קרדיומיופתיה היא מחלת לב חמורה הפוגעת בשריר הלב. מחלה זו יכולה לגרום לאי ספיקת לב ולבעיות נשימה. אדם הלוקה בקרדימיופתיה אשר גורמת להגבלות משמעותיות בתפקודו, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי. תביעות אלה נבחנות לאור מגבלות התפקוד והתעסוקה הנגרמות בעקבות המחלה. אולם תהליך הגשת תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה הוא הליך מורכב, שכדאי מאוד לעשות אותו עם עו"ד מומחה בתחום.
קרדיומיופתיה – קווים כלליים לדמותה
קרדיומפתיה היא מונח כללי למצבים שבהם תפקוד הלב או מבנהו אינם תקינים. קיימים שלושה סוגים עיקריים: קרדיומיופתיה מורחבת, הצורה הנפוצה ביותר, מאופיינת בהרחבה או הגדלה של הלב, קרדיומיופתיה היפרטרופית מתאפיינת בעיבוי ניכר של דופן הלב ללא הרחבת חלל הלב, ואילו בקרדיומיופתיה רסטריקטיבית, מחלה נדירה יותר, קיימת ירידה בגמישות דופן הלב ללא שינוי בגודלו. לעיתים מתרחש שילוב בין סוגים אלה.
מה עושים כאשר מגלים את מחלת הקרדיומיופתיה?
ההתמודדות עם מחלות היא תמיד קשה, ובהרבה מקרים, הן פוגעות באנשים עובדים שמנסים להתפרנס. יש הרבה מאוד סוגים של מחלות שונות, וכאשר מדברים על מחלות לבביות, קרדיומיופתיה נחשבת כמחלה שיכולה לגרום ללא מעט ליקויים בריאותיים נלווים. לאור זאת, רבים מהאנשים הלוקים במחלה זו נדרשים להגיש תביעות נכות כללית בגין קרדיומיופתיה על מנת לקבל קצבה חודשית ושירותי תמיכה אחרים שהמוסד לביטוח לאומי מעמיד לרשות חולי לב שחוו פגיעה בכושר עבודתם.
מה הקשיים הנלווים לקרדיומיופתיה?
אנשים שסובלים מקרדימיופתיה במהלך עבודתם עשויים להיתקל בקשיים משמעותיים. המחלה יכולה לגרום לעייפות, קוצר נשימה, כאבים בחזה ועוד, אשר יכולים להקשות על ביצוע עבודתם. בנוסף, אנשים עם קרדיומיופתיה עשויים להיות בסיכון מוגבר למוות פתאומי, מה שעלול להיות מטריד במיוחד במקום העבודה. אם אתם סובלים מקרדימיופתיה ועובדים, חשוב לדבר עם הרופא שלכם על האפשרויות העומדות בפניכם. הרופא שלכם יוכל לעזור לכם להבין את ההשפעה הפוטנציאלית של המחלה על העבודה שלכם, ויכול לסייע לכם לפתח תוכנית שתאפשר לכם להמשיך לעבוד בבטחה, או שהוא יגיד לכם להפסיק לעבוד ולהגיש תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה במקרים הקיצוניים יותר.
כיצד נקבעים בביטוח לאומי אחוזי נכות כתוצאה מקרדיומיופתיה?
קביעת אחוז הנכות הרפואית בגין קרדיומיופתיה מתבצעת בהתאם לסיווגים המופיעים בתקנות הביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכות. אחוז הנכות הרפואית בגין כל סיווג נקבע בהתאם למידת החומרה של המחלה והתסמינים הנלווים לה.
כדי שלחולה לב תיקבע בביטוח לאומי דרגת אי כושר המהווה תנאי לזכאות לקצבה, צריכה להיקבע לו בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, דרגת נכות רפואית מעל 60% או מעל 50% לעקרת בית, או לחילופין מעל 40% נכות רפואית משוקללת המחושבת בשקלול של מספר ליקויים, כאשר אחד מהם מעל 25%.
בכל מקרה, חשוב לדעת כי קיימות זכויות שונות הניתנות לחולי קרדיומפתיה על בסיס אחוזי נכות רפואית, גם למי שלא נמצא זכאי לקצבה, עקב אי עמידתו במכלול התנאים לקבלתה. לדוגמה, מי שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה של לפחות 20% זכאי לשיקום מקצועי וסיוע בלימודים. כמו כן, מי שנקבעה לו נכות רפואית של 100% (או מעל 89% לפי חישוב מיוחד) עשוי להיות זכאי לפטור ממס הכנסה.
מדוע חשוב להיעזר בשירותיו של עו"ד ביטוח לאומי במסגרת תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה?
תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה היא הליך מורכב, אשר דורש היכרות מעמיקה עם החוק והתקנות של הביטוח הלאומי. הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי נדרשות לקבל החלטות על בסיס מסמכים רפואיים בלבד, ולכן חשוב להגיש את התביעה בצורה מסודרת ומקצועית. עורך דין מומחה בביטוח לאומי יכול לעזור לכם בתהליך הגשת התביעה, ולשפר את הסיכויים שלכם לקבלת הכרה בנכות. בסופו של דבר, עורך דין מומחה בביטוח לאומי יכול לייצג אתכם בפני הוועדה הרפואית, ולהציג את המקרה שלכם בצורה הטובה ביותר.
תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה – סיכום
קרדיומיופתיה היא מחלה קשה הפוגעת בתפקוד שריר הלב ולעיתים גם במבנהו וגודלו. הגשת תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה מחייבת איסוף מסמכים רפואיים מקיפים, הערכת תפקוד עדכנית וניסיון רב בניהול התביעה מול ועדות רפואיות. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה בתביעות ביטוח לאומי מורכבות של מבוטחים המתמודדים עם מחלות לב כמו קרדיומיופתיה, ובעל ניסיון מוכח בהשגת אחוזי נכות הולמים לטובת מיוצגיו. נשמח לעמוד גם לרשותכם בתהליך למימוש מלוא הזכויות המגיעות לכם במוסד לביטוח לאומי, ולהקל עליכם בתהליך הגשת התביעה והצעדים הכרוכים בקבלת הכספים וההטבות המגיעים לכם.
לפגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות מצדכם – חייגו אלינו כעת.
מי זכאי להגשת תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה?
הזכאות לקצבאות נכות כללית בגין מחלת הקרדיומיופתיה, ניתנת לתושבי ישראל בין גיל 18 לגיל הפרישה החוקי מהעבודה, המגישים תביעת נכות כללית בגין מחלתם, למוסד לביטוח לאומי. על מבוטחים אלו להיות מוכרים בוועדה לקביעת נכות מטעם ביטוח לאומי, דרגת נכות רפואית העולה על 60% או 50% כאשר מדובר בעקרות בית, או נכות רפואית משוקללת בשיעור של 40% ויותר בגין כמה ליקויים שמתוכם אחד לפחות מקנה 25% נכות.
מה יכול לעשות חולה קרדיומיופתיה לאחר גיל הפרישה מעבודה?
מי שמעוניין שתיקבע לו נכות רפואית כללית מהמוסד לביטוח לאומי בלי להגיש תביעה לקצבת נכות, יכול להגיש בקשה לרשות המסים ולהיבדק על ידי ועדה רפואית לצורך קבלת פטור ממס הכנסה. לדוגמה, גבר שחלה במחלה זו לאחר שהגיע לגיל פרישה ואינו יכול עוד להגיש תביעה לקצבת נכות בגין קריומיפתיה בגלל גילו, יוכל לנסות ולממש את ההטבות הניתנות לבעלי נכות רפואית שאינן תלויות בקבלת קצבת נכות, בערוץ חלופי זה.
אילו מסמכים רפואיים חיוני לצרף בהגשת תביעת נכות כללית בגין קרדיומיופתיה?
על המסמכים הרפואיים לכלול: סיכום של קרדיולוג לגבי מצבו הרפואי הנוכחי של החולה, אשפוזים וניתוחים קודמים, תיעוד של ביצוע צינתור, עדויות על השתלת מעקפים, ראיות להפרעות קצב, סיכומי אשפוז וכיוצא באלו. בנוסף, עבור אנשים הלוקים במספר מחלות או ליקויים, מומלץ לאסוף מראש את כל המסמכים והבדיקות הרלוונטיים לכל הליקויים הנלווים הללו, לפני הגשת התביעה. זאת מכיוון שקיומם של ליקויים נוספים עשוי להגדיל את שיעור אחוזי הנכות שייקבעו בסופו של דבר לחולה הלב.
מה קורה אם הוועדה הרפואית דחתה את התביעה שלי?
אם הוועדה הרפואית דחתה את התביעה שלכם, אתם יכולים להגיש ערעור על ההחלטה. הערעור מוגש לוועדת עררים, אשר תדון בתיק מחדש. על מנת להגיש ערעור, יש לשלוח לביטוח הלאומי בקשה בכתב, תוך 60 יום מקבלת ההחלטה. יש לצרף לבקשה את מסמכי התביעה המקוריים, וכן את כל המסמכים החדשים שיכולים לתמוך בטענות שלכם.
