אדם המוגדר בעל נכות נפשית, אשר מקורה במחלת נפש ממנה הוא סובל, עשוי להיות זכאי לסל שיקום אותו מציעה מדינת ישראל. מטרת הסל היא לשלב את מתמודד הנפש במסגרת קהילתית נורמטיבית על מנת לספק לו לכלים להתפרנס בכבוד, לטפל בתחלואתו ולהשתלב באופן תורם ומיטבי בקהילה בה הוא חי. ישנם מספר תנאים לקבלת הסל ומגוון רחב של זכאויות אותו הוא מכיל.
מהו סל השיקום של ביטוח לאומי?
סל שיקום ביטוח לאומי מיועד למתמודדי נפש ומציע להם מגוון שירותים במגוון תחומי החיים, על מנת להקל עליהם בהתמודדותם המורכבת והיומיומית. הסל כולל סיוע במציאת מקום מגורים, סיוע בהשתלבות במסגרת תעסוקתית, סיוע ברכישת הכשרה מקצועית, טיפול רפואי, הרשה ללימודים ואף הפעלה של מסגרות פנאי ייעודיות.
בחינת זכאותו של אדם להטבות הגלומות בזכאות לקבלת סל שיקום ביטוח לאומי נובעת מהוראות חוק שיקום נכי נפש בקהילה. הגוף אשר בוחן את הזכאות ומפקח על מימושה הוא משרד הבריאות, שלשכותיו פזורות ברחבי הארץ.
תנאי הזכאות לסל שיקום ביטוח לאומי
תנאי הסף לשם בחינת הזכאות לקבלת סל שיקום ביטוח לאומי הוא הכרה בנכות נפשית בגובה 40% לפחות. אופן ההכרה באחוז הנכות של המבקש הוא באמצעות וועדה רפואית של הביטוח הלאומי. וועדה זו היא אשר מוסמכת לבחון את מצבו הרפואי של המבקש ולנקוב בגובה הנכות, באחוזים, ממנה הוא סובל.
תנאי ההכרה באחוזי נכות
אדם אשר חפץ בהכרה בנכותו של ידי הביטוח הלאומי, נדרש לבקש זימון לוועדה רפואית. לאחר הגשת הבקשה הוא יוזמן להופיע בפני הוועדה אשר תבחן אותו ואת מסמכיו הרפואיים. על בסיס הנתונים שבפניה, תקבע הוועדה את אחוז הנכות הנפשית ממנה סובל המבקש וזאת בראי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).
אחוזי נכות נפשית על פי התקנות
תקנות אלו מסדירות באופן מפורט ומסועף, את המשקל היחסי של כל נכות, הן על פי טיבה והן על פי חומרתה. לצד מפרט מגוון של נכויות פיזיות ומחלות נפוצות הפוגמות במערכות הגוף, מונות התקנות מכלול של מחלות נפש ומצבים נפשיים, ולצידם ערך מספרי המבטא את אחוז הנכות הניתן למי שסובל מהם.
בין המצבים הללו ניתן לציין תופעות כגון חרדה, סכיזופרניה, הפרעה אורגנית, בוחן מציאות לקוי, הלוצינציות, מצבים פסיכוטיים ומצבים פוסט פסיכוטיים. לצד כל תופעה גם מצוין מצבה של המחלה, היות שמחלת נפש הינה תנודתית ועשויה להשתנות על רקע נטילת תרופות.
הליך חלופי להכרה על ידי וועדה רפואית
באפשרותו של מתמודד נפש המעוניין לקבל סל שיקום ביטוח לאומי, לפנות אל פסיכיאטר אשר מוסמך לתת אישור בדבר נכות נפשית מטעם משרד הבריאות. עם זאת, הליך חלופי זה אינו מיועד עבור מי שהגיש בקשה לקביעת נכות על ידי וועדה רפואית ובקשתו נדחתה. כמו כן, ראוי לציין כי תוקף החלטת הפסיכיאטר תהיה תחומה אך ורק לשאלת הזכאות לסל שיקום ביטוח לאומי ולא תזכה בקצבת נכות.
לאחר קביעת הוועדה
ככל שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי אחוזי הנכות הנפשית הם בשיעור שאינו נמוך מ- 40%, תיבחן בקשתו של האדם החפץ בקבלת סל שיקום ביטוח לאומי. הבקשה תועמד לעיון וועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש, אשר תחליט האם לאשר לו קבלה של שירותי סל שיקום ביטוח לאומי. על המבקש לבנות תוכנית המושתתת על רצונותיו ומתאימה ליכולותיו וצרכיו.
קיימים גורמי סיוע שתפקידם להכווין את מתמודד הנפש בעת שהוא מגיש את התוכנית לוועדת השיקום. כך, באפשרות המבקש להיעזר בין היתר בשירותי קופת החולים אליה הוא משתייך, מרפאה מקומית לבריאות הנפש, בית חולים פסיכיאטרי והמחלקה לשירותים חברתיים ברשות בה הוא מתגורר.
החלטת וועדת השיקום האזורית
הוועדה האזורית צפויה לדון בבקשת המבקש לקבלת סל שיקום ביטוח לאומי ובאפשרותה לאשר את חלקה של התוכנית שהוגשה לעיונה או לאשרה במלואה. אחד הרכיבים המוצעים על ידי משרד הבריאות במסגרת השירותים הכלולים בסל השיקום, הוא סיוע בדיור, עד לכדי אספקת מסגרת מגורים כללית דוגמת דיור מוגן או הוסטל למתמודדי נפש.
הדיור המוגן מספק את כלל צרכי המגורים של מי שמתגורר בו. במסגרת השירותים הכלולים בסל, באפשרות הזכאי לבחור את המקום בו הוא מעוניין להתגורר מתוך רשימה של מסגרות המוצעות על ידי ועדת השיקום האזורית של משרד הבריאות.
מימוש הזכאות בפניה למסגרת השיקומית
לצד האפשרות למגורים בדיור מוגן, עשויה התוכנית לכלול מסגרת שאינה חוץ ביתית אלא יומית בלבד, או כל מסגרת אחרת בעלת מאפיינים שיקומיים. כמו כן, על הזכאי לתוכנית סל שיקום ביטוח לאומי הכוללת שילוב במסגרת מסוימת, לפנות למסגרת בתוך 6 חודשים מיום אישור הוועדה האזורית.
שילוב במסגרת תעסוקתית
סל השיקום עשוי לכלול גם שילוב במסגרות המספקות תעסוקה למתמודד הנפש, מסגרות אלו נחלקות בין מפעלים מוגנים לבין מועדונים תעסוקתיים, כאשר בהמשך ההשתלבות במערך מוגן ומפוקח, מתאפשר למתמודד הנפש לעבור בהדרגה למסגרת פתוחה בשוק החופשי.
כמו כן, מוצע במסגרת סל השיקום סיוע בהקמת עסק, ככל שברצונו של מתמודד הנפש לעבוד כעצמאי. כמו כן, ראוי לציין כי ישנן עמותות רבות אשר מפעילות מסגרות תעסוקה ייעודיות לשם שילוב מתמודדי נפש בתעסוקה הכוללת מפגש עם הקהילה. כמו כן, קיימת אפשרות לקבלת סיוע על ידי הביטוח הלאומי כחלק מזכאות לשיקום מקצועי, לטובת מימון לימודים מקצועיים.
שילוב במסגרת השכלה תיכונית וגבוהה
תוכנית סל השיקום יכולה לכלול גם השתלבות במסגרת לימודית לצורך השלמת שנות לימוד, אשר עשויה להגדיל את אפשרויות התעסוקה של מתמודד הנפש. המסגרות בהן יכול המשתקם להשתלב הן השלמת בגרויות, לימוד עברית באולפן והשתלבות בקורס בתחום הכרת המחשב ועבודה עליו.
כמו כן, באפשרות המשתקם לקחת חלק בתוכנית מכינה אשר נפרשת על פני 5 חודשים, ומיועדת להכין את משתתפיה לקראת לימודים אקדמיים. המשתתפים זוכים לרכוש כישורים ומיומנויות הנדרשים לשם התמודדות עם מטלות האקדמיה, כאשר גם לאחר המכינה, זוכים המשתתפים לליווי בן 6 חודשים מיום סיומה.
מערך תמיכה רגשי
המגורים בהוסטל או דיור מוגן, כוללים קבלת תמיכה רגשית על ידי מערך הנמנה על צוות המקום. עם זאת, גם עבור מי שאינו מתגורר בהוסטל או בדיור מוגן כחלק מסל השיקום, ניתנים שירותי תמיכה רגשית באמצעות מפגש עם גורמים מוסמכים באופן תדיר.
כך למשל, ניתן לקבל שירותי סיוע רגשי על ידי אדם המוגדר חונך, שהינו מדריך אשר מסייע למתמודד הנפש לפתח כישורי חברה ולנצל היטב את שעות הפנאי שלו. כמו כן, ניתן לקבל שירותי סיוע של מי שמוגדר סומך. תפקיד הסומך נוגע להיבט הפרקטי של החיים באופן עצמאי, והוא מסייע למשתקם לפתח יכולות הנוגעים למשק הבית כגון בישול, קניות או ניקיון.
סיוע שילובי בתדירות שבועית
סל השיקום מאפשר במקרים מסוימים גם ליהנות משירותים בהיקף של עד 6 שעות בשבוע, שתכליתם להקנות למשתקמים כישורי חיים שיאפשרו להם תחושת עצמאות ושליטה בחייהם. שירותים אלו כוללים מתן כלים לשמירה על היגיינה וניקיון, ייעוץ בנוגע לשמירה על אורח חיים בריא, הנגשת מידע חיוני הנוגע למיצוי זכויות וסיוע בהשתלבות במסגרות פנאי למיניהן.
מיצוי זכאויות נכות נפשית – באמצעות סל שיקום ביטוח לאומי
מדינת ישראל מציעה סיוע למתמודדי נפש במגוון מישורים, באופן שיכול למלא את יומו בתעסוקה, לימוד וחיי קהילה. לשם מיצוי מיטבי של מנגנון זה, רצוי לפנות לעו"ד מקצועי הבקיא בנבכי הליך קבלת הזכאות. משרד עו"ד אמבר גולן-פרטוש, מספק ליווי מקצועי בהליכים אלו לכל אורך הדרך.
