רשלנות באבחון שבץ מוחי: טעות רפואית כאשר כל דקה קובעת

שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי הדורש אבחון וטיפול מיידיים בתוך "חלון הזדמנויות" קריטי. עיכוב או טעות באבחון עלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך ולהבדל שבין חיים עצמאיים לנכות קשה. מאמר זה יסביר מתי אבחון שגוי אינו טעות סבירה אלא רשלנות רפואית, יפרט את הכשלים הנפוצים באבחון, ויבהיר מהן הזכויות המשפטיות של מי שנפגעו.

 

"זמן הוא מוח": חלון ההזדמנויות בשבץ

בכל הנוגע לטיפול בשבץ מוחי איסכמי (הנגרם מחסימה על ידי קריש דם), הרפואה המודרנית מדברת במונחים של דקות. באירועים אלו יש חלון הזדמנויות קצר ביותר, הנע בין 3 ל-4.5 שעות מרגע הופעת התסמינים, שבו ניתן להגיש טיפול ממיס קריש (tPA). טיפול זה יכול לפתוח את החסימה, לחדש את זרימת הדם למוח, ולעצור את התהליך.

המשמעות היא שכל דקה שחולפת ללא אבחון וטיפול גורמת למותם של מיליוני תאי מוח. רשלנות המונעת מהמטופל לקבל את הטיפול בחלון זמן זה, היא הגורם הישיר להפיכת נזק זמני לנזק קבוע ובלתי הפיך.

הרשלנות באבחון שבץ מוחי מתרחשת לרוב כאשר מטופלים מגיעים לחדר המיון או לרופא המשפחה עם תסמינים "מבלבלים" או כאלה שאינם נחשבים קלאסיים לשבץ. הדבר נכון במיוחד אצל מטופלים צעירים, שאינם בפרופיל הסיכון המיידי, ולכן לרוב סובלים מאבחון שגוי.

תסמינים אלו יכולים לכלול סחרחורת פתאומית, כאב ראש חריף, בלבול, הפרעות בראייה או חולשה כללית. הרשלנות מתרחשת כאשר הרופא מייחס תסמינים נוירולוגיים אלו למצבים שפירים, כמו מיגרנה, ורטיגו, או התקף חרדה, ומשחרר את המטופל לביתו מבלי לבצע תחילה אבחנה מבדלת ראויה לשלילת שבץ.

כשלים נפוצים באבחון שבץ מוחי

אפשר למנות מספר כשלים שכיחים בטיפול ואבחון שבץ מוחי.

אי-ביצוע בדיקות הדמיה הכרחיות (CT ו-MRI)

הסטנדרט הרפואי כיום מחייב ביצוע בדיקת הדמיה מוחית, לרוב בדיקת CT, באופן מיידי עבור כל מטופל המגיע עם תסמינים נוירולוגיים חריפים ופתאומיים. בדיקה זו קריטית כדי לשלול דימום מוחי ולהחליט על מתן טיפול. שחרור מטופל הביתה, או אפילו אשפוזו במחלקה פנימית רגילה לצורך "השגחה" מבלי לבצע הדמיה מיידית, מהווה סטייה חמורה מסטנדרט הטיפול המקובל ופותח פתח לתביעת רשלנות רפואית.

התעלמות מתסמינים קלאסיים (F.A.S.T)

ישנם סימנים בינלאומיים מוסכמים לזיהוי שבץ, המוכרים בראשי התיבות F.A.S.T: צניחת פנים (Face), חולשת זרוע (Arm), קשיי דיבור (Speech), וזמן (Time) לפעול. כאשר מטופל מציג אחד או יותר מהסימנים הברורים הללו, וצוות חדר המיון אינו מכריז על "נוהל שבץ" מהיר הכולל קדימות לבדיקת CT וייעוץ נוירולוגי דחוף, מדובר בהתעלמות רשלנית מסימני אזהרה ברורים.

אבחנה מבדלת שגויה בחדר המיון

חובתו של כל רופא בחדר מיון היא לבצע "אבחנה מבדלת", כלומר לחשוב על כל האבחנות האפשריות ולשלול תחילה את המסוכנת ביותר. בתחום הנוירולוגי, האבחנה המסוכנת ביותר היא שבץ מוחי. אנו נתקלים במקרים רבים בהם רופאים "קופצים" לאבחנה שפירה ומשחררים מטופלים עם אבחנה של ורטיגו, מיגרנה, התקף חרדה, שפעת, או אפילו הרעלת אלכוהול. שחרור כזה, ללא שלילה אקטיבית של שבץ, הוא הפרה של חובת הזהירות.

רשלנות בפיענוח בדיקות ההדמיה

לעיתים הרשלנות מתרחשת גם אם בדיקת ה-CT בוצעה כנדרש. אם הרדיולוג או רופא המיון שפיענחו את הבדיקה פספסו סימנים ברורים לדימום או לקריש דם, וקבעו שהבדיקה תקינה, הם מנעו מהמטופל את הטיפול הנכון. פיענוח שגוי של בדיקת הדמיה מהווה רשלנות חמורה לא פחות מאי-ביצוע הבדיקה מלכתחילה.

 

הנזק הבלתי הפיך: התוצאה של אבחון מאוחר

ההשלכות של אבחון מאוחר של שבץ מוחי הן קשות ומשנות חיים. מטופל שלא קיבל טיפול בזמן עלול לסבול מנזקים קבועים כגון שיתוק חלקי או מלא (המיפלגיה), אובדן כושר הדיבור או הבנת השפה (אפזיה), פגיעה קוגניטיבית, אובדן ראייה, ופגיעה קשה ביכולת לנהל חיים עצמאיים. נזקים אלו הופכים אדם בריא לאדם סיעודי, הזקוק לשיקום ממושך, לעזרה יומיומית, לטיפולים פרא-רפואיים ולעיתים לאשפוז במוסד סיעודי למשך כל חייו. אלו נזקי גוף כבדים ביותר, שניתן היה למנוע.

 

הוכחת התביעה: איך מוכיחים שהרופא התרשל?

כדי להגיש תביעת רשלנות בגין אי-אבחון שבץ, יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי מחדר המיון, מקופת החולים, וממוסדות השיקום. ליבת התביעה נשענת על חוות דעת רפואית של מומחה בכיר בתחום הנוירולוגיה. תפקידו של המומחה הוא לבחון את התיעוד ולקבוע מה היה "סטנדרט הטיפול הסביר" באותן נסיבות – כלומר, מה רופא סביר היה צריך לעשות. לאחר מכן, המומחה מצביע היכן בדיוק הרופא המטפל סטה מסטנדרט זה, וחשוב מכל, מוכיח את הקשר הסיבתי בין אותה סטייה רשלנית לבין הנזק הקבוע שנגרם למטופל.

גם להגשת תביעה יש חלון הזדמנויות, בדמות התיישנות התביעה. הכלל הבסיסי בישראל הוא 7 שנים. עם זאת, בתביעות רשלנות רפואית המירוץ לא תמיד מתחיל ביום האירוע, אלא כפוף ל"כלל הגילוי" – מהיום שבו הנפגע הבין, או היה צריך להבין, כי הנזק שנגרם לו נובע מאותה רשלנות רפואית. במקרים של קטינים שנפגעו, החוק מאפשר להם להגיש תביעה עד הגיעם לגיל 25.

 

נזק משבץ שלא אובחן? אל תישארו עם הספק

תוצאה טראגית של שבץ מוחי אינה תמיד "גזירת גורל" או סיבוך בלתי נמנע. במקרים רבים מדי, היא תוצאה ישירה של אבחון מאוחר שניתן וצריך היה למנוע. אם אתם או יקיריכם סבלתם מנזק קשה לאחר שהגעתם לטיפול רפואי עם תסמינים מחשידים ושוחררתם, אל תישארו עם הספק. פנייה לייעוץ משפטי לבחינת המקרה היא הצעד הראשון וההכרחי לבירור האמת, ולהבטחת מיצוי הזכויות המלאות המגיעות לכם.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

חלון ההזדמנויות הקריטי ביותר הוא ב-3 עד 4.5 השעות הראשונות מרגע הופעת התסמינים. בטווח זמן זה ניתן לתת טיפול ממיס קריש (tPA) שיכול לפתוח את כלי הדם החסום ולהציל מרקמת מוח פגועה, ובכך למנוע או להקטין משמעותית את הנזק הקבוע.

לא בהכרח, אך זהו בהחלט דגל אדום. אם הסחרחורת לוותה בתסמינים נוירולוגיים נוספים (אפילו קלים) כמו חולשה בצד אחד, קושי בדיבור, הפרעת ראייה או חוסר יציבות פתאומי, והרופא שחרר אתכם מבלי לבצע בדיקת CT או ייעוץ נוירולוגי. הדבר מעלה חשד כבד לרשלנות. החובה היא לשלול שבץ לפני שקובעים אבחנה של ורטיגו.

כן. תקופת ההתיישנות הבסיסית היא 7 שנים. יתרה מכך, "מירוץ ההתיישנות" לא תמיד מתחיל ביום האירוע, אלא לפי "כלל הגילוי", קרי מהיום שבו הבנתם, או שהייתם צריכים להבין, כי הנזק הקשה שנגרם לכם נובע מאותו אבחון רשלני. לכן, בהחלט ייתכן שניתן להגיש תביעה גם לאחר 5 שנים.

לבדיקת ה-CT יש תפקיד כפול ומכריע. ראשית, היא נועדה לשלול שבץ דימומי (הנגרם מקרע בכלי דם). שנית, היא מאשרת שמדובר בשבץ איסכמי (הנגרם מקריש דם). מתן הטיפול (tPA) ממיס הקריש לאדם הסובל מדימום הוא טעות קטלנית. לכן, אי-ביצוע CT מיידי כדי להבדיל בין שני המצבים ולקבל החלטה על טיפול – מהווה רשלנות חמורה.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: [email protected]

לפוסטים נוספים בנושא
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 178 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>
דילוג לתוכן