דמי פגיעה הינם תשלום שמעניק המוסד לביטוח לאומי לעובדים שנפגעו בתאונת עבודה או חלו במחלת מקצוע, ועקב כך נעדרו מעבודתם. דמי הפגיעה נועדו לפצות את העובדים על אובדן השכר בתקופת אי-הכושר הזמנית לעבוד, ולהבטיח את רווחתם הכלכלית בתקופה זו. חשוב להדגיש כי הזכאות לדמי פגיעה מתחילה מהיום שלאחר הפגיעה, כאשר היום הראשון לפגיעה ממומן על-ידי המעסיק (יום הפגיעה). כעובדים בישראל, חשוב שתכירו את זכויותיכם בנושא תביעה לתשלום דמי פגיעה ואת התהליך הנדרש למימושן.
התנאים לזכאות לדמי פגיעה
כדי להיות זכאים לדמי פגיעה, עליכם לעמוד במספר תנאים. ראשית, עליכם להיות מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. מעמד זה חל על עובדים שכירים, עובדים עצמאיים, חברי קיבוץ ומושב שיתופי, וקבוצות נוספות המוגדרות בחוק. שנית, הפגיעה צריכה להיות מוכרת כתאונת עבודה או מחלת מקצוע על פי הגדרות החוק. תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל תאונה בדרך אל העבודה וממנה בנסיבות מסוימות. תנאי נוסף לזכאות הוא שנגרמה לכם אי-כושר לעבוד למשך תקופה של לפחות 12 ימים רצופים (לעובדים שכירים) או לפחות 12 ימים (לעובדים עצמאיים, גם אם אינם רצופים). חשוב להדגיש כי הגשת התביעה לתשלום דמי פגיעה צריכה להתבצע תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה.
כיצד מחושבים דמי הפגיעה וכמה מקבלים
דמי הפגיעה מחושבים על בסיס ההכנסה של העובד ברבע השנה שקדם לפגיעה. לעובדים שכירים, דמי הפגיעה עומדים על 75% מהשכר ברוטו היומי, כפוף לתקרה הקבועה בחוק. לעובדים עצמאיים, דמי הפגיעה מחושבים על בסיס הכנסתם השנתית האחרונה שלפיה שולמו דמי ביטוח לאומי, מחולקת ב-90 ומוכפלת ב-75%. תקופת הזכאות המרבית לדמי פגיעה היא 91 ימים. חשוב לציין כי תשלום דמי הפגיעה כפוף לתקרה המתעדכנת מעת לעת. להלן טבלה המציגה את אופן חישוב דמי הפגיעה לפי סוג העובד:
| סוג העובד | אופן החישוב | תקופת זכאות מרבית | הערות |
| שכיר | 75% מהשכר היומי הממוצע ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה | 91 ימים | היום הראשון ממומן ע"י המעסיק |
| עצמאי | 75% מההכנסה היומית הממוצעת (הכנסה שנתית חלקי 90) | 91 ימים | נדרשים 12 ימי אי-כושר (לא בהכרח רצופים) |
| מתנדב מוכר | 75% מהשכר הממוצע במשק | 91 ימים | חל גם על מתנדבים במסגרות מוכרות |
תהליך הגשת תביעה לתשלום דמי פגיעה
כאשר נפגעתם בעבודה וברצונכם להגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה, עליכם לבצע מספר פעולות חשובות. ראשית, חשוב לדווח למעסיק על הפגיעה בהקדם האפשרי. שנית, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי ולוודא כי הרופא המטפל מתעד את הפגיעה ומנפיק אישור על אי-כושר לעבודה (טופס בל/250). לאחר מכן, עליכם למלא את טופס התביעה לתשלום דמי פגיעה (בל/211) ולצרף את המסמכים הנדרשים, כגון אישורים רפואיים ואישור המעסיק על העסקה ושכר (חלק ב' בטופס התביעה). את התביעה לתשלום דמי פגיעה יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריכם תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי, בדואר, או באמצעות תיבת השירות בסניף.
הכרה בתאונה כתאונת עבודה – תנאי הכרחי לתשלום דמי פגיעה
הכרה באירוע כתאונת עבודה היא תנאי הכרחי לקבלת דמי פגיעה. תביעה לתשלום דמי פגיעה תידון רק לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה. ההכרה מתבססת על הוכחת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפגיעה. עליכם להוכיח כי הפגיעה אירעה "תוך כדי ועקב העבודה". במקרה של תאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, עליכם להוכיח כי הייתה זו "הדרך המקובלת" וכי הפגיעה אירעה תוך כדי הנסיעה. במקרה של מחלת מקצוע, עליכם להוכיח את הקשר בין המחלה לבין עבודתכם. הוכחת הקשר הסיבתי עשויה להיות מורכבת ולדרוש סיוע משפטי, במיוחד במקרים של דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה על ידי הביטוח הלאומי.
גורמים העלולים לפגוע בזכאות לדמי פגיעה
ישנם מספר גורמים העלולים לפגוע בזכאותכם לדמי פגיעה. ראשית, איחור בהגשת התביעה מעבר ל-12 חודשים ממועד הפגיעה עלול להביא לאובדן הזכות. שנית, דיווח לא מדויק או מידע חסר בטופס התביעה עלול לעכב את הטיפול בתביעה לתשלום דמי פגיעה או אף להביא לדחייתה. גורם נוסף הוא חוסר בתיעוד רפואי מסודר המתעד את הפגיעה והקשר שלה לעבודה. חשוב לציין כי מעשה מכוון או רשלנות חמורה מצד העובד, כגון התנהגות בניגוד להוראות המעסיק, עלולים גם הם לפגוע בזכאות. לבסוף, חשוב לדעת כי אי-שיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי בתהליך הבירור, כגון אי-התייצבות לוועדות רפואיות, עלול להוביל לעיכוב או דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה.
מה עושים כאשר תביעה לתשלום דמי פגיעה נדחית
במקרה שבו תביעתכם לתשלום דמי פגיעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש לכם זכות לערער על ההחלטה. ראשית, תוכלו להגיש השגה בכתב לפקיד התביעות בסניף הביטוח הלאומי, בצירוף מסמכים תומכים נוספים. אם ההשגה נדחתה, הצעד הבא הוא הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה. בהליך בבית הדין, תוכלו להציג ראיות נוספות ולטעון את טענותיכם באמצעות עורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה והביטוח הלאומי. במקרים רבים, ייצוג משפטי מקצועי בהליך הערעור על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה.
הקשר בין דמי פגיעה לבין זכויות נוספות בביטוח הלאומי
חשוב שתדעו כי תביעה לתשלום דמי פגיעה היא רק חלק ממכלול הזכויות העומדות לרשותכם במקרה של פגיעה בעבודה. אם הפגיעה הותירה נכות צמיתה, תוכלו להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה לאחר מיצוי הזכאות לדמי פגיעה. כמו כן, זכאותכם לדמי פגיעה אינה פוגעת בזכויות סוציאליות אחרות ממעסיקכם, כגון ימי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד. יתרה מכך, תקופת הזכאות לדמי פגיעה נחשבת כתקופת עבודה לכל דבר ועניין, כולל צבירת ותק, זכויות פנסיוניות וזכויות נוספות. במקרים של פגיעה חמורה המובילה לאי-כושר עבודה ממושך, תוכלו להיות זכאים לשיקום מקצועי מהמוסד לביטוח לאומי לאחר סיום תקופת הזכאות לדמי פגיעה.
לסיכום
תביעה לתשלום דמי פגיעה היא זכות חשובה העומדת לרשותכם כעובדים שנפגעו בתאונת עבודה. הכרת התהליך, הזכויות והחובות בנושא זה חיונית למיצוי מלא של זכויותיכם. חשוב לפעול במהירות ובדייקנות בהגשת התביעה, באיסוף המסמכים הרלוונטיים ובמעקב אחר הטיפול בה. במקרים מורכבים או בעת דחיית התביעה, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי עשויה להיות הכרחית. משרד עו"ד אימבר גולן פרטוש מתמחה בתחום תביעות דמי פגיעה וביכולתו לסייע לכם בכל שלבי התהליך, החל מהגשת התביעה ועד לייצוג בהליכי ערעור. אל תוותרו על זכויותיכם – פנו אלינו עוד היום להתייעצות וקבלו את הפיצוי המגיע לכם על פי חוק.
לא, אינכם רשאים לעבוד בכל עבודה שהיא בתקופה שבה אתם מקבלים דמי פגיעה. עבודה בתקופה זו עלולה לשלול את זכאותכם לדמי פגיעה, ואף להיחשב כהונאה של המוסד לביטוח לאומי.
אם המעסיק מסרב למלא את חלקו בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה, תוכלו להגיש את התביעה גם ללא אישורו, בצירוף תלושי שכר ומסמכים המעידים על העסקתכם. הביטוח הלאומי יפנה למעסיק לקבלת המידע הנדרש.
כן, בתנאי שהתאונה מוכרת כתאונת עבודה. לדוגמה, תאונה בדרך הישירה לעבודה או ממנה, תאונה במהלך נסיעה בענייני עבודה, או תאונה במהלך השתלמות מקצועית מטעם המעסיק.
עובדים זרים השוהים בישראל כחוק וכן עובדים פלסטינים בעלי היתר עבודה זכאים לדמי פגיעה בתנאים זהים לאזרחי ישראל. לגבי עובדים ללא אישור, המצב מורכב יותר וכדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.
