כתבה בוואלה – 4 מצבים שבהם פגיעה מחוץ למשרד היא תאונת עבודה

עו"ד ונוטריון אימבר גולן פרטוש התארחה באולפן וואלה והסבירה למה תאונת עבודה היא מושג רחב בהרבה ממה שרוב העובדים מדמיינים, ואילו טעויות קטנות בימים הראשונים שאחרי הפגיעה עלולות להקשות על התביעה בהמשך. ריכזנו כאן את עיקרי הדברים מהראיון ומהכתבה שפורסמה במדור חדשות המשפט של וואלה.

לכתבה המלאה באתר וואלה: נפגעתם בדרך לעבודה או בזמן עבודה מהבית? ייתכן שמדובר בתאונת עבודה

תאונת עבודה לא קורית רק במפעל או באתר בנייה

כשאומרים "תאונת עבודה", רובנו מדמיינים פציעה על רצפת המפעל. בראיון מסבירה עו"ד אימבר גולן פרטוש שהחוק מכיר גם במצבים שרבים לא היו מקשרים לעבודה, בתנאי שמתקיימים תנאי החוק (להרחבה: מה נחשב תאונת עבודה):

• בדרך לעבודה, כולל עצירה בגן – תאונת דרכים שקרתה בזמן שליוויתם את הילד לגן בדרככם לעבודה עשויה להיות מוכרת. עוד על כך במאמר על תאונת עבודה בדרך לעבודה.
• בהפסקת הצהריים – עובד שכיר שנפגע בהפסקה שנקבעה בהסכמת המעסיק ושאינה ארוכה משלוש שעות, או בדרך למקום הארוחה ובחזרה ממנו, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה.
• בעבודה מהבית – השאלה המכריעה היא אם הפגיעה קרתה במהלך העבודה ובגלל העבודה, לא האם היא קרתה במשרד. ראו גם: פציעה בזמן עבודה מהבית.
• אחרי אירוע חריג בעבודה – עימות חריף עם מנהל או עם עמית, או זימון פתאומי לשימוע, שבעקבותיו הופיעו אירוע לבבי, אירוע מוחי או פגיעה נפשית. במקרים כאלה בודקים את נסיבות האירוע ואת הקשר בינו לבין הפגיעה הרפואית.

שלוש טעויות שכדאי להימנע מהן מהרגע הראשון

לדברי עו"ד אימבר גולן פרטוש, הבעיה מתחילה לעיתים קרובות כבר במיון או במוקד הרפואי:

1. לא לציין שהפגיעה קרתה בעבודה. נפגעים רבים מספרים לרופא מה כואב ושוכחים לומר איפה זה קרה. הפרט הזה צריך להופיע בתיעוד הרפואי הראשון.
2. להתמקד רק בפגיעה אחת. מי שסובל גם מכאב בקרסול וגם מכאב בגב צריך לדווח על שניהם. אם כאב נוסף מופיע רק כעבור יום או יומיים, כדאי לתעד גם אותו מיד, כי קשה הרבה יותר לקשר אותו לתאונה בדיעבד.
3. לא לשמור ראיות. תמונות ממקום האירוע, פרטי עדים ועותק של ההודעה למעסיק, שנאספו קרוב ככל האפשר לתאונה, עשויים להכריע את התביעה.

חזרתם לעבוד? הזכויות עדיין קיימות

חלק מהעובדים חוזרים לעבוד עם כאבים ומגבלות ומניחים שבזה הסתיימה האפשרות לתבוע. זה לא מדויק: החזרה לעבודה לא מונעת תביעה לגמלת נכות מעבודה אם נשארה נכות, והזכאות לדמי פגיעה נבחנת בנפרד, לפי תקופת אי-הכושר והעבודה שבוצעה בפועל. המלצתה של עו"ד אימבר גולן פרטוש פשוטה: להמשיך בטיפול ולהמשיך לתעד. מידע נוסף במדריך לנכות מעבודה.

לא רק הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי הוא הכתובת להכרה בתאונת העבודה, אבל לא תמיד הכתובת היחידה. כשעובד מחליק, למשל, בגלל רצפה רטובה, כדאי לבדוק מי היה אחראי למפגע: המעסיק, חברת הניקיון או הגוף שמחזיק במקום שבו ניתן השירות. לפי הנסיבות אפשר לבדוק גם ביטוח תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה, ובתאונת דרכים גם תביעה מול ביטוח החובה.

ומה עם החשש לפגוע ביחסים עם המעסיק? את תביעת ההכרה מגישים לביטוח הלאומי, וכשיש עילה לתביעת נזיקין נגד המעסיק, כדאי לברר אם יש לו פוליסת חבות מעבידים. במקרים רבים מי שמשלם בפועל הוא חברת הביטוח, לפי תנאי הפוליסה.

למה כדאי להתייעץ כבר בהתחלה

עו"ד אימבר גולן פרטוש מעדיפה לפגוש נפגעים בתחילת הדרך, גם לפגישת ייעוץ בלבד. בשלב הזה אפשר למפות את כל מסלולי התביעה, להבין איזה תיעוד חסר ולתכנן את הצעדים הבאים. עוד לפני הוועדה הרפואית עורך הדין מכין את הנפגע לדיון, ובוועדה עצמה דואג שהמסמכים והמגבלות יוצגו כמו שצריך. לדבריה, הוועדה נמשכת דקות ספורות, ומי שכואב לו ומוטרד מהפרנסה לא צריך לעמוד שם לבד.

ולגבי העלויות: החוק קובע תקרות לשכר הטרחה בחלק מהתביעות מול הביטוח הלאומי. בתיקי תאונות עבודה שהמשרד מטפל בהם, שכר הטרחה משולם רק במקרה של הצלחה, בלי דמי פתיחת תיק ובכפוף להוראות הדין.

על עו"ד אימבר גולן פרטוש

עו"ד ונוטריון אימבר גולן פרטוש עוסקת בתביעות מול הביטוח הלאומי ובתאונות עבודה. את דרכה המקצועית התחילה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, ובמשך שנים כיהנה כחברה בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין. המשרד מלווה נפגעים מבדיקת הזכאות, דרך הגשת התביעה והייצוג בוועדות הרפואיות ועד למיצוי הזכויות, ומדורג בדירוגי CofaceBDi ו-Dun's 100 בתחומי הנזיקין והביטוח הלאומי.