השאלה שמעסיקה ישראלים רבים בימים אלו, היא האם אוכל לקבל פיצוי בביטוח לאומי גם על פוסט טראומה וגם על חרדה כתוצאה מהאירועים האחרונים? מדובר בשאלה מתבקשת לאור העובדה שאנשים רבים חוו חוויות קשות וחריגות במסגרת אירועי אוקטובר ומבצע חרבות ברזל, אשר עלולות לגרום לתסמיני פוסט טראומה וחרדה הפוגעים בתפקוד היומיומי. פגיעות נפשיות אלו, נוטות במקרים רבים גם להשפיע לרעה על כושר העבודה של הנפגעים, ולכן חשוב לדעת מתי ניתן לקבל פיצוי מביטוח לאומי בגינן וכיצד.
האם אוכל להיות לקבל פיצוי בביטוח לאומי גם על פוסט טראומה וגם על חרדה בעקבות מלחמת חרבות ברזל?
אם בעקבות מבצע חרבות ברזל, אירועי ה- 7 באוקטובר 2023, או נסיבות אחרות, אתם מאמינים כי אתם מתמודדים גם עם תסמינים של פוסט טראומה (הפרעת דחק פוסט טראומטית או בלעז: PTSD) וגם עם תסמיני חרדה, ובמידה ובעקבות מצבכם הנפשי יש לכם קושי לעבוד או שהיכולת שלכם לבצע את עבודותכם ירדה – ייתכן שתהיו זכאים לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי על נכות נפשית. כדי לדעת האם אתם זכאים לפיצויים הללו, כדאי לברר אם אתם עומדים בקריטריונים לקבלת קצבת נכות כללית מביטוח לאומי.
מהם תנאי הסף לקבלת פיצויים על חרדה ופוסט טראומה מביטוח לאומי?
קבלת פיצויים בגין פגיעות נפשיות הפוגעות בכושר העבודה, מותנית בכך שהתובע יהיה אזרח ישראלי בגיר (בגיל 18 ומעלה) לפני גיל הפרישה לגמלאות, שבשל פגיעה נפשית איבד את כושר ההשתכרות שלו, או חווה ירידה משמעותית של 50 אחוזים בכושר השתכרותו ויותר.
בנוסף לכך על התובע להיות מובטל או בעל הכנסה מעבודה שאינה עולה על 60% מן השכר הממוצע במשק שעומד על 7,122 ש"ח (החל מ-01.01.2023).
תביעתה של אישה נשואה שאיננה עובדת, תיבחן כתביעת נכות לעקרת בית, באם לא עבדה במשך 12 חודשים ברצף או במשך 24 חודשים שאינם בהכרח רצופים במהלך 48 החודשים שלפני הגשת התביעה או לפני מועד הפסקת עבודתה – באם הפסקת העבודה התרחשה אחרי הגשת התביעה.
בהמשך לכך, נדרש התובע להיות בעל דרגת נכות רפואית שנקבעה לו בידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי, ושיעורה הוא לפחות 60 אחוזים, או לפחות 40 אחוזים באם מדובר במספר ליקויים המוכרים בידי הביטוח הלאומי שאחד מהם מזכה בנכות רפואית של 25 אחוזים ויותר.
לבסוף, תלויה הזכאות לפיצויי נכות בקביעת הביטוח הלאומי כי שעקב הנכות הנפשית של התובע הוא איננו כשיר לעבוד או שהיכולת שלו לעבוד ירדה ב- 50 אחוזים לפחות, ונקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור מהשיעורים הבאים: 60, 65, 74 או 100 אחוזים.
צפו: מהן הזכויות של נפגעי פוסט טראומה וכיצד מגישים תביעה – עו"ד אימבר גולן פרטוש מסבירה
איך מגישים תביעת נכות לביטוח לאומי בגין פגיעות נפשיות?
תביעת נכות כללית על רקע פוסט טראומה, חרדה ומגוון סוגי פגיעות נפשיות אחרות, מוגשת למוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס 7801.
יש לצרף לתביעה חוות דעת של פסיכיאטר, עובד סוציאלי או פסיכולוג, מכתב סיכום אשפוז (אם ישנו כזה) וכל מסמך רפואי רלוונטי אחר המעיד על הבעיה הנפשית והשלכותיה על כושר ההשתכרות של מתמודד הנפש התובע.
מבוטח שיש לו יותר מליקוי אחד – הדבר עלול להגדיל את אחוזי הנכות הרפואית שלו, לכן מומלץ לספק אישורים רפואיים על כל הליקויים הנפשיים, הקוגניטיביים והגופניים שבהם הנפגע לוקה.
איך הביטוח הלאומי קובע את דרגת הנכות לבעלי נכות נפשית?
לאחר הגשת התביעה הביטוח הלאומי מזמן את התובע לבדיקה בוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות שלו, על פי רשימת הליקויים בסעיפים 33 ו-34 לתקנות הביטוח הלאומי.
כדי להיות זכאי לקבלת גמלת נכות כללית, צריך שהוועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי, תקבע לתובע נכות רפואית של 60% לפחות או 40% לפחות – אם יש לו מספר ליקויים שעל אחד מהם נקבעה דרגת נכות רפואית בשיעור של 25 אחוזים ומעלה. עבור עקרת בית תספיק דרגת נכות רפואית בהיקף של החל מ- 50 אחוזים.
בהמשך לכך, נקבעת למבוטח דרגת אי כושר עבודה, אם הוא עומד באחוזי הנכות הרפואית הרלוונטיים כאמור לעיל. מבוטח בעל אחוזי נכות בשיעורים המזכים שתיקבע לו דרגת אי-כושר בשיעור של 60%, 65%, 74% או 100% – יהיה זכאי לפיצויים, כאשר סכום הקצבה שיתקבל יהיה בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה עבורו.
אחוזי הנכות ייקבעו בין היתר על פי חומרת הפגיעה הנפשית של התובע, הטיפול שהוא מקבל, משך ההפרעה ומספר ההתקפים, מספר האשפוזים, התפקוד הנפשי והחברתי שלו, היכולת שלו לעבוד והצורך שלו בהשגחה מזולתו.
שימו לב: פנייה לאבחון נפשי מקצועי היא הבסיס לקבלת פיצויים על פוסט טראומה מהמוסד לביטוח לאומי
כדי לקבל פיצוי מביטוח לאומי על פוסט טראומה, חרדה או שתיהן, ראשית יש לעבור אבחון מקצועי ולקבל אבחנה רשמית מטעם גורם מקצועי ומוסמך בתחום בריאות הנפש (פסיכולוג / פסיכיאטר / עובד סוציאלי). את האבחנה הנ"ל יש לצרף לתביעת נכות המוגשת למוסד לביטוח לאומי.
לאחר מכן נקבעת מידת הנכות על בסיס ההשפעה על תפקוד יומיומי, חברתי וכלכלי. זה מאפשר קבלת קצבת נכות חודשית מביטוח לאומי (או מענק נכות חד פעמי) שמטרתה לשפר את איכות החיים לאחר החוויה הטראומתית.
חשוב לדעת! בעלי פוסט טראומה וחרדה זכאים לפנות לקבלת סיוע נפשי ללא תלות בזכאותם לפיצויים
בימים מורכבים אלו, חשוב לדעת כי ניתן לקבל שירותי ייעוץ ותמיכה נפשית ללא עלות במסגרת מרפאות בריאות הנפש, עמותות סיוע נפשי ומרכזי חוסן. לנפגעי חרדה מוצעים 12 מפגשי טיפול אישיים ללא תלות בהכרה בנכותם או בהיותם נפגעי אירועי איבה.
בנוסף, ניתן לפנות לפסיכיאטר המוסמך למתן אישור לקבלת שירותי סל שיקום ממשרד הבריאות למתמודדי נפש, מבלי לעבור דרך הליך התביעה לקבלת פיצוי כספי בביטוח לאומי.
איך ניתן לדעת שמדובר על פוסט טראומה?
אבחון פוסט טראומה, כרוך בהערכה מקיפה על ידי גורם מקצועי מתחום בריאות הנפש. ישנם כמה סימפטומים אופייניים להפרעה זו, אם כי יש לציין כי ההבחנה בתסמינים אלו כשלעצמה, אינה באה במקום אבחנה רשמית. לכן אם אתם או אדם קרוב, חווים תסמינים הנחשדים כביטוי לפוסט טראומה בעקבות אירוע טרור או מלחמה, בהחלט כדאי לפנות לבעל מקצוע מוסמך לטובת קבלת אבחנה רשמית.
עם התסמינים האופייניים לפוסט טראומה ניתן למנות נטיה לחוות מחדש את האירוע הטראומטי כסיוטים או כפלאשבקים, צורך להימנע מגירויים ומצבים שמזכירים את האירוע הטראומטי, עוררות יתר ורגישות לגירויים סביבתיים כמו רעשים רמים, קושי בריכוז, בהלה מוגברת, שינויים שליליים במחשבות ובמצב הרוח, דיכאון, חרדה ו/או תחושת ניתוק. הסימפטומים הללו נוטים לגרום לאדם החווה אותם, מצוקה קשה ולשבש את תפקודו היומיומי במגוון היבטים.
האם גם פוסט טראומה ממתקפות טילים נחשבת כפגיעת איבה?
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהכרה בזכויותיהם של נפגעי פוסט-טראומה מדרום הארץ, לקבל פיצוי כנפגעי פעולות איבה, באמצעות שינויים בחקיקה ובנהלי המוסד לביטוח לאומי. שינוי זה רלוונטי במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה אנשים רבים בישראל, סובלים מפגיעה נפשית על רקע מתקפות הטילים שהגיעו לכל קצוות הארץ, ולאו דווקא מאירוע טרור מבודד ונקודתי. מי שסובל מפגיעה נפשית בעקבות אירוע ביטחוני יכול להיעזר בעורך דין נפגעי איבה כבר בשלב הבקשה להכרה.
השינוי החקיקתי שמאפשר קבלת פיצוי בגין פוסט טראומה מצטברת לנפגעי איבה בישראל
השינויים בנהלי ההכרה בנפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי ומשרד הביטחון, נבעו מיוזמת חקיקה של הח"כ לשעבר חיים ילין, תושב עוטף עזה. היוזמה עברה קריאה טרומית בכנסת ביולי 2017. בעקבותיה, המוסד לביטוח לאומי הוסיף סעיפים חדשים בטפסים הרלוונטיים לתביעת הכרה בנפגע איבה, המאפשרים הכרה גם בפגיעה פוסט-טראומטית עקב המצב הביטחוני המתמשך בדרום. לפני התיקון, המוסד הכיר רק בנפגעים מאירועים ספציפיים ותחומים בזמן.
בהתאם לכך, כיום ניתן לתבוע פיצויים לנפגעי איבה בדמות תגמולי טיפול רפואי, כמו גם תגמולי נכות, על סמך חוות דעת מקצועית המעידה על קשר סיבתי בין המצב הביטחוני לבין הפגיעה הנפשית והתפקודית ממנה אדם סובל.
האם צריך לפנות בצורה יזומה למוסד לביטוח לאומי לטובת הכרה כפוסט טראומה עקב פיגוע?
כשאדם נפגע פיזית בפיגוע, קבלת הכרה בנזקיו מטעם המדינה קלה יותר הודות לכך שנציגים מאגף האיבה והשיקום במוסד לביטוח לאומי, מגיעים ביוזמתם לבתי החולים במטרה להתחיל במיצוי הזכויות בזמן שהנפגעים עדיין מאושפזים. לעומת זאת, כשמדובר בפגיעות נפשיות כמו פוסט טראומה, במרבית המקרים הנפגע הוא זה שידרש ליזום קשר מול הביטוח הלאומי בעצמו, כדי לתבוע הכרה בו כנפגע איבה.
לסיכום
בסקירה זו ראינו כי על פי חוק הביטוח הלאומי, אדם זכאי לפיצוי במקרה של נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, או 40% לפחות כאשר ישנם מספר ליקויים ואחד מהם הוא בשיעור של 25% לפחות (או 50% לפחות לעקרת בית). נכות נפשית, לרבות פוסט טראומה וחרדה, יכולה להיחשב לנכות רפואית במסגרת חוק הביטוח הלאומי. על מנת לקבל פיצוי על נכות נפשית, יש להגיש תביעה לביטוח לאומי ולעבור בדיקה רפואית אצל ועדה רפואית מטעם הבט"ל.
אם אתם סובלים מפוסט טראומה או מחרדה כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל" או כל אירוע טראומטי אחר, אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי מביטוח לאומי. לצורך כך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בביטוח לאומי כדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ולהגדיל את סיכוייכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם במלואו.
משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה במימוש זכויות בביטוח לאומי. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וליווי משפטי לכל מי שזקוק לפיצוי מביטוח לאומי, לרבות במקרים של נכות נפשית.
אם אתם מעוניינים לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ואישי בנושא פיצוי על פוסט טראומה או חרדה, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש. הצוות המקצועי במשרדנו ישמח לעמוד לרשותכם ולסייע לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם בנחישות וברגישות המתבקשת. צרו עמנו קשר עוד היום לסיוע משפטי אישי.
למידע נוסף על ייצוג בתביעות ביטוח לאומי, ראו: ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי.
