Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 178 ביקורות
js_loader

לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-804-3544

אובדן כושר עבודה מקצועי

אנשים רבים רוכשים ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי יקר מתוך מחשבה שהוא יגן עליהם ביום שבו לא יוכלו עוד לעסוק בתחום הספציפי שלהם. הם מאמינים שהם מכוסים, אך ברגע האמת, כשהם מגישים תביעת אובדן כושר עבודה, הם נתקלים בחומה. מה ההבדל בין הכיסויים השונים? כך תדעו למה אתם זכאים במקרה שלכם פגיעה ואובדן כושר עבודה.

מהו אובדן כושר עבודה מקצועי?

לצורך סיווג פוליסת אובדן כושר העבודה מה שקובע הוא לא שם המוצר, אלא ההגדרה של "מקרה הביטוח". אם רכשתם פוליסת אובדן כושר עבודה מקצועי, אך בהגדרות שלה עדיין מופיע המבחן הכללי, אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא כיסוי דווקא ברגע הקשה ביותר, כשהפגיעה מונעת מכם להמשיך בעיסוקכם הספציפי.

המוקש המרכזי במרבית הפוליסות הסטנדרטיות, גם אלו שנקראות "מקצועיות", הוא סעיף ה"עיסוק הסביר האחר". סעיף זה קובע שהמבוטח יוגדר כמי שאיבד את כושר עבודתו רק אם אינו יכול לעבוד בעיסוקו או בכל עיסוק סביר אחר התואם את השכלתו, הכשרתו וניסיונו. זוהי הגדרה רחבה ומעורפלת בכוונה תחילה, שמעניקה לחברות הביטוח כוח עצום לדחות תביעות. כך, רופא מנתח שסובל מרעד בידיים ולא יכול עוד לנתח, יידחה בטענה שהוא יכול לשמש כיועץ רפואי או מנהל מחלקה. העובדה שרכשתם אובדן כושר עבודה מקצועי לא תעזור לכם אם הסעיף הזה קיים בפוליסה. חברת הביטוח תמיד תוכל למצוא עיסוק תיאורטי ש"מתאים" לכם, גם אם הוא כרוך בירידה דרסטית בשכר או חסר זיקה למה שעשיתם כל חייכם.

"מקצועי" מול "עיסוקי"

הבלבול בין המונחים "מקצועי" ל"עיסוקי" הוא מכוון ונועד לשרת את חברות הביטוח. הפוליסה היחידה שמספקת הגנה אמיתית היא פוליסת "אובדן כושר עבודה עיסוקי". בניגוד לפוליסה "מקצועית" רגילה, הפוליסה העיסוקית אינה כוללת את סעיף "העיסוק הסביר האחר".

ההגדרה בה מתייחסת אך ורק לשאלה אחת: האם המבוטח יכול להמשיך לעבוד בעיסוק הספציפי שבו עסק לפני הפגיעה. אם התשובה היא לא, הוא זכאי לפיצוי, גם אם הוא מסוגל ואף עובד בפועל בעבודה אחרת ומרוויח משכורת. זהו הבדל דרמטי. לכן, גם אם אמרו לכם שאתם קונים אובדן כושר עבודה מקצועי, חובה לבדוק האם ההגדרה היא "עיסוקית" ומבטלת במפורש את מבחן העיסוק הסביר.

מה לגבי הכיסוי בקרן הפנסיה? (ספוילר: כנראה שהוא לא מספיק)

בכל הנוגע לאובדן כושר עבודה, רבים סומכים על רכיב פנסיית נכות בקרן הפנסיה שלהם. חשוב להבין שכיסוי זה הוא כמעט תמיד הכיסוי הבסיסי והנחות ביותר. תקנוני קרנות הפנסיה המקיפות מגדירים אובדן כושר עבודה כאי-יכולת לעבוד בכל מקצוע התואם את כישוריכם. הן אינן מציעות הגדרה עיסוקית. המשמעות היא שאם אתם מבוטחים רק דרך קרן הפנסיה, הסיכוי לקבל פיצוי  בגין אובדן כושר עבודה אם אתם מסוגלים לעבוד בעבודה אחרת כלשהי, הוא נמוך מאוד.

 

💡חשוב לשים לב💡

גם אם רכשתם פוליסת אובדן כושר עבודה מקצועי פרטית, חשוב לבדוק שהיא אינה מסתמכת על אותן הגדרות כלליות. לעיתים, פוליסות ביטוח מנהלים ישנות יותר כן כללו הגדרה עיסוקית, אך הדבר דורש בדיקה פרטנית של הפוליסה הספציפית שלכם.

הקרב על ההוכחה: איך מוכיחים 75% אובדן כושר עבודה בפועל?

בין אם הפוליסה שלכם עיסוקית ובין אם לאו, חברות ביטוח לעולם אינן ממהרות לשלם. השלב הבא במאבק הוא הוכחת שיעור הפגיעה. מרבית הפוליסות דורשות הוכחה של 75% אובדן כושר עבודה לפחות, כדי לזכות בתגמול מלא.

כאן חשוב להדגיש הבדל משפטי מהותי: אין מדובר באחוזי נכות רפואית כפי שנקבעים בביטוח לאומי. לדוגמה, נגן גיטרה שאיבד שתי אצבעות בתאונה עשוי לקבל 20% נכות רפואית בלבד, אך מבחינה תפקודית-עיסוקית, הוא איבד 100% מכושרו לעסוק במקצועו. הוכחת אובדן כושר עבודה מקצועי ברמה של 75% דורשת איסוף מסמכים רפואיים וחשוב מכך, חוות דעת מומחה, לרוב רופא תעסוקתי, שיקשור בין המגבלה הרפואית לבין חוסר היכולת לבצע את מטלות העיסוק הספציפי שלכם.

חברות הביטוח דוחות אחוז ניכר מהתביעות המוגשות להן, גם תביעות מוצדקות. הן מסתמכות על כך שהמבוטח, שנמצא במצב אישי וכלכלי קשה, יתייאש ויוותר על זכויותיו. לחברות הביטוח יש מחלקות משפטיות, רופאים מטעמן וחוקרים, והן מנצלות את חוסר הידע של המבוטח.

לעיתים הדחייה תתבסס על טענת "עיסוק סביר", ולעיתים על נימוקים אחרים כמו אי-גילוי מידע רפואי בעת ההצטרפות , או טענה שהפגיעה זמנית בלבד ולא עברה את "תקופת ההמתנה" הקבועה בפוליסה. קבלת מכתב דחייה היא האות שעליכם להפסיק להתנהל לבד. רק עורך דין אובדן כושר עבודה שמכיר את הפסיקה ואת שיטות הפעולה של המבטחות, יכול לאזן את הכוחות ולהילחם עבור הפיצוי המגיע לכם על פוליסת אובדן כושר עבודה מקצועי ששילמתם עליה במיטב כספכם.

מיצוי זכויות בתיק אובדן כושר עבודה: המדריך המשפטי שלכם

הבדיקה הקריטית ביותר שאתם צריכים לעשות כעת היא לפתוח את הפוליסה שלכם ולחפש את סעיף "מקרה הביטוח". אל תסתפקו בכותרת אובדן כושר עבודה מקצועי. חפשו את המילים "עיסוק סביר אחר". אם הן שם, דעו שאתם עומדים בפני מאבק משפטי מורכב, וחברת הביטוח תחפש כל דרך להוכיח שאתם יכולים לעבוד במשהו אחר.

פוליסה "עיסוקית" אמיתית היא מוצר נדיר ויקר יותר, אך היא היחידה שמבטיחה שההגנה שלכם תואמת את המקצוע שלכם. אם נפגעתם ואתם עומדים בפני הגשת תביעה או שכבר נדחיתם, אל תנסו להתמודד לבד מול המערכת. ההבנה המדויקת של ההגדרות, ההבדל בין נכות רפואית לתפקודית, וניהול נכון של חוות הדעת הרפואיות הם קריטיים. כאשר אתם בוחנים האם פוליסת אובדן כושר עבודה מקצועי שלכם שווה משהו, התשובה כמעט תמיד תלויה בפרשנות משפטית מקצועית.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תקופת המתנה היא פרק זמן קבוע מראש בפוליסה, למשל 3 או 6 חודשים, שמתחיל מרגע קרות מקרה הביטוח (המחלה או התאונה). חברת הביטוח מתחילה לשלם את התגמולים החודשיים רק לאחר סיום תקופה זו. זוהי למעשה סוג של השתתפות עצמית בזמן, וחשוב לבדוק מה אורכה בפוליסה שלכם.

זוהי טקטיקת דחייה נפוצה. חברת הביטוח עשויה לאשר תשלום למספר חודשים בודדים ואז לטעון שהמבוטח הבריא ויכול לשוב לעבודתו, גם אם הדבר אינו נכון. במצב כזה, נדרש להציג תיעוד רפואי עדכני וחוות דעת מפורטות המוכיחות שהמגבלה נמשכת או הפכה לצמיתה.

תקופת ההתיישנות להגשת תביעה היא 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח. אולם, בתביעות אובדן כושר עבודה, הפסיקה קבעה שהעילה מתחדשת מדי חודש בחודשו. המשמעות היא שגם אם הפגיעה אירעה לפני שנים, ניתן לתבוע, אך התגמולים ישולמו לכל היותר עבור 3 השנים שקדמו להגשת התביעה לבית המשפט.

לא. המבחן הקובע לצורך אובדן כושר עבודה מקצועי הוא תפקודי, כלומר בחינת היכולת שלכם לעבוד, ולא מבחן רפואי טהור. ייתכן מצב שבו ייקבעו לכם 20% נכות רפואית בלבד על פגיעה באצבעות, אך אם אתם כנרים, אובדן כושר העבודה העיסוקי שלכם הוא 75% או יותר.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: [email protected]

לפוסטים נוספים בנושא
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 178 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>
דילוג לתוכן