תחום הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה צבר תאוצה אדירה, ואנשים רבים פונים לטיפולים פרטיים בתקווה למצוא מזור. אך מה קורה כשהטיפול לא רק שלא עוזר, אלא גורם לנזק? חשוב להבין שלא כל תוצאה לא רצויה מהווה עילה לתביעה, אך בהחלט ישנם מקרים בהם פגיעה במהלך טיפול אלטרנטיבי או פרטי מקימה זכאות לפיצוי משמעותי.
עיקרי הדברים
- ✓פגיעה בטיפול אלטרנטיבי יכולה להוות עילה לתביעת נזיקין בגין רשלנות, גם אם למטפל אין רישיון רפואי פורמלי.
- ✓המפתח להצלחת התביעה הוא הוכחה שהמטפל סטה מ"סטנדרט הטיפול הסביר" הנהוג בתחומו וגרם לנזק.
- ✓לא מספיק להוכיח שנגרם נזק; חובה להוכיח קשר סיבתי ישיר בין הטיפול הרשלני לבין הפגיעה שנגרמה לכם.
- ✓אבחון שגוי, אי-אזהרה מפני סיכונים, או המלצה להפסיק טיפול רפואי חיוני הן דוגמאות קלאסיות לרשלנות מצד מטפלים.
- ✓העובדה שתחומים רבים ברפואה המשלימה אינם מוסדרים בחוק אינה פוטרת את המטפלים מחובת הזהירות כלפי מטופליהם.
האם כל נזק שנגרם בטיפול אלטרנטיבי או פרטי הוא עילה לתביעה?
בקצרה: לא. כדי שתקום עילת תביעה, לא מספיק להראות שהטיפול נכשל או שנגרם נזק. יש להוכיח שהנזק הוא תוצאה ישירה של רשלנות – כלומר, שהמטפל פעל באופן שחורג מסטנדרט הזהירות המקובל.
חשוב להבדיל בין סיבוך אפשרי או כישלון טיפולי לבין רשלנות. גוף האדם מורכב, ולא כל טיפול, קונבנציונלי או אלטרנטיבי, מבטיח הצלחה של מאה אחוז. מטפל אינו קוסם, והחוק אינו דורש ממנו להבטיח ריפוי. תביעת רשלנות תתמקד בשאלה האם המטפל פעל כפי ש"מטפל סביר" מאותו תחום היה פועל באותן נסיבות. אם הטיפול שניתן היה סביר ומקובל, אך בכל זאת נגרם נזק, יהיה קשה מאוד לבסס עילת תביעה.
מהי "רשלנות" ואיך היא חלה על מטפלים אלטרנטיביים?
בקצרה: רשלנות היא מתן שירות החורג מסטנדרט הזהירות הסביר. גם על מטפל אלטרנטיבי חלה חובת זהירות כלפי מטופליו. בית המשפט יבחן אם המטפל פעל במיומנות ובזהירות כפי שמצופה ממטפל סביר באותו תחום, גם בהיעדר הסדרה חוקית. [1]
כדי להוכיח תביעת רשלנות, בין אם מדובר ברופא או במטפל אלטרנטיבי, יש להוכיח ארבעה יסודות מצטברים:
- 1קיום חובת זהירות: בין כל מטפל למטופל קיימת חובת זהירות. המטפל חב למטופל חובה לנהוג בזהירות ובמיומנות כדי לא לגרום לו נזק.
- 2הפרת חובת הזהירות: זהו לב התביעה. כאן נצטרך להוכיח שהמטפל סטה מסטנדרט הטיפול הסביר. למשל, ביצע מניפולציה מסוכנת שלא הוכשר לה, לא חיטא ציוד כראוי, או לא הזהיר מפני סיכונים ידועים. מדובר בנושא מורכב במיוחד בתחום שאינו מוסדר, אך בהחלט אפשרי להוכחה.
- 3קיום קשר סיבתי: יש להוכיח קשר ישיר, עובדתי ומשפטי, בין הטיפול הרשלני של המטפל לבין הנזק שנגרם לכם. לא מספיק שהייתם אצל מטפל ובהמשך התגלה נזק, יש להראות שהפעולה הרשלנית שלו היא זו שגרמה לנזק.
- 4קיום נזק: יש להוכיח שנגרם נזק ממשי פיזי, נפשי או כלכלי (כמו למשל אובדן כושר עבודה תעסוקתי).
במשרדנו, אנו מטפלים במקרים רבים של תביעת רשלנות רפואית ומכירים לעומק את האתגרים בהוכחת כל אחד מהיסודות הללו, במיוחד כשמדובר בתחומים "אפורים" יותר של הרפואה.
איך קובעים את "סטנדרט הטיפול הסביר" למטפל שאינו רופא?
בקצרה: בית המשפט בוחן מספר גורמים: ההכשרה המוצהרת של המטפל, המצגים שהציג למטופל, הנהלים המקובלים באותו תחום אלטרנטיבי, והאם נקט באמצעי זהירות סבירים למניעת נזק צפוי.
מאחר ורוב המקצועות האלטרנטיביים אינם מוסדרים בחוק, אין "פרוטוקול" רשמי כמו ברפואה הקונבנציונלית. עם זאת, הפסיקה בישראל קבעה כי ניתן לבחון את סבירות הטיפול לפי מספר קריטריונים. [2] למשל, בית המשפט ישאל:
- מהי ההכשרה שהמטפל טוען שיש לו?
- האם פעל בהתאם למה שלמד ובהתאם למקובל בקרב מטפלים אחרים מאותה אסכולה?
- האם הזהיר את המטופל מפני הסיכונים הכרוכים בטיפול?
- האם הציג הבטחות ריקות מתוכן ("אני מרפא סרטן עם צמחים") שגרמו למטופל לוותר על טיפול חיוני אחר?
טיפ פרקטי: תעדו כל הבטחה או מצג של המטפל. אם נאמר לכם "אני מבטיח לרפא אותך תוך 3 טיפולים" או "הטיפול הזה בטוח לחלוטין וללא תופעות לוואי", שמרו תיעוד כתוב של הדברים. אמירות כאלה יכולות להיות קריטיות להוכחת סטנדרט הטיפול שהוצג לכם והופר.
מהם המקרים הנפוצים של רשלנות בטיפולים אלטרנטיביים ופרטיים?
בקצרה: מקרים נפוצים כוללים אבחון שגוי, ביצוע טיפול מסוכן ללא כישורים, שימוש במכשור לא תקין, אי-הפניה לרופא קונבנציונלי כשהמצב מחייב, והבטחות שווא שגרמו למטופל להימנע מטיפול רפואי חיוני.
אף שהמקרים מגוונים, ניתן לזהות מספר דפוסים חוזרים של רשלנות בתחום הטיפולים הפרטיים והאלטרנטיביים. ריכזנו עבורכם כמה דוגמאות נפוצות בטבלה הבאה:
| סוג הרשלנות | דוגמה מעשית | מה ניתן לעשות |
|---|---|---|
| אבחון לקוי או היעדר אבחון | מטפל אלטרנטיבי "מאבחן" כאב גב חמור כ"חסימה אנרגטית" בזמן שבפועל מדובר בפריצת דיסק הדורשת התערבות רפואית. | יש לפנות מיידית לאבחון רפואי קונבנציונלי ולהגיש תביעה על העיכוב באבחון שהחמיר את הנזק. |
| אי קבלת הסכמה מדעת | כירופרקט מבצע מניפולציה אגרסיבית על הצוואר מבלי להסביר למטופל על הסיכון (הנמוך אך הקיים) לשבץ מוחי. | ניתן לתבוע על פגיעה באוטונומיה, וכן על הנזק עצמו אם התממש הסיכון שלא הוזהרתם לגביו. |
| המלצה על הפסקת טיפול קונבנציונלי | נטורופת המשכנע חולה סוכרת להפסיק ליטול אינסולין ולהסתמך רק על תזונה, מה שמוביל לסיבוכים מסכני חיים. | זוהי רשלנות חמורה. יש להוכיח שההמלצה היא שהובילה להחמרת המצב. |
| ביצוע טיפול רשלני | מטפל בדיקור סיני משתמש במחטים לא סטריליות או מחדיר מחט לעומק שגורם לפגיעה באיבר פנימי. | על בסיס חוות דעת רפואית, ניתן לתבוע על הנזק הישיר שנגרם כתוצאה מהטכניקה הלקויה. פגיעה כזו יכולה להוביל גם לצורך בגמלת סיעוד על רקע תשישות. |
האם היעדר חוק או פיקוח על מקצוע פוטר את המטפל מאחריות?
בקצרה: ממש לא. העובדה שמקצוע מסוים אינו מוסדר בחוק אינה "רישיון להזיק". חובת הזהירות הכללית, הקבועה בפקודת הנזיקין, חלה על כל אדם, ובוודאי על מי שמציג עצמו כאיש מקצוע ומטפל באחרים. [3]
זוהי טעות נפוצה לחשוב שמכיוון שתחום כמו רפלקסולוגיה או רייקי אינו מוסדר בחוק כמו רפואה או עריכת דין, המטפלים בו פטורים מאחריות. ההפך הוא הנכון. המשפט הישראלי, כפי שפורש בפסקי דין רבים, קובע כי על כל אדם מוטלת החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק מאדם אחר. [4] חובה זו גוברת כאשר מדובר באדם המציג עצמו כבעל מומחיות ומציע טיפול בתשלום.
שימו לב: בית המשפט עשוי אף להחמיר עם מטפל בתחום לא מוסדר, מתוך הבנה שהמטופל שם בו את מבטחו בהיעדר מנגנוני פיקוח רשמיים. המטפל למעשה יוצר מצג של מומחיות, ועליו לעמוד מאחוריו. אם נגרמו לכם פיצויים בעקבות חרדה וטראומה כתוצאה מהטיפול, ייתכן ויש לכם עילת תביעה גם על הנזק הנפשי.
אילו ראיות אני צריך לאסוף כדי להוכיח תביעת רשלנות?
בקצרה: חיוני לאסוף תיעוד רפואי מלא מלפני הפגיעה ולאחריה, קבלות על הטיפולים, התכתבויות עם המטפל (מיילים, וואטסאפ), שמות של עדים, ותיעוד של כל הבטחה או מצג שהוצג לכם.
הצלחת התביעה תלויה במידה רבה ביכולתכם להציג תשתית ראייתית מוצקה. לכן, מיד כשעולה חשד לפגיעה, חשוב לפעול באופן מסודר ולאסוף כל פיסת מידע רלוונטית. ניהול נכון של תיק מהרגע הראשון יכול לעשות את כל ההבדל. בין אם הפגיעה אירעה במכון פרטי או אפילו במסגרת טיפול מטעם העבודה, הרישומים חשובים. במקרה כזה, ייתכן ותצטרכו למלא גם טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה.
להלן רשימת הפעולות לאיסוף ראיות:
- 1פנייה מיידית לטיפול רפואי: הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לפנות לרופא משפחה, חדר מיון או מומחה רלוונטי כדי לאבחן את הנזק ולקבל טיפול. התיעוד הרפואי שייווצר מיד לאחר הפגיעה הוא ראיית מפתח לקשירת הקשר הסיבתי.
- 2איסוף תיעוד רפואי קודם: חשוב לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי למצבכם לפני שהגעתם לטיפול האלטרנטיבי. זה יעזור להוכיח מה היה מצבכם הבסיסי ושהנזק אכן נגרם מהטיפול.
- 3שמירת תיעוד על הטיפול עצמו: שמרו כל קבלה, חשבונית, או סיכום פגישה שקיבלתם. אלו מוכיחים את קיום יחסי מטפל-מטופל ואת מועדי הטיפולים.
- 4תיעוד התקשורת עם המטפל: אספו כל התכתבות במייל, וואטסאפ או SMS. אם שיחות התנהלו בעל-פה, נסו לסכם אותן בכתב לעצמכם סמוך למועד השיחה.
- 5איתור עדים: אם חבר או בן משפחה התלווה אליכם לטיפול, הוא יכול להעיד על מה שנאמר ונעשה במהלכו.
- 6קבלת חוות דעת מומחה: זהו השלב המכריע. עורך דין מנוסה יפנה אתכם למומחה רפואי מתאים (למשל, אורתופד, נוירולוג וכו') שיבדוק אתכם, יעבור על כל החומר, ויכתוב חוות דעת מקצועית הקובעת האם הטיפול היה רשלני והאם הוא גרם לנזק. לדוגמה, במקרה של לקוח שעבר תאונת דרכים ונפגע בצוואר וקיבל 310,000 ₪ פיצויים, חוות דעת אורתופדית הייתה המפתח להצלחה.
מה הצעד הבא שלי אם אני חושד שנפגעתי מרשלנות בטיפול פרטי?
בקצרה: הצעד הראשון הוא לדאוג לבריאותכם ולקבל טיפול רפואי קונבנציונלי. מיד לאחר מכן, יש לפנות לעורך דין עם ניסיון בתביעות נזקי גוף ורשלנות כדי לקבל הערכה מקצועית של המקרה ולוודא שזכויותיכם נשמרות.
אם אתם חושדים שנגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול אלטרנטיבי או פרטי, חשוב לפעול בצורה שקולה ומהירה. הזמן אינו פועל לטובתכם, הן בגלל חוק ההתיישנות (7 שנים בדרך כלל) והן בגלל הקושי הגובר לאסוף ראיות ככל שחולף הזמן. פנייה לייעוץ ראשוני אינה כרוכה בהתחייבות ומטרתה לאפשר לכם להבין את מצבכם המשפטי. אם אתם זקוקים לסיוע בתהליך ההכרה כנכה, למשל מול משרד הביטחון, תוכלו לקרוא על התהליך מול משרד הביטחון להכרה כנכה צה"ל באתרנו.
מניסיוננו רב השנים במשרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש, שצבר ניסיון בייצוג באלפי ועדות רפואיות וניהול תיקי נזקי גוף מורכבים, אנו יודעים שהוכחת רשלנות בתחום האפור של טיפולים אלטרנטיביים דורשת מומחיות ייחודית והיכרות מעמיקה עם הפסיקה. [5] אנו נדע כיצד לאסוף את הראיות הנכונות, להפנות אתכם למומחים המתאימים, ולבנות אסטרטגיה משפטית שמטרתה להשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם. אנו מלווים לקוחות רבים, בין היתר בתביעות מול נכה משרד הביטחון.
פנייה למשרדנו תאפשר לכם לקבל הערכה מקצועית וכנה של המקרה שלכם, ולהבין מהן האפשרויות העומדות בפניכם למיצוי מלא של זכויותיכם. במשרד אימבר גולן פרטוש, אנו עומדים לרשותכם כדי להעניק לכם ליווי, בהירות וביטחון לאורך כל הדרך.
—
אין באמור משום ייעוץ משפטי. המידע נכון למועד הפרסום וכפוף לנסיבות פרטניות. בכל שאלה ספציפית מומלץ להיוועץ עם עורך דין מוסמך. התוכן נסקר ואומת מול מקורות רשמיים המופיעים ברשימת המקורות בסוף המאמר, בליווי מקצועי של עו"ד אימבר גולן פרטוש, עורכת דין, נוטריון ומייסדת המשרד.
שאלות ותשובות
1האם אני יכול לתבוע מטפל אלטרנטיבי שאין לו רישיון?
כן, בהחלט. היעדר רישיון אינו פוטר מאחריות לנזקים. התביעה תתבסס על עוולת הרשלנות הכללית, והמטפל ייבחן לפי סטנדרט של "המטפל הסביר" בתחומו.
2מה ההבדל בין סיבוך סביר לרשלנות בטיפול אלטרנטיבי?
סיבוך סביר הוא תוצאה לא רצויה שיכולה להתרחש גם בטיפול תקין, והמטפל הזהיר מפניה. רשלנות היא נזק שנגרם כי המטפל חרג מסטנדרט הזהירות המקובל, למשל, ביצע פעולה שלא הוכשר לה.
3הטיפול האלטרנטיבי פשוט לא עזר לי. האם זו עילה לתביעה?
בדרך כלל לא. חוסר הצלחה של טיפול אינו מהווה רשלנות, אלא אם המטפל הבטיח תוצאות באופן מפורש וחסר בסיס, או אם הטיפול שניתן היה שגוי וגרם נזק אקטיבי או מנע מכם לקבל טיפול אחר.
4כמה זמן יש לי להגיש תביעה על פגיעה בטיפול אלטרנטיבי?
ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא 7 שנים מיום גילוי הנזק. עם זאת, קיימים חריגים, ולכן חשוב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולא להמתין.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- 1[PDF] דין וחשבון הועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי – Gov.il — www.gov.il — [PDF] דין וחשבון הועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי – Gov.il · צוטט 1×
- 2פסק-דין בתיק רע"א 1519/20 — רע"א 1519/20 — פסק-דין בתיק רע"א 1519/20 · צוטט 1×
- 3פסק-דין בתיק דנ"א 5698/11 — דנ"א 5698/11 (2005) — פסק-דין בתיק דנ"א 5698/11 · צוטט 1×
- 4פסק-דין בתיק בג"ץ 2311/11 — בג"ץ 2311/11 — פסק-דין בתיק בג"ץ 2311/11 · צוטט 1×
- 5[PDF] פסק-דין בתיק דנ"פ 5387/20 — בג"ץ 355/79 (1980) — [PDF] פסק-דין בתיק דנ"פ 5387/20 · צוטט 1×
מילון מושגים
- רשלנות
- פעולה או מחדל שחורגים מסטנדרט הזהירות שאדם סביר היה נוקט באותן נסיבות, וגרמו לנזק.
- חובת זהירות
- חובה משפטית המוטלת על אדם לנהוג בזהירות סבירה כלפי אחרים כדי למנוע גרימת נזק צפוי.
- קשר סיבתי
- הקשר הישיר הנדרש בין המעשה הרשלני לבין הנזק שנגרם, המהווה תנאי להטלת אחריות.
- הסכמה מדעת
- אישור של מטופל לקבל טיפול, לאחר שקיבל מהמטפל את כל המידע הרלוונטי על מהות הטיפול, סיכוייו וסיכוניו.





























