ירידה בשמיעה היא אחד הליקויים הנפוצים ביותר בישראל. לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2023 חיים בישראל כ-58,400 אנשים עם לקויות שמיעה, המהווים כ-5% מכלל האנשים שהוכרו על ידי המדינה כבעלי מוגבלות. המוסד לביטוח לאומי מכיר בליקוי שמיעה כנכות רפואית, אשר עשויה לזכות את הסובלים ממנה בקצבאות, מענקים וזכויות נוספות. קביעת הזכויות תלויה באופן ישיר באחוזי הנכות שייקבעו בוועדה רפואית, ואלו מחושבים באופן מדויק על בסיס טבלת אחוזי נכות שמיעה – טבלה מורכבת המתרגמת את תוצאות בדיקת השמיעה לאחוזי נכות מוכרים. מאמר זה כולל הסבר על הטבלה והמדידה האודיומטרית, ועל הזכויות הנגזרות מן הערכים בטבלה זו.
כיצד נקבעים אחוזי הנכות? תהליך הוועדה הרפואית
הגורם המוסמך לקבוע את אחוזי הנכות הוא ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. תהליך קביעת הנכות מתבסס בעיקר על הכלי האבחוני המרכזי – בדיקת שמיעה אודיומטרית. בדיקה אודיומטרית היא הבדיקה המרכזית לקביעת היקף הירידה בשמיעה, והיא מתבצעת על ידי קלינאי תקשורת מוסמך בתוך תא אטום תקני. במהלך הבדיקה, נמדד סף השמיעה של כל אוזן בנפרד בדציבלים (dB) על פני תדרים שונים, כאשר לצורך קביעת אחוזי הנכות, המוסד לביטוח לאומי מתמקד בחישוב הירידה הממוצעת בתדרי הדיבור המרכזיים, קרי 500, 1,000 ו-2,000 הרץ. תוצאות ממוצעות אלו, הנמדדות בדציבלים, מוצלבות בטבלאות ייעודיות בספר הליקויים כדי לקבוע את אחוז הנכות הסופי המגיע לנבדק. במקרים מסוימים, הוועדה עשויה להיעזר בבדיקות נוספות כמו BERA או טימפנומטריה להבנה טובה יותר של מקור הפגיעה.
טבלת אחוזי נכות שמיעה – כך זה עובד
סעיף 72 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מציג טבלת הצלבה מורכבת ("לוח תוצאות אודיומטריה") המשמשת לחישוב אחוזי הנכות. הטבלה בנויה כרשת:
- השורות (1-14) מייצגות את טווחי הירידה הממוצעת בשמיעה (בדציבלים) באוזן אחת.
- העמודות (א'-י"ד) מייצגות את טווחי הירידה הממוצעת בשמיעה באוזן השנייה.
אחוז הנכות הוא המספר הנמצא במשבצת שבה מצטלבות שתי התוצאות – התוצאה של האוזן הימנית והתוצאה של האוזן השמאלית. להלן הטבלה מובאת בפניכם:
כדי להבין כיצד הטבלה עובדת, נבחן מספר דוגמאות:
- ירידה קלה: אדם עם ירידה ממוצעת של 20 דציבלים באוזן ימין ו-20 דציבלים באוזן שמאל, יקבל 0% נכות. למעשה, כל ירידה של עד 25 דציבלים בשתי האוזניים אינה מזכה באחוזי נכות.
- ירידה בינונית-אסימטרית: אדם עם ירידה של 25 דציבלים באוזן אחת ו-40 דציבלים באוזן השנייה, יקבל 5% נכות.
- ירידה משמעותית: אדם עם ירידה של 40 דציבלים באוזן אחת וירידה של 70 דציבלים באוזן השנייה, יקבל 25% נכות.
- ירידה חמורה: אדם עם ירידה של מעל 80 דציבלים בשתי האוזניים (מצב הקרוב לחירשות), יקבל 60% נכות. במקרה של חירשות מוחלטת ללא אפשרות שיקום, הנכות יכולה להגיע עד 75%.
גורמים נוספים המשפיעים על אחוז הנכות – טינטון
מעבר לירידה בשמיעה, ישנו גורם נוסף ומשמעותי שיכול להשפיע על אחוזי הנכות – טינטון (Tinnitus), המוכר גם כ"צפצופים באוזניים". כאשר אדם סובל מטינטון קבוע, שהחל בסמוך לאירוע חבלה או לחשיפה לרעש מזיק, וקיימת גם ירידה מוכחת בשמיעה בתדרים הגבוהים (מעל 3,000 הרץ), הוא עשוי להיות זכאי לתוספת של 10% נכות. זוהי תוספת משמעותית, שיכולה להיות ההבדל בין קבלת מענק חד-פעמי לקבלת קצבה חודשית במקרים של תאונת עבודה (לעומת נכות כללית).
עבודות מסוימות יכולות לגרום לטינטון בעיקר דרך חשיפה ממושכת לרעש מזיק, אשר פוגעת במערכת השמיעה. המוסד לביטוח לאומי מכיר בטינטון שנגרם עקב חשיפה לרעש בעבודה כבסיס לקביעת אחוזי נכות, במיוחד כאשר הוא נלווה לירידה בשמיעה. על פי התקנות, רעש מוגדר כמזיק כאשר הוא עולה על 85 דציבלים למשך יום עבודה של 8 שעות. ככל שעוצמת הרעש עולה, כך משך החשיפה המותר מתקצר באופן דרמטי. לדוגמה, חשיפה לרעש של 100 דציבלים מותרת למשך 15 דקות בלבד ביום. חשיפה ממושכת לרעש כזה גורמת נזק לתאי השערה העדינים שבתוך שבלול האוזן, מה שמוביל לירידה בשמיעה (NIHL – Noise Induced Hearing Loss), שהיא מחלת המקצוע השכיחה ביותר, כאשר טינטון הוא אחד התסמינים הנפוצים של פגיעה זו.
הקשר בין סיבת הפגיעה לבין הזכויות המגיעות
חשוב להבין שלאחוזי הנכות יש משמעות שונה בהתאם למקור הפגיעה, אשר קובע את מסלול התביעה בביטוח לאומי.
כאשר הירידה בשמיעה נגרמה עקב חשיפה לרעש מזיק ומתמשך במקום העבודה (מעל 85 דציבל), היא יכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע. במסלול זה, גם אחוזי נכות נמוכים יחסית מזכים בפיצוי. כאשר נפסקו לנפגע 9% עד 19.99% נכות, הוא יהא זכאח לקבל מענק חד-פעמי. לעומת זאת, כאשר מדובר ב-20% נכות ומעלה, יהיה זכאי בקצבה חודשית.
כאשר הירידה בשמיעה אינה קשורה לעבודה (למשל, עקב גיל, מחלה או גנטיקה), התביעה מוגשת במסלול נכות כללית. במסלול זה, אחוזי הנכות לבדם אינם מספיקים. כדי לקבל קצבה, יש צורך בנכות רפואית משוקללת בשיעור גבוה (60% ומעלה, או 40% בתנאים מסוימים), ובנוסף להוכיח כי הנכות פוגעת באופן משמעותי בכושר העבודה.
עם זאת, עבור ילדים, קיימים קריטריונים נפרדים. ירידה של 40-44 דציבלים בשתי האוזניים מזכה בקצבה בשיעור 50% , בעוד ירידה של 45 דציבלים ומעלה מזכה בקצבה בשיעור 100%.
התהליך למימוש הזכויות
התהליך מתחיל באיסוף מסמכים רפואיים, ובראשם בדיקת שמיעה עדכנית, חתומה על ידי אודיולוג. לאחר מכן, יש למלא את טופס התביעה הרלוונטי (תביעת נכות מעבודה או נכות כללית) ולהגישו לביטוח הלאומי. חשוב לצרף את כל התיעוד הרפואי התומך, ובמקרה של פגיעה בעבודה, גם אישורים מהמעסיק על חשיפה לרעש. לאחר הגשת התביעה, תוזמנו לוועדה רפואית, ובסופה תיקבע דרגת הנכות והזכאות לפיצוי. מדובר בהליך משפטי מורכב, ומומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה במיצוי זכויות בביטוח לאומי, על מנת למקסם את הזכויות שלכם בדין.
