תאונות דרכים כתוצאה מעייפות הן תופעה נפוצה ומדאיגה בכבישי ישראל. לפי נתוני עמותת אור ירוק, כ-80% מהנהגים בארץ מדווחים שהם נוהגים למרות תחושת עייפות, ואחד מכל 100 נהגים אף הודה שנרדם על ההגה לפחות פעם אחת. מצב זה תורם ל-20% מתאונות הדרכים הקטלניות בישראל הנגרמות כתוצאה מעייפות הנהג. אז מהי בדיוק עייפות, מדוע היא כל כך מסוכנת בנהיגה, ומה קובע החוק לגבי פיצויים במקרה של פגיעה גופנית הנובעת מתאונה שכזו? בואו נבחן את הסוגייה לעומק.
מדוע עייפות פוגעת כל כך בנהיגה?
בזמן נהיגה אנו נדרשים לבצע בו-זמנית פעולות מגוונות הדורשות ערנות ותשומת לב מרביים – החל משליטה ברכב, דרך ניטור הסביבה והתמצאות במרחב, ועד תגובה מהירה למצבי חירום. כשאנחנו עייפים, היכולת לבצע את כל אלה נפגעת משמעותית, והסיכון להיקלע לתאונה עולה פלאים. במצבי עייפות קיצוניים אנו אף עלולים להירדם לשניות ספורות על ההגה מבלי להבחין בכך ("ניקור"), מצב המהווה סכנת חיים של ממש.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, נהיגה בעייפות אסורה לחלוטין ועל הנהג מוטלת החובה להפסיק את הנסיעה כשהוא חש עייפות מעבר לסף מסוים. עם זאת, נהיגה בעייפות אינה מוגדרת כעבירת תעבורה נפרדת ואין כיום מנגנון יעיל למדידת רמת העייפות של נהגים בזמן אמת, מה שמקשה על האכיפה בתחום זה.
מה מגיע למי שנפגע בתאונה כתוצאה מנהג עייף?
לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל, כל מי שנפגע בתאונת דרכים, לרבות תאונות כתוצאה מעייפות הנהג, זכאי לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף ונזקים נפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. הפיצויים ישולמו על ידי חברת הביטוח של הרכב שגרם לתאונה, במסגרת ביטוח חובה.
בין הזכאים לפיצוי נמנים כל הצדדים המעורבים בתאונה – הן הנוסעים ברכב, והן הולכי רגל או רוכבי אופניים שנפגעו. אפילו הנהג שגרם לתאונה בשל עייפות יוכל לתבוע פיצוי על נזקיו, אלא אם כן לא היה ברכבו ביטוח חובה בתוקף או שנהג ללא רישיון תקף.
בין הפגיעות המזכות בפיצוי ניתן למנות כאבים וסבל, נכות זמנית או קבועה, אובדן או ירידה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת, נזקים נפשיים ועוד. לשם הוכחת הנזק וקבלת פיצוי הולם, יש לתעד היטב את התאונה ואת מהלך ההחלמה – לצלם את הפגיעות, לשמור על דוחות רפואיים, קבלות על הוצאות ומסמכים רלוונטיים נוספים.
במקרים מיוחדים עשויה חברת הביטוח לטעון כי נהג עייף נהג למעשה "בכוונת מכוון" ועל כן לא מגיע לו פיצוי. על מצב כזה יש להשיב באמצעות ניהול תביעה משפטית מקצועית. לכן מומלץ מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין נזקי גוף המתמחה בתביעות נזיקין על מנת להגיש את התביעה באופן מיטבי ולעמוד על מלוא הזכויות.
ומה אם התאונה נגרמה באשמתי משום שנהגתי עייף?
גם אם הוגש נגדכם כתב אישום בעקבות גרימת תאונת דרכים, עדיין לא ניתן לשלול מכם את הזכות לקבלת פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לכם בתאונה. החוק אינו מאפשר לערכאות המשפטיות העוסקות בעבירות תעבורה למנוע פיצוי כספי מהנפגע, ללא קשר לאחריותו לתאונה. עם זאת, חשוב לציין כי במסגרת ההליך המשפטי והעונש שיושת עליכם בגין העבירה, אתם עשויים להתחייב בתשלום קנסות כספיים משמעותיים.
האם יש התיישנות על הגשת תביעת פיצויים עקב תאונת דרכים כתוצאה מעייפות?
על פי חוק ההתיישנות בישראל, נפגעי תאונות דרכים רשאים להגיש תביעה לפיצויים על נזקי גוף בתוך פרק זמן של עד 7 שנים ממועד התרחשות התאונה. במידה ובמהלך תקופה זו מתנהל הליך משפטי בנוגע לתביעה, מרוץ ההתיישנות יושהה עד לסיומו. קיימת הארכה מיוחדת של תקופת ההתיישנות כאשר מדובר בקטינים שנפגעו בתאונה – במקרה זה יכולה התביעה להיות מוגשת עד 7 שנים מהיום שבו הקטין הגיע לגיל 18, כלומר עד הגיעו לגיל 25.
לסיכום
תאונות דרכים כתוצאה מעייפות מהוות סכנה משמעותית בכבישי ישראל ואחראיות לחלק ניכר מההרוגים והפצועים מדי שנה. מדובר במציאות טראגית שניתן וחייבים למנוע, באמצעות שילוב של צעדים ברמה האישית, המערכתית והמשפטית. בהיבט המשפטי, חשוב ביותר להכיר את מכלול הזכויות אשר מגיעות לנפגעים בתאונות שכאלה מכוח החוק ולפעול למיצוין המלא.
אם הייתם מעורבים חלילה בתאונת דרכים כתוצאה מנהג שהיה עייף או נהיגה שלכם בעייפות, או שיש לכם שאלות נוספות סביב סוגיית הפיצויים במקרים של נזקי גוף עקב עייפות, אתם מוזמנים להתייעץ עם משרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש, המתמחה בתחום תאונות הדרכים. להתייעצות אישית וייצוג משפטי דיסקרטי – פנו אלינו כעת.
ישנם גורמים רבים ומגוונים לתופעת העייפות בזמן נהיגה, הנחלקים לשתי קבוצות עיקריות – גורמים פנימיים הקשורים למצבו הגופני והנפשי של הנהג, וגורמים חיצוניים הנובעים מתנאי הסביבה. בין הגורמים הפנימיים ניתן למנות מחסור כרוני בשעות שינה, שעות עבודה ארוכות ומתישות, צריכת תרופות מסוימות הגורמות לעייפות ועוד. מבין הגורמים החיצוניים בולטים תנאי נהיגה קשים כגון חשיפה ממושכת לחושך או אור מסנוור, נהיגה מונוטונית וחד גונית לאורך זמן, או נהיגה בשעות הלילה המאוחרות בהן מופיעה ירידה טבעית בערנות. שילוב של כמה מהגורמים הללו מעצים את הסיכון לעייפות ולאובדן הריכוז בזמן הנהיגה.
על פי חוקי מדינת ישראל, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים הגורמת לנזק גופני או נפשי, ללא קשר לחומרת הפגיעה, זכאי לקבלת פיצויים כספיים. זכות זו אינה מוגבלת רק למקרים בהם התאונה אירעה כתוצאה מעייפות הנהג, אלא תקפה לגבי כל תאונת דרכים שבה נגרם נזק מסוג זה. כלומר, החוק מעניק לנפגעים בתאונות דרכים, על כל סוגיהן ודרגות חומרתן, את הזכות לתבוע ולקבל פיצוי כספי עבור הנזקים הפיזיים והמנטליים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה.
חברת הביטוח שביטחה בפוליסת ביטוח חובה את הרכב שהיה מעורב בתאונה, היא האחראית לתשלום הפיצויים לנפגעים. הזכות לתבוע פיצויים מחברת הביטוח עומדת לכל מי שנפגע בתאונה, ללא הבדל אם מדובר בהולך רגל, רוכב אופניים, נוסע ברכב, או אפילו הנהג עצמו שנרדם או איבד ריכוז זמנית במהלך הנהיגה. כל אחד מהמעורבים בתאונה, מכל צד ובכל תפקיד, רשאי על פי דין לפנות לחברת הביטוח ולדרוש פיצוי על נזקיו.
אם קרתה לכם תאונה עצמית בעקבות הירדמות על ההגה, ללא נוכחות של עדי ראייה, עדיין קיימות דרכים להוכיח את התרחשותה בפני חברת הביטוח. מומלץ לצלם את הנזקים לרכב ואת הסביבה הקרובה לזירת התאונה, לשמור תיעוד מדויק של מועד ושעת ההתרחשות, ולפנות במהירות האפשרית לחדר מיון לבדיקה ולטיפול. צעדים אלו יכולים לשמש כראיות התומכות בגרסתכם. חשוב לזכור כי לעתים תסמיני פגיעה גופנית מופיעים רק בחלוף מספר ימים לאחר התאונה, גם אם תחילה היה נדמה שיצאתם ללא פגע. על כן, השהייה ממושכת בפנייה לקבלת סיוע רפואי עלולה להחליש את הקשר שבין הטיפול הנדרש לבין התאונה שהתרחשה.
