אין ספק כי עבודה בענף הבנייה טומנת בחובה סיכונים רבים יותר בהשוואה לתעסוקה במגזרים אחרים. הסטטיסטיקות מצביעות על כך שלמעלה ממחצית הנפגעים בתאונות עבודה קטלניות מדי שנה בישראל מגיעים מענף זה. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לעובדי הבנייה עומדות זכויות נרחבות במקרה של פגיעה גופנית (או נפשית) במהלך העבודה. במאמר זה נסקור את ההיבטים המרכזיים בהם יש להתמקד כאשר מדובר בתאונת עבודה בתחום הבנייה, על מנת להבטיח שכל אחד מכם יוכל למצות את מלוא הזכויות המגיעות לו.
5 סוגי תאונות עבודה נפוצות בענף הבנייה
בשונה ממשלחי יד אחרים, באתרי בנייה עובדים חשופים למגוון רחב של תרחישי תאונות אפשריים:
נפילה מגובה
אחת הסכנות הנפוצות ביותר. במקרים של פגיעה כתוצאה מנפילה מפיגומים, סולמות או במות הרמה, ייתכן שהמעסיק יימצא אחראי בשל היעדר אמצעי בטיחות נאותים.
התמוטטות של מבנים או חפירות
ליקויי בטיחות באתר עלולים להוביל לקריסה של חלקי מבנה על העובדים. גם כאן עשויה לעמוד לעובד עילת תביעה כנגד המעסיק.
מכת חום
עבודה בתנאי חום קיצוניים ללא הפסקות מנוחה ושתייה מספקות מהווה גורם סיכון משמעותי. מעסיק שלא נקט באמצעי זהירות עלול לשאת באחריות לנזקים.
פגיעות מכלי עבודה
השימוש בכלים חשמליים, ציוד כבד ומכונות באתרי בנייה כרוך בסיכון מוגבר לתאונות. על המעסיק חלה חובה לספק הדרכת בטיחות ולוודא תקינות הציוד.
פגיעה מחומרים מסוכנים
חשיפה לאבק, כימיקלים או אסבסט ללא ציוד מגן הולם עלולה לגרום לנזק בריאותי, ובמקרים מסוימים אף עילה לתביעה.
אילו זכויות מגיעות לעובדים בענף הבנייה במקרה של תאונת עבודה?
עובדים בענף הבנייה זכאים למגוון זכויות במקרה של תאונת עבודה. אלה כוללות טיפול רפואי מלא, דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, קצבת נכות אם נגרמה נכות, ושיקום מקצועי במידת הצורך. בנוסף, הם עשויים להיות זכאים לתבוע פיצויים נוספים מהמעסיק אם התאונה נגרמה עקב רשלנות.
חובות המעסיק בהבטחת זכויות העובדים בענף הבנייה
מכיוון שהעבודה בבנייה נחשבת למסוכנת במיוחד, קיימת מערכת נרחבת של תקנות וחוקים המחייבים את המעסיקים בענף לשמור על בטיחות עובדיהם. חובות אלו כוללות בין היתר:
- אספקת ציוד מגן אישי תקני כגון קסדות, נעלי בטיחות, כפפות ועוד.
- קיום הדרכות בטיחות עיתיות בנושאים כמו עבודה בגובה, שימוש בכלים וכו'.
- בדיקה שוטפת של תקינות הציוד, הכלים ותשתיות העבודה באתר.
- עמידה בתקנים מחמירים לגבי פיגומים, סולמות, מנופים וכד'.
- הפסקות מנוחה והתרעננות לעובדים בתדירות המותאית לסוג העבודה ולתנאי מזג האוויר.
אי קיום הוראות אלו עלול להוות בסיס לתביעת רשלנות כנגד המעסיק במקרה של תאונת עבודה.
תהליך התביעה מול הביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה בבנייה
עובד שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו בבנייה זכאי לתגמולים ראשוניים בדמות דמי פגיעה וטיפול רפואי במסגרת חוק הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, הכרה בפגיעה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי והכרה באחוזי נכות מעבודה המזכים בקצבאות או מענק נכות מעבר לזכאות הראשונית, כרוכה בתהליך בירוקרטי לא פשוט. תהליך מימוש הזכויות כולל את השלבים העיקריים הבאים:
- יש להגיש תביעה לדמי פגיעה בתוך 12 חודשים מיום התאונה.
- על התביעה לעמוד במספר תנאים מצטברים, לרבות הוכחת הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה.
- במידה והעובד ממשיך לסבול מנכות בחלוף תקופת התשלום של דמי הפגיעה, העומדת על עד 91 ימים, באפשרותו להגיש תביעת נכות מעבודה לביטוח הלאומי.
- סביר להניח שהעובד יידרש להתייצב בפני ועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי לצורך הערכת היקף הנזק וקביעת דרגת הנכות בהתאם לו.
- אם התביעה תידחה בביטוח הלאומי או תניב אחוזי נכות שאינם עולים בקנה אחד עם מצב התובע, ניתן להגיש ערעור בפני ועדת עררים.
- החלטות ועדת העררים ניתנות לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה.
לנוכח מורכבות ההליך, מומלץ מאוד לעובד להסתייע כבר משלביו הראשונים בעורך דין מנוסה בתחום תאונות עבודה.
חשיבות הייעוץ המשפטי בתביעות נזיקיות כנגד מעסיקים בענף הבנייה
במקרים בהם ניתן להצביע על רשלנות של המעסיק כגורם לתאונה, לעובד הבנייה שנפגע בתאונת עבודה, עומדת האפשרות להגיש תביעת נזיקין אזרחית בנוסף לזכויות המוקנות לו בחוק הביטוח הלאומי. תביעה שכזו מכוונת לקבלת פיצוי מלא עבור נזקי העובד, לרבות אי כושר עבודה, כאב וסבל, עזרת צד שלישי ועוד. אולם, הגשת תביעת נזיקין במקביל למיצוי הזכויות אל מול הביטוח הלאומי מעוררת שאלות משפטיות סבוכות הקשורות ל"קיזוז" של סכומים. על כן, הכרחי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין, דיני ביטוח לאומי ותאונות עבודה, על מנת לבחון את כדאיות ואופן ניהול ההליכים המשפטיים.
לסיכום
עבודה בענף הבנייה היא מאתגרת ומסוכנת מטבעה, אך גם כאן עומדת לעובדים מערכת זכויות ענפה במקרה של תאונה בעבודה. כאשר מדובר בפגיעה גופנית שנגרמה לעובד באתר הבנייה או בסיטואציות אחרות הקשורות לעבודתו, חיוני לפעול במהירות ובצורה מושכלת על מנת למצות לעומק את כלל האפיקים לקבלת פיצויים – הביטוח הלאומי, פוליסות ביטוח, דיני הנזיקין וכדומה. משרדנו ילווה אתכם באופן צמוד לאורך כל שלבי התהליך, החל מהדרכה לגבי מילוי טפסי התביעה ואיסוף הראיות, דרך הופעה מול ועדות רפואיות ועד ייצוג בבתי המשפט. בכל שאלה או התלבטות בהקשר של תאונות עבודה בענף הבנייה, אל תהססו לפנות לעורכי הדין המנוסים שלנו במשרד עו"ד אימבר גולן פרטוש לקבלת סיוע וליווי מקצועיים.
עובד בענף הבנייה שנפצע תוך כדי ועקב עבודתו זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בכפוף להגדרת האירוע כ"פגיעה בעבודה" על ידי הבט"ל. תגמולים אלה כוללים בין היתר דמי פגיעה חודשיים למשך עד 91 יום, גמלת נכות בשיעור הנקבע על ידי וועדה רפואית, ובמקרים של נכות חלקית גם מענק חד פעמי. בנוסף, על פי חוק הביטוח הלאומי העובד זכאי לקבל טיפול רפואי על חשבון קופת החולים שבה הוא חבר בגין הפגיעה ללא עלות.
לא בהכרח. על פי פסיקת בתי המשפט, מוטלת על המעסיק חובה מוגברת לדאוג לשלומם ובטיחותם של עובדיו באתרי בנייה, גם אם לא נקבע בחקיקה תקן מפורש לגבי אמצעי הזהירות הנדרשים. יחד עם זאת, החוק מכיר בכך שלא כל תאונה ניתנת למניעה. על העובד להוכיח קיום של ליקוי בטיחותי או התרשלות מצד המעסיק שהיוו גורם ישיר לקרות התאונה, על מנת שבית המשפט יטיל אחריות נזיקית. לדוגמה, אי הדרכה של העובד, היעדר פיקוח נאות, אי אספקת ציוד מגן תקין וכד'.
מבחינה משפטית טהורה התשובה היא לא. אין מניעה לתבוע את המעסיק ישירות ללא מיצוי הזכויות מול הביטוח הלאומי. אולם, במצב זה תהיה זכאות המעסיק הנתבע ל"קיזוז" רעיוני של הסכומים שהיה אמור העובד לקבל מהמל"ל, וזאת גם אם בפועל העובד לא טרח לתבוע אותם. משכך, ברוב המקרים יש יתרון בפתיחת הליכים במקביל בשני האפיקים. על כל פנים, מומלץ להתייעץ תמיד עם עורך דין לפני נקיטת צעדים משפטיים.
תביעה בגין פגיעה בעבודה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום התאונה. חריגה ממועד זה עלולה לגרום לדחיית התביעה אלא אם יוכח שהעיכוב נבע מסיבות שאינן תלויות בעובד. טופס התביעה כולל פירוט של נסיבות התאונה ופרטים על העבודה ועל המעסיק, ויש לצרף לו אישורים רפואיים מתאימים. רצוי מאוד שעובד הבניין ימלא את הטופס בסיוע של עו"ד המתמחה בדיני עבודה ובהליכים בפני המל"ל, על מנת לוודא שהוא מפרט את כל העובדות הרלוונטיות ומגיש אסמכתאות מתאימות.
