במהלך מצבי חירום ביטחוניים, ישראלים רבים מוצאים עצמם נחפזים למקלטים ומרחבים מוגנים. לצערנו הרב, לעתים, בעיצומה של הסיטואציה המלחיצה, מתרחשות תאונות ופציעות. במאמר זה בחרנו להתייחס לסוגיה שלקוחות רבים פונים אלינו לגביה והיא האם עקב פציעה בדרך לממ"ד בזמן אזעקה – הגשת תביעה לפיצויים אפשרית ובאילו ערוצים. המשיכו לקרוא ונשתף אתכם בכל הפרטים החשובים למימוש זכויותיכם בתרחיש כזה.
נתחיל מהסוף: אם ספגתם פציעה בדרך לממ"ד בזמן אזעקה – הגשת תביעה לפיצויים בהחלט אפשרית
החקיקה הישראלית מספקת מספר מסלולים לתביעת פיצויים עבור אנשים שנפגעו במהלך התפנות למרחבים מוגנים בזמן אזעקות. האפשרות הראשונה היא פנייה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לתביעת דמי תאונה. זוהי פגיעה הנחשבת לאירוע פתאומי שאינו מוגדר כתאונת עבודה או דרכים.
לתשומת לבכם: קיימת מסגרת זמן מוגבלת להגשת הבקשה – עליכם לבצע בדיקה רפואית תוך 3 ימים מהפציעה, ולהגיש את התביעה במהלך 3 החודשים שלאחר מכן. אם תאושר בקשתכם, תקבלו תשלום בשיעור של שלושת רבעי משכרכם הממוצע ברבעון שקדם לפציעה, לתקופה מקסימלית של 3 חודשים.
האם במקרה של פציעה בדרך לממ"ד – הגשת תביעה לנפגעי איבה רלוונטית?
לאורך השנים האחרונות, אזרחי ישראל התמודדו עם מבצעים צבאיים רבים כמו "עמוד ענן", "צוק איתן", "שומר חומות", ולאחרונה "חרבות ברזל". המציאות הביטחונית המורכבת הפכה את הריצה למרחבים מוגנים לחלק בלתי נפרד משגרת החיים של רבים מאיתנו.
הגדרת פגיעת איבה בהקשר של מיגון
בעוד שפגיעה ישירה מרקטה או טיל מוכרת באופן מיידי כפגיעת איבה, סוגיה מורכבת יותר היא מעמדן של פציעות הנגרמות בדרך למרחב המוגן. חשוב שתדעו כי המחוקק והפסיקה מכירים באפשרות שגם פציעות עקיפות אלו יוכרו כפגיעות איבה, אך הדבר אינו אוטומטי ודורש הליך משפטי מסודר.
תקדים משפטי מעניין
לאחרונה נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב מקרה של תושבת אשדוד שהתעוררה לקול אזעקה. במהלך מנוסתה לחדר המדרגות (שהוגדר כמרחב המוגן בבניין), היא נפלה וחבלה באופן משמעותי בברכה. המוסד לביטוח לאומי דחה תחילה את תביעתה לאחר שבדיקת נתוני האזעקות העלתה אי-התאמה בתיעוד הזמנים שהציגה.
האישה החליטה לערער על ההחלטה. בית המשפט בחן את הראיות שהציגה, כולל רישומים רפואיים המתעדים את הפציעה, יומן אישי בו תיארה את האירוע בזמן אמת, ותצהיר תומך מבעלה. למרות אי-הדיוק בזמנים, השופטים השתכנעו באמיתות האירוע והכירו בה כנפגעת פעולות איבה.
צעדים חיוניים לאחר פציעה במהלך הגעה למרחב מוגן
המקרה שהוזכר ממחיש את האתגר המרכזי בתביעות מסוג זה. בניגוד לפגיעה ישירה ממתקפה, פציעה בדרך למקלט מתרחשת לרוב ללא עדים חיצוניים ובמרחב הפרטי. עובדה זו מציבה את נטל ההוכחה הכבד על כתפי הנפגע.
אסטרטגיות לביסוס התביעה
כדי להגדיל את סיכויי הצלחת התביעה, חיוני לאסוף ראיות בזמן אמת כדלקמן:
- תעדו את האירוע בכתב ובתמונות מיד כשמצבכם מאפשר זאת
- שמרו תכתובות ורשומות של שיחות שקיימתם עם אנשים אחרים בסמוך לאירוע
- בפנייה לגורמי רפואה, הדגישו במפורש את הקשר בין הפציעה לאזעקה ולריצה לממ"ד
- בדקו את לוחות הזמנים המדויקים של האזעקות באזורכם והקפידו על דיוק בתיאור האירוע
- גייסו עדויות תומכות מבני משפחה או שכנים שהיו עמכם
מעבר לתיעוד האירוע עצמו, חשוב להבהיר בתביעה את ההשלכות הרפואיות והתפקודיות של הפגיעה. פרטו כיצד הפציעה משפיעה על יכולת ההשתכרות שלכם, הצורך בסיוע של אחרים, הוצאות רפואיות נלוות, קשיי הניידות והירידה באיכות החיים בעקבותיה.
הכיסוי הביטוחי הפרטי במקרי פציעה בדרך לממ"ד במהלך אזעקה
בנוסף לאפשרויות הממשלתיות, כדאי לבחון את האפשרות לתבוע גם פוליסות ביטוח אישיות שברשותכם. חברות ביטוח מציעות תוכניות שונות המכסות מקרי תאונות אישיות, בין אם כפוליסה עצמאית או כחלק מביטוח אובדן כושר עבודה.
היתרון המשמעותי בפוליסות אלה הוא שקבלת פיצוי מחברת ביטוח פרטית אינה שוללת את זכאותכם לקבל תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי או ממקורות אחרים. המשמעות היא אפשרות לפיצוי כפול במקרים מסוימים.
הגשת תביעה נגד צדדים שלישיים בעקבות פציעה בדרך לממ"ד בזמן אזעקה
במצבים בהם הפציעה נבעה מליקויים בתחזוקת המבנה או השטח הציבורי שבהם עברתם בדרככם למרחב המוגן, קיימת אפשרות להגיש תביעה כנגד הגורם האחראי לכך. למשל, אם נפגעתם בחדר מדרגות לקוי בדרככם למקלט, תוכלו לתבוע את ועד הבית או פוליסת ביטוח צד ג' שלו.
אולם שימו לב: ביטוחי צד ג' אינם מכסים בדרך כלל פגיעות בבני משפחה המתגוררים בנכס. כיסוי זה מיועד לנפגעים שאינם דיירי הבית או לפגיעות שהתרחשו בשטחים משותפים.
זכויות תלמידים שנפגעו בדרכם למקלט במהלך אזעקה
מערכת החינוך בישראל מספקת כיסוי ביטוחי אוטומטי לכל התלמידים מגיל הגן ועד סיום התיכון. כיסוי זה תקף בכל שעה ובכל מקום, כולל בדרך למרחבים מוגנים בעת אזעקה. הביטוח מעניק פיצוי במקרים של פגיעה זמנית, קבועה או במקרי אסון.
הטיפול בפציעות שהתרחשו בזמן העבודה בדרך לממ"ד
אם נפגעתם במקום העבודה בדרככם למקלט, זכותכם לדרוש הכרה באירוע כתאונת עבודה. הכרה כזו מזכה אתכם בקבלת שלושת רבעי משכרכם למשך כשלושה חודשים (דמי פגיעה), עם אפשרות להגיש בהמשך תביעת נכות מעבודה לפי שיעור הפגיעה שייקבע.
אילו זכויות מניבה ההכרה בפציעה בדרך לממ"ד כפגיעת איבה
בשנים האחרונות, יותר ויותר מקרים זוכים להכרה כפגיעות איבה גם כאשר הנזק נגרם בעקיפין, כמו בעת מנוסה למקלט. הכרה זו מקנה זכויות נרחבות יותר מאשר תביעת תאונה רגילה, וכוללת אפשרות לקבלת פיצויים בתקופת ההחלמה הראשונית מהפציעה (תגמולי טיפול רפואי או בקיצור תט"ר), מענק חד-פעמי או קצבה מתמשכת, כמו גם מערך תמיכה שיקומי.
הטבלה הבאה משווה בין הליכי התביעה שונים:
| מאפיין | תביעה כנפגע איבה | תביעה כנפגע עבודה | תביעת תאונה אישית |
| תקופת הגשה | עד שנה מהאירוע | עד שנה מהאירוע | עד 3 חודשים מהאירוע |
| משך הפיצוי הראשוני | 3 חודשים | כ-3 חודשים | 3 חודשים |
| שיעור התשלום | 75% מהשכר | 75% מהשכר | 75% מהשכר |
| סף זכאות לנכות קבועה | 10% ומעלה | 10% ומעלה | אין (דרך ביטוח לאומי) |
| טיפול שיקומי | מקיף | מוגבל | מוגבל |
להגשת תביעה להכרה כנפגע איבה, עליכם למלא טופס ייעודי בביטוח הלאומי תוך שנה מהאירוע. אישור התביעה תלוי בהכרת משרד הביטחון באירוע הספציפי כפעולת איבה.
קביעת דרגת נכות וזכאות לפיצויים בעקבות פציעה במהלך אזעקה
לאחר הכרה כנפגעי איבה, תופנו לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שנגרמה לכם. הפיצוי נקבע לפי מדרג:
- נכות של 20% ומעלה: קצבה חודשית קבועה
- נכות בשיעור 10-19%: תשלום חד-פעמי
- נכות מתחת ל-10%: אין זכאות לפיצוי כספי נוסף מעבר לתגמולי הטיפול הרפואי (תט"ר).
חשוב לדעת שאפשר לערער על החלטות הוועדה הרפואית בפני ועדות ערר מיוחדות או בבית הדין לעבודה.
לסיכום
פציעה בדרך לממ"ד במהלך אזעקה יכולה להיות אירוע מורכב מבחינה גופנית, נפשית ומשפטית. המערכת הישראלית מציעה מגוון אפשרויות תמיכה וסיוע למי שנפגעו, אך ניווט במבוך הבירוקרטי עשוי להיות מאתגר.
משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה בליווי נפגעים בדרך לממ"ד במהלך אזעקות, ומסייע בהליכי התביעה מול כל הגופים הרלוונטיים. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, כדי לבחון את אפשרויות הפיצוי העומדות לרשותכם ולהבטיח שתקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לכם בחוק.
תביעת תאונה אישית מעניקה כיסוי זמני של 90 יום בלבד ופיצוי כספי מוגבל. לעומתה, הכרה כנפגע איבה מקנה קצבאות ארוכות טווח, מענקי שיקום, הטבות מס, סיוע בדיור ותמיכה מקיפה. קבלת הכרה זו מחייבת הוכחת קשר בין האירוע הביטחוני לפגיעה, גם בפגיעות עקיפות כמו נפילה בדרך למקלט.
כן. פגיעות קלות עלולות להתפתח לבעיות ארוכות טווח. לכן חשוב לתעד כל פגיעה ולפנות לטיפול רפואי גם בפציעות קלות.
כן. הדין מכיר בפגיעות נפשיות כבסיס לתביעה. חרדה ופוסט-טראומה בעקבות אירוע ביטחוני מזכות בפיצוי. פנו לגורם מקצועי בתחום בריאות הנפש לתיעוד הקשר בין המצוקה לאירוע, שכן נדרשות ראיות חזקות.
כן, ברוב המקרים. ניתן לקבל הכרה מהביטוח הלאומי ובמקביל לממש פוליסה פרטית. אולם יש מגבלות מסוימות, כמו איסור קבלת דמי תאונה וקצבת אובדן כושר עבודה בו-זמנית. ייעוץ משפטי יעזור למקסם את הפיצוי.
