אי שליטה בסוגרים היא אחת הפגיעות שהמוסד לביטוח לאומי מדרג בשיעורים הגבוהים ביותר: אובדן מלא של השליטה על מתן שתן מזכה ב-70%, ואיבוד מוחלט של השליטה על הסוגר האנאלי ב-80%. אבל דווקא בגלל האחוזים הגבוהים, הוועדה הרפואית לא מסתפקת בתלונה – היא דורשת הוכחה אובייקטיבית. מבוטחים רבים מגלים שהמצב שהופך את חייהם לבלתי אפשריים מתורגם לאחוז נמוך, פשוט מפני שהגיעו לוועדה בלי הבדיקות הנכונות. הבנת הפריטים והתיעוד הנדרש היא ההבדל בין הכרה מלאה לדחייה.
עיקרי הדברים
- אי שליטה מלאה על שתן מדורגת עד 70% (פריט 23), עם דרגות ביניים נמוכות יותר.
- איבוד מוחלט של הסוגר האנאלי מדורג 80% (פריט 15); הפרשת צואה חלקית 20%-30% (פריט 14).
- מקור נוירולוגי (חוט שדרה, זנב הסוס) מדורג בנפרד – אי שליטה נוירוגנית חלקית 30%, מלאה 70%.
- בדיקות אובייקטיביות מכריעות – אורודינמיקה למערכת השתן, מנומטריה לסוגר האנאלי.
- שילוב ליקויים מחושב באופן משוקלל, לא בחיבור פשוט, וקיימים כללי אי-כפילות.
למה אי שליטה בסוגרים נחשבת נכות "כבדה"
מעטות הפגיעות שמשפיעות על איכות החיים באופן יומיומי ומתמשך כמו אי שליטה בסוגרים. היא מגבילה תעסוקה, יציאה מהבית, שינה וקשרים חברתיים, ולכן רשימת הליקויים של הביטוח הלאומי מייחסת לה – במצבים המלאים – שיעורי נכות מהגבוהים בספר.[1] זו נקודת פתיחה חשובה: בניגוד לרושם הרווח, המדינה אכן מכירה בחומרת המצב.
ובכל זאת, ההכרה אינה אוטומטית. הביטוח הלאומי מבחין בין דרגות חומרה שונות, וגובה האחוז תלוי לא בעצם התלונה אלא במידת אובדן השליטה ובתיעוד הרפואי שמלווה אותה. מבוטח שמדווח על "בריחות" מזדמנות אינו באותה דרגה כמו מי שנזקק לאמצעי ספיגה או צנתור באופן קבוע. ההבדל הזה שווה עשרות אחוזי נכות.
אי שליטה במתן שתן – פריט 23
אי שליטה על מתן שתן מדורגת במסגרת פריט 23, כחלק מסולם חומרה של הפרעות בשלפוחית ובדרכי השתן. הסולם נע מדרגות קלות של תכיפות והפרעות, ועד הדרגה העליונה של אובדן שליטה מלא.[2] הדרגה הגבוהה מוגדרת כאי שליטה או אי עצירה של מתן השתן במצב המצריך שימוש מתמיד באמצעים, ומזכה ב-70%.
חשוב לדעת שבספר המבחנים אין דרגה נפרדת ל"בריחת שתן במאמץ" כשלעצמה – תלונות של תכיפות ודחיפות נופלות בדרגות הביניים הנמוכות, ורק אי שליטה מלאה המצריכה אמצעי ספיגה או צנתור קבוע מגיעה לדרגה העליונה. שלפוחית נוירוגנית אינה מקבלת שיעור ייעודי בפריט זה, אלא מוערכת לפי התוצאה התפקודית או תחת הפריט הנוירולוגי.
אי שליטה על צואה והסוגר האנאלי – פריטים 15 ו-14
במערכת העיכול קיימים שני מסלולי דירוג. איבוד מוחלט של השליטה על הסוגר האנאלי מדורג בפריט 15 ומזכה ב-80% – אחד השיעורים הגבוהים בכל ספר הליקויים.[3] זהו מצב של אובדן שליטה מלא, להבדיל מהפרעה חלקית.
מצבים חלקיים יותר של הפרשת צואה מדורגים בפריט 14, העוסק בין היתר בנצור קבוע של המעיים: הפרשה קלה ונדירה מזכה ב-20%, והפרשה קלה וקבועה ב-30%. מצב של פי טבעת מלאכותי (סטומה) מדורג אף הוא בשיעור גבוה. ההבחנה בין הפריטים משמעותית – היא קובעת אם המבוטח נמצא בטווח של עשרות אחוזים בודדים או בטווח הגבוה של 80%.
📌 חשוב לדעת: חלקי או מלא – זה קובע הכול
הפער בין "אי שליטה חלקית" ל"איבוד מוחלט" הוא הפער בין דירוג נמוך לדירוג של 70%-80%. לכן תיאור מדויק של תדירות האירועים, הצורך באמצעי ספיגה והשפעתם על התפקוד היומיומי – מגובה בתיעוד רפואי – הוא לב התביעה.
כשהמקור נוירולוגי – חוט השדרה וזנב הסוס
לא פעם אי השליטה אינה בעיה מקומית של האיבר, אלא תוצאה של פגיעה עצבית – למשל פגיעה בחוט השדרה, תסמונת זנב הסוס (Cauda Equina) או נזק נוירולוגי אחר. במקרים אלו קיים בפרק הנוירולוגי פריט ייעודי לאי שליטה נוירוגנית על הסוגרים: בצורה חלקית נקבעים 30%, ובאיבוד שליטה מלא 70%.[4] פריט זה מכסה את השליטה על שני הסוגרים יחד.
כאן נכנס עיקרון חשוב: אותו אירוע יכול להיות מדורג הן תחת הפריט האברי והן תחת הפריט הנוירולוגי, בהתאם למקור ולחומרה, אך קיימים כללי אי-כפילות. בפגיעות שיתוק קשות במיוחד, אחוזי אי השליטה כבר כלולים בקביעת השיתוק ואינם מתווספים בנפרד. פגיעה נוירולוגית כמו אירוע מוחי ממחישה כיצד ליקוי אחד גורר שרשרת נכויות שיש למפות במדויק.
⚠️ עצור – האחוזים לא מתחברים בחיבור פשוט
כאשר נקבעים כמה ליקויים, הביטוח הלאומי אינו מחבר אותם אריתמטית אלא מבצע חישוב משוקלל. 30% ועוד 40% אינם 70%. הבנת שיטת החישוב חיונית כדי להעריך נכון את הזכאות ולא להיתפס לתחושה שגויה לגבי האחוז הסופי.
טבלת מדרגות – סיכום הפריטים
הטבלה מרכזת את הפריטים המרכזיים, נכון למהדורת ספר המבחנים בתוקף. מומלץ לאמת את הפריט העדכני בספר הליקויים הרשמי, שכן הביטוח הלאומי מעדכן את הקובץ מעת לעת.[5]
| הליקוי | פריט | אחוזי נכות |
|---|---|---|
| אי שליטה מלאה על שתן (שימוש מתמיד באמצעים) | 23 | 70% |
| איבוד מוחלט של השליטה על הסוגר האנאלי | 15 | 80% |
| הפרשת צואה קלה ונדירה / קלה וקבועה | 14 | 20% / 30% |
| אי שליטה נוירוגנית על הסוגרים – חלקית / מלאה | נוירולוגי | 30% / 70% |
הבדיקות שקובעות את התוצאה
הדרגות הגבוהות אינן ניתנות על סמך תלונה בלבד. הוועדה הרפואית דורשת תיעוד אובייקטיבי שמבסס את היקף אי השליטה. במערכת השתן הבדיקה המרכזית היא אורודינמיקה, המודדת את תפקוד השלפוחית והסוגר; בסוגר האנאלי מדובר במנומטריה אנאלית, ולעיתים אולטרסאונד אנדו-אנאלי או בדיקת הולכה עצבית. כשהמקור נוירולוגי, נדרשים גם ממצאים נוירולוגיים והדמיה.
לצד הבדיקות, משקל רב ניתן לתיעוד רפואי מתמשך: רישומים על תדירות האירועים, מרשמים לאמצעי ספיגה, מעקב אצל אורולוג או גסטרואנטרולוג. מבוטח שמגיע לוועדה בלי בדיקות אובייקטיביות מסתכן בכך שהמצב החמור שלו יתורגם לאחוז נמוך בהרבה מהמגיע לו. איסוף התיעוד הנכון מראש הוא הצעד המשמעותי ביותר בתביעה.
💡 טיפ מקצועי
בקשו מהרופא המטפל לתעד את אי השליטה במפורש בכל ביקור, כולל תדירות והשפעה תפקודית. יומן אירועים אישי, לצד הבדיקות, מחזק את התמונה שהוועדה רואה – ומקטין את הפער בין מה שאתם חווים לבין מה שמתועד בתיק.
נכות כללית מול נכות מעבודה ותקנה 15
גם כאן, מקור הפגיעה מכתיב את המסלול. אם אי השליטה נובעת מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, התביעה מתנהלת במסלול נפגעי עבודה, שבו חלה תקנה 15 – המאפשרת לוועדה להגדיל את דרגת הנכות בעד מחצית מהדרגה שנקבעה, בהתחשב במקצוע, בגיל ובמין, כאשר הנפגע אינו יכול לחזור לעבודתו וההשתכרות נפגעה. אם המקור אינו תעסוקתי, מדובר במסלול קצבת נכות כללית.
בנכות כללית ההבחנה מהותית: נדרש סף של נכות רפואית (לרוב 60%, או 40% בשילוב ליקויים כשאחד מהם לפחות 25%), ובנוסף קביעת דרגת אי-כושר להשתכר. משמעות הדבר שאחוז רפואי גבוה אינו מבטיח לבדו קצבה ללא סף אי-כושר, וזו סיבה נוספת לבחון גם עילות של אובדן כושר עבודה במקביל.
ערר וליווי משפטי
אם דרגת הנכות שנקבעה נמוכה מהמצופה, אפשר להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים (בנכות כללית – תוך 30 יום ממסירת ההחלטה). שלב הערר הוא לרוב ההזדמנות המשמעותית ביותר לתקן דירוג שלא שיקף את מלוא התיעוד או שלא נתן משקל נכון להבחנה בין אי שליטה חלקית למלאה.
בתביעות של אי שליטה בסוגרים, שבהן ההבדל בין דרגה לדרגה עצום, ליווי של עורכת דין המתמחה בזכויות מול הביטוח הלאומי יכול להיות מכריע: איסוף הבדיקות הנכונות, מיפוי המסלולים המקבילים, בחינת תחולת תקנה 15, וניסוח מדויק של הקשר בין הליקוי לתפקוד. עבור מצב שמשפיע על כל שעה ביום, זהו ההבדל בין הכרה חלקית להכרה מלאה.
שאלות ותשובות
כמה אחוזי נכות מקבלים על אי שליטה בסוגרים?
אובדן שליטה מלא על מתן שתן מדורג עד 70%, ואיבוד מוחלט של הסוגר האנאלי עד 80%. מצבים חלקיים של הפרשת צואה מדורגים 20%-30%, ואי שליטה נוירוגנית 30% (חלקית) עד 70% (מלאה). הדרגה המדויקת נקבעת לפי חומרת המצב והתיעוד.
האם מספיק לדווח לוועדה על בריחות כדי לקבל אחוז גבוה?
לא. הדרגות הגבוהות שמורות לאי שליטה מלאה המצריכה אמצעי ספיגה או צנתור, ומחייבות תיעוד אובייקטיבי – בדיקת אורודינמיקה למערכת השתן ומנומטריה לסוגר האנאלי. תלונה ללא בדיקות לרוב לא תניב את הדרגות הגבוהות.
אי שליטה שנגרמה מפגיעה עצבית – איך מדורגת?
כשהמקור נוירולוגי (חוט שדרה, זנב הסוס), קיים פריט ייעודי לאי שליטה נוירוגנית על הסוגרים: 30% בצורה חלקית ו-70% במלאה. אותו אירוע עשוי להיבחן גם תחת הפריט האברי, בכפוף לכללי אי-כפילות וחישוב משוקלל.
קיבלתי אחוז נמוך – אפשר לערער?
כן. ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים (בנכות כללית תוך 30 יום ממסירת ההחלטה). שלב הערר הוא לרוב ההזדמנות הטובה ביותר לתקן דירוג שלא נתן משקל מלא לתיעוד או להבחנה בין חלקי למלא.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] ספר המבחנים – רשימת הליקויים – המוסד לביטוח לאומי
- [2] תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 – נבו
- [3] ספר המבחנים הרפואיים (ספר הליקויים) – כל-זכות
- [4] קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה – המוסד לביטוח לאומי
- [5] הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי – המוסד לביטוח לאומי
מילון מושגים
בדיקה המודדת את תפקוד שלפוחית השתן והסוגר, ומשמשת לביסוס אובייקטיבי של אי שליטה במתן שתן.
בדיקה המודדת את לחץ ותפקוד הסוגר האנאלי, לאבחון אובייקטיבי של אי שליטה על צואה.
הפרעה בתפקוד השלפוחית עקב פגיעה עצבית, המובילה לעיתים לאי שליטה במתן שתן.
מצב חירום נוירולוגי מלחץ על צרור העצבים בתחתית עמוד השדרה, שעלול לגרום לאי שליטה בסוגרים.
שיטת חישוב אחוזי נכות בשילוב ליקויים, שבה האחוזים אינם מתחברים אריתמטית אלא נשקללים.
הוראה במסלול נפגעי עבודה המאפשרת להגדיל את דרגת הנכות בעד מחצית, לפי השפעת הפגיעה על כושר העבודה.
המאמר עודכן לאחרונה: אוגוסט 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. מדרגות האחוזים כפופות לספר המבחנים בתוקף. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
אי שליטה בסוגרים וזכאותכם לא הוכרה כראוי?
משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מלווה נפגעי גוף מול הביטוח הלאומי – מאיסוף הבדיקות הנכונות ועד הערר. ייעוץ ראשוני ללא עלות.
