בין תאונות עבודה ורשלנות מעביד, יש במקרים לא מעטים, קשר שקשה להתעלם ממנו. כאשר התרשלות של המעביד היא שגרמה להתרחשותה של תאונת עבודה, הדבר עשוי להוות בסיס להגשת תביעת פיצויים מטעם העובד. במאמר זה נסביר מה בין תאונות עבודה ורשלנות מצד מעבידים, כיצד ניתן לקבל פיצויים בגין תאונות עבודה, באילו נסיבות נוצרת אחריות נזיקית מצד המעביד לתאונת עבודה ומהן חובות המעבידים והעובדים, בהקשר למניעת אירועים מצערים כאלו.
מה בין תאונות עבודה ורשלנות מעביד?
בתוך כל סביבת עבודה, בין אם זה משרד, מפעל, חנות וכדומה, קיימים שפע של סכנות וסיכונים פוטנציאליים שעלולים להוביל למגוון תאונות.
ההגדרה המשפטית של תאונת עבודה בישראל היא מקיפה במיוחד, וכוללת לא רק פציעות הנובעות מתקריות הקשורות לשימוש בציוד בתוך מקום העבודה (כגון תאונות המתרחשות במסגרת הפעלת מכונות), אלא גם תאונות כמו תאונות דרכים המתרחשות בסמיכות למקום העבודה או בנסיעה אליו (או ממנו), וכן נזקים הנובעים מנפילות במקום העבודה או בסמוך לו (למשל, בתוך אזור חניה הקשור למקום העבודה), ועוד.
מעבידים נושאים באחריות בתוך מקום העבודה לנקוט באמצעים סבירים שמטרתם למנוע תאונות באמצעים שונים. בנוסף, מעבידים מחויבים גם לדאוג לטיפול בעובדים הנפגעים במקום העבודה, ככל שיתרחשו תאונות ממשיות. ככל שהמעביד לא דאג לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לצמצם את הסיכון להתרחשותן של תאונות בסביבת העבודה או בהקשר לעבודה, כך הוא חשוף להגשת תביעות ביטוח ותביעות נזיקין כנגדו, מצד עובדיו.
כיצד ניתן לקבל פיצויים בגין תאונות עבודה?
קיימים שלושה אפיקים עיקריים לתביעת פיצויים לאחר תאונת עבודה. בהתאם לפרטים הספציפיים של כל מקרה, אחת או יותר מהאפשרויות הללו עשויות להיות נגישות למי שנפגע מהאירוע:
- הגשת תביעה באמצעות המוסד לביטוח לאומי – הביטוח הלאומי מוסמך לספק לנפגעי עבודה פיצוי זמני למשך עד תשעים ימים, הנקרא "דמי פגיעה". בנוסף, במידת הצורך, ניתן להגיש תביעה להכרה בדרגת נכות לשם קבלת קצבאות נכות זמניות וקבועות כאחד.
- הגשת תביעה כנגד פוליסת ביטוח אישית – אפשרות זו קיימת כאשר כיסוי כזה הוסדר על ידי המעביד או בידי העובד עצמו באופן פרטי. בדרך כלל, תביעות להפעלת פוליסות ביטוח פרטיות וקבלת פיצויים הנובעים מתאונות עבודה, יכולות להיות מוגשות בתוך חלון של שלוש שנים בלבד מהתרחשות התאונה.
- הגשת תביעת פיצויים ישירות למעביד – תביעות אלו לובשות צורה של תביעות נזיקין הנדונות במסגרת מערכת המשפט. ניהול תביעות מסוג זה אפשרי כאשר התאונה הייתה תוצאה של רשלנות מעביד, כהגדרתה במושג "רשלנות" בפקודת הנזיקין. תביעות אלו טומנות בחובן ממדים משפטיים מורכבים ולעיתים אף עלולות להכפיף את התובעים לחבות פוטנציאלית לפיצויים. נרחיב בעניינים אלה להלן.
באילו נסיבות נוצרת אחריות נזיקית מצד המעביד לתאונת עבודה?
דיני הנזיקין בישראל מטילים חובות ברורות על מעבידים, ובהן "חובת הזהירות" שהיא מושג מקיף המתייחס לחובת המעביד למנוע נזק לעובדיו הנובע מתקריות שונות שעלולות להתרחש במקום העבודה. חובה זו כרוכה באחריות אקטיבית של המעבידים להשתמש באמצעים סבירים הזמינים להם, במטרה להגן על העובדים מפני סיכונים הגלומים בתפקידיהם הספציפיים בעבודה או הנובעים מאופי מקום העבודה עצמו.
במסגרת זו, המעבידים נדרשים לקבוע פרוטוקולי בטיחות בתוך מקום העבודה ולהבטיח את אכיפתם בקרב העובדים, באמצעות הדרכה ופיקוח. כמו כן, עליהם לספק משאבים לשמירה על בטיחות במקום העבודה, כגון אמצעי הגנה מתאימים המותאמים למאפייני מקום העבודה, ולנקוט בצעדים לביטול גורמי סיכון פוטנציאליים בתוך המקום.
אי מילוי חובת הזהירות מצד מעבידים, כפי שמכתיבות נסיבות המקרה, עלולה להטיל עליהם אחריות בגין תאונות עבודה של עובדים, ולהביא להגשת תביעות נזיקין נגדם בעילת רשלנות.
חשוב לדעת: גם העובדים אחראים למניעת תאונות עבודה
חיוני להבהיר כי החובה לשמור על אמצעי בטיחות במקום העבודה, איננה חלה על המעביד לבדו. גם העובדים מצופים להימנע מהתנהגות פזיזה בתוך מקום העבודה והפרת אמצעי זהירות שנקבעו על ידי המעבידים. מקרים בהם תאונות במקום העבודה נובעות מפעולות רשלניות של עובדים הנוגדות את הנהלים שנקבעו, עלולים לתרום לאחריותם בתביעות פיצויים ועלולים לגרום לכך שתיוחס לעובד אחריות חלקית לתאונה. לפיכך, לאנשים שחווים תאונות עבודה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי של עורך דין נזיקין מנוסה בתיקי תאונות עבודה, קרוב ככל האפשר לאירוע.
מהן חובות המעביד במקרה של פגיעת עובד בתאונת עבודה?
ללא קשר לסוגיית הקשר בין תאונות עבודה ורשלנות מעביד – חובה על המעבידים להבטיח כי עובדיהם יקבלו בהקדם טיפול רפואי הכרחי וכל סיוע שיידרש להם במקרה של תאונה, כמיטב יכולתם ובהתאם לנסיבות העומדות על הפרק. הדבר יכול לכלול מתן עזרה ראשונה מיידית לעובד והפניה לחדר מיון, או הזמנת שירותים רפואיים מיידיים למקום כגון סיוע של מד"א , בין שאר הפעולות המתאימות. ראוי לציין כי כל עיכוב במתן טיפול רפואי לעובד שנמצא בסביבת העבודה, עשוי לשמש בסיס נוסף לתביעת פיצויים בתנאים מסוימים, במיוחד אם ניתן לקבוע כי מצבו הבריאותי של נפגע התאונה הידרדר עקב העיכוב.
לסיכום
במאמר זה הבהרנו את הנסיבות שבהן עובד רשאי להגיש תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה כתוצאה מרשלנות מעביד. במידה ותזדקקו להבהרות נוספות או שיש לכם שאלות פרטניות בעניין זה, אנא אל תהססו לפנות למשרדנו. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה בדיני נזיקין, עם ניסיון נרחב בטיפול בנפגעי תאונות עבודה לאורך כל תהליך מימוש זכויותיהם. נשמח לסייע גם לכם.
מהם הסעדים המשפטיים הזמינים לעובד בגין תאונת עבודה עקב רשלנות מעביד?
במקרים של תאונות עבודה הנובעות מרשלנות מעביד, ישנן שלוש דרכים עיקריות לקבלת פיצויים: הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, הגשת תביעת ביטוח מול המעביד או הגשת תביעה נזיקית כספית, כנגד המעביד עצמו – תחת עילה של רשלנות המעביד.
באילו נסיבות ניתן לקשור בין תאונות עבודה ורשלנות מעביד?
מעבידים מחויבים מבחינה חוקית ל"חובת הזהירות". משמעה להבטיח באופן יזום את הבטיחות במקום העבודה, הכרוכה ביצירת כללי בטיחות, מתן הכשרה מספקת וביטול גורמי סיכון. אי עמידה בחובה זו עלולה להטיל עליהם אחריות לתאונות עבודה ולחשוף אותם לתביעות נזיקין בגין רשלנות.
אילו צעדים צריכים מעבידים ועובדים לנקוט בעקבות תאונת עבודה?
מעבידים חייבים לספק לעובד שנפגע במסגרת תאונת עבודה בסביבת העבודה, טיפול רפואי וסיוע מיידי, ללא קשר לסוגיית האחריות להתרחשות האירוע. מנגד, על העובד שנפגע בעבודתו, מוטלת האחריות לתעד את פרטי האירוע ולהודיע למעביד על כך באמצעות טופס דיווח רשמי של הביטוח הלאומי (ב"ל 250) והחתמתו עליו. חשוב גם שהעובד יקפיד לשמור על תיעוד רפואי מהטיפולים הרפואיים שקיבל בעקבות פגיעתו. לבסוף, פנייה לייעוץ משפטי מטעם עו"ד נזיקין, מומלצת לשני הצדדים כאחד.
כיצד עובד יכול לקבל סיוע משפטי בתאונות עבודה שנגרמו עקב רשלנות מעביד?
אם אתם מחפשים הכוונה או ייצוג לתאונות עבודה עקב רשלנות מעביד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין ותאונות עבודה. ייעוץ משפטי של עורך דין תאונות עבודה חיוני לקבלת מענה מקיף לגבי מימוש הזכויות הביטוחיות והמשפטיות של נפגע העבודה בכל הערוצים, תמיכה בהליכי מיצוי הזכויות בפועל, ייצוג בבתי הדין לעבודה במידת הצורך וליווי לאורך כל ההליך המשפטי, תוך הקפדה על הבנה מעמיקה של האפשרויות והזכויות של העובד.
