מחלות זיהומיות הינן בעיה רפואית נפוצה, אשר עלולה להשפיע על איכות החיים והתפקוד היומיומי של האנשים החולים בהן. זיהומים נגרמים ממגוון גורמים, ביניהם חיידקים, וירוסים ופטריות, החודרים לגוף ומתרבים בו. מחלה זיהומית יכולה לנוע מקלה יחסית ועד קשה ומסכנת חיים. לאור זאת, בעלי מחלה זיהומית עשויים להיות זכאים לזכויות מביטוח לאומי בהגשת תביעת נכות כללית בגין מחלות זיהומיות.
מהם הגורמים העיקריים שעלולים לגרום למחלה זיהומית?
חיידקים הם אחד הגורמים המזהמים הנפוצים ביותר, יחד עם נגיפים ווירוסים. זיהומים יכולים לנבוע גם מבקטריות, טפילים פרזיטיים ופטריות. בהתחשב בהשלכות החמורות של מחלות אלו, חולה שסובל ממחלה זיהומית קשה וממושכת עשוי להיות זכאי למגוון זכויות במוסד לביטוח לאומי ומגופים ממשלתיים ורשותיים שונים, בין אם בכסף, טיפולים רפואיים או הטבות אחרות.
הזכאות לאבחון מקיף של מחלה זיהומית
אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר של מחלה זיהומית הוא עלייה חדה בחום הגוף. למרות שחום כשלעצמו אינו בהכרח מסוכן, עלייה מהירה וחריפה בחום עלולה לגרום להזיות, התייבשות, קריסת איברים ואף מוות במקרים קיצוניים.
כדי לצמצם את חומרת המחלה, לטפל בצורה נכונה ולמנוע סיכונים מיותרים, חולים במחלות זיהומיות זכאים לעבור אבחון רפואי מקיף. בדרך כלל האבחון נעשה במסגרת הרפואה הציבורית, וגם הטיפול, במידת האפשר, ממומן באמצעות סל הבריאות הממלכתי.
שיטות שונות לאבחון מחלה זיהומית
כפי שצוין, עלייה חדה בחום הגוף מעידה בדרך כלל על זיהום כלשהו בגוף. אולם, כדי לאבחן במדויק את סוג הזיהום, עוצמתו ומיקומו, נדרשות בדיקות מעמיקות יותר. בדיקת דם מקיפה יכולה לספק ראיות לתהליך זיהומי בגוף על ידי בחינת ספירת תאי דם לבנים. כאשר מזהים במדויק את הגורם לזיהום, ניתן לתת טיפול ממוקד ואפקטיבי יותר.
בנוסף לבדיקות דם, קיימות שיטות נוספות לאבחון מחלות זיהומיות, כגון: הדמיות רפואיות שונות כמו צילומי רנטגן, CT, ו-MRI, בדיקת שתן אם יש חשד לזיהום בדרכי השתן, ולעיתים אף נטילת דגימה ישירה של רקמה לבדיקה.
זכויות בביטוח לאומי לחולים במחלות זיהומיות
אם המחלה הזיהומית נגרמה כתוצאה ממצב רפואי כרוני וקשה, מלווה בכאבים עזים, מחייבת אשפוז ממושך וגורמת לאובדן חלקי או מוחלט של כושר העבודה לתקופה ארוכה או לצמיתות, האבחון והטיפול הרפואי לבדם אינם מספיקים. במקרים אלה, כאשר מדובר בזכויות כספיות, יש לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש מסמכים רפואיים המעידים על אופי המחלה, חומרתה והשפעתה על יכולת התפקוד.
במה כרוכה הכרה באחוזי נכות למגישי תביעת נכות כללית בגין מחלות זיהומיות?
מחלות זיהומיות כרוניות עלולות לגרום נזק בלתי הפיך לאיברים פנימיים שונים ולמערכות בגוף כמו כלי דם, לב, כבד ועוד. הן עלולות גם לפגוע בפוריות לטווח ארוך. כדי לקבל זכויות סוציאליות מביטוח לאומי, יש להגיש חוות דעת של מומחים ומסמכים רפואיים, וגם להתייצב בפני ועדה רפואית שתקבע האם להכיר במחלה כגורמת לנכות קבועה.
תהליך הדיון בוועדה הרפואית וקביעת אחוזי נכות במסגרת תביעת נכות כללית בגין מחלות זיהומיות
חולים במחלות זיהומיות קשות וממושכות עשויים להיות זכאים לקצבאות שונות מביטוח לאומי, כגון קצבת נכות כללית או קצבה חודשית לשירותים מיוחדים. הוועדה הרפואית בוחנת את המסמכים הרפואיים שהוגשו, שומעת תיאור מפורט של הסימפטומים מהחולה, ולאחר מכן מקבלת החלטה האם יש מקום להכיר בנכות רפואית ולקבוע אחוזי נכות בהתאם.
בוועדה רפואית יושב רופא מומחה בתחום הספציפי של המחלה הזיהומית, וכן מזכיר הוועדה שתפקידו לרשום פרוטוקול מסודר של הדיון. לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואית, נקבע גם שיעור ירידת הכושר התפקודי והיכולת לעבוד כתוצאה מהמחלה.
על החולה להגיע מוכן לוועדה עם כל המסמכים וחוות הדעת הרפואיות הרלוונטיות. אם ההחלטה של הוועדה שלילית, ניתן לערער עליה, אך עדיף להיערך היטב כבר מראש.
לסיכום
חולה במחלה זיהומית קשה וממושכת עשוי להיות זכאי לזכויות מביטוח לאומי, כמו קצבאות נכות והטבות נלוות מסוגים שונים. לשם מיצוי הזכויות הללו באופן מיטבי, מומלץ להיוועץ בעורך דין המנוסה בליווי מגישי תביעות נכות בגין מחלות זיהומיוצ, כדי לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בתהליך. לקבלת סיוע פרטני בהגשת תביעתכם, פנו כעת למשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש ונבחן את זכאותכם.
מהן הזכויות העומדות לחולה במחלה זיהומית מביטוח לאומי?
חולה במחלה זיהומית קשה וממושכת הגורמת לנכות ולפגיעה בתפקוד, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית, קצבה לשירותים מיוחדים, או קצבאות אחרות מביטוח לאומי.
מה צריך לעשות אדם המגיש תביעת נכות כללית בגין מחלות זיהומיות כדי להוכיח את זכאותו לקצבה?
על מגיש התביעה במוסד לביטוח לאומי, להמציא מסמכים רפואיים המעידים על מצבו ולהופיע בפני ועדה רפואית שתקבע אחוזי נכות בגין מחלתו. הוועדה הרפואית בוחנת את המסמכים שצירף לתביעתו, כמו גם מצבו בפועל וקובעת לפיהם האם יש הצדקה להכיר בנכות רפואית ותפקודית המזכה בקצבאות.
כיצד ניתן לאבחן מחלה זיהומית?
קיימות מספר שיטות לאבחון מחלה זיהומית. ראשית, עלייה חדה בחום הגוף היא אינדיקציה ראשונית לקיום זיהום. עם זאת, כדי לקבוע במדויק יותר את סוג הזיהום, מבצעים בדיקות דם מקיפות הבודקות ספירת תאי דם לבנים. כמו כן, משתמשים בהדמיות רפואיות שונות כגון צילומי רנטגן, CT, ו-MRI כדי לאתר את מיקום הזיהום. לעיתים דרושה גם בדיקת שתן או נטילת דגימה ישירה של רקמה מהאיבר המושפע לצורך אבחנה מדויקת.
מהם הגורמים העיקריים למחלות זיהומיות?
הגורמים הנפוצים ביותר למחלות זיהומיות הם חיידקים, נגיפים ווירוסים. זיהומים יכולים להיגרם גם מבקטריות, פטריות וטפילים פרזיטיים. בנוסף, זיהומים עלולים להתפתח כתוצאה מפגיעה ברקמה, למשל פציעה או ניתוח, או כתוצאה ממחלה כרונית הפוגעת במערכת החיסון. הזיהום מתפשט כאשר גורמים אלה חודרים לגוף ומתרבים בו.
