כנראה שאין דבר שיותר מפחיד, או גורם לחששות אצל חברי צוות רפואי, רופאים, אחיות, וכל עובד אחר, זה רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון רפואי שגוי. התנהגות רשלנית, שנגרמה לאחר טעות, יכולה להיות הרסנית עבור המטופל, ולכן כנראה שמדובר בסיוט הגדול של הרופאים. מה זה אומר רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון רפואי שגוי? איך זה יכול לקרות? מה המקור החוקי לכך? למה צריך עורך דין במקרה כזה? ואיך בוחרים אותו? כל הפרטים במאמר שלפניכם.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין הוא הסעיף הרלוונטי לעניין זה. הסעיף קובע כך: " עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
כשבית המשפט צריך לפסוק בעוולה נזיקית בכלל, ובתביעת רשלנות רפואית בפרט, הוא צריך לבחון האם באמת התקיימו יסודות העוולה. מה זה אומר? קודם כל, שהייתה בכלל חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע. לאחר מכן, שאכן הייתה הפרה של אותה חובה, ושנגרמה נזק בגין אותה ההפרה. כלומר, צריך לבחון האם יש קשר סיבתי בין מעשיו של הנתבע, כלומר הרשלנות של הרופא, או עובד הצוות הרפואי במקרה הזה, לבין התוצאה, הנזק. בית המשפט בעצם פשוט בוחן את נסיבות המקרה, את האבחון ואז הטיפול שניתן בעקבות האבחון השגוי, וקובע האם אכן ישנה רשלנות רפואית העולה לכדי עוולה נזיקית.
כשרוצים לבחון האם הייתה באמת הפרת חובת זהירות על ידי הרופא או הגורם המטפל, מבחינת האבחון השגוי, יש לבדוק מה היה עושה הרופא הסביר בנסיבות המקרה. אם במקרים דומים, הרופא היה מקבל את אותה החלטה, כנראה שאין כאן חובת זהירות. שימו לב שהבחינה במקרה הזה מתבססת על סמך העובדה שרופא מקבל החלטות על סמך ידע רפואי, ולפי נורמות מקצועיות שמקובלות בעולם הרפואה כולו. המבחן הוא בעיקר בהשוואה לרופאים אחרים, האם הפעולה שהוא עשה מתאימה לסטנדרט הפעולה שנערך על ידי רופאים אחרים במקרים דומים.
אם התובע יצליח להוכיח שהרשלנות הרפואית שהייתה במקרה הזה, שהתבססה על אבחון רפואי שגוי, התקיימה בשל סטייה מהפרקטיקה המקובלת במקרים כאלה, הוא יוכל לטעון שאכן הייתה כאן רשלנות. שימו לב, נדרשת סטייה משמעותית מרמת הטיפול, ולא סטייה של עניין פעוט. אם האבחון התבסס על תסמינים יחסית מקובלים במקרים מעין אלה, או אבחון שהתבסס פשוט על רקע מקצועי או מחשבה מקצועית מסוימת של הרופא, לא יכולה להיחשב כרשלנות, אלא מדובר במקרה שקרוב יותר להגדרת "חוסר מזל", או טעות מצערת.
מדובר בעצם על פעולה כלשהי במסגרת הליך רפואי כלשהו, שהתבססה על אבחון רפואי, והתברר שהאבחון הרפואי היה שגוי. צריך לדעת, שאחד מסוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר, זה התחום הזה. נותני רפואה דחופה בבית חולים, רופאים, אחיות, וכל עובדי הצוות הרפואי, עובדים תחת לחץ רב, ובמהירות רבה, כשהם גם הראשונים בשרשרת הטיפול. זו הסיבה שאכן לא מופרך כלל שהם יעשו טעויות, ובשל העובדה שהם תחילת השרשרת, נזק שלהם, יכול להשפיע על מהלך העניינים כולו.
כל רופא, מחויב במסגרת הבדיקות שהוא עורך לכל מטופל, לא להסתפק בתוצאות בדיקות של רופאים אחרים, ומה שהוא רואה, אלא לבצע את הבדיקות האקטיביות המקובלות בהליך. אם זה הליך של רפואה דחופה, וגם אם לא. עליו לקחת אנמנזה, כלומר אבחון, מהמטופל, שתהיה כמה שיותר מפורטת, ועליו גם לשלוח את המטופל לכל בדיקה נצרכת. אם זה בדיקות המעבדה השונות, אם זה בדיקות CT או MRI וכל בדיקה אחרת שנראית לו חשובה. גם בדיקות שמבוצעות על מנת לפסול אופציות שונות, הן בדיקות הכרחיות.
במסגרת הפסיקה, נקבע כי יש דרך שעל הרופא לכתוב ולבצע את האבחנות שלו. עליו להתחיל בכתיבת רשימת המחלות או המצבים הרפואיים הרלוונטיים. מצבים אלו יכולים להסביר את מצבו של המטופל באותה עת. כמובן שזה על פי דיווחי המטופל עצמו, או כפי שהוא נראה. לאחר מכן, על הרופא לעבור שורה שורה ברשימה, ולשלול את האפשרויות השונות. לאחר שהוא שולל את כלל הדברים, הוא אמור להגיע לאבחנה.
ישנן הרבה פעולות והליכים רפואיים שנגרמים כתוצאה מאבחנה רפואית. בעצם כל טיפול מתחיל באבחנה רפואית כזאת. אחת ההשלכות העיקריות שנובעות מאבחון שגוי, זה הזמן. במקרים כמו התקף לב, או אירוע מוחי, כשכל דקה בעצם חשובה, אי אבחון המטופל כסובל מאחד מהם, בשלב ראשוני, יכול לגרום לטיפול כולו להיות שונה בעתיד. גילוי מוקדם, בין אם המטופל סובל מהתקף לב כרגע, בין אם מדובר באירוע מוחי, ובין אם יש לו גידול סרטני, יכולים לעשות את ההבדל כולו בין מוות לחיים, לא פחות. אם אתם רופאים, ולא הבחנתם במשהו מוזר בתצלום האולטרסאונד של המטופל, יכול להיות שעכשיו גזרתם את דינו. זו הסיבה, שפעמים רבות ההחלטה היא ללכת לחומרה, וגם אם אין אירוע רפואי ברור, הרופא מעדיף קודם כל לשלול את האופציות הגרועות ביותר. כשרופא לא עושה זאת, ניתן לומר שהוא חוטא לתפקידו אולי.
בסוף, השאלה היא האם אכן בנסיבות המקרה, על הרופא היה לגלות בעיה ולשלוח לרופא מומחה. לא סתם יש רופאי משפחה, משום שלא בכל מקרה הולכים לרופא מומחה. אחד מתפקידיו של רופא המשפחה זה בדיוק לערוך את הסינון הזה, ולכן אם זה היה צריך לקרות, והוא לא עשה זאת, יכול להיות שהייתה פה התרשלות.
בסוף, חובת המעקב היא על הרופא. אם רופא מומחה שלח אתכם לבדיקה כלשהי, עליו לראות את תוצאות הבדיקה, ולהחליט מה הטיפול שברצונו לתת. אם הוא לא עשה זאת, או עשה זאת במהירות וללא מתן תשומת לב מספק, אפשר להצביע על התרשלות.
ברור שהתשובה היא כן, אך כמובן השאלה הגדולה היא כמה, והאם בכל מקרה. ישנם מקרים שבהם בית המשפט יקבע שכלל לא הייתה רשלנות, וגם במקרים שכן, סוג הפיצוי, והגודל שלו, תלוי בדברים רבים.
אתם בסוף צריכים מישהו שמבין את ההליך, שידע לנהל עבורכם משא ומתן עם נציגי בית החולים, במקרה שהם יגיעו עם הצעה להסדר, ובכלל, מישהו שמבין גם את המצב המשפטי. מומלץ לכם מאוד לברר עם חברים וקרובי משפחה שנתקלו בצורך לייצוג עורך דין בענייני רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון רפואי שגוי, וכך למצוא עורך דין אמין, מקצועי ועם ניסיון, כפי שצריך במקרים כאלה.
בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.
בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.
בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.
עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:
פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: [email protected]
לקוח שעבר אירוע מוחי שלא אובחן בבית החולים בעיתוי הנכון וגרם לו לנזקים תפקודיים. משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש ייצג אותו והוא קיבל קצבה
