, המזכה את הנפגע בפיצויים. במאמר זה נסביר כיצד ניתן להגיש תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה ומה חשוב לדעת בתהליך זה.
מתי פגיעת שמיעה נחשבת לתאונת עבודה?
לא כל פגיעת שמיעה תוכר אוטומטית כתאונת עבודה. על פי חוק הביטוח הלאומי, פגיעת שמיעה תוכר כתאונת עבודה כאשר העובד נחשף במסגרת תפקידו לרעש מזיק ומתמשך העולה על המותר בחוק. חשיפה זו עלולה להתרחש במקומות עבודה כגון מפעלי תעשייה, נגריות, מסגריות, דפוס, מטווחים, אתרי בנייה, מרפאות שיניים ואפילו עבודה כדיג'יי. בכדי להגיש תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה יש להוכיח קשר סיבתי בין הליקוי השמיעתי לבין תנאי העבודה.
התנאים המדויקים להכרה בפגיעת שמיעה כתאונת עבודה
החוק מגדיר תנאים מדויקים להכרה בפגיעת שמיעה כתאונת עבודה:
- העובד נחשף לרעש התקפי ומתמשך העולה על המותר בחוק (מעל 85 דציבל).
- כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
- התביעה הוגשה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית או מהיום שבו, לדעת הוועדה הרפואית, החלה הירידה בשמיעה.
במקרה של טינטון (צפצופים באוזניים), נדרשים תנאים נוספים:
- ירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן.
- הטינטון תועד לראשונה לפני שהעובד חדל לעבוד בחשיפה לרעש המזיק.
- הפגיעה בתפקוד חייבה פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי, אשר מופיעות בתיעוד הרפואי של הנפגע.
הטבלה הבאה מציגה את סוגי הפגיעות השמיעתיות והתנאים להכרה בהן:
סוג הפגיעה | תנאים להכרה | אחוזי ירידה נדרשים | תיעוד נדרש |
ירידה בשמיעה כללית | חשיפה לרעש מעל 85 דציבל | 20 דציבל לפחות בכל אוזן | רשומה רפואית תוך 12 חודשים |
טינטון (צפצופים) | חשיפה לרעש מזיק + ירידה בשמיעה | 25 דציבל בתדירויות גבוהות | תיעוד לפני הפסקת החשיפה לרעש + פניות רפואיות חוזרות |
פגיעה בשיווי משקל | חשיפה לרעש + ירידה בשמיעה | תלוי בחומרת הפגיעה | תיעוד רפואי של הבעיה |
שלבי הגשת התביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה
הגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה דורשת הקפדה על מספר שלבים מהותיים:
- ביקור אצל רופא מומחה: השלב הראשון הינו פנייה לרופא אף-אוזן-גרון לקבלת אבחנה רפואית מקצועית. הרופא יפנה אתכם לבדיקת שמיעה (אודיוגרמה) שתתעד את מצב השמיעה שלכם ואת חומרת הפגיעה.
- איסוף ראיות ותיעוד: בכדי להגיש תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה יש לאסוף מסמכים המוכיחים את הקשר בין הפגיעה לעבודה. מדובר בתיעוד של רמות הרעש במקום העבודה, משך החשיפה, שימוש או אי-שימוש באמצעי מיגון, וכל ראיה אחרת שיכולה לתמוך בטענה שהפגיעה נגרמה בעבודה.
- הגשת התביעה לביטוח הלאומי: יש להגיש את טופס התביעה בצירוף כל המסמכים הרפואיים והראיות שנאספו. חשוב מאוד להגיש את התביעה תוך שנה ממועד האבחון הראשוני של הפגיעה.
- הופעה בפני ועדה רפואית: לאחר הגשת התביעה, תוזמנו לוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי שתבחן את מצבכם. הוועדה עשויה להפנות אתכם לבדיקות נוספות לאימות הממצאים.
זכויות העובד לאחר הכרה בפגיעת שמיעה בעבודה
לאחר שהוכרתם כנפגעי עבודה עקב פגיעת שמיעה, אתם זכאים למספר הטבות:
- דמי פגיעה: תשלום בגובה 75% משכרכם בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה למשך 90 יום (עד לתקרה שנקבעה בחוק).
- תגמולי נכות מעבודה: במידה ונותרה נכות צמיתה, תהיו זכאים לקצבה חודשית או למענק חד-פעמי בהתאם לשיעור הנכות שייקבע.
- שיקום מקצועי: זכאות לשיקום מקצועי במקרה שאינכם יכולים לחזור לעבודתכם הקודמת.
- החזר הוצאות רפואיות: החזר עבור טיפולים וציוד רפואי הקשורים לפגיעה, כגון מכשירי שמיעה.
בנוסף לזכויות הללו, חשוב לזכור כי הכרה בפגיעת שמיעה בעבודה מבטיחה את זכויותיכם לטווח ארוך ומגנה עליכם במקרה שהמצב יחמיר בעתיד, לכן ההכרה חיונית גם אם הפגיעה בינונית בחומרתה.
אפשרויות נוספות מעבר לתביעת הביטוח הלאומי
הגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה אינה מוגבלת רק לביטוח הלאומי. קיימות מספר אפשרויות נוספות:
תביעה נזיקית נגד המעסיק
אם המעסיק התרשל בחובתו להגן עליכם מרעש מזיק (למשל, לא סיפק אמצעי מיגון מתאימים או לא ערך בדיקות תקופתיות כנדרש), ניתן להגיש תביעת נזיקין נגדו. תביעה זו צריכה להיות מוגשת תוך 7 שנים ממועד הפגיעה.
תביעה מול חברת ביטוח פרטית
אם ברשותכם פוליסת ביטוח פרטית המכסה פגיעות מסוג זה (כגון ביטוח בריאות או אובדן כושר עבודה), ניתן להגיש תביעה גם מולה תוך 3 שנים ממועד הפגיעה.
טעויות נפוצות בהגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה
בעת הגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה, חשוב להימנע ממספר טעויות נפוצות:
- איחור בהגשת התביעה: הגשת התביעה לאחר שנה מהאבחון הראשוני עלולה להוביל לדחייתה ולאובדן זכויות משמעותיות.
- חוסר בתיעוד רפואי: תיעוד רפואי חלקי או לא מספק מקשה על הוכחת הקשר בין הפגיעה לתנאי העבודה.
- היעדר הוכחה לחשיפה לרעש במקום העבודה: חשוב לספק נתונים אובייקטיביים על רמות הרעש במקום העבודה.
- אי-דיווח על הפגיעה למעסיק: חשוב לדווח על הפגיעה למעסיק בהקדם האפשרי ולוודא שהדבר מתועד.
הימנעות מטעויות אלו בהגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה תגדיל משמעותית את סיכויי קבלת הפיצוי המגיע לכם על פי חוק.
חשיבות חוות הדעת הרפואית בהגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה
חוות דעת רפואית מקצועית היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר בהגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה. המסמך הרפואי צריך לכלול: אבחנה מדויקת של הפגיעה השמיעתית, תיאור של מנגנון הפגיעה, קביעה בדבר הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה, פירוט הנזק השמיעתי ואחוזי הירידה בשמיעה והערכה לגבי הפגיעה התפקודית הנובעת מהליקוי.
לסיכום
הגשת תביעה בגין פגיעת שמיעה בעבודה היא תהליך מורכב הדורש הקפדה על פרטים רבים ועמידה בלוחות זמנים מחייבים. עם זאת, זכויותיכם כעובדים שנפגעו במסגרת עבודתם הן חשובות ומעוגנות בחוק. כדי לממשן, הקפידו על תיעוד מקיף, הגשת התביעה בזמן, והתייעצות עם גורמים מקצועיים. אם אתם סבורים כי סבלתם פגיעת שמיעה כתוצאה מעבודתכם, פנו עוד היום למשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש לקבלת ייעוץ מקצועי וליווי בתהליך מימוש זכויותיכם המלאות.
סימנים ראשוניים כוללים קושי בשמיעת שיחות בסביבה רועשת, צורך בהגברת עוצמת הקול בטלוויזיה או ברדיו, צלצולים או זמזומים באוזניים (טינטון), ותחושה שאנשים ממלמלים במקום לדבר בבירור. אם אתם חווים סימנים אלו וחשופים לרעש במקום העבודה, כדאי לפנות לרופא.
חוק הביטוח הלאומי מאפשר הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהמועד בו תועדה הפגיעה לראשונה ברשומה רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעה גם מאוחר יותר אם ניתן להוכיח שהפגיעה התגלתה רק לאחרונה. במקרים כאלה, נדרש סיוע משפטי מקצועי.
במקרה שהמעסיק לא סיפק אמצעי מיגון מתאימים, כגון אטמי אוזניים או אוזניות, או לא וידא שימוש בהם, ניתן להגיש תביעת רשלנות נגדו בנוסף לתביעה בביטוח הלאומי. חשוב לתעד את התנאים במקום העבודה ואת התלונות שהוגשו בנושא.
כן, החוק מבחין בין פגיעת שמיעה מתמשכת הנגרמת עקב חשיפה ממושכת לרעש (מחלת מקצוע) לבין פגיעה חד-פעמית כמו פיצוץ או רעש פתאומי חזק (תאונת עבודה). בשני המקרים ניתן להגיש תביעה, אך ההוכחה והתהליך שונים. פגיעה חד-פעמית קל יותר להוכיח בשל הקשר הברור לאירוע ספציפי.