- שחם 1, פתח תקווה | בסר סיטי, בניין C, קומה 22
- שעות הפעילות: א'-ה' 08:00-20:00 I יום ו' 08:00-14:00
במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש אנו מספקים ייצוג מקצועי לחיילים, אנשי מילואים, אנשי קבע ושוטרים אשר נפגעו פיזית או נפשית, בתביעות מול משרד הביטחון. המשרד מתמחה בייצוג בוועדות רפואיות ובליווי משפטי מקיף עד להשגת התוצאה הטובה ביותר.
ישנם שני סוגים של ועדות רפואיות שפועלות במסגרת משרד הביטחון: הדרג הראשון הוא ועדות מחוזיות שבהן יושב רופא אחד (אלא במקרים מורכבים), והדרג השני נקרא "ועדה עליונה" שכוללת לפחות 3 רופאים.
כל מי שמוזמן לוועדות אלה רשאי להביא אדם מטעמו שייצג אותו. מומלץ כמובן להיעזר בעורך דין משרד הביטחון שתחום המומחיות שלו הוא תביעות מול משרד הביטחון. עורך הדין מוסמך להציג את תמונת המצב העדכנית בפני הוועדה ולענות על שאלות חבריה. בנוסף מתבצעת בדיקה רפואית או נפשית, בהתאם לנסיבות. לאחר מכן הוועדה מחליטה האם האדם זכאי לנכות ואם כן האם היא זמנית או לצמיתות ומהם אחוזי הנכות.
על החלטת ועדה רפואית מחוזית ניתן להגיש ערעור שיידון בפני הוועדה העליונה. פרק הזמן האפשרי לערעור הוא 45 ימים ממועד קבלת ההודעה של קצין התגמולים. במקרים מסוימים תינתן אורכה של 60 ימים, ובנסיבות מיוחדות עוד תוספת של חודש.
התרומה של עורך דין משרד הביטחון למי שנדרש להתייצב בפני ועדה רפואית כוללת הכנה להליך, איסוף מסמכים שרצוי להציג בפני רופאי הוועדה וכאמור גם נוכחות אקטיבית לצד האדם כשהוא עובר את הוועדה הרפואית.
חיילי חובה ומילואים, שנחבלו או חלו במהלך שירותם בצה"ל או בכוחות הביטחון (משטרה, שב"ס וכו'), עשויים להיות מוכרים כנכי משרד הביטחון (כל זכות).
אנשי קבע שחלו במהלך השירות יכולים לתבוע את משרד הביטחון או את המוסד לביטוח לאומי. ההבחנה היא בהתאם לסוג המחלה – משרד הביטחון מטפל רק באנשי קבע שלקו במחלה שמוגדרת "מחלת שירות". במקרים האחרים יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין "מחלת מקצוע" (ראו מאמר בנושא תיקון 29 לחוק הנכים באתר צה"ל).
מחלת שירות היא מחלה שנגרמה עקב אחת מהסיבות הספציפיות המוגדרות בחוק: חשיפה לחומרים מסוכנים, חשיפה לקרינה (מייננת או אינפרה אדומה), חשיפה למוצרי דם שגרמה למחלה מדבקת, וכן פגיעה בשמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק (סיבה נפוצה מאוד לתביעות נגד משרד הביטחון).
גם כשהסיבה לתביעה היא רשלנות שהובילה לפגיעה באיש או אשת קבע, הגוף שאותו תובעים עשוי להיות משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי. בהתאם חשוב לפנות לעורכי דין מנוסים שיודעים כיצד להתנהל גם מול משרד הביטחון וגם מול הביטוח הלאומי.
בין המקרים שבהם ניתן לתבוע פיצוי בגין רשלנות: רשלנות רפואית, מפגע בבסיס צה"ל (בור ללא סימון ברור, מדרגות לא יציבות), התעללות של מפקדים (שיצרה למשל פגיעה נפשית ולפעמים גם פיזית), תנאי שירות קיצוניים ועוד.
פגיעות עקב רשלנות מוגשות למשרד הביטחון במסגרת חוק הנכים, והפיצוי ניתן כהכרה כנכה צה"ל ולא כראשי נזק של תביעת נזיקין רגילה (ראו את הוראותיו של חוק הנזיקין האזרחיים). החריג יהיה אירוע של רשלנות רפואית שנגרם על ידי גורם אזרחי חיצוני. עורך דין משרד הביטחון עם ניסיון רלוונטי יודע כיצד לתבוע ולקבל פיצוי מקסימלי.
ישנם 3 מצבים שבהם משרד הביטחון מכיר במשפחה כשכולה:
א. חייל שנהרג בפעילות מבצעית או במהלך מלחמה.
ב. חייל שנפטר תוך כדי שירות צבאי, וכשסיבת המוות אינה ברורה.
ג. אדם שהוכר כנכה צה"ל ונפטר עקב אותה נכות.
חשוב להדגיש כי ישנם גם מקרים שבהם הזיקה בין הנכות למוות אינה ישירה, אבל קיימת, ומשרד הביטחון מכיר גם בהם – למשל מי שעקב פוסט טראומה התמכר לעישון, חלה בסרטן הריאות ומת מהמחלה.
מצד שני ישנם גם מקרים שבהם ללא מעורבות עורך דין משרד הביטחון מסרב להכיר במשפחה כשכולה ולהעניק לה את הזכויות הקבועות בחוק. במקרים אלה לניסיון של עורכי הדין יש תפקיד מרכזי בסיכויי הצלחת ההליך המשפטי מול המשרד.
התמודדות עם מצב רפואי או פגיעה עלולה להיות מורכבת ומבלבלת. אנחנו כאן כדי להעניק לכם ליווי, בהירות וביטחון עד למיצוי מלא של הזכויות המגיעות לכם.
מלאו פרטים ונחזור אליכם לבדיקת זכאות.
ישנם לא מעט מקרים שבהם בזכות עצם ההתנהלות עם עורך דין משרד הביטחון מגלה קשב רב יותר לתובעים, כך שסיכויי קבלת המענה החיובי הופכים לגבוהים יותר.
באופן טבעי ישנה חשיבות גם לאופן הייצוג. עורכת הדין אימבר גולן פרטוש וצוות המשרד שייסדה אמונים על התנהלות נחושה ומקצועית גם מול גופים חזקים ובפרט מול משרד הביטחון. הניסיון הרב בתחום ספציפי זה תורם גם הוא למיקסום הסיכוי להגיע לתוצאות המבוקשות. השירות ניתן בזמינות גבוהה, דיסקרטיות מלאה וכן מתוך יושרה מוחלטת – כך שעוד לפני היציאה לדרך תקבלו תמונת מצב מפורטת לגבי סיכויי ההצלחה.
על-מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל, יש להגיש תביעה עד 3 שנים ממועד השחרור מהשירות הצבאי שבמהלכו התרחשה הפגיעה הרלוונטית. בנסיבות מסוימות יטופלו גם תביעות שהוגשו במועד מאוחר יותר, וזאת בתנאי שהעיכוב לא פוגע ביכולת לברר את הקשר בין הפגיעה לבין המצב הרפואי העכשווי. תנאי נוסף הוא שבמהלך פרק הזמן הנוסף לא נגמרה החמרה במצב.
כן, פגיעה מכל סוג שהוא במהלך יום גיבוש לאחת מיחידות צה"ל מטופלת באופן דומה לפגיעות במהלך השירות הצבאי. במקרים אלה כדאי במיוחד להיעזר בשירות של עורכי דין משרד הביטחון כדי להבטיח את מיצוי הזכויות.
כן. הצבא מחויב להעניק לכל חייל טיפול רפואי נאות. זלזול בתלונות של חייל שכתוצאה ממנו נגרם לחייל נזק של ממש, ואפילו נכות קבוע, הוא עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
כן. משרד הביטחון מטפל גם כשהחבלה נגרמה לחייל (בקבע או בסדיר) בדרכו אל הבסיס או בדרך חזרה מהבסיס הביתה. בחלק מהמקרים גם חבלה במהלך חופשה מאושרת מאפשרת לתבוע את משרד הביטחון – מומלץ להתייעץ עם עורך דין משרד הביטחון.
ההחלטה היא בהתאם לאחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית. עבור נכות בשיעור של 10-19% ישולם מענק חד-פעמי, ועבור נכות של 20% או יותר תשולם קצבה חודשית. נכות של 20% ומעלה מקנה גם זכאות לשיקום על חשבונו של משרד הביטחון, מימון לימודים והטבות נוספות.
מי שמוכר כנכה צה"ל זכאי לשורה ארוכה של הטבות. ביניהן: הנחה בחשבונות החשמל והמים, הנחה בארנונה, פטור ממס הכנסה (במקרים של נכות בשיעור 100%), תג חנייה, הנחות בתחבורה הציבורית, סיוע בהתאמת דיור (כשישנה מגבלה בניידות) ועוד. חלק מהשירות של עורך דין משרד הביטחון הוא מתן מידע מקיף אודות כל האפשרויות, וסיוע במימושן.
