רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון

המקור לתביעות רשלנות רפואית בחוק

סעיף 35 לפקודת הנזיקין הוא הסעיף הרלוונטי לעניין זה. הסעיף קובע כך: " עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."

יסודות העוולה – מה זה אומר?

כשבית המשפט צריך לפסוק בעוולה נזיקית בכלל, ובתביעת רשלנות רפואית בפרט, הוא צריך לבחון האם באמת התקיימו יסודות העוולה. מה זה אומר? קודם כל, שהייתה בכלל חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע. לאחר מכן, שאכן הייתה הפרה של אותה חובה, ושנגרמה נזק בגין אותה ההפרה. כלומר, צריך לבחון האם יש קשר סיבתי בין מעשיו של הנתבע, כלומר הרשלנות של הרופא, או עובד הצוות הרפואי במקרה הזה, לבין התוצאה, הנזק. בית המשפט בעצם פשוט בוחן את נסיבות המקרה, את האבחון ואז הטיפול שניתן בעקבות האבחון השגוי, וקובע האם אכן ישנה רשלנות רפואית העולה לכדי עוולה נזיקית.

מבחן הרופא הסביר

כשרוצים לבחון האם הייתה באמת הפרת חובת זהירות על ידי הרופא או הגורם המטפל, מבחינת האבחון השגוי, יש לבדוק מה היה עושה הרופא הסביר בנסיבות המקרה. אם במקרים דומים, הרופא היה מקבל את אותה החלטה, כנראה שאין כאן חובת זהירות. שימו לב שהבחינה במקרה הזה מתבססת על סמך העובדה שרופא מקבל החלטות על סמך ידע רפואי, ולפי נורמות מקצועיות שמקובלות בעולם הרפואה כולו. המבחן הוא בעיקר בהשוואה לרופאים אחרים, האם הפעולה שהוא עשה מתאימה לסטנדרט הפעולה שנערך על ידי רופאים אחרים במקרים דומים.

סטייה מהפרקטיקה המקובלת

אם התובע יצליח להוכיח שהרשלנות הרפואית שהייתה במקרה הזה, שהתבססה על אבחון רפואי שגוי, התקיימה בשל סטייה מהפרקטיקה המקובלת במקרים כאלה, הוא יוכל לטעון שאכן הייתה כאן רשלנות. שימו לב, נדרשת סטייה משמעותית מרמת הטיפול, ולא סטייה של עניין פעוט. אם האבחון התבסס על תסמינים יחסית מקובלים במקרים מעין אלה, או אבחון שהתבסס פשוט על רקע מקצועי או מחשבה מקצועית מסוימת של הרופא, לא יכולה להיחשב כרשלנות, אלא מדובר במקרה שקרוב יותר להגדרת "חוסר מזל", או טעות מצערת.

רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון רפואי שגוי

מדובר בעצם על פעולה כלשהי במסגרת הליך רפואי כלשהו, שהתבססה על אבחון רפואי, והתברר שהאבחון הרפואי היה שגוי. צריך לדעת, שאחד מסוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר, זה התחום הזה. נותני רפואה דחופה בבית חולים, רופאים, אחיות, וכל עובדי הצוות הרפואי, עובדים תחת לחץ רב, ובמהירות רבה, כשהם גם הראשונים בשרשרת הטיפול. זו הסיבה שאכן לא מופרך כלל שהם יעשו טעויות, ובשל העובדה שהם תחילת השרשרת, נזק שלהם, יכול להשפיע על מהלך העניינים כולו.

חובתו של הרופא

כל רופא, מחויב במסגרת הבדיקות שהוא עורך לכל מטופל, לא להסתפק בתוצאות בדיקות של רופאים אחרים, ומה שהוא רואה, אלא לבצע את הבדיקות האקטיביות המקובלות בהליך. אם זה הליך של רפואה דחופה, וגם אם לא. עליו לקחת אנמנזה, כלומר אבחון, מהמטופל, שתהיה כמה שיותר מפורטת, ועליו גם לשלוח את המטופל לכל בדיקה נצרכת. אם זה בדיקות המעבדה השונות, אם זה בדיקות CT  או MRI וכל בדיקה אחרת שנראית לו חשובה. גם בדיקות שמבוצעות על מנת לפסול אופציות שונות, הן בדיקות הכרחיות.

הליך האבחנה של הרופא

במסגרת הפסיקה, נקבע כי יש דרך שעל הרופא לכתוב ולבצע את האבחנות שלו. עליו להתחיל בכתיבת רשימת המחלות או המצבים הרפואיים הרלוונטיים. מצבים אלו יכולים להסביר את מצבו של המטופל באותה עת. כמובן שזה על פי דיווחי המטופל עצמו, או כפי שהוא נראה. לאחר מכן, על הרופא לעבור שורה שורה ברשימה, ולשלול את האפשרויות השונות. לאחר שהוא שולל את כלל הדברים, הוא אמור להגיע לאבחנה.

השלכות אפשריות של טעות באבחון החולה

ישנן הרבה פעולות והליכים רפואיים שנגרמים כתוצאה מאבחנה רפואית. בעצם כל טיפול מתחיל באבחנה רפואית כזאת. אחת ההשלכות העיקריות שנובעות מאבחון שגוי, זה הזמן. במקרים כמו התקף לב, או אירוע מוחי, כשכל דקה בעצם חשובה, אי אבחון המטופל כסובל מאחד מהם, בשלב ראשוני, יכול לגרום לטיפול כולו להיות שונה בעתיד. גילוי מוקדם, בין אם המטופל סובל מהתקף לב כרגע, בין אם מדובר באירוע מוחי, ובין אם יש לו גידול סרטני, יכולים לעשות את ההבדל כולו בין מוות לחיים, לא פחות. אם אתם רופאים, ולא הבחנתם במשהו מוזר בתצלום האולטרסאונד של המטופל, יכול להיות שעכשיו גזרתם את דינו. זו הסיבה, שפעמים רבות ההחלטה היא ללכת לחומרה, וגם אם אין אירוע רפואי ברור, הרופא מעדיף קודם כל לשלול את האופציות הגרועות ביותר. כשרופא לא עושה זאת, ניתן לומר שהוא חוטא לתפקידו אולי.