נפילות במקום העבודה הן אחד מסוגי תאונות העבודה הנפוצות ביותר בישראל. כאשר עובד נופל במהלך עבודתו, עולות שאלות מהותיות לגבי האחריות והזכאות לפיצויים. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית בישראל בנוגע לנפילה במקום העבודה, נבחן מי האחראי לתשלום פיצויים ומהן הזכויות שלכם כעובדים שנפגעו בתאונת עבודה מסוג זה.
המסגרת החוקית לטיפול בנפילה במקום העבודה
החקיקה הישראלית מתייחסת לנפילה במקום העבודה במסגרת חוק הביטוח הלאומי וחקיקת הבטיחות בעבודה. על פי החוק, תאונה שהתרחשה תוך כדי ועקב העבודה נחשבת כתאונת עבודה, וזה כולל גם נפילות. המוסד לביטוח לאומי אחראי על הכרה באירוע כתאונת עבודה ועל תשלום גמלאות וקצבאות לנפגעי עבודה. במקביל, המעסיק נושא באחריות לבטיחות העובדים ולמניעת תאונות, כולל נפילה במקום העבודה, מכוח פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות שונות.
זכויות עובדים לאחר נפילה במקום העבודה
אם נפגעתם מנפילה במקום העבודה, אתם זכאים לזכויות מגוונות. ראשית, אתם זכאים לגמלת נפגעי עבודה מהביטוח הלאומי, הכוללת דמי פגיעה למשך תקופת אי-הכושר הזמנית (עד 91 ימים). אם הנפילה במקום העבודה הובילה לנכות צמיתה, אתם עשויים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה. בנוסף, הביטוח הלאומי מממן טיפולים רפואיים הקשורים לפגיעה וכן שיקום מקצועי בהתאם לצורך.
האחריות לפיצויים בעקבות נפילה במקום העבודה
האחריות לפיצויים בגין נפילה במקום העבודה מתחלקת בין מספר גורמים:
- המוסד לביטוח לאומי: הגורם הראשון האחראי לפיצוי עובדים שנפגעו בנפילה במקום העבודה הוא המוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי משלם קצבאות ותגמולים ללא קשר לשאלת האשם. הכיסוי כולל דמי פגיעה, מענק / קצבת נכות מעבודה, מימון טיפולים רפואיים ושיקום מקצועי.
- המעסיק וחברת הביטוח: מעסיקים בישראל מחויבים לפי חוק לבטח את עובדיהם בביטוח אחריות מעבידים. במקרה של נפילה במקום העבודה שנגרמה עקב רשלנות מצד המעסיק, העובד רשאי להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק וחברת הביטוח שלו. תביעה זו מכונה "תביעת נזיקין" או "תביעת צד ג'".
- צדדים שלישיים: במקרים מסוימים, הנפילה במקום העבודה נגרמה בשל רשלנות של גורם שלישי, כגון קבלן, יצרן ציוד פגום, או בעל הנכס. במקרים אלו, ניתן להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצויים גם מטעם הצד השלישי האחראי.
התנאים להכרה בנפילה במקום העבודה כתאונת עבודה
כדי שנפילה במקום העבודה תוכר כתאונת עבודה, עליה לעמוד במספר תנאים:
- הנפילה אירעה תוך כדי העבודה – כלומר, במהלך שעות העבודה ובמקום העבודה או במקום אחר שבו העובד נמצא עקב עבודתו.
- הנפילה אירעה עקב העבודה – קיים קשר סיבתי בין העבודה לבין הנפילה.
- נגרם נזק גופני או נפשי כתוצאה מהנפילה במקום העבודה.
חשוב לדעת כי גם נפילה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה עשויה להיחשב כתאונת עבודה, בכפוף לתנאים מסוימים.
הבדלים בין פיצויי ביטוח לאומי לפיצויי נזיקין במקרים של נפילה במקום העבודה
פיצויי הביטוח הלאומי והפיצויים בתביעת נזיקין בגין נפילה במקום העבודה נבדלים זה מזה במספר היבטים משמעותיים:
| סוג הפיצוי | ביטוח לאומי | תביעת נזיקין |
| בסיס החבות | ללא הוכחת אשם | נדרשת הוכחת רשלנות מצד הנתבע |
| ראשי הנזק המכוסים | אובדן כושר השתכרות, טיפולים רפואיים, שיקום | כל ראשי הנזק, כולל כאב וסבל |
| גובה הפיצוי | מוגבל בתקרה | ללא תקרה, בהתאם לנזק שנגרם |
| משך הטיפול | מהיר יחסית | ארוך יותר |
| ניכויים | אין | יש ניכוי של תשלומי ביטוח לאומי |
הליך התביעה בעקבות נפילה במקום העבודה
ככל שנפגעתם בנפילה במקום העבודה, עליכם לנקוט מספר צעדים: ראשית, דווחו למעסיק על הנפילה במקום העבודה בהקדם האפשרי. בנוסף, אספו מסמכים רפואיים ועדויות מעמיתים לעבודה שראו את האירוע. בהמשך, הגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הנפילה. לבסוף, אם הביטוח הלאומי הכיר בנפילה כתאונת עבודה, ואם יש יסוד סביר להניח שהנפילה נגרמה עקב רשלנות המעסיק או צד שלישי, שקלו הגשת תביעת נזיקין.
אחריות המעסיק למניעת נפילות במקום העבודה
על המעסיק מוטלת חובה חוקית לספק סביבת עבודה בטוחה ולמנוע נפילה במקום העבודה. חובה זו כוללת הסרת מפגעים, התקנת מעקות ואמצעי בטיחות, סימון אזורים מסוכנים, ואספקת ציוד מגן אישי מתאים. בנוסף, המעסיק מחויב להדריך את העובדים בנושאי בטיחות ולבצע הערכת סיכונים תקופתית.
אם המעסיק התרשל בחובותיו ולא נקט באמצעים סבירים למניעת נפילה במקום העבודה, הוא עלול להיחשב אחראי לנזקים שנגרמו בתביעת נזיקין. קביעת אחריות המעסיק תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. לכן כדאי להתייעץ עם עו"ד נזיקין לגבי היתכנות התביעה.
תביעת נזיקין בגין נפילה במקום העבודה: יתרונות וחסרונות
הגשת תביעת נזיקין בנוסף לתביעה בביטוח הלאומי בעקבות נפילה במקום העבודה יכולה להניב פיצוי גבוה יותר, שכן תביעת נזיקין מכסה גם נזקים שאינם מכוסים על ידי הביטוח הלאומי, כגון פיצוי בגין כאב וסבל. עם זאת, תביעת נזיקין כרוכה בהוכחת רשלנות, הליך שעלול להיות מורכב וממושך, ולעתים אף כרוך במתח מול המעסיק.
לכן לפני שאתם מחליטים על הגשת תביעת נזיקין בגין נפילה במקום העבודה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות עבודה.
התיישנות תביעות בגין נפילה במקום העבודה
חשוב לדעת כי קיימות מגבלות זמן להגשת תביעות בגין נפילה במקום העבודה:
תביעה למוסד לביטוח לאומי
יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הנפילה.
תביעת נזיקין
תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום הנפילה במקום העבודה, או 7 שנים מהיום שבו נתגלה הנזק, אם לא ניתן היה לגלותו קודם לכן.
חשוב לא להשתהות בהגשת התביעות, שכן פספוס המועדים עלול להוביל לאיבוד הזכות לפיצוי.
לסיכום
נפילה במקום העבודה עלולה להוביל לפגיעות משמעותיות ולהשפיע על יכולתכם לעבוד ולתפקד. החוק בישראל מעניק לכם, כעובדים שנפגעו, זכויות וסעדים שונים. המוסד לביטוח לאומי מספק פיצוי בסיסי ללא הוכחת אשם, בעוד שתביעת נזיקין עשויה להוביל לפיצוי נוסף במקרים של רשלנות. אך חשוב להכיר את זכויותיכם ולפעול במהירות למימושן. אם נפגעתם בנפילה במקום העבודה, אל תתמודדו לבד – פנו להתייעצות מקצועית עם משרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש ונלווה אתכם בדרך למימוש זכויותיכם לפיצויים מלאים.
כן, הביטוח הלאומי משלם גמלאות ללא קשר לשאלת האשם. עם זאת, בתביעת נזיקין, אשם תורם מצדכם עשוי להפחית את גובה הפיצוי.
התפשרות ללא ייעוץ משפטי עלולה להוביל לפיצוי נמוך משמעותית מהמגיע לכם. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני כל החלטה.
במקרה כזה, חשוב לאסוף ראיות תומכות כגון עדויות עמיתים, דוחות רפואיים מיד לאחר האירוע, ותיעוד אחר שיכול לסייע בהוכחת טענתכם.
כן, הן הביטוח הלאומי והן תביעת נזיקין מכירים בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מפגיעה גופנית, ובמקרים מסוימים, גם בנזק נפשי כשלעצמו.
