הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה

בחודש האחרון רבים מאזרחי ישראל הפכו לנפגעי פעולות איבה, הסובלים מפגיעות גופניות, נפשיות, כלכליות ורכושיות כאחד. אירועי ה- 7 באוקטובר 2023, לצד ירי הרקטות המתמשך המלווה את מבצע "חרבות ברזל", הותירן ישראלים רבים לעמוד בפני שוקת שבורה וקושי ממשי להרים את עצמם מן ההריסות. במצב מצער זה, מימוש הזכאות לקבלת הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה, קריטית מאי פעם, לצורכי שיקום והחלמה. כדי להקל עליכם ועל יקיריכם בתהליך, בשורות הבאות נפרט אודות הזכויות הללו והתנאים לקבלתן.

החוק שמקנה הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה

אירועי החודש האחרון, לצד ירי הרקטות הבלתי פוסק מעזה ומלבנון, הביאו לפגיעות גוף, נפש ורכוש רבות וכואבות בקרב אזרחים רבים בארץ. הפגיעה בגוף ובנפש מותירה צלקות ארוכות טווח, לצד נזקי רכוש ופגיעה הקשה בפרנסה, המותירים גם הם את חותמם המר על הנפגעים.

במצב העניינים המורכב הזה, חשוב להכיר את החוק שמקנה הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה בישראל. מדינת ישראל שסבלה קשות ממלחמות ואירועי טרור רבים לאורך שנות קיומה, חוקקה את "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" בשנת 1970. החוק שואב את עקרונותיו מחוק הביטוח הלאומי בנוגע לקביעת נכות, ומחוק הנכים העוסק בפיצוי חיילי צה"ל שנפגעו במסגרת שירותם הצבאי. עם זאת, יצוין כי החוק עוסק בפגיעה בגוף ונפש בלבד, ולא בנזק לרכוש.

אף שמאליו מובן כי שום פיצוי כספי אינו מרפא את הפגיעה הנפשית והגופנית שנגרמה לאדם שנפגע באירוע איבה וליקיריו – חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה בישראל, שואף להקל ולו במעט את סבלם של הנפגעים, באמצעות מתן פיצויים ושירותי סיוע שונים לאלו העומדים בתנאים להכרה בפגיעתם כפגיעת איבה. 

באילו סוגי אירועים החוק מכיר כאירועי איבה?

אירוע איבה מוגדר בחוק התגמולים לנפגעי איבה, כפעולה שנעשתה על ידי צבא אויב, ארגון טרור או כפעולת אלימות לאומנית. נפגע פעולת איבה הוא אזרח או תושב ישראל, או אפילו מבקר בישראל (בתנאים מסוימים), שנפגע באותה פעולה.

אין ספק שאירועי ה- 7 באוקטובר וירי הרקטות והטילים לעבר ישראל, עומדים בהגדרה זו לפעולת איבה. לכן, כל מי שנפגע במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" והאירועים שהובילו אליה, נחשב לנפגע פעולת איבה על פי החוק.

נפגעי אירועים אלה, בין אם הם אזרחים, תושבים או מבקרים בישראל, זכאים להכרה ולסיוע על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

איזה גורם קובע האם אירוע מסוים יוכר כפעולת איבה או לא?

הקביעה האם אירוע מסוים מוגדר כפעולת איבה\ נעשית על ידי גוף מיוחד שהוקם לשם כך במשרד הביטחון – "הרשות המאשרת". הרשות בוחנת כל מקרה שמועבר אליה מהמוסד לביטוח לאומי, ונותנת החלטה תוך 3 חודשים בדרך כלל.

ניתן לערער על החלטת הרשות בפני ועדה מיוחדת בבית משפט מחוזי בראשות שופט. החלטת הועדה היא סופית, אך במקרים חריגים אפשר גם לעתור לבג"ץ.

סוגי הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה בישראל

ישנם מספר סוגי פיצויים והטבות עיקריים המגיעים לנפגעי פעולות איבה בישראל.

תגמולי טיפול רפואי (תט"ר) לנפגעי פעולות איבה

נפגע פעולת איבה שאינו כשיר לעבודה עקב פגיעותיו, זכאי לקבל תגמול טיפול רפואי (תט"ר) לתקופה של עד 9 חודשים מיום הפגיעה.

גובה התגמול הוא כדלקמן:

עובד שכיר

על פי ממוצע הכנסתו נטו ב-3 החודשים שלפני הפגיעה, ולא פחות מסכום התגמול למי שלא עבד.

מי שלא עבד

לפי המצב המשפחתי, בסכום הקבוע בחוק ומתעדכן מדי שנה.

עצמאי

תגמולי בשיעור זהה למי שלא עבד, ואף יותר אם יוכיח ירידה גדולה יותר בהכנסות.

בכל מקרה, התגמול מוגבל בתקרה יומית הקבועה בחוק ומתעדכנת מדי שנה, המקבילה לתקרה החלה על תגמולי מילואים. 

חשוב לדעת כי מתגמול זה ינוכו קצבאות אחרות שמקבל הנפגע.

קצבאות חודשיות

קצבאות לנפגעי איבה, נקבעות לפי אחוזי הנכות שנקבעו על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. 

• נכה בעל נכות 20% ומעלה – זכאי לקצבה חודשית, שגובהה נגזר מדרגת הנכות ומ"השכר הקובע" ומתעדכן מדי שנה.
• נכה בעל נכות 10%-19% – זכאי למענק נכות חד-פעמי, שגובהו נגזר מדרגת הנכות ומ"השכר הקובע".

בנוסף משולמות תוספות לנכים מבוגרים. 

הקצבה נועדה לפצות על הפגיעה בהשתכרות ובאיכות החיים של הנפגע, בהתאם לחומרת הנכות. 

תוספות

ישנן תוספות לתגמולי הנכות, שלהן זכאים נכים נפגעי פעולות איבה:

• נכה נצרך (נכות מעל 50%) שאינו בר שיקום, אינו מסוגל להתפרנס והכנסותיו אינן עולות על כפל השכר הממוצע במשק / פי 3 לנכים בעלי משפחות – תוספת חודשית הנגזרת מהשכר הממוצע במשק, המתעדכן מדי שנה.
• נכה מחוסר פרנסה (נכות מעל 20%) הנמצא בשיקום והכנסותיו אינן עולות על חצי מן ההכנסות הנ"ל – תוספת חודשית הנגזרת מהשכר הממוצע במשק, המתעדכן מדי שנה.
• תגמול מיוחד לנכה מעל 20% שאינו ניתן לשיקום והכנסותיו אינן עולות על תקרת ההכנסה לעיל – תוספת חודשית הנגזרת מהשכר הממוצע במשק, המתעדכן מדי שנה.
• תגמול פרישה מוקדמת לנכה שפרש מעבודה בגיל 50-67 (נכות מעל 35% או 20% במקרה של פגיעת ראש / פגיעת נפש), אינו בר שיקום ואינו כשיר לעבוד בשום עבודה, כאשר הכנסותיו אינן עולות על כפל השכר הממוצע במשק / פי 3 לנכים בעלי משפחות – תוספת חודשית הנגזרת מהשכר הממוצע במשק, המתעדכן מדי שנה.

תוספות אלו נועדו לסייע לנכי פעולות האיבה ויקיריהם, להשתקם ולהתקיים בכבוד.
סכומי התוספות משתנים בהתאם לחומרת הנכות, המצב המשפחתי וההכנסה ממקורות אחרים. 

הטבות נוספות לנפגעי איבה

סוגי הטבות וסיוע נוספים לנפגעי פעולות איבה:

• החזר הוצאות על טיפולים רפואיים, תרופות, עזרים רפואיים נסיעות לטיפולים ועוד.
• מימון טיפול נפשי וקבוצות תמיכה.
• מענקים וסיוע כספי לצרכים שונים כמו חתונה, דיור, חימום הבית ועוד.
• סיוע ברכישה ואחזקת רכב רפואי.
• דמי ניידות לנכים זכאים.
• תוספת לסיוע בפעולות יומיומיות לנכים במצב קשה.
• סיוע בשיקום תעסוקתי ולימודי.
• תגמולים וסיוע למשפחות שכולות ויתומים.

הסיוע ניתן בהתאם לסוג וחומרת הנכות, ונועד לאפשר לנפגעים איכות חיים טובה יותר.

כיצד ניתן לקבל הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה במלחמת "חרבות ברזל"?

כדי לממש את הזכות לקבלת הטבות ופיצויים לנפגעי פעולות האיבה של חרבות ברזל ובכלל, יש צורך בקבלת הכרה מצד המדינה, באדם כנפגע איבה. לצורך הכרה בפרט כנפגע פעולת איבה, יש להגיש תביעה בטופס מיוחד (בל/580) למוסד לביטוח לאומי. אפשר להוריד את הטופס מאתר הביטוח הלאומי או להשיגו בסניפי הביטוח הלאומי. 

יש לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים, ואם מדובר בנפגע שעבד קודם לפגיעה – גם תלושי שכר מ-3 החודשים שלפני הפגיעה. עם זאת, באירועי טרור המוניים כמו ירי רקטות, אין צורך בצירוף של אישור משטרה לתביעה. 

המדינה מפעילה עובדים סוציאליים שאמורים ליצור קשר עם הנפגעים מיד לאחר האירוע, כדי לסייע להם ולבני משפחתם להגיש תביעה לשם מימוש זכויותיהם. 

כך תתעדו נכון – ותשמרו על הזכויות שלכם

כדי לממש פיצויים מביטוח לאומי, תיעוד נכון של הפגיעה חשוב לא פחות מהגשת הטופס. בסרטון הקצר הבא תמצאו את כל הדגשים שחשוב לזכור כבר מהרגע הראשון:

שלבי קביעת אחוזי נכות לנפגע פעולת איבה

לאחר ההכרה באירוע כפעולת איבה, יש להגיש טופס נוסף (בל/581) למוסד לביטוח לאומי, על מנת לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית של הנפגע.

מומלץ להגיש את התביעה תוך שנה ממועד הפגיעה, על מנת לזכות במלוא ההטבות והפיצויים. עם זאת, ניתן להגיש אותה גם לאחר מכן.

קביעת אחוזי הנכות נעשית על ידי רופאים מוסמכים מטעם המוסד לביטוח לאומי. היא מבוססת על חוות דעת רפואיות ומסמכים רלוונטיים שצורפו לתביעה. בכל מקרה, ניתן לערער על החלטת הוועדה בפני ערכאות שונות.

לסיכום

מדינת ישראל פועלת רבות כדי לסייע ולפצות את הנפגעים הישירים ובני משפחותיהם שנפגעו בפיגועי טרור ובמערכות ישראל. זאת, באמצעות חקיקה נרחבת ומערך שירותים והטבות הניתנים לנפגעים. עם זאת, עדיין קיימים פערים וקשיים רבים בתחום, מה שלעיתים מעלה את הצורך בסיוע משפטי מקצועי לנפגעים ובני משפחותיהם בתהליך למימוש זכויותיהם.

במידה ואתם זקוקים לסיוע מסוג זה, משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש כאן לשירותכם. אל תהססו ליצור עמנו קשר ולעמוד על זכויותיכם.