אובדן כושר העבודה בשל מחלה או תאונה עלול להטיל צל כבד על החיים. בנסיבות אלו,
רבים תוהים איך מחשבים קצבת נכות כללית שתסייע להם לשרוד כלכלית. במאמר זה נסביר על אופן קביעת אחוזי הנכות בביטוח לאומי ונפרט כיצד מתבצע חישוב הקצבה לפיהם.
איך מחשבים קצבת נכות כללית בביטוח לאומי?
השלב הראשון בחישוב קצבת נכות כללית הוא הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. התביעה תיבחן על ידי פקיד תביעות, שיזמן את התובע להופיע בפני ועדה רפואית מיוחדת. על התובע להציג בפני הוועדה מסמכים רפואיים המעידים על מצבו הבריאותי, כגון סיכומי מחלה, בדיקות, צילומים וחוות דעת רפואיות. ללא מסמכים אלה, לא ניתן יהיה להמשיך בתהליך חישוב קצבת הנכות הכללית.
תפקיד הוועדה הרפואית בחישוב קצבת נכות כללית
הוועדה הרפואית היא הגורם המוסמך לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית של התובע. מדובר בוועדה בה יושבים רופאים מומחים, אשר בודקים את התובע ומעריכים את מצבו הרפואי. הם מסתמכים בהחלטתם על רשימת הליקויים הרפואיים שמופיעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי. לכל ליקוי נקבעו מראש אחוזי נכות מסוימים, ועל בסיס זה מחשבים עבור התובע את סך אחוזי הנכות הרפואית שלו.
חישוב אחוזי הנכות המשוקללים
אם הוועדה הרפואית מוצאת שהתובע סובל ממספר ליקויים בו זמנית, אחוזי הנכות שלו מחושבים בצורה מצטברת. חישוב קצבת נכות כללית במקרה כזה מתבצע כך: נניח שלתובע נקבעו 30% נכות עקב מחלת לב, ועוד 10% נכות בשל בעיות גב. תחילה "מורידים" מ-100% את ה-30%, ומתוך ה-70% שנותרו מחשבים את 10% הנכות בגין הגב. כך מתקבלת נכות משוקללת בשיעור 37% במקום 40%. זוהי צורת החישוב הקבועה בחוק לשם קביעת קצבת נכות כללית.
תנאי הסף לזכאות לקצבת נכות כללית
לא כל תובע שנקבעו לו אחוזי נכות רפואית בוועדה יזכה אוטומטית בקצבת נכות כללית. על התובע להיות בעל לפחות 60% נכות רפואית או 40% נכות רפואית משוקללת אם יש לפחות ליקוי אחד שהוערך ב-25% ומעלה. אם מדובר בעקרת בית, שיעור הנכות המינימלי הנדרש לצורך חישוב קצבת נכות כללית הוא 50%. רק מי שעומד בקריטריונים אלה יוכל להמשיך בתהליך.
השפעת הנכות על כושר העבודה ומשמעותה לגבי הזכאות לקצבה
גם אם עמד התובע בתנאי הסף לעניין אחוזי הנכות הרפואית, הדרך לחישוב קצבת נכות כללית עוד ארוכה. כעת נכנס לתמונה פקיד התביעות, שתפקידו לקבוע האם כתוצאה מהנכות נפגע כושר העבודה של האדם, ובאיזו מידה. רק מי שאיבד 50% לפחות מכושר עבודתו יהיה זכאי לקצבה. דרגת אי הכושר המדויקת שנקבעת היא שתכריע מהו גובה קצבת הנכות הכללית לה יהיה זכאי, בהתאם לחישוב שמתבצע לפי הוראות החוק.
עו"ד אימבר גולן פרטוש בראיון על נכות כללית
קצבת נכות כללית – סכומים
גובה קצבת נכות כללית נגזר באופן ישיר מדרגת אי הכושר שנקבעה לתובע. ככל שהתובע איבד אחוז גבוה יותר מכושר עבודתו, כך יקבל קצבה גבוהה יותר. את טבלת הסכומים המדויקת מפרסם המוסד לביטוח לאומי, והיא מתעדכנת מדי פעם בהתאם לשינויים במדד יוקר המחיה או בשכר הממוצע במשק.
האם ניתן לערער על החלטות בנוגע לחישוב קצבת נכות כללית?
התשובה היא כן. החוק מאפשר הגשת ערעור על כל אחת משתי ההחלטות המרכזיות הנוגעות לחישוב קצבת נכות כללית – גם על קביעת אחוזי הנכות הרפואית וגם על קביעת דרגת אי הכושר. הערעור יידון בפני ועדת עררים, אשר מוסמכת לבחון את ההחלטות מחדש ולשנותן במידת הצורך. הערעור יוגש בכתב לסניף הביטוח הלאומי, בתוך 60 יום מהמועד שבו נשלחה ההודעה על ההחלטה. יש לצרף לערעור את כל המסמכים הרלוונטיים ולנמק היטב את הבקשה.
בדיקה מחודשת של אחוזי הנכות ודרגת אי הכושר
במהלך השנים, ייתכן ומצבו הרפואי של מי שכבר מקבל קצבת נכות כללית ישתנה. אם חל שיפור במצב, המוסד לביטוח לאומי רשאי ליזום בדיקה מחודשת ולהפחית את אחוזי הנכות או את דרגת אי הכושר. מנגד, במקרה של הרעה ניכרת במצב הבריאותי, רשאי מקבל הקצבה להגיש בקשה לקביעה מחדש של אחוזי הנכות. על פי חוק הביטוח הלאומי, יש להמתין בדרך כלל שישה חודשים לפחות מהמועד שבו נקבעו האחוזים בפעם האחרונה. עם זאת, אם חלה הרעה משמעותית במצב, ניתן יהיה להגיש את הבקשה באופן מיידי.
לסיכום
חישוב קצבת נכות כללית הוא תהליך מורכב הדורש עמידה בקריטריונים מוגדרים וצליחת מספר שלבים. תחילה נקבעים אחוזי הנכות הרפואית על ידי ועדה רפואית, ובהמשך נבחנת השפעת הנכות על כושר העבודה. רק מי שעומד בתנאי הסף בשני ההיבטים הללו יהיה זכאי לקבלת קצבה, כאשר גובהה ייגזר מדרגת אי הכושר שנקבעה. על אף מורכבות התהליך, חשוב לזכור שקיימות זכויות ערעור ואפשרות לבדיקה מחודשת במקרה של שינוי נסיבות.
על מנת להבטיח מיצוי מלא של זכויות מול הביטוח הלאומי, מומלץ להתייעץ עם עו"ד נכות כללית שילווה אתכם לכל אורך הדרך. להתייעצות עם עורך דין ביטוח לאומי בנושא זכאותכם, פנו כעת אל משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש.
הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי היא הגורם המוסמך לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית של תובע קצבת נכות כללית. הוועדה מורכבת מרופאים הבוחנים את התיעוד הרפואי שצורף לתביעת המבוטח, בודקים את מצבו של התובע הפועל ומעניקים לו אחוזי נכות בהתאם לרשימת הליקויים בתקנות הביטוח הלאומי.
לא, לא כל דרגת נכות רפואית מזכה אוטומטית בקצבת נכות כללית. קיימים תנאי סף מינימליים שנקבעו בחוק. ככלל, נדרשים לפחות 60% נכות כתנאי ראשוני לבדיקת זכאות לקצבה. לחילופין בעלי 40% נכות משוקללת עשויים להיות זכאים גם כן, אם יש להם ליקוי אחד המוערך ב-25% ומעלה. לעקרות בית נקבע סף נמוך יותר של 50% נכות. רק מי שעומד בקריטריונים אלה יוכל להתקדם לשלב הבא בחישוב קצבת נכות כללית, שהוא קביעת דרגת אי כושר.
פקיד התביעות הוא הגורם שקובע האם כתוצאה מהנכות הרפואית שנקבעה לתובע, נפגע כושר העבודה שלו, ובאיזו מידה. תפקידו למעשה לקבוע את דרגת אי הכושר התעסוקתי של התובע. רק מי שאיבד לפחות 60% מכושר עבודתו (או 50% אם מדובר בעקרת בית), יוכר כזכאי לקצבה. ככל שהאחוז שנקבע גבוה יותר, כך תהיה הקצבה שתאושר לבסוף גבוהה יותר.
כן, החוק מאפשר לתובע להגיש ערעור על שתי ההחלטות המרכזיות בהליך חישוב קצבת נכות כללית – הן על קביעת אחוזי הנכות הרפואית והן על קביעת דרגת אי הכושר. הערעור מוגש בכתב בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה, ונדון בפני ועדה מיוחדת הקרויה ועדת עררים. הוועדה מוסמכת לבחון את ההחלטות ואף לשנותן, בהתאם לנימוקים ולמסמכים שיוצגו. עם זאת, חשוב לזכור שוועדת העררים יכולה לא רק להעלות את האחוזים, אלא גם להותירם על כנם או להפחיתם.
