עורך דין תאונות עבודה

מהי תאונת עבודה?

תאונות עבודה הינה אירוע חריג שהתרחש תוך כדי ועקב העבודה ושניתן להגדירו בזמן ובמקום מדויקים אצל מעסיק או מטעם המעסיק, אצל עצמאי בעיסוק במשלח ידו. תאונת עבודה אף יכולה להתרחש בדרך לעבודה, בדרך מהעבודה, מחוץ למקום העבודה, בפעולה יזומה של המעסיק על פי קריטריונים מסוימים (השתלמויות, ימי כייף, קורסים ועוד).

תאונת עבודה לעיתים יכולה לזכות בפיצויים לפי פוליסות ביטוח נוספות מלבד הביטוח לאומי – תאונות דרכים, תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, תאונות ספורט, תאונות בשטח ציבורי, חבות מעבידים ועוד.

כדי לממש את הזכויות המגיעות על הנפגע להגיש תביעה להכרה בתאונת כתאונת עבודה, אם ההכרה תאושר יהיה זכאי הנפגע לקבל דמי פגיעה עבור הימים שלא עבד עקב התאונה. השלב הבא להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, הנפגש יוזמן לוועדה רפואית (מומלץ להגיע בליווי עורך דין תאונות עבודה) והוועדה תקבע את דרגת הנכות.

מחלת מקצוע

מחלת מקצוע זוהי מחלה ממנה סובל אדם שמקורה בעבודה (חשיפה לחומרים מסוימים, חשיפה לרעש, חשיפה לקרינה ועד..), עצל עצמאי בעיסוק במשלח ידו. מחלת המקצוע מתפתחת לאורך זמן  ממושך, זהו תהליך הדרגתי ויש קשר סיבתי בין המחלה לעיסוק בעבודה.

רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה, רשימת מחלות נפוצות : מחלות עור, סרטן, צרידות, אסטמה, אלרגיות, דלקות גידים, בעיות גב, ירידה בשמיעה, טינטון, דלקות בפרק כף היד ועוד.

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה היא יציר פסיקה למחלות שנגרמו עקב העבודה ואינן נכנסות לרשימת מחלות המקצוע.

המחלה נגרמה לאדם כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר והצטברותן הביאה לנזק ממשי שפוגע בכושר השתכרותו של אותו אדם.

פעולות לדוגמא: הרמת משקלים כבדים, הקלדה רבה מול מחשב, כיפוף / ישור הגב ועוד.

לאחר שאדם הוכר בביטוח לאומי יכול להיות זכאי לדמי פגיעה – פיצוי על אודן הכנסה עלפי קריטריונים מסוימים, יכול שיהיה זכאי למענק חד פעמי, קצבה זמנית או קצבה קבועה – סוג הקצבה תלויה באחוזי הנכות שנקבעים בוועדה הרפואית).

הליכים מול המוסד לביטוח לאומי בעזרת עורך דין תאונות עבודה

המוסד לביטוח לאומי מסייע לנפגעי תאונות עבודה בשתי דרכים אפשריות:

• א. תשלום דמי פגיעה – פיצוי בעבור הימים שבהם האדם לא יכול לעבוד עקב תאונת העבודה. דמי הפגיעה ישולמו עבור 90 ימים לכל היותר. גובה דמי הפגיעה נקבע בהתאם לשכר שלפני הפגיעה.
• ב. תשלום גמלת נכות – אם הפגיעה בעקבות תאונת העבודה מתמשכת, תיתכן קבלת מענק חד פעמי או אפילו קצבה חודשית קבועה.

השלב הראשון בתהליך הוא הגשת תביעה לדמי פגיעה. לטופס זה, שנקרא ב.ל. 211, יש לצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (או לחילופין דוח מחדר מיון / סיכום מחלה מבי"ח), אישורים אחרים המעידים על הפגיעה וכתב ויתור על סודיות רפואית. עצמאים נדרשים לספק אישור מהגורם שעבורו ביצעו את העבודה שבמהלכה התרחשה התאונה. אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, יש לצרף אישור משטרה.

לאחר קבלת דמי הפגיעה, ניתן להגיש תביעה נוספת – לקבלת גמלת נכות. ניתן להגיש תביעה זו גם אם חוזרים לעבודה, וגם אליה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.

שימו לב: במסגרת בירור תביעה זו, הביטוח הלאומי מזמין את העובד שנפגע לוועדה רפואית מטעמו. מומלץ להיעזר בשירותיהם של עורך דין תאונות עבודה הן כדי לארגן את כל המסמכים וחוות הדעת שיבהירו לחברי הוועדה את חומרת הפגיעה ואת הקשר שלה לתאונה, הן כדי להיערך נכון לוועדה – והן כדי שלא תצטרכו להתייצב לבדכם בוועדה.

החוק מאפשר לכל מי שזומן לוועדה רפואית בנושא בירור זכאות לגמלת נכות להגיע עם עורך דין, ועורך הדין רשאי לענות על כל השאלות בשמו של האדם.

עם עורך דין תאונות עבודה הסיכוי לתשובה חיובית עולה במידה משמעותית. בכל מקרה ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית ואף לפנות לעזרת בית דין אזורי לעבודה (בסוגיות משפטיות ולא רפואיות) – כשבמקרים אלה מתעצמת החשיבות של ליווי צמוד של עורכי דין מיומנים ונחושים.

באילו מקרים עורכי דין תאונת עבודה ממליצים על הליכים מול המעסיק?

במקרים שבהם תאונת העבודה היא תוצאה של רשלנות המעסיק, ניתן לתבוע אותו (או את חברת הביטוח שלו) בלי קשר להליכים מול המוסד לביטוח לאומי.

חשוב להדגיש כי נדרשת הוכחה חד-משמעית שמדובר במחדל, הפרת חובה מצד המעסיק או רשלנות, כך שניתן היה למנוע את התאונה. כמו כן יש צורך להוכיח זיקה הדוקה בין הנזקים שנגרמו לעובד לבין התאונה והרשלנות, וכן שהוא עצמו לא נהג ברשלנות או הסתכן מרצונו החופשי.

עורכי דין תאונת עבודה מומחים לתאונות עבודה מסייעים להוכיח את כל הנ"ל, ועוד קודם לכן מחויבים להפגין יושרה מלאה – ולהמליץ על הליכים מול המעסיק לרבות הגשת תביעה לבית המשפט רק אם הנסיבות אכן מצדיקות זאת (כלומר ישנה היתכנות אמיתית לקבלת פיצויים).

גובה הפיצויים בתביעות נזיקין מסוג זה נקבע בהתאם לפרמטרים רבים: גיל העובד (שמשפיע על היקף הפגיעה הכלכלית עקב הירידה בכושר ההשתכרות), ההכנסות לפני הפגיעה, חומרת הפגיעה, מידת הרשלנות ועוד. הסכומים שישלם הביטוח הלאומי יקוזזו מתוך הפיצויים הנ"ל.

מחויבות מלאה לעובד, בקיאות מקצועית ונחישות

גם ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, גם ההתנהלות מול המעסיק וחברת הביטוח שלו וגם ההתנהלות מול חברת הביטוח של העובד (במקרים שבהם ניתן להפעיל פוליסה שמכסה מצב של אובדן כושר עבודה), מחייבת בקיאות מקצועית. כמו כן נדרשת מכל עורך דין תאונות עבודה אחריות רבה, שכן הפיצויים הם מרכיב הכרחי ביכולת של האדם להשתקם אחרי תאונה ולנהל שגרת חיים נטולת מגבלות ככל האפשר.

עורך דין תאונות עבודה במשרד אימבר גולן פרטוש מקפידים על זמינות מרבית, מענה סבלני ומפורט בגובה העיניים לכל שאלה ובקשה, מחויבות מוחלטת לעובדים שעברו תאונה על כל המשתמע מכך וכן נחישות רבה. כל אלה מובילים לסיכוי גבוה במיוחד להגעה לתוצאות הרצויות ולמיצוי מלא של הזכויות.

שכר טרחת עו"ד תאונות עבודה

לקראת הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי עקב פגיעה שמקורה בעבודה, השאלה כמה אחוזים לוקח עורך דין תאונות עבודה היא שאלה טבעית ומתבקשת.

הכלל הראשון שאותו חשוב להכיר הוא שתשלום שכר טרחה לעורך דין תאונות עבודה מתבצע רק אם התביעה מתקבלת (פרט לתשלום דמי פתיחת תיק בסך 814 ש"ח).

עוד כדאי לדעת שהחוק קובע כללים ברורים לגבי שיעור שכר הטרחה, וזאת בהתאם להיקף השירות שניתן לאדם ולגובה הפיצויים שהוא מקבל.

סיוע ללא הופעה בוועדה רפואית / ועדת ערעורים / בית דין לעבודה

אם המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה חודשית, עמלת עורכי דין תאונת עבודה תהיה לכל היותר 11.25% מהקצבה שתשולם במשך 60 חודשים, בתוספת דמי פתיחת תיק, או 12.25% מהקצבה במשך 60 חודשים ללא תוספת דמי הפתיחה (הבחירה בין שתי האופציות היא בהתאם להסכם בין עורך הדין לתובע).

במקרה של קצבה חודשית נמוכה (עד לתקרה של 1,222 ש"ח), שכר הטרחה הוא 10.25% + דמי פתיחת התיק + סכום יסוד (שעומד גם הוא על 814 ש"ח). אם נקבע שהתובע יקבל מענק חד-פעמי, שכר טרחה של עורכי דין תאונת עבודה הוא 13% + דמי פתיחת תיק, או 14% ללא דמי פתיחת תיק (גם כן בהתאם להסכם שנחתם עם עורך הדין).

ייצוג כולל הופעה בפני ועדה רפואית / ועדת ערעורים

שכר טרחה של עורך דין תאונות עבודה שהתייצב עם התובע בפני ועדה של הביטוח הלאומי הוא אחד מה-3:

1. א. 15.75% מקצבה חודשית במשך 60 חודשים + דמי פתיחת תיק
2. ב. 16% ממענק + דמי פתיחת תיק
3. ג. 17% מהגמלה, בין אם היא קצבה ובין אם היא מענק, ללא דמי פתיחת תיק

במקרה של קצבה חודשית נמוכה (כאמור עד ל-1,222 ש"ח בחודש), עמלת עו"ד תאונות עבודה היא 17%, או 14.75% + דמי פתיחת תיק + סכום יסוד (814 ש"ח).

ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי + הופעה בבית דין לעבודה

במקרה כזה התשלום לעוה"ד הוא 24% מהגמלה + דמי פתיחת תיק, או 25.5% מהגמלה.

אם הקצבה החודשית נמוכה: 23% מהגמלה + דמי פתיחת תיק + סכום יסוד, או 25.5% מהגמלה.

הופעה בבית דין לעבודה ללא ייצוג מול הביטוח הלאומי

עמלת עורכי דין תאונת עבודה במקרים אלה היא 12% מהגמלה + דמי פתיחת תיק, או 13.5% ללא דמי פתיחת תיק. עבור קצבה חודשית נמוכה רשאי עורך הדין לגבות עד 11% מהגמלה + דמי פתיחת תיק + סכום יסוד, או עד 13.5% מהגמלה.

הערות כלליות

• על כל הסכומים הנ"ל יש להוסיף מע"מ.
• כל הסכומים נכונים ל-2021, ועשויים להשתנות מעט לאורך השנים.
• אם במסגרת תביעה שנידונה בבית דין לעבודה נתבעת קצבה רטרואקטיבית ליותר משנה, אין מגבלה על גובה שכר טרחת עורכי דין תאונת עבודה.
• בכל מקרה לא ניתן לגבות שכר טרחה גבוה יותר, גם לא בהסכמת האדם שנפגע בתאונת עבודה וכעת מבקש למצות את זכויותיו. בזכות עובדה זו, והכללים הנ"ל, כל אחד וכל אחת יכולים להיעזר בעורכי דין מומחים לתאונות עבודה בלי לחשוש שהשירות יהיה יקר מדי ויבוא על חשבון הפיצויים.